Chabad Library · The Frierdiker Rebbe
Sefer HaSichos Rayatz·
אאם באתם למעון איש בטח אתם יודעים מתחילה מי הוא הדר במעון זה, ועל כן למותר הוא הרעש וההפחדה, דברו דבריכם מה דרוש לכם ומי דרוש לכם, ועם זה, הלא גם מנהל החצר — היודע פנים את כל שכיני המעונות — הולך עמכם, ולמה לכם להרעיש ולצעוק.
בראש המדברים: אנכי אינני צועק כי אם כן הוא דיבורי, כנראה עוד טרם ידעתם את ארחי צירי פקידות ג. פ. או. הבו הראו לנו את המעון שלכם עם כל מובאיו ומוצאיו למען שנוכל להעמיד את המשמר הראוי כחוק, ואתם בתור אדון הבית תלכו עמנו להשגיח בעת שנעשה הביקור והחיפּוש.
געניתי: כן אנכי אינני יודע ארחות צירי פקידות האמורה, ואינני חפץ לדעת אותם, ובלי ספק אצלי אשר טעות הוא בידכם, או עלילה מכוונה, בכל אופן לי אחת היא, ואת צירי הפקידות האמורה, לא יראתי, אינני ירא, ולא אירא, מובאי הבית ומוצאיו יכול הוא מנהל החצר להראות לכם, והמעון שלי בידכם הוא לעשות בו ביקור וחיפוש כרצונכם, או כפי החוק שאתם אומרים ואותי בטח לא תפריעו מסעודתי.
דדברי אלה בכלל, והקרירות והעדר ההתפעלות, או מדויק יותר — הביטול הנאיוי של אזרח ליובאוויטשי עשה רושם עז גם על אנשיסלע הללו, וברגע ראשון נרפו כנפיהם ויביטו עלי בתמהון רב, ושקיטה חרישית בבית.
העברו רגעים אחדים, וקול הפקיד נחמנסאָן — נער עברי מנעוול אשר אביו הי' נוסע לליובאוויטש וגם הוא למד אצל מלמד בנעוול — מצווה אל המזוינים לאמר: אתם לכו עמדו על פתחי הבית לשמרם, אם יבקש איש לכנס בבית תפתחו לו הדלת לרוחה, ואם יחפוץ איש ללכת גם מחדר אל חדר, או גם לדבר ביניהם לא תתנו. ראו הזהרתי אתכם, ופנה על עוזרו לולב — ממשפחת לולב היושבים בריגא — ואנחנו ניגש אל העבודה לעשותה, ואתם — פונה אלי — אם תוכלו לאכול אנחנו לא נפריע אתכם. ויעמיד איש מזוין בחדר זה להשגיח על הסדר המצווה מאתו.
ו***
זראשונה הלכו לחדר בנותי מ' חי' מוסיא ושיינא יחיו*7, לבקר בשם וידרשו מאתם לאמר להם: מאיזה פּאַרטיע המה, ויענו כי הם בהפּאַרטיע של אביהם, בנות ישראל בעזפּאַרטיינע8, מחבבי ארחות ישראל סבא, ממאסים בשאיפות החדשות. מפני מה? — נשמע קול נחמנסאָהן בשאלת תמהון — מפני מה — ענתה בתי שיינא תחי' — מפני מה אינני מחויבת להשיב לכם, אתם שואלים איך היא השקפתי, ועל זה עניתי לכם ועל שאלת מפני מה אינני מחויבת לענות או לתת טעמים על השקפתי, כי הלא לא לשם דיסקוסיא באתם לבקר את כתביי ואגרותיי. אנחנו — המשיכה דברי' — מה שהיינו הננו, ומה שהננו, הננו מגידים גלוי מבלי התחשב אם יערב לכם, ואם הוא לפי רוחכם או לא.
חאתם צריכים להתחשב — הגיד נחמןסאָהן — עם כחנו ודעתינו, הפקידות ג.פּ.או. אשר בכחה ובשליחותה באנו אליכם, יכולה היא לפתוח גם פּה אלם, ולספר גם המונח תחת כף הלב. אומנים נפלאים הם החוקרים שלנו כי להם אומרים את הכל, שם. . . אין מקום לכחד,