Chabad Library · The Alter Rebbe
Piskei HaSiddur (with footnotes)·
אנהגו בכל מדינות אלו שאין נושאים כפים אלא ביום טוב שאז שרוים בשמחת יום טוב ונושאים כפים במוסף אפילו חל בשבת וכן יום הכיפורים:
בלכתחלה יעקור כל כהן ממקומו כשמתחיל הש"ץ רצה. אם אינו עוקר רגליו קודם שיסיים הש"ץ ברכת עבודה שוב אינו עולה:
גאחר שענו מודים עם הש"ץ יאמרו תפלה זו [יהי רצון כו']: ויאריכו בה שיגמור הש"ץ הברכה כדי שיענו הצבור אמן על שתיהם:
דיאמר המקרא אלקינו ואלקי אבותינו ברכנו וכו' עד שמגיע לתיבת כהנים וכשמגיע לכהנים קורא בקול רם כהנים והוא קריאה לכהנים ואח"כ מסיים ואומר עם קדושך כאמור והכהנים מחזירים פניהם כלפי העם ומברכין: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו בקדשתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה:
הומקרא להם כל מלה ומלה:
ואין רשאין להתחיל יברכך עד שיכלה אמן מפי כל הצבור. ואין הכהנים רשאין להתחיל בתיבה עד שתכלה מפי המקרא. ואין הצבור עונים אמן עד שתכלה הברכה מפי הכהנים:
זעם שאחורי הכהנים אינם בכלל ברכה. אבל מלפניהם ומצדיהם אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים רק שיחזירו פניהם נגד פני הכהנים ולא יחזירו פניהם אנה ואנה שנשיאות כפים אינה אלא פנים כנגד פנים. וצריך לשמוע ולכוין לברכתם:
חואין לומר הפסוקים רק הרבונו של עולם בשעה שמנגנים: