Tanach · Rishonim on Tanach · Ramban · Torah

Ramban on Deuteronomy 24:9/רמב"ן על דברים כ״ד:ט׳

אזָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם, אִם בָּאתָ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא תִּלְקֶה בְּצָרַעַת, לֹא תְּסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים כ"ד:ט'). וּלְפִי דַּעְתִּי שֶׁהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה מַמָּשׁ, כְּמוֹ זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ (שמות כ ח), זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם (שם יג ג), זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק (דברים כ"ה:י"ז), כֻּלָּם מִצְוָה, אִם כֵּן גַּם זֶה כְּמוֹתָם, וְהִיא אַזְהָרָה מִלְּדַבֵּר לָשׁוֹן הָרַע; יְצַוֶּה בְּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁנִּזְכֹּר הָעֹנֶשׁ הַגָּדוֹל שֶׁעָשָׂה ה' לַצַּדֶּקֶת הַנְּבִיאָה שֶׁלֹּא דִּבְּרָה אֶלָּא בְּאָחִיהָ, גְּמוּל חַסְדָּהּ אֲשֶׁר אֲהֵבַתּוּ כְּנַפְשָׁהּ, וְלֹא דִּבְּרָה בְּפָנָיו שֶׁיֵּבוֹשׁ, וְלֹא בִּפְנֵי רַבִּים, רַק בֵּינָהּ לְבֵין אָחִיהָ הַקָּדוֹשׁ בְּצִנְעָה, וְכָל מַעֲשֶׂיהָ הַטּוֹבִים לֹא הוֹעִילוּהָ, גַּם אַתָּה אִם תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי, לֹא תִּנָּצֵל. וּלְשׁוֹן סִפְרָא (בחקותי פרשה א ב ג), כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה (ויקרא כו יד), הֲרֵי מָה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה אָמוּר; אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר, וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי, לִהְיוֹת עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, יָכוֹל בְּלִבְּךָ, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר שָׁמוֹר הֲרֵי שְׁמִירַת הַלֵּב אֲמוּרָה, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם זָכוֹר, שֶׁתְּהֵא שׁוֹנֶה בְּפִיךָ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, זְכוֹר אַל תִּשְׁכַּח וְגוֹ', וְכֵן הוּא אוֹמֵר זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם, יָכוֹל בְּלִבְּךָ, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר, הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת (דברים כ"ד:ח'), הֲרֵי שְׁמִירַת הַלֵּב אֲמוּרָה; הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם זָכוֹר, שֶׁתְּהֵא שׁוֹנֶה בְּפִיךָ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, יָכוֹל בְּלִבְּךָ, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לֹא תִּשְׁכָּח, הֲרֵי שִׁכְחַת הַלֵּב אֲמוּרָה; הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם זָכוֹר, שֶׁתְּהֵא שׁוֹנֶה בְּפִיךָ. וּפֵרוּשָׁהּ כִּי אֶצְלָם הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת, מִנֶּגַע הַצָּרַעַת, לִשְׁמֹר מְאֹד שֶׁלֹּא תְּבוֹאֲךָ, וְלַעֲשׂוֹת בָּהּ כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים, וְזָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם, שֶׁתְּהֵא מַזְכִּיר זֶה בַּפֶּה תָּמִיד. וּמִכָּאן נִרְאֶה שֶׁרַבּוֹתֵינוּ יַעֲשׂוּ אוֹתָהּ מִצְוָה, לֹא סִפּוּר וְעֵצָה בִּלְבַד לְהִנָּצֵל מִן הַנְּגָעִים. וְאֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁלָּשׁוֹן הָרַע שֶׁהוּא שָׁקוּל כִּשְׁפִיכוּת דָּמִים לֹא תִּהְיֶה בּוֹ בַּתּוֹרָה לֹא תַעֲשֶׂה גָּמוּר אוֹ לָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה. אֲבָל בַּכָּתוּב הַזֶּה אַזְהָרָה גְּדוֹלָה בּוֹ, לְהִמָּנַע מִמֶּנּוּ בֵּין בַּגָּלוּי בֵּין בַּסֵּתֶר, בֵּין בְּמִתְכַּוֵּן לְהַזִּיק וּלְהַבְזוֹת בֵּין שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן לְהַזִּיק כְּלָל. וְזוֹ מִצְוָה מִכְּלַל תרי"ג מִצְוֹת, וּשְׁכָחָהּ בַּעַל הֲלָכוֹת גְּדוֹלוֹת וְכָל הַמּוֹנִים הַמִּצְוֹת אַחֲרָיו:

1REMEMBER WHAT THE ETERNAL THY G-D DID UNTO MIRIAM. “If you wish to guard yourself against being stricken with leprosy, do not speak slander.” This is Rashi’s language. And in my opinion this actually is a positive commandment, like Remember the Sabbath-day, to keep it holy;³⁴² Remember this day, in which ye came out from Egypt;³⁴³, 13:3. Remember what Amalek did unto thee³⁴⁴ — which are all commandments. If so, this verse, too, is like those, it being an admonition against speaking slander. He commanded by way of a positive precept that we remember the great punishment which G-d inflicted upon the righteous prophetess who spoke only about her brother upon whom she had bestowed her mercy³⁴⁵ and whom she loved as herself. And she spoke nothing wrong to his face, but only, in privacy, between herself and her holy brother [Aaron]. Yet all her good deeds were of no avail to her! You, too, if thou sittest and speakest against thy brother; thou slanderest thine own mother’s son³⁴⁶ you will not be saved!In the language of the Sifra:³⁴⁷. On Sifra, Sifre, etc. see Vol. IV, p. 46, Note 55. “When Scripture states, and ye will not do all these commandments,³⁴⁸ this refers to everything written in the Torah. If so, why does it say, And if ye will not hearken unto Me?³⁴⁸ It means to study the Torah laboriously. Similarly, He states Remember the Sabbath-day, to keep it holy.³⁴² I might think that this means ‘in your heart.’ But Observe the Sabbath-day³⁴⁹ refers already to observance of the heart. How then can I fulfill the command Remember³⁴² [if that also refers to the heart? I must conclude that Remember means] ‘verbal utterance.’³⁵⁰ Similarly, it is said Remember, forget thou not, [how thou didst make the Eternal thy G-d wroth in the wilderness] etc.³⁵¹ refers to forgetfulness of the heart. How then can I fulfill the command Remember? It means ‘verbal utterance.’” It is thus a positive commandment throughout the generations that we speak of G-d’s mercies upon us etc. (see my Hebrew commentary p. 463). And so it is also said, Remember what the Eternal thy G-d did unto Miriam. I might think that this means ‘in your heart.’ But Take heed in the plague of leprosy, that thou observe diligently, and do³⁵² refers already to forgetfulness of heart. How then can I fulfill the injunction Remember [if that also refers to the heart? I must conclude that it means] ‘verbal utterance.’ And so also he states, Remember what Amalek did unto thee.³⁴⁴ I might think that it means ‘in your heart.’ But thou shalt not forget³⁵³ refers already to forgetfulness of the heart. How then can I obey the injunction Remember? ‘By verbal utterance.’” The meaning thereof is as follows: To the Sages the verse Take heed ‘in’ the plague of leprosy means, “Beware ‘from’ the plague of leprosy, observing diligently that it should not come upon you, and do therein according to all that the priests the Levites shall teach you,” and Remember what the Eternal thy G-d did unto Miriam, meaning that you mention it always in the utterance of words. It appears from here [i.e., from this Sifra] our Rabbis considered this a commandment, not as a narrative and advice on how to be saved from plagues [as Rashi had explained it]. And how is it possible that, concerning slander which is as weighty as bloodshed,³⁵⁴ there should not be a real negative commandment against it in the Torah, or at least a negative commandment derived from a positive commandment! But this verse contains a great admonition to refrain from it both in public and in private, whether with intent to hurt and to shame or with no intent to harm at all. And this commandment is of the Taryag (613) Commandments which the author of the “Hilchoth Gedoloth”³⁵⁵ and all those who counted the commandments have forgotten to include.³⁵⁶