Chabad Library · Otzar HaChassidim
Pelach HaRimon·
איום ג' פ' בהעלותך ערב חג השבועות דשנת הנ"ל — תרכ"ב
והתהלכתי1 בתוככם כו'2 ואולך אתכם קוממיות3 כו'4. הנה ידוע דיש ב' מיני הילוך הא' בבחי' אחוריים וחיצוני' כמ"ש אחרי הוי' תלכו5 שכללו' נש"י צריך להיות מתחילה הילוכם בקדש בבחי' אחוריים וחיצוני' שהוא בבחי' מל' דאצי' שהיא בחי' חיצוני' לגבי הוי' [... כידוע דבחי' מל' אינו אלא בחי' זיו והארה משם הוי' שהוא בחי' עצמו' אלקות כו'. ..], וההילוך הוא להעלות וליכלול בחי' החיצונית בבחי' הפנימי' דשם הוי' [... שהוא בחי' מהו"ע אלקות כנ"ל. ..], ונק' הילוך מלמטה למעלה כו', והב' הילוך בבחי' פנים שהוא בחי' הפנימי' דשם הוי' [... שהוא בחי' מהו"ע אלקו' די"ס דאצי' כו'. ..] כמ"ש באברהם התהלך לפני6 כו', והיינו מפני שאברהם ע"י מצות מילה שהוא הסרת הערלה זכה להמשיך בבחי'7 פנימי' שהוא בחי' הי"ס דאצי' בבחי' המל' כמ"ש אחרי המילה וירא אליו הוי'8 ופי' בזהר דאליו קאי על בחי' המל' שנתגלה בחי' הוי' למדת המל' ולכן הי' ההילוך שלו בבחי' הפנימי' הנמשך במדת המל' [... כי כל הגילויים מוכרח להיות ע"י המל' שנק' פתח9 ושער10 כידוע. ..], וגם בחזקי' נא' זכור אשר התהלכתי לפניך11 שהמשיך ג"כ בחי' פנימי' שהוא בחי' עצמות הי"ס דאצי' במדת המל' כמ"ש והטוב בעיניך עשיתי12 וארז"ל שסמך גאולה לתפילה כי תפי' הוא בחי' המל'13 נק'15 בחי' סיהרא דלית לה מגרמה כלום14 בחי' עני' ודלה כו', אך גאולה הוא בחי' יסוד16 וע"י סמיכת גאולה לתפי' ממשיכים כל הי"ס דאצי' ע"י היסוד בבחי' המל' דאצי' ולכן הי' ההילוך שלו בבחי' הפנימי' שהמשיך במל' ולכן א' אשר התהלכתי לפניך כו' וד"ל.
והתהלכתי1 בתוככם כו'2 ואולך אתכם קוממיות3 כו'4. הנה ידוע דיש ב' מיני הילוך הא' בבחי' אחוריים וחיצוני' כמ"ש אחרי הוי' תלכו5 שכללו' נש"י צריך להיות מתחילה הילוכם בקדש בבחי' אחוריים וחיצוני' שהוא בבחי' מל' דאצי' שהיא בחי' חיצוני' לגבי הוי' [... כידוע דבחי' מל' אינו אלא בחי' זיו והארה משם הוי' שהוא בחי' עצמו' אלקות כו'. ..], וההילוך הוא להעלות וליכלול בחי' החיצונית בבחי' הפנימי' דשם הוי' [... שהוא בחי' מהו"ע אלקות כנ"ל. ..], ונק' הילוך מלמטה למעלה כו', והב' הילוך בבחי' פנים שהוא בחי' הפנימי' דשם הוי' [... שהוא בחי' מהו"ע אלקו' די"ס דאצי' כו'. ..] כמ"ש באברהם התהלך לפני6 כו', והיינו מפני שאברהם ע"י מצות מילה שהוא הסרת הערלה זכה להמשיך בבחי'7 פנימי' שהוא בחי' הי"ס דאצי' בבחי' המל' כמ"ש אחרי המילה וירא אליו הוי'8 ופי' בזהר דאליו קאי על בחי' המל' שנתגלה בחי' הוי' למדת המל' ולכן הי' ההילוך שלו בבחי' הפנימי' הנמשך במדת המל' [... כי כל הגילויים מוכרח להיות ע"י המל' שנק' פתח9 ושער10 כידוע. ..], וגם בחזקי' נא' זכור אשר התהלכתי לפניך11 שהמשיך ג"כ בחי' פנימי' שהוא בחי' עצמות הי"ס דאצי' במדת המל' כמ"ש והטוב בעיניך עשיתי12 וארז"ל שסמך גאולה לתפילה כי תפי' הוא בחי' המל'13 נק'15 בחי' סיהרא דלית לה מגרמה כלום14 בחי' עני' ודלה כו', אך גאולה הוא בחי' יסוד16 וע"י סמיכת גאולה לתפי' ממשיכים כל הי"ס דאצי' ע"י היסוד בבחי' המל' דאצי' ולכן הי' ההילוך שלו בבחי' הפנימי' שהמשיך במל' ולכן א' אשר התהלכתי לפניך כו' וד"ל.
בתצז
ולהבין17 יש להבין בד"כ ההפרש בין בחי' עמידה ובין בחי' הילוך הנה המלאכים נק' עומדים כמ"ש ונתתי לך מהלכים18 בין העומדים האלה וגם הנשמה נק' עומד כמ"ש באלי' חי ה' אשר עמדתי לפניו19 כו' רק הנשמה כשמתלבשת בגוף עי"ז באה לבחי' מהלך כמאמר ונתתי לך מהלכים כו' ר"ל כשמקיימת תומ"צ בגשמי' כו'. והענין יובן ע"פ הידוע שיש ב' בחי' ממכ"ע וסוכ"ע20, בחי' ממכ"ע הוא אור הבא בדרך התלבשות עד"מ הנפש המחי' את הגוף שאור וחיות הנפש נמזג באברים בכל אבר לפי ערכו ומתאחד עמו בתכלית עד שמשניהם יחד דייקא נעשה הולדה חדש21 כמו עד"מ אור וחיות הנמזג באבר המוח מתאחד עמו בתכלית עד שמשניהם יחד דייקא נולד השכלת שכל כי החיות בעצמו הוא פשוט ונבדל מגדר שכל וגם אבר המוח עצמו לא יוליד שכל רק כשמתמזגים יחד אז נעשה האור וחיות הממוזג מקור להולדת שכל, [... ואע"פ שאין ערוך מרוחני' אל הגשמי' מ"מ ע"י כח המפליא לעשות מתחברים יחד עד שנעשו דבר אחד ממש כו'. ..] וכ"ה מזיגת החיות בלב להוליד מדות כו' וכן מזיגת החיות באברי המעשה נעשה ממנו מקור להולדת תנועה והילוך כו', ולכן יש חילוקי מדריגות בבחי' החיות מצד מזיגת האברים כי החיות בעצם הוא פשוט ורוחני ולא יתחלק כו' כידוע. כ"ה למעלה הבחי' הנק' ממכ"ע הוא בחי' אור וחיות האלקי המתלבש בעולמות שמזה נמשך בהם בחי' ביטול לאלקות [... וכל מי שיש בו בחי' ביטול יותר החיות יותר הוא בבחי' נצחיות כידוע בשם הה"מ נ"ע בענין יראת הוי' לחיים22. ..], ובא בחילוקי מדריגו' בכל עולם לפי ערכו כמו בעולם הבריאה החיות הוא בגילוי יותר לכן נמצא בו ביטול יותר, ובעולם היצי' מתצמצם החיות צמצום שני מתמעט האור וחיות יותר לכן אין ביטול כ"כ ועד"ז בעולם העשי' מתצמצם יותר כו', ועל זה נאמר ואתה מחי' את כולם23 אתה הוא בחי' הדיבור בדבר ה' שמים נעשו24 והוי"ו דואתה הוא בחי' הקול המקור לדיבור25 כו', אך בחי' סוכ"ע הוא בחי' אא"ס עצמו שמקיף כל העולמות בהשוואה, ואין הכוונה סובב ומקיף מלמעלה26 רק כמו העיגול שאין בו מעלה ומטה27 כך הוא נמצא בכל העולמות בהשוואה כי לפניו אצי' ועשי' שוין28 שכולם אין ערוך אליו בהשוואה, לכן בגילוי לית מח' תפיסא בי'29, אפי' מחה"ק דא"ק כו', ובהעלם לית
ולהבין17 יש להבין בד"כ ההפרש בין בחי' עמידה ובין בחי' הילוך הנה המלאכים נק' עומדים כמ"ש ונתתי לך מהלכים18 בין העומדים האלה וגם הנשמה נק' עומד כמ"ש באלי' חי ה' אשר עמדתי לפניו19 כו' רק הנשמה כשמתלבשת בגוף עי"ז באה לבחי' מהלך כמאמר ונתתי לך מהלכים כו' ר"ל כשמקיימת תומ"צ בגשמי' כו'. והענין יובן ע"פ הידוע שיש ב' בחי' ממכ"ע וסוכ"ע20, בחי' ממכ"ע הוא אור הבא בדרך התלבשות עד"מ הנפש המחי' את הגוף שאור וחיות הנפש נמזג באברים בכל אבר לפי ערכו ומתאחד עמו בתכלית עד שמשניהם יחד דייקא נעשה הולדה חדש21 כמו עד"מ אור וחיות הנמזג באבר המוח מתאחד עמו בתכלית עד שמשניהם יחד דייקא נולד השכלת שכל כי החיות בעצמו הוא פשוט ונבדל מגדר שכל וגם אבר המוח עצמו לא יוליד שכל רק כשמתמזגים יחד אז נעשה האור וחיות הממוזג מקור להולדת שכל, [... ואע"פ שאין ערוך מרוחני' אל הגשמי' מ"מ ע"י כח המפליא לעשות מתחברים יחד עד שנעשו דבר אחד ממש כו'. ..] וכ"ה מזיגת החיות בלב להוליד מדות כו' וכן מזיגת החיות באברי המעשה נעשה ממנו מקור להולדת תנועה והילוך כו', ולכן יש חילוקי מדריגות בבחי' החיות מצד מזיגת האברים כי החיות בעצם הוא פשוט ורוחני ולא יתחלק כו' כידוע. כ"ה למעלה הבחי' הנק' ממכ"ע הוא בחי' אור וחיות האלקי המתלבש בעולמות שמזה נמשך בהם בחי' ביטול לאלקות [... וכל מי שיש בו בחי' ביטול יותר החיות יותר הוא בבחי' נצחיות כידוע בשם הה"מ נ"ע בענין יראת הוי' לחיים22. ..], ובא בחילוקי מדריגו' בכל עולם לפי ערכו כמו בעולם הבריאה החיות הוא בגילוי יותר לכן נמצא בו ביטול יותר, ובעולם היצי' מתצמצם החיות צמצום שני מתמעט האור וחיות יותר לכן אין ביטול כ"כ ועד"ז בעולם העשי' מתצמצם יותר כו', ועל זה נאמר ואתה מחי' את כולם23 אתה הוא בחי' הדיבור בדבר ה' שמים נעשו24 והוי"ו דואתה הוא בחי' הקול המקור לדיבור25 כו', אך בחי' סוכ"ע הוא בחי' אא"ס עצמו שמקיף כל העולמות בהשוואה, ואין הכוונה סובב ומקיף מלמעלה26 רק כמו העיגול שאין בו מעלה ומטה27 כך הוא נמצא בכל העולמות בהשוואה כי לפניו אצי' ועשי' שוין28 שכולם אין ערוך אליו בהשוואה, לכן בגילוי לית מח' תפיסא בי'29, אפי' מחה"ק דא"ק כו', ובהעלם לית
גתצח
אתר פנוי מיני'30 אפי' המקום הגשמי דעשי' כו', אך מציאותו בהעלם הוא עיקר קיום כל העולמות כו', אך כ"ז הוא כסדר השתלשלו' אינו מאיר בגילוי רק בחי' ממכ"ע אבל בחי' סוכ"ע הוא בהעלם, אך ע"י קיום התורה ומצות בגשמי' ממשיכים בחי' סוכ"ע בבחי' התגלות בנשמה וכמאמר אשר קדשנו במצותיו31 שמאיר קדושה עליונה דבחי' סוכ"ע בבחי' גילוי בנשמה כו'.
אתר פנוי מיני'30 אפי' המקום הגשמי דעשי' כו', אך מציאותו בהעלם הוא עיקר קיום כל העולמות כו', אך כ"ז הוא כסדר השתלשלו' אינו מאיר בגילוי רק בחי' ממכ"ע אבל בחי' סוכ"ע הוא בהעלם, אך ע"י קיום התורה ומצות בגשמי' ממשיכים בחי' סוכ"ע בבחי' התגלות בנשמה וכמאמר אשר קדשנו במצותיו31 שמאיר קדושה עליונה דבחי' סוכ"ע בבחי' גילוי בנשמה כו'.
דועתה יובן ההפרש בין בחי' הילוך לבחי' עמידה, שבחי' המלאכים נק' עומדים להיותם מקבלים הארה בעלמא מבחי' ממכ"ע המאיר דרך קול ודבר ה' שזהו בחי' ואתה מחי' את כולם כנ"ל, ואפי' הנשמות שעלו במח'32 אינם מקבלים רק מבחי' אורות המתלבשים בכלים דאצי' לכן נק' ג"כ עומדים אבל כשהנשמה מתלבשת בגוף ומקיימת תומ"צ עי"ז נמשך בחי' סוכ"ע ובא לידי גילוי אור, וגילוי אור זה מאיר בנשמה שהוא בבחי' א"ס בבחי' בלי גבול לכן נק' מהלך, בעילוי אחר עילוי לאין שיעור [... כידוע דאא"ס הוא למעלה עד אין קץ33 כו'. ..]. והטעם לזה מה שע"י המצות גשמיים דייקא הנעשים בעוה"ז הגשמי ממשיכים אור הסוכ"ע, היינו מצד כח התהוות הגשמי' מן הרוחני' אינו בא מבחי' השתלשלו' רק מצד כל יכול כמבואר באגה"ק במאמר איהו וחיוהי34 כו', נמצא שבחשכות העוה"ז שהוא הפירוד שלו שהוא מכח הסוכ"ע כאשר מהפכים אותו לאור דהיינו שיהי' בבחי' ביטול כלי ומכון לשבתו ית' ע"י המצות שעושים מדברים הגשמיים כו' אזי נמשך הסוכ"ע ובא בבחי' גילוי אור כו', משא"כ ע"פ השתלשלו' הגם שבעוה"ז הגשמי מאיר כח הסובב הוא בהעלם כו' רק ע"י המצות בא לידי גילוי אור [... כמבואר במאמרי יביאו לבוש מלכות35 כו'. ..], ולכן ארז"ל היום לעשותם36 ולמחר לקבל שכרם כו'. ובזה יובן מה שארז"ל אשר אנכי מצוך היום, בכל יום יהיו בעיניך כחדשים37, ואיך יכול להיות כחדשים הלא אותם התפילין שהניח אתמול הוא מניחם למחר כו' אך הכוונה שהאור המאיר על ידם בכל יום הוא אור חדש לגמרי.
הוהענין הוא כי בבחי' ממכ"ע יש ג"כ בחי' העלם וגילוי ובכל יום נתחדשו מע"ב, רק החידוש הזה אינו חידוש גמור רק מה שכבר נמדד בהעלם בא לידי גילוי [... וראשית ההעלם הוא בחי' מחה"ק ושם נמדדו כל פרטי ההשתלשלו' במקום
ותצט
וגם ההתחדשות שיתחדשו בכל שיתא אלפי שני38 בזמן כבר נמדד בהעלם במחה"ק ולכן אינו נק' חידוש גמור. ..], משא"כ כאשר אור הסוכ"ע בא לידי גילוי שאינו נמדד בכלים נק' אור חדש לגמרי שלא הי' מעולם בהעלם כו' [... ולכן א' כחדשים בכף הדמיון כו' כי הכלי שהוא המצוה בעצמה אינו חדשה רק האור המאיר על ידה הוא חדש לגמרי כו' וד"ל. ..], וזהו ג"כ ענין מצות התשובה*39 שהיא בעוה"ז39 דייקא כמאמר כל אשר תמצא ידך כו' כי אין מעשה40 כו', וכמארז"ל המקדש את האשה41 ע"מ שאני צדיק גמור שאע"פ שהוא רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה בלבו, והנה צדיק גמור ורשע גמור הם שני הפכים כי צדיק גמור כבר היפך הרע שבנפשו לטוב כו' ורשע גמור גבר על הטוב עד שנסתלק ממנו לגמרי כידוע בלק"א42 וע"י הרהור א' בלבד יוכל להתהפך מן הקצה לקצה כו'. אך הענין הוא ג"כ מטעם הנ"ל מצד שבעוה"ז מאיר בחי' סוכ"ע ושם אין המצות והעוונות תופסים מקום כלל כמאמר אם חטאת מה תפעל לו43 ואם צדקת44 כו' לכן כשמאיר אור הסובב בגילוי ע"י התשובה שהרהר בלבו יוכל להתהפך מן הקצה לקצה שיהי' צדיק גמור אע"פ שעד הנה הי' רשע גמור כו'. אך א"כ אינו מובן כיון שהמצות אינם תופסים מקום בבחי' הסובב איך ע"י מעשה המצות מעורר אור הסובב לבוא לידי גילוי כיון שאינם תופסים מקום כלל כו'.
וגם ההתחדשות שיתחדשו בכל שיתא אלפי שני38 בזמן כבר נמדד בהעלם במחה"ק ולכן אינו נק' חידוש גמור. ..], משא"כ כאשר אור הסוכ"ע בא לידי גילוי שאינו נמדד בכלים נק' אור חדש לגמרי שלא הי' מעולם בהעלם כו' [... ולכן א' כחדשים בכף הדמיון כו' כי הכלי שהוא המצוה בעצמה אינו חדשה רק האור המאיר על ידה הוא חדש לגמרי כו' וד"ל. ..], וזהו ג"כ ענין מצות התשובה*39 שהיא בעוה"ז39 דייקא כמאמר כל אשר תמצא ידך כו' כי אין מעשה40 כו', וכמארז"ל המקדש את האשה41 ע"מ שאני צדיק גמור שאע"פ שהוא רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה בלבו, והנה צדיק גמור ורשע גמור הם שני הפכים כי צדיק גמור כבר היפך הרע שבנפשו לטוב כו' ורשע גמור גבר על הטוב עד שנסתלק ממנו לגמרי כידוע בלק"א42 וע"י הרהור א' בלבד יוכל להתהפך מן הקצה לקצה כו'. אך הענין הוא ג"כ מטעם הנ"ל מצד שבעוה"ז מאיר בחי' סוכ"ע ושם אין המצות והעוונות תופסים מקום כלל כמאמר אם חטאת מה תפעל לו43 ואם צדקת44 כו' לכן כשמאיר אור הסובב בגילוי ע"י התשובה שהרהר בלבו יוכל להתהפך מן הקצה לקצה שיהי' צדיק גמור אע"פ שעד הנה הי' רשע גמור כו'. אך א"כ אינו מובן כיון שהמצות אינם תופסים מקום בבחי' הסובב איך ע"י מעשה המצות מעורר אור הסובב לבוא לידי גילוי כיון שאינם תופסים מקום כלל כו'.
זאך הענין יובן ע"פ המאמר תען לשוני45 כו' כי כל מצותיך צדק, והענין הוא ע"ד דוגמא מנתינת הצדקה שאחד נותן לחבירו שלא הרויח אצלו כלום רק כך עולה ברצונו שיתן לו צדקה כך המה המצות אינם מעוררים גילוי הסובב ע"פ טבע [... כמו כמים הפנים46 כו' כן לב האדם כו' שזהו ע"פ טבע ההשתלשלות כו'. ..] רק כך עלה ברצונו בתורת צדקה שכאשר יעשו מצוה אחת להתעטף בציצית כו' או להניח תפילין יתגלה עי"ז אור הסובב ויבוא לידי גילוי בנשמה כו', נמצא שאין העשי' בעצמה פועלת המשכת אור הסובב כו' רק הרצון הוא הפועל כו', והנה רצון הוא אותיות צינור47 כמו שהצינור מצמצם שפע המים העוברים על ידו שיתקבלו בכלי ולא ילכו לאיבוד כו' כ"ה הוא ברצה"ע שממשיך אור הסובב שיתגלה בכלים שע"י הכלים נמשך האור בסט' דקדושה דייקא שרש נש"י ואינו הולך לאיבוד שיהי' ממנו
חתק
יניקת החיצוני' ח"ו [... כי הגם שהחיצוני' מקבלי' מבחי' המקיף כמאמ' רם על כל גוים הוי'48 מצד דקמי' כחשיכה כאורה49 זהו מחיצוני' החיות בלבד אבל הפנימי' נמשך לישראל דוקא ע"י המצות ממכי"ק50. ..], וזהו הטעם דשמירת הל"ת שכן נתצמצם ברצה"ע שירצה את המצוה ויומשך על ידה בבחי' גילוי ולא ירצה את העבירה לכן אפי' האור שכבר נמשך מסתלק ע"י החטא כו' [... כמאמר עבירה מכבה מצוה51 כו'. ..] כו' וד"ל. אך ע"י התשובה מעוררים למעלה מן הצינור אשר שם אין תופסים מקום המצות והעוונות וממשיכים אור חדש בבחי' הצינור שיתהפך מבחי' לאו להן כו' וד"ל. והטעם לזה כי מצות התשובה היא ג"כ מצוה רבה ונשאה וממשיך ממקור הרצון אור חדש למלאות כל החסרונות ולהעביר כל הפגמים וממילא נמשך הפנימי' דרך הצינור אור חדש [ולא כמו באה"ע שנמשך רק החיצוני' כו' וד"ל], ונעשה החזרת הרצון שיהא מרוצה וחביב כו' כמבואר בלק"א52 כו' וד"ל [... וביאור הענין לפע"ד הנה הרצון נק' כאשר נמשך לדבר פרט להיות רוצה באיזה דבר ולא ירצה בהיפוכ"ו אך עצם הרצון הוא מקור כל רצון ומשם יכול להחליף להיות רוצה בדבר שלא רצה עד הנה כך למעלה הרצון במצות ה' להיות רוצה במ"ע ולשנוא היפוכו שהוא הדבר האסור כ"ז נק' רצון פרטי [הגם שהוא כולל תרי"ג מ"ע ומל"ת] אבל המקור לכל מיני רצון הוא הנק' רעווא דכל רעוין53 ונק' בעל הרצון54 וגם זאת הוא ירידה לגבי עצמותו, אך להיות שאינו מוגבל בדבר פרטי לזאת יוכל משם להיות נמשך שירצה היפוך רצונו שעד הנה כו', ולשם מגיע מצות התשובה לזאת יוכל להיות משם סליחת עוונות וגם להתהפך מסילוק הרצון שיתהווה חזרת הרצון להיות מרוצה וחביב כקודם החטא כו' וד"ל. ..].
יניקת החיצוני' ח"ו [... כי הגם שהחיצוני' מקבלי' מבחי' המקיף כמאמ' רם על כל גוים הוי'48 מצד דקמי' כחשיכה כאורה49 זהו מחיצוני' החיות בלבד אבל הפנימי' נמשך לישראל דוקא ע"י המצות ממכי"ק50. ..], וזהו הטעם דשמירת הל"ת שכן נתצמצם ברצה"ע שירצה את המצוה ויומשך על ידה בבחי' גילוי ולא ירצה את העבירה לכן אפי' האור שכבר נמשך מסתלק ע"י החטא כו' [... כמאמר עבירה מכבה מצוה51 כו'. ..] כו' וד"ל. אך ע"י התשובה מעוררים למעלה מן הצינור אשר שם אין תופסים מקום המצות והעוונות וממשיכים אור חדש בבחי' הצינור שיתהפך מבחי' לאו להן כו' וד"ל. והטעם לזה כי מצות התשובה היא ג"כ מצוה רבה ונשאה וממשיך ממקור הרצון אור חדש למלאות כל החסרונות ולהעביר כל הפגמים וממילא נמשך הפנימי' דרך הצינור אור חדש [ולא כמו באה"ע שנמשך רק החיצוני' כו' וד"ל], ונעשה החזרת הרצון שיהא מרוצה וחביב כו' כמבואר בלק"א52 כו' וד"ל [... וביאור הענין לפע"ד הנה הרצון נק' כאשר נמשך לדבר פרט להיות רוצה באיזה דבר ולא ירצה בהיפוכ"ו אך עצם הרצון הוא מקור כל רצון ומשם יכול להחליף להיות רוצה בדבר שלא רצה עד הנה כך למעלה הרצון במצות ה' להיות רוצה במ"ע ולשנוא היפוכו שהוא הדבר האסור כ"ז נק' רצון פרטי [הגם שהוא כולל תרי"ג מ"ע ומל"ת] אבל המקור לכל מיני רצון הוא הנק' רעווא דכל רעוין53 ונק' בעל הרצון54 וגם זאת הוא ירידה לגבי עצמותו, אך להיות שאינו מוגבל בדבר פרטי לזאת יוכל משם להיות נמשך שירצה היפוך רצונו שעד הנה כו', ולשם מגיע מצות התשובה לזאת יוכל להיות משם סליחת עוונות וגם להתהפך מסילוק הרצון שיתהווה חזרת הרצון להיות מרוצה וחביב כקודם החטא כו' וד"ל. ..].
טוזהו מ"ש אין כל חדש תחת השמש55 אבל לעילא מן שמשא יש חדשות כו', הענין הוא דבחי' יסוד אבא נק' שמש56 כו', והנה בו גופא יש ד' בחי' אבי"ע57
יתקא
[... כידוע דבחכ"ע דאצי' יש ג"כ בחי' אבי"ע58 חכ' שבחכ' היא אצי' שבה בינה שבחכ' הוא בחי' בריאה שבה מדות חג"ת דחכ' הוא בחי' יצירה שבה נה"י דחכ' הוא בחי' עשי' שבה וכל הבחי' מתעלין ע"י היסוד שבחכ' שנק' יסו"א נמצא שבו ג"כ יש כל הבחי' כו' וד"ל. ..], והנה בי"ע שבו נק' בי"ע שבאצי' והיינו מה שיש בו כח ומקור להשפיע בי"ע כו', ובחי' זאת נק' שמש להיות מקור להוות הנבראים מאין ליש שלכן נק' הוי' ע"ש שהוא מהווה59 מאין ליש ע"י הנרתק דשם אלקים60 משא"כ אצי' שבאצי' שבו הוא עצמו' פנימי' אור אבא והוא גילוי אור שלמעלה מהשתלשלות והוא בחי' אור הגנוז כו' [... שלמעלה משני המאורות אפי' כמ"ש בבחי' שני המאורות הגדולים61 היינו שוין בקומתן ואור הגנוז שנברא ביום הא' הוא למעלה מהן כו'. ..], והוא המתגלה ע"י המצות והוא בחי' אור חדש בכל עת מטעם הנ"ל שאינו מוגבל בזמן ומקום ואינו בבחי' העלם וגילוי כו' וד"ל. וזהו מה רב טובך62 אשר צפנת ליריאך צפנת בגי' כתר63 [... והגם שמבואר למעלה שהוא בחי' פנימי' אור אבא מ"מ מאיר בו ג"כ אור הכתר כו'. ..], והיינו שמאיר ע"י המצות תרי"ג דאורייתא וז' דרבנן כו' בגי' כתר64 כו'. והנה המשכת אור חדש שלמעלה מהשתלשלות נק' הילוך להיותו בלתי מוגבל ונק' אור חדש בעצם כו', משא"כ האור המתחדש בכ"י ע"י ההשתלשלות כמאמר המחדש בטובו65 כו' נק' עמידה להיותו ביטול מוגבל במקום וזמן ואינו נק' חדש בעצם, רק התחדשות מהעלם אל הגילוי כו' וד"ל.
[... כידוע דבחכ"ע דאצי' יש ג"כ בחי' אבי"ע58 חכ' שבחכ' היא אצי' שבה בינה שבחכ' הוא בחי' בריאה שבה מדות חג"ת דחכ' הוא בחי' יצירה שבה נה"י דחכ' הוא בחי' עשי' שבה וכל הבחי' מתעלין ע"י היסוד שבחכ' שנק' יסו"א נמצא שבו ג"כ יש כל הבחי' כו' וד"ל. ..], והנה בי"ע שבו נק' בי"ע שבאצי' והיינו מה שיש בו כח ומקור להשפיע בי"ע כו', ובחי' זאת נק' שמש להיות מקור להוות הנבראים מאין ליש שלכן נק' הוי' ע"ש שהוא מהווה59 מאין ליש ע"י הנרתק דשם אלקים60 משא"כ אצי' שבאצי' שבו הוא עצמו' פנימי' אור אבא והוא גילוי אור שלמעלה מהשתלשלות והוא בחי' אור הגנוז כו' [... שלמעלה משני המאורות אפי' כמ"ש בבחי' שני המאורות הגדולים61 היינו שוין בקומתן ואור הגנוז שנברא ביום הא' הוא למעלה מהן כו'. ..], והוא המתגלה ע"י המצות והוא בחי' אור חדש בכל עת מטעם הנ"ל שאינו מוגבל בזמן ומקום ואינו בבחי' העלם וגילוי כו' וד"ל. וזהו מה רב טובך62 אשר צפנת ליריאך צפנת בגי' כתר63 [... והגם שמבואר למעלה שהוא בחי' פנימי' אור אבא מ"מ מאיר בו ג"כ אור הכתר כו'. ..], והיינו שמאיר ע"י המצות תרי"ג דאורייתא וז' דרבנן כו' בגי' כתר64 כו'. והנה המשכת אור חדש שלמעלה מהשתלשלות נק' הילוך להיותו בלתי מוגבל ונק' אור חדש בעצם כו', משא"כ האור המתחדש בכ"י ע"י ההשתלשלות כמאמר המחדש בטובו65 כו' נק' עמידה להיותו ביטול מוגבל במקום וזמן ואינו נק' חדש בעצם, רק התחדשות מהעלם אל הגילוי כו' וד"ל.
יאוהנה בשבת נאמר שירו לה' שיר חדש66 מצד שמתגלה בחי' הסובב בבחי' גילוי בממלא בבחי' או"פ שהוא בחי' אור חדש לגמרי כנ"ל ולכן זמן תולדות נשמות חדשות הוא בשבת67 דייקא כו' וד"ל, והיינו אור הגנוז שמאיר בשבת כו' וד"ל [... והגם שבנשמות הגבוהות שיש להם אהבה דבכל מאודך מאיר גם בימות החול גילוי אור הסובב בממלא בבחי' פנימי' אפשר לומר שבשבת מאיר בחי' גבוה יותר בבחי' פנימי והיינו שרש המצות כמ"ש בבחי' תרי"ג אורחי' דגולגלתא68 שעל זה אנו מבקשים קדשינו במצותיך69 כמבואר במ"א וד"ל].
יבתקב
ומעתה יש להבין איך שבבחי' הילוך הנ"ל יש ב' מיני הילוך, הילוך בבחי' פנים והילוך בבחי' אחוריים, ויש להקדים ענין מארז"ל*70 ברומי' דקראי דלפעמים כתוב ועמדו זרים70 כו' ולפעמים כתוב ואספת דגנך71 ותירצו כאן כשישראל עושין רצונו של מקום וכאן כשאין עושין כו' וידוע הקושיא דהלא ואספת דגנך נאמר בפ' שני' דק"ש ושם נאמר והי' אם שמוע תשמעו72 כו' ותירץ הה"מ נ"ע שמפני שאינו כתוב בכל מאודיך73 בפ' שני' לכן קורא אותן אין עושי'. ולהבין זאת דהלא אם מקיים כל המצות וגם באה' דבכל לבבכם כו' וכי מפני שאין לו אה' דבכל מאודיך יקרא בשם אין עושין רצונו כו'. אך הענין יובן בהקדם ביאור ופי' דעושין רצונו של מקום כו', כי הנה מקום הוא בחי' ממכ"ע74 בחי' מל' אור וחיות המתלבש בבחי' מקום מעלה ומטה כו' ועושין רצונו היינו שממשיכים רצון העליון שהוא בחי' סוכ"ע בבחי' ממכ"ע ויתגלה בגילוי גמור בבחי' אור פנימי כו', ובחי' זאת לא יוכל להיות כ"א כשיש לו אה' דבכל מאודיך שזהו הזזת פנימי' ועצמי' נקודת הלב לבוא לידי גילוי באה' והיא אה' בלתי גבולי' ולכן אין שום מניעה אל האה' [... כידוע דבבחי' יחידה בבואה דבבואה לית להו75 ולכן אין את זה לעומת זה76 המנגדה כו'. ..], ולכן היא העולה בבחי' עצמי' אא"ס הסוכ"ע ומעוררו לבוא לידי גילוי בבחי' או"פ משא"כ כשאין לו אה' דבכל מאדך רק אה' דבכל לבבכם כו' שאז האה' לא תוכל לעורר בחי' הסוכ"ע [... מצד שהיא נמשכת מבחי' ממלא וגם יש לה מונעים ומנגדים המגבילים ולא תוכל לעורר א"ס הבלתי מוגבל כו'. ..], רק עצם העשי' של המצוה תעורר הסוכ"ע [... כי עשי' לעילא77 ששרשה בבחי' כל יכול כנ"ל. ..], ולכן לא יומשך אור הסובב בגילוי בבחי' פנימי רק תשאר בבחי' מקיף שהוא ג"כ בחי' אור ופועל השמירה מן הרע כמאמר שומר מצוה78 כו' וזהו הטעם שהמצות נק' לבושים79 מחמת שאינם נמשכים רק בבחי' מקיף [... ולפעמים נק' בשם80 פירות81 היינו כשנעשים ע"פ אה' דבכל מאודיך כנ"ל וד"ל. ..], ולכן נק' אין עושים רצונו של מקום כי אינם ממשיכים רצה"ע בבחי' פנימי הנק' מקום רק בבחי' מקיף כו' וד"ל. ולכן כשיש לו אה' דבכל מאודיך ונמשך בחי' הסובב בגילוי בבחי' פנימי מלאכתן נעשה ע"י אחרים כי א"צ להתלבש בלבושי המתברר רק הבירורים מתבררים ממילא ונמשכים
ומעתה יש להבין איך שבבחי' הילוך הנ"ל יש ב' מיני הילוך, הילוך בבחי' פנים והילוך בבחי' אחוריים, ויש להקדים ענין מארז"ל*70 ברומי' דקראי דלפעמים כתוב ועמדו זרים70 כו' ולפעמים כתוב ואספת דגנך71 ותירצו כאן כשישראל עושין רצונו של מקום וכאן כשאין עושין כו' וידוע הקושיא דהלא ואספת דגנך נאמר בפ' שני' דק"ש ושם נאמר והי' אם שמוע תשמעו72 כו' ותירץ הה"מ נ"ע שמפני שאינו כתוב בכל מאודיך73 בפ' שני' לכן קורא אותן אין עושי'. ולהבין זאת דהלא אם מקיים כל המצות וגם באה' דבכל לבבכם כו' וכי מפני שאין לו אה' דבכל מאודיך יקרא בשם אין עושין רצונו כו'. אך הענין יובן בהקדם ביאור ופי' דעושין רצונו של מקום כו', כי הנה מקום הוא בחי' ממכ"ע74 בחי' מל' אור וחיות המתלבש בבחי' מקום מעלה ומטה כו' ועושין רצונו היינו שממשיכים רצון העליון שהוא בחי' סוכ"ע בבחי' ממכ"ע ויתגלה בגילוי גמור בבחי' אור פנימי כו', ובחי' זאת לא יוכל להיות כ"א כשיש לו אה' דבכל מאודיך שזהו הזזת פנימי' ועצמי' נקודת הלב לבוא לידי גילוי באה' והיא אה' בלתי גבולי' ולכן אין שום מניעה אל האה' [... כידוע דבבחי' יחידה בבואה דבבואה לית להו75 ולכן אין את זה לעומת זה76 המנגדה כו'. ..], ולכן היא העולה בבחי' עצמי' אא"ס הסוכ"ע ומעוררו לבוא לידי גילוי בבחי' או"פ משא"כ כשאין לו אה' דבכל מאדך רק אה' דבכל לבבכם כו' שאז האה' לא תוכל לעורר בחי' הסוכ"ע [... מצד שהיא נמשכת מבחי' ממלא וגם יש לה מונעים ומנגדים המגבילים ולא תוכל לעורר א"ס הבלתי מוגבל כו'. ..], רק עצם העשי' של המצוה תעורר הסוכ"ע [... כי עשי' לעילא77 ששרשה בבחי' כל יכול כנ"ל. ..], ולכן לא יומשך אור הסובב בגילוי בבחי' פנימי רק תשאר בבחי' מקיף שהוא ג"כ בחי' אור ופועל השמירה מן הרע כמאמר שומר מצוה78 כו' וזהו הטעם שהמצות נק' לבושים79 מחמת שאינם נמשכים רק בבחי' מקיף [... ולפעמים נק' בשם80 פירות81 היינו כשנעשים ע"פ אה' דבכל מאודיך כנ"ל וד"ל. ..], ולכן נק' אין עושים רצונו של מקום כי אינם ממשיכים רצה"ע בבחי' פנימי הנק' מקום רק בבחי' מקיף כו' וד"ל. ולכן כשיש לו אה' דבכל מאודיך ונמשך בחי' הסובב בגילוי בבחי' פנימי מלאכתן נעשה ע"י אחרים כי א"צ להתלבש בלבושי המתברר רק הבירורים מתבררים ממילא ונמשכים
יגתקג
ומתכללים באור המאיר ומתלבש בו שהוא בחי' הסובב כנ"ל, משא"כ כשאין אור הסובב מאיר בו בגילוי אז צריך להתלבש בלבושי המתברר ולבררו וזהו מלאכתם נעשי' ע"י עצמן ועל זה נאמר ואספת דגנך כו' וד"ל.
ומתכללים באור המאיר ומתלבש בו שהוא בחי' הסובב כנ"ל, משא"כ כשאין אור הסובב מאיר בו בגילוי אז צריך להתלבש בלבושי המתברר ולבררו וזהו מלאכתם נעשי' ע"י עצמן ועל זה נאמר ואספת דגנך כו' וד"ל.
ידוהנה בבחי' בע"ת מאיר ג"כ בחי' הילוך דבחי' אחוריים להיות ההתעוררות שבו בא מלמטה שהוא בחי' החיצוני' שהוא הרגשת הריחוק [... אך אפשר לומר שזהו בחי' בע"ת כמו ראב"ד שיצתה נפשו82 כו' ולא עשה אח"כ מע"ט כו' אך בע"ת שנשאר בחיים אחר התשובה האמיתית מאה"ר ועושה ומקיים תומ"צ אזי ההילוך שלו בבחי' פנים להיות שאצלם נעשה בחי' אה' דבכל מאדך ביתר שאת מבצד"ג שאצלם הוא הזזת עצם היחידה כו', משא"כ בצד"ג אינו רק גילוי אור היחידה כו' וד"ל. ..].
טוועם כל הנ"ל יובן ב' מיני הילוך הנ"ל הילוך בבחי' פנים והילוך בבחי' אחוריים, כי הילוך נק' הגילוי דסוכ"ע כנ"ל וכאשר מאיר בחי' הסובב בבחי' פנימי אז מאיר מתחילה בבחי' מוחו ולבבו בתפילה בלבוש המח' כו' ואח"כ מתלבש בו בעת לימוד התורה בדיבור ואח"כ במעשה המצות ונמצא שנמשך אור הסובב ומתגלה בבחי' הפנימי' שלו ומפנימי' נמשך לחיצוני' שלו, ולכן נק' הילוך בבחי' פנים כו' כי תחילת הגילוי שלו הוא בבחי' הפנימי' וממילא מתגלה בבחי' חיצוני' כו'. וזהו ענין פ' ראשונה דק"ש שנאמר בו סדר ההילוך מלמעלה למטה מתחילה ההעלאה דאה' דבכל מאדך ואח"כ ההמשכה מתחילה והיו הדברים83 כו' על לבבך במח' [... כי הרהורי הלב עולין אל המוח לחשב ולהרהר בהם כו'. ..], ואח"כ ושננתם84 בדיבור ואח"כ וקשרתם85 במעשה כי הוקשה כל התורה כולה לתפילין86 כו', משא"כ בפ' שני' דק"ש נק' הילוך בבחי' אחוריים כי אור הסובב הנק' הילוך אינו מאיר רק בבחי' מקיף והמקיף הוא מתלבש בחיצוני' בבחי' המעשה המצות הנק' לבושים רק אעפ"כ נמשך תוס' הארה במוח ולב לכן נאמר בו סדר ההילוך מלמטה למעלה בתחילה וקשרתם87 ואח"כ ולמדתם88 כו' וד"ל. ובזה יובן ג"כ מאמר פר"א כשישראל עושין89 רש"מ שותים מאוצר העליון והיינו ממטר השמים כמאמר יפתח ה' לך90 את אוצרו הטוב כו', והיינו כנ"ל שהוא בחי' גילוי סוכ"ע שנק' שמים משא"כ כשאין עושין רצונו ש"מ שותין ממימי אוקיינוס שנק' ג"כ אוצר כמ"ש נותן באוצרות תהומות91 כו'92, והיינו דבאהבה דבכל לבבכם נמשך ג"כ תוס' אורות רק מבחי' עלמא
טזתקד
דאתכסיא שנק' ים לבחי' עלמא דאתגלי' שנק' יבשה93 ובחי' זאת באה בבחי' פנימי [... ולכן א' שותה שהוא בחי' פנימי. ..], משא"כ אור הסובב שנק' שמים אינו מאיר רק בבחי' מקיף ומתלבש במעשה המצות בבחי' לבושים שהוא בחי' חיצוני' כנ"ל וד"ל.
דאתכסיא שנק' ים לבחי' עלמא דאתגלי' שנק' יבשה93 ובחי' זאת באה בבחי' פנימי [... ולכן א' שותה שהוא בחי' פנימי. ..], משא"כ אור הסובב שנק' שמים אינו מאיר רק בבחי' מקיף ומתלבש במעשה המצות בבחי' לבושים שהוא בחי' חיצוני' כנ"ל וד"ל.
יזוהנה לע"ל כתיב והתהלכתי בתוככם שיהיו ב' מיני הילוך הנ"ל. והענין הוא למה צריך לב' מיני הילוך הענין כי יש יתרון מעלה בבחי' פנים במה שהגילוי נמשך בבחי' פנימי כנ"ל אך יש יתרון מעלה בהילוך שבבחי' אחוריים שמזדכך חיצוני' הכלי ביותר כו'. והנה ע"י ההילוך בבחי' פנים דעכשיו יהי' נמשך לע"ל בחי' גילוי הסובב בממלא אך ע"י ההילוך בבחי' אחוריים דעכשיו יהי' לע"ל עליות הממלא בסובב כו'. [... והיינו זיכוך הכלים דממלא לקבל אור הסובב ע"ד חנוך ואליהו94 שעלו למרום95 כמ"ש במקומו. ..], ושני הגילויים יהיו לע"ל [... רק מבואר במ"א במאמר והתהלכתי תר"ב96 שהגילוי דלע"ל יהי' בבחי' הילוך יותר נעלה והיינו מן המאציל לנאצלים עד שהילוך דעכשיו שהוא מאצי' לבריאה נק' עמידה לגבי הילוך דלע"ל, אך אעפ"כ יתגלה ההילוך דלע"ל בהילוך דעכשיו כו' יעו"ש. ..]. וזהו שאמר והתהלכתי בתוככם והיינו שיתגלה עצמי' אא"ס בנשמות שבגופים דייקא והיינו עתידים צדיקים97 שיאמרו לפניהם קדוש כו' וד"ל.
יחואולך אתכם קוממיות כו' הוא בחי' מאה אמה98 והיינו י"ס מכתר עד המל' דאצי' שהם שלש אמות ושבע כפולות99 שהם ג"ר וז"ת וכ"א כלול מיו"ד עולה מאה והיינו מאה אמה [... ומש"א קוממיות היינו שתי קומות דאו"י ואור חוזר100 והכתר כולל בתוכו שתי קומות הנ"ל וזהו הכף דכתר שכולל ע"ס דאור ישר וע"ס דאור חוזר101 ושניהם יחד יאירו בנש"י, ואפ"ל שזהו שני מדריגות דעוה"ב102 המוזכר בדברי אדמו"ר נבג"מ103 שהקומה דאור ישר הוא בחי' להנחיל אוהבי יש104 יש האמיתי והוא עונג המתיישב בכלי והקומה דאור חוזר הוא עונג הבלתי מתיישב בכלי שמצד זה הוא מתחדש בעילוי אחר עילוי וזהו בחי' אין להם מנוחה105 כו' וד"ל. ..], אך לכאורה אינו מובן דלפ"ז לא יאיר בנש"י רק בחי' מאה אמה שזהו קומת
יטתקה
אדה"ר אחר החטא106 ובמ"א מבואר בענין ישכיל עבדי כו' וגבה מאד אותיות אדם107 ומבואר בס' הקבלה שבנשמת משיח יאיר הבחי' דאדה"ר כמו שהי' קודם החטא108. אך הענין יובן בהקדם מאמר דר' בנאה109 כו' נסתכלת בדמות דיוקני בדיוקני עצמו אל תסתכל, וענין דיוקני הוא בחי' אדה"ר כמו שהי' קודם החטא שהוא בבחי' א"ק110 כו', אך דמות דיוקני הוא בחי' מל' דא"ק כמו שמתלבש בבחי' הכתר דאצי' והוא בחי' עתיק כו' ובחי' זאת האירה ביעקב מצד שהתחילו האבות לתקן חטא עה"ד111 אך לא ניתקן עדיין בשלימות לזאת לא האירה בו רק דמות דיוקני שהוא בחי' הארה בעלמא מבחי' א"ק והיינו המל' שבו שהוא בחי' זיו מעצמו' א"ק אע"פ שיעקב אע"ה הוא בחי' נשמה כללי112, אך לע"ל לימות המשיח שיהי' שלימות הבירור לזאת במלך המשיח שהוא נשמה הכללי' לכללות נש"י כי הוא יהי' בבחי' יחידה113 לכן בו יאיר בחי' דיוקני עצמו שהוא בחי' אדה"ר כמ"ש קודם החטא אך בכל ישראל יאיר בחי' דמות דיוקני הנ"ל והיינו הכתר עם הפנימי' שבו שזהו בחי' מאה אמה כנ"ל [... ונמצא שיש הפרש בין אדה"ר כמו שהי' אחר החטא שלא האיר בו רק מאה אמה שהוא חיצוני' הכתר אך בנש"י לימות המשיח יאיר בהם בחי' מאה אמה הנ"ל עם בחי' פנימי' שבו שהוא בחי' עתיק כו' והוא בחי' דמות דיוקני כמו ביעקב אע"ה כו' וד"ל. ..]. וגם בחי' זאת הוא למעלה מבחי' משה שהי' קומתו עשר אמות114 בלבד שהוא ענין שם הוי' עם המילוי115 שהם עשר אותיות והיינו מחכ' ולמטה כו', אך לימוהמ"ש יתעלו כל הנשמות לבחי' מאה אמה שהוא בחי' הכתר שלמעלה מהחכ' בפנימי' וחיצוני' כנ"ל, ובחי' משיח [... שהוא בחי' משה116 בעצמו כמאמר מה שהי' הוא שיהי'117. ..] יאיר בו בחי' אדה"ר כמו שהי' קודם החטא כנ"ל וד"ל. [... ואפשר לומר שאח"כ יומשך בחי' זאת דאדה"ר קודם החטא בכללות נש"י רק שהמשפיע בהם בחי' זאת יהי' ע"י מלך המשיח כו'. ..].
אדה"ר אחר החטא106 ובמ"א מבואר בענין ישכיל עבדי כו' וגבה מאד אותיות אדם107 ומבואר בס' הקבלה שבנשמת משיח יאיר הבחי' דאדה"ר כמו שהי' קודם החטא108. אך הענין יובן בהקדם מאמר דר' בנאה109 כו' נסתכלת בדמות דיוקני בדיוקני עצמו אל תסתכל, וענין דיוקני הוא בחי' אדה"ר כמו שהי' קודם החטא שהוא בבחי' א"ק110 כו', אך דמות דיוקני הוא בחי' מל' דא"ק כמו שמתלבש בבחי' הכתר דאצי' והוא בחי' עתיק כו' ובחי' זאת האירה ביעקב מצד שהתחילו האבות לתקן חטא עה"ד111 אך לא ניתקן עדיין בשלימות לזאת לא האירה בו רק דמות דיוקני שהוא בחי' הארה בעלמא מבחי' א"ק והיינו המל' שבו שהוא בחי' זיו מעצמו' א"ק אע"פ שיעקב אע"ה הוא בחי' נשמה כללי112, אך לע"ל לימות המשיח שיהי' שלימות הבירור לזאת במלך המשיח שהוא נשמה הכללי' לכללות נש"י כי הוא יהי' בבחי' יחידה113 לכן בו יאיר בחי' דיוקני עצמו שהוא בחי' אדה"ר כמ"ש קודם החטא אך בכל ישראל יאיר בחי' דמות דיוקני הנ"ל והיינו הכתר עם הפנימי' שבו שזהו בחי' מאה אמה כנ"ל [... ונמצא שיש הפרש בין אדה"ר כמו שהי' אחר החטא שלא האיר בו רק מאה אמה שהוא חיצוני' הכתר אך בנש"י לימות המשיח יאיר בהם בחי' מאה אמה הנ"ל עם בחי' פנימי' שבו שהוא בחי' עתיק כו' והוא בחי' דמות דיוקני כמו ביעקב אע"ה כו' וד"ל. ..]. וגם בחי' זאת הוא למעלה מבחי' משה שהי' קומתו עשר אמות114 בלבד שהוא ענין שם הוי' עם המילוי115 שהם עשר אותיות והיינו מחכ' ולמטה כו', אך לימוהמ"ש יתעלו כל הנשמות לבחי' מאה אמה שהוא בחי' הכתר שלמעלה מהחכ' בפנימי' וחיצוני' כנ"ל, ובחי' משיח [... שהוא בחי' משה116 בעצמו כמאמר מה שהי' הוא שיהי'117. ..] יאיר בו בחי' אדה"ר כמו שהי' קודם החטא כנ"ל וד"ל. [... ואפשר לומר שאח"כ יומשך בחי' זאת דאדה"ר קודם החטא בכללות נש"י רק שהמשפיע בהם בחי' זאת יהי' ע"י מלך המשיח כו'. ..].