Piskei Admur HaZaken on Issur VeHeter·Introduction to the First Editionפסקי אדמו״ר הזקן בהלכות איסור והיתר·מבוא - למהדורה הראשונה -

אמבוא - למהדורה הראשונה -
ידוע לכל גודל מעלתו של שו"ע רבנו הזקן, אשר "מפני שצרכי ישראל מרובים... וע"כ דעתם קצרה לבא בערוכה בעיון ים התלמוד והפוסקים לידע מוצא הדין בארוכה ומילתא בטעמא דווקא, וגם לגדולים אשר להם יד ושם בתלמוד תכבד עליהם העבודה להכריע בין הפוסקים, לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא על פי הסכמת האחרונים אשר מימיהם אנו שותים ובדרכיהם אנו הולכים... אשר על כן... משמיא אסכימו... לעשות מלאכה זו על סדר הש"ע או"ח ויו"ד שהן הדינים הנצרכים שלהן מצות קדימה על השאר, ולסדר כל פסקי דינים הבאים בש"ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא"¹.

באך דא עקא, אשר "מרוב הצרות וסיבות ומאורעות שחלפו עברו ראשינו, ובפרט שריפת הבתים פעמים, ספו תמו כתבי יד קודש של כבוד אאמו"ר ז"ל בעצמו, ולא נותר כ"א ההעתקות המפוזרות אצל התלמידים אחת הנה וא' הנה"². וכנראה מטעם זה לא הגיע לידינו משו"ע רבנו על חלק יו"ד אלא על מתי מעט סימנים³, ומהלכות איסור והיתר (שעיקרם – הלכות מליחה, בשר בחלב ותערובות) אין בידינו כלל⁴.

גאלא ש"דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר", ורבות יש ללמוד מתוך פסקי רבנו המפוזרים בכל חלקי השו"ע והשו"ת שלו⁵ על דעתו והכרעתו בעניני איסור והיתר. לפיכך הורגש הצורך בספר שיברר וילקט לפונדק אחד את פסקי רבנו בענינים אלו, כדי שיהי' לפני הלומדים ומורי ההוראה, ההולכים לאור תורת רבנו, בירור דעתו והכרעתו של רבנו (באותן ההלכות שניתן להבינם ממקום אחר) בכל ענין במקומו, מבלי צורך לחפש במקומות אחרים.

דלמלא צורך זה נועד הספר שלפנינו, "פסקי אדמו"ר הזקן בהלכות איסור והיתר", בו ניסינו לברר וללקט את פסקי רבנו בהלכות אלו מתוך כל חלקי השו"ע שלו, ולסדרם על סדר השו"ע יו"ד. לפנינו הכרך הראשון, והוא כולל את הפסקים לסימנים ס-צז (סוף הלכות טרפות⁶ עד סוף הלכות בשר בחלב). הכרך הבא יכלול אי"ה את הפסקים להלכות תערובות.

הוזאת למודעי:

וא) אין אנו מתיימרים להקיף בספר זה את כל פסקי והכרעות רבנו בסימנים אלו, ובוודאי ניתן ללמוד עוד רבות מדברי רבנו, הן בענינים שנידונו בספר והן בענינים נוספים.

זב) למותר לציין שכל המובא בספר זה אינו אלא בדרך אפשר בלבד, ובפרט שבמקומות רבים אין הכרעת רבנו מפורשת בלשונו הזהב, והי' עלינו לנקוט בדרך דימוי מילתא למילתא ולהבין דבר מתוך דבר. ומי יוכל לומר שעלה בידו להגיע לתכלית דברי רבנו הזקן, אשר כבר כתב הצמח-צדק⁷ אשר "כשם שבין קדשי קדשים לחולי חולין כך גבהו דרכיו מדרכינו", ואנן מה נעני אבתרי'⁸.

חלפיכך חובה עלינו להדגיש, אף שפשוט הוא, שאין להורות הלכה מתוך ספר זה, ולא באנו אלא לעורר לב המעיינים ומורי ההוראה לעיין בדברים במקורם ולהבין ולהורות כיד ה' הטובה עליהם.

ט* * *

ילהלן אי-אלו פרטים על הספר ודרך עריכתו:

יאהספר שלפנינו נחלק לשני חלקים: ה"פנים" וה"ביאור".

יבב"פנים" הבאנו את לשון בעלי השו"ע שעליו נסב הענין, ואחריו את דעות הט"ז והש"ך (וכן שאר נו"כ השו"ע עד זמן רבנו הזקן, אם הם בעלי הדעות השונות או שהדברים נחוצים להבנת יסודות הענין), ולסיום את תמצית הפסק או ההכרעה היוצאים מדברי רבנו (על פי מסקנת הדיון ב"ביאור").

יגה"ביאור" פותח בהבאת עיקרי דעות האחרונים⁹ שעל שו"ע יו"ד בענין המדובר¹⁰, וכן דעות האחרונים שעל שו"ע או"ח עד לזמן רבנו הזקן¹¹. לאחר סיכום הדעות בקצרה מובא לשונו הזהב של רבנו הנוגע לענין, ואחריו הדיון בדברי רבנו ומסקנת הפסק.

ידכדי להקל על העיון בספר, השתדלנו לקצר ככל האפשר ולא לסטות מהענין העיקרי המדובר, ורק לפעמים הערנו בקצרה על הצ"ע בדעת מי מהאחרונים, או במה שכתבו בספרי "מראי מקומות וציונים לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן"¹².

טובענין השייך לשני מקומות או יותר (בסימנים שונים, או אף בסימן אחד בסעיפים רחוקים זה מזה מרחק ניכר) הבאנו את ה"פנים" בכל המקומות, ואת ה"ביאור" בפעם הראשונה בלבד (גם אם עיקר הענין אינו שם), ובשאר המקומות ציינו לשם¹³.

טזבהבאת מסקנת דברי רבנו (הן ב"פנים" והן ב"ביאור") נקטנו במספר לשונות שונים: בדברים שדעת רבנו נראתה לנו ברורה ומפורשת בדבריו – כתבנו ש"דעת רבנו היא כך"¹⁴; בדברים שדעת רבנו נראתה לנו כן, אך אין היא מפורשת ויש מקום לבעל-דין לחלוק – כתבנו ש"דעת רבנו נראה"¹⁵ (או "משמע"¹⁶) באופן זה; ובדברים שנראו לנו מסתברים אך בלתי מוכרחים כתבנו בלשון "יש מקום לומר"¹⁷.

יזבמקומות ספורים מצאנו בדברי רבנו לא רק פסק או הכרעה במחלוקת הפוסקים, אלא חידוש דין שלא נמצא בפוסקים שלפניו. במקרה כזה הדגשנו שרבנו חידש דין זה¹⁸.

יחלעתים הארכנו ב"ביאור" גם בדברים שאינם נוגעים ישירות למסקנת ההלכה, כאשר על-ידי רבנו ניתוסף ביאור בהבנת הענין (כגון בהסברת סברות מחלוקת הפוסקים וכדומה), אך ב"פנים" הבאנו תמיד רק את מסקנת ההלכה.

יט* * *

כאנו תפלה שספר זה אכן ימלא את מטרתו, לסייע לציבור הלומדים ומורי ההוראה לברר מקחו של צדיק בהלכות איסור והיתר, ולהגביר את הלימוד והעיון בשו"ע רבנו בכלל.

כאויה"ר שע"י העסק בתורת רבותינו נשיאינו נזכה ללמוד תורה מפיו של משיח צדקנו בקרוב ממש.

כדי"ב סיון, סיום ימי התשלומין דחג השבועות, ה'תשנ"ו