Tanach · Rishonim on Tanach · Ramban · Torah
Ramban on Exodus 11:1/רמב"ן על שמות י״א:א׳
אוַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עוֹד נֶגַע אֶחָד בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה נֶאֱמַר לוֹ זֶה, שֶׁהֲרֵי מִשֶּׁיָּצָא מִלְּפָנָיו לֹא הוֹסִיף רְאוֹת פָּנָיו, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על שמות י"א:ד'). וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (שמו"ר יח א) קָפַץ עָלָיו הָאֱלֹהִים, כִּבְיָכוֹל נִכְנַס בְּפָלָטִין שֶׁל פַּרְעֹה בִּשְׁבִיל מֹשֶׁה שֶׁאָמַר "לֹא אֹסִף עוֹד רְאוֹת פָּנֶיךָ" שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בַּדַּאי, וְאַתָּה מוֹצֵא שֶׁלֹּא דִּבֵּר הקב"ה עִם מֹשֶׁה בְּבֵיתוֹ שֶׁל פַּרְעֹה אֶלָּא אוֹתָהּ שָׁעָה, מִנַּיִן, "כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר" וְגוֹ' (שמות ט':כ"ט), וְעַכְשָׁו קָפַץ הקב"ה וְדִבֵּר עִם מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר "עוֹד נֶגַע אֶחָד" וְגוֹ':
וְהִנֵּה גַּם בָּזֶה קִצֵּר בַּסִּפּוּרִים, כִּי ה' אָמַר לוֹ עוֹד נֶגַע אֶחָד אָבִיא עַל פַּרְעֹה, וְהוֹדִיעוֹ הַנֶּגַע הַהוּא, וְאָמַר לוֹ "כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם", וְכָל עִנְיַן הַפָּרָשָׁה הַהִיא (שמות י"א:ד'-ח'), אֲבָל לֹא רָצָה הַכָּתוּב לְהַאֲרִיךְ בָּאֲמִירָה שֶׁאָמַר הַשֵּׁם לְמֹשֶׁה, כִּי דַּי בַּמֶּה שֶׁסִּפֵּר מֹשֶׁה לְפַרְעֹה "כֹּה אָמַר ה'", כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בָּאַרְבֶּה (רמב"ן על שמות י':ב'), וּבָאוּ כָּעִנְיָן הַזֶּה פָּרָשִׁיּוֹת רַבּוֹת בַּתּוֹרָה וּבַסֵּדֶר הַזֶּה, פָּרָשַׁת "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר" תְּקַצֵּר בְּדִבּוּר הקב"ה לְמֹשֶׁה (שמות י"ג:ב'), וְתַאֲרִיךְ בְּמַאֲמַר מֹשֶׁה אֶל הָעָם "זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה" (שם ג), וּגְמַר הַפָּרָשָׁה כֻּלָּהּ, וְהֵם דִּבְרֵי הַשֵּׁם אֶל מֹשֶׁה שֶׁאֲמָרָם לְיִשְׂרָאֵל בּוֹ בַּלָּשׁוֹן שֶׁנִּצְטַוָּה.
וְהִנֵּה גַּם בָּזֶה קִצֵּר בַּסִּפּוּרִים, כִּי ה' אָמַר לוֹ עוֹד נֶגַע אֶחָד אָבִיא עַל פַּרְעֹה, וְהוֹדִיעוֹ הַנֶּגַע הַהוּא, וְאָמַר לוֹ "כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם", וְכָל עִנְיַן הַפָּרָשָׁה הַהִיא (שמות י"א:ד'-ח'), אֲבָל לֹא רָצָה הַכָּתוּב לְהַאֲרִיךְ בָּאֲמִירָה שֶׁאָמַר הַשֵּׁם לְמֹשֶׁה, כִּי דַּי בַּמֶּה שֶׁסִּפֵּר מֹשֶׁה לְפַרְעֹה "כֹּה אָמַר ה'", כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בָּאַרְבֶּה (רמב"ן על שמות י':ב'), וּבָאוּ כָּעִנְיָן הַזֶּה פָּרָשִׁיּוֹת רַבּוֹת בַּתּוֹרָה וּבַסֵּדֶר הַזֶּה, פָּרָשַׁת "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר" תְּקַצֵּר בְּדִבּוּר הקב"ה לְמֹשֶׁה (שמות י"ג:ב'), וְתַאֲרִיךְ בְּמַאֲמַר מֹשֶׁה אֶל הָעָם "זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה" (שם ג), וּגְמַר הַפָּרָשָׁה כֻּלָּהּ, וְהֵם דִּבְרֵי הַשֵּׁם אֶל מֹשֶׁה שֶׁאֲמָרָם לְיִשְׂרָאֵל בּוֹ בַּלָּשׁוֹן שֶׁנִּצְטַוָּה.
1AND THE ETERNAL SAID UNTO MOSES: YET ONE PLAGUE MORE WILL I BRING UPON PHARAOH. “This [prophecy] was spoken to him while he was still standing before Pharaoh, for after he left him he did not see his face again.” Thus the language of Rashi.Our Rabbis have similarly said:75 “G-d sprung upon Moses. He, as it were, entered Pharaoh’s palace, [which was replete with abominations], for the sake of Moses — who had said, I will see thy face again no more —76 so that Moses might not be branded a liar. Now you find no other occasion on which the Holy One, blessed be He, spoke to Moses in the royal palace except this moment. Whence may we deduce this? From the verse, As soon as I am gone out of the city, I will spread forth my hands unto the Eternal.77, 9:29. And see Ramban there. But now the Holy One, blessed be He, sprang upon Moses and said to him, Yet one plague more, etc.”Now here too78 there is a shortening of narrative. G-d said to Moses, Yet one plague more will I bring upon Pharaoh, and He informed him of the nature of that plague, saying to him, At midnight I will go out into the midst of Egypt, as well as the whole communication stated in this section, [further in Verses 5-8, as Moses’ address to Pharaoh in the Name of G-d]. But Scripture did not want to lengthen the account by first narrating what G-d said to Moses, it being sufficient to state what Moses said to Pharaoh, i.e., Thus saith the Eternal,79 just as I have explained in the case of the locusts.78 There are many such sections in the Torah. In this Seder (section of the Torah), in the segment, Sanctify unto Me all the firstborn,80 Scripture shortens the subject which the Holy One, blessed be He, communicated to Moses, and it prolongs the account of Moses’ words to the people, i.e., Remember this day, etc.,81, Verse 3. and so on to the end of that entire segment.82 They really are G-d’s words to Moses, which he said to Israel in the very language with which he was commanded.