Chabad Library · The Tzemach Tzedek
Sefer HaChakirah·
אהאדם וגם דרכו להזדווג לאדם בלילה כדלקמן בשם הירושלמי. ובגמרא פ"ק דברכות ד"ג ע"ב נשף יממא ואתא לילא כו' הנה פירשו נשף לשון קפיצה שקפץ היום ובא הלילה כמו בוקא דאטמא דשף מדוכתיה.
באוה"ת בראשית כרך ג תקעח, א
גשטן
ובזכרי' סי' ג' א' והשטן עומד על ימינו לשטנו, ובתלים סי' ל"ח כ"א ומשלמי רעה תחת טובה ישטנוני ופי' במ"צ מלשון שטנה ונטירת איבה כמו וישטום עשו את יעקב, תולדות כ"ז מ"א, וכן מ"ש וישטמהו בעלי חצים ויחי מ"ט כ"ג, והגם שבקורקע' שטם שרש בפ"ע ושטן שרש בפ"ע מ"מ הרד"ק במכלול פי' ששניהם ענין איבה ועיין בהרמב"ן פ' תולדות ע"פ ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה והיינו שאומרים לנו המים שרוצים להמשיך המשכה אליהם משום דקמיה כחשיכה כאורה כו'.
ובזכרי' סי' ג' א' והשטן עומד על ימינו לשטנו, ובתלים סי' ל"ח כ"א ומשלמי רעה תחת טובה ישטנוני ופי' במ"צ מלשון שטנה ונטירת איבה כמו וישטום עשו את יעקב, תולדות כ"ז מ"א, וכן מ"ש וישטמהו בעלי חצים ויחי מ"ט כ"ג, והגם שבקורקע' שטם שרש בפ"ע ושטן שרש בפ"ע מ"מ הרד"ק במכלול פי' ששניהם ענין איבה ועיין בהרמב"ן פ' תולדות ע"פ ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה והיינו שאומרים לנו המים שרוצים להמשיך המשכה אליהם משום דקמיה כחשיכה כאורה כו'.
דאוה"ת נ"ך כרך א ע' תרנא
השכם
שכם יש בו ג' פירושים, הא' לשון חלק כמו כי תשיתימו שכם בתילים כ"א י"ג, וכן כאן שכם אחד, היינו חלק בכורה נוסף על חלק פשיטותא ושני החלקים יהבינן לי' אחד מצרא פ"ק דב"ב י"ב ב'. הב' שכם לשון כתף כמו וישימו על שכם שניהם, ויט שכמו לסבול. הג' י"ל ע"ד וישכם אברהם בבוקר לשון השכם וערב.
שכם יש בו ג' פירושים, הא' לשון חלק כמו כי תשיתימו שכם בתילים כ"א י"ג, וכן כאן שכם אחד, היינו חלק בכורה נוסף על חלק פשיטותא ושני החלקים יהבינן לי' אחד מצרא פ"ק דב"ב י"ב ב'. הב' שכם לשון כתף כמו וישימו על שכם שניהם, ויט שכמו לסבול. הג' י"ל ע"ד וישכם אברהם בבוקר לשון השכם וערב.
ואוה"ת תצא ע' תתעא
זשם
ראה חקירה נט, ב.
ראה חקירה נט, ב.
חשמשותיך
וז"ל רש"י* כדכד מין אבן טובה, שמשותיך יונתן תרגם אעך ואישוי במרגליו אעך, ומנחם חברו עם ישמשוניה (הג"ה, וא"כ הוא מלה תרגומית, כי תרגום משרת הוא משמש, כמו במשנה ספ"ז דיומא כה"ג משמש בשמונה כלים, משרת משה משומשני' דמשה, על כנך על שמושך, וענין תשמיש המטה, כאשר בא אל בת שבע, כד שמיש עם בת שבע, אשר לא ידעו איש בפ' וירא תרגום ירושלמי די לא חכימו תשמיש לגבר, א"כ אם יפרש שמשותיך ל' משמש, היינו שכלי תשמישם יהיו מכדכד, ואפ"ל שגם השמש נקרא כן לפי שהוא משמש את הבריות דהיינו להאיר להן, או שהוא משמשו של הקב"ה לארוג מן לבריות, עכ"ה). ויש פותרין לשון שמש חלונות שחמה זורחת בהן ועושין כנגדו מחיצה במיני זכוכית צבעים לנוי, (הג"ה, וא"כ זהו ע"ד אספקלריא ומסתמא הוא אספקלריא המאירה, וא"כ המכוון י"ל שמבחי' כ"ד אותיות דבשכמל"ו שנקרא אספקלריא שאינה מאירה, יומשך מזה שתהי' בבחי' כדכד שהוא עדיף מאספקלריא המאירה דזכוכית כי היא מאבן טובה, עכ"ה). ומדרש תלים פותר שמשותיך ושמש ומגן שיני החומה עכ"ל רש"י עם הגהות עליו. וז"ל רש"י בתלים סי' פ"ד י"ב ע"פ כי שמש ומגן ה' אלקים, יש לפתור שמש כמשמעו ומדרש תלים פותרו לשון שיני חומה עכ"ל, וכן ת"י שם ארום היך שור רם ותריס תקיף ה' אלקינו עכ"ל.
וז"ל רש"י* כדכד מין אבן טובה, שמשותיך יונתן תרגם אעך ואישוי במרגליו אעך, ומנחם חברו עם ישמשוניה (הג"ה, וא"כ הוא מלה תרגומית, כי תרגום משרת הוא משמש, כמו במשנה ספ"ז דיומא כה"ג משמש בשמונה כלים, משרת משה משומשני' דמשה, על כנך על שמושך, וענין תשמיש המטה, כאשר בא אל בת שבע, כד שמיש עם בת שבע, אשר לא ידעו איש בפ' וירא תרגום ירושלמי די לא חכימו תשמיש לגבר, א"כ אם יפרש שמשותיך ל' משמש, היינו שכלי תשמישם יהיו מכדכד, ואפ"ל שגם השמש נקרא כן לפי שהוא משמש את הבריות דהיינו להאיר להן, או שהוא משמשו של הקב"ה לארוג מן לבריות, עכ"ה). ויש פותרין לשון שמש חלונות שחמה זורחת בהן ועושין כנגדו מחיצה במיני זכוכית צבעים לנוי, (הג"ה, וא"כ זהו ע"ד אספקלריא ומסתמא הוא אספקלריא המאירה, וא"כ המכוון י"ל שמבחי' כ"ד אותיות דבשכמל"ו שנקרא אספקלריא שאינה מאירה, יומשך מזה שתהי' בבחי' כדכד שהוא עדיף מאספקלריא המאירה דזכוכית כי היא מאבן טובה, עכ"ה). ומדרש תלים פותר שמשותיך ושמש ומגן שיני החומה עכ"ל רש"י עם הגהות עליו. וז"ל רש"י בתלים סי' פ"ד י"ב ע"פ כי שמש ומגן ה' אלקים, יש לפתור שמש כמשמעו ומדרש תלים פותרו לשון שיני חומה עכ"ל, וכן ת"י שם ארום היך שור רם ותריס תקיף ה' אלקינו עכ"ל.