Chabad Library · The Frierdiker Rebbe
Sefer HaSichos Rayatz·
אליל א' דחג הסוכות תרפ"ז
א. פעם נכנס בעל ה"הפלאה"1 להרב המגיד ואמר לו: זלמינקע מאַטערט זיך דאָך (אדמו"ר הזקן הי' אז בביתו והי' בעת שחיבר השו"ע ויגע באיזה ענין). ענה לו המגיד שיכנס אליו אחר התפלה. אחר התפלה כשנכנס אליו אמר לו המגיד: שוב אינו צריך כו'.
א. פעם נכנס בעל ה"הפלאה"1 להרב המגיד ואמר לו: זלמינקע מאַטערט זיך דאָך (אדמו"ר הזקן הי' אז בביתו והי' בעת שחיבר השו"ע ויגע באיזה ענין). ענה לו המגיד שיכנס אליו אחר התפלה. אחר התפלה כשנכנס אליו אמר לו המגיד: שוב אינו צריך כו'.
בואמר כ"ק אדמו"ר: אדמו"ר הזקן חיבר את השו"ע בשנת הכ"א לימי חייו2.
גב. כ"ק אאמו"ר נבג"מ סיפר, שפעם נכנס אדמו"ר הזקן וישבו אדמו"ר האמצעי עם הרר"א משטארעשעליע3 ולמדו תוספות במסכת גיטין4 ופלפלו בזה, ונעשה בהבית ציאַד, ואמר אדמו"ר האמצעי שראשו כבד מזה, ואמר אדמו"ר הזקן: אַה, ווי אַ איד גיט זיך נאָך. וסיפר אדמו"ר הזקן: כשהלך למעזריטש הי' לו רק חלוק אחד והוצרך לכבסה, ופשטה וכבסה (ולבש הט"ק ובגד העליון), ובעת הזאת עד שנתייבש למד בזה הענין.
דג. בעת שהביאו את אדמו"ר הזקן להושיבו בפ"פ קרעפּוסט הי' החוק לבדוק מקודם על ידי רופא מומחה (פּסיכיאַטר). ואמר הרופא שמוצא בלבו תשוקה גדולה לדבר שלעולם לא יוכל להשיגו5 (וחשבו לחשדו שהתשוקה היא לענין המלוכה6), ואמר ע"ז אדמו"ר הזקן שזהו האהבה לאלקות, ואמר שאהבה עצמית היא אצלו בהתגלות תמיד, ועל יראה צריך התבוננות.
הד. [אחד המסובים הזכיר את החסיד ר' משה מייזליש7, ואמר שהי' מגדולי החסידים של אדמו"ר הזקן. ואמר כ"ק אדמו"ר:]
ואדמו"ר הצ"צ אמר8 שהצעירים מתלמידי אאזמו"ר הי' אצלם מוח שליט על הלב גם בגשמיות, וסיפר8 שר' משה מייזליש הנ"ל, הי' אצל נאַפּאָלעאָן בעת המלחמה, והוא הי' כמרגל להודיע הנה הידיעות כו', ופעם עמד אצל נאַפּאָלעאָן בעת ששכב על הארץ על הקאַרטע (מפה) ועשה פּלאַן בסדר הילוך המלחמה, ור' משה עמד בעת מעשה ומקלו בידו ובצפרנו רשם על מקלו כל הפּלאַן, ונאַפּאָלעאָן הרגיש בזה ובכדי לאמת הדבר הניח תיכף נאַפּאָלעאָן ידו על לבו להרגיש אם מפחד הוא, ולא הרגיש מאומה.
זה. בעת שהיו אדמו"ר הזקן והרה"ק רלו"י מבאַרדיטשוב על החתונה הגדולה9, ופתאום התחיל הרה"ק רלו"י לרקוד (כמו לאמירת קדוש), כי שמע איך שהמלאכים אומרים קדוש — אמר אדמו"ר הזקן: לא על כל קדוש צריכים לרקוד.
חו. כ"ק אאמו"ר נבג"מ אמר, שהכלי להשפעות גשמיות על כל השנה הוא הכוונה בליל ראש השנה באמירת לדוד מזמור10, ושמחה יתירה על התורה בשמחת תורה.