Sefer HaSichos Rayatz·5680 to 5687·Record of the Imprisonment with Additions·Reshima·186ספר השיחות אדמו״ר מוהריי״צ·תר"פ-תרפ"ז·רשימת המאסר עם הוספות·רשימה·186

אמכיון שהאדם נידון לקחתו לשפּא­לערקע הוא אחד משני אלה: או שכבר דינו מוחלט, או שצריך דרישה וחקירה, וביותר בדיקה.

בחושב הנני אשר אלה אשר יקראו דברי אלה לא ידעו מה בין חקירה ו­דרישה לבדיקה, וכבד עלי הדבר מכמה טעמים להאריך בזה, אך החקירה ודרי­שה היא רק בדברים, שאלות ותשובות, לא כן בדיקה, היא כעין רמזי ענינים מכריחי הדיבור, כמאמרו של נחמאנ­סאָהן, "שם מדברים, שם נפתח הפה, שם אומרים, מגידים, חוזרים ומגידים".

גחקירה ודרישה הם דברים קלים, ודברים קלי הערך כאלו נעשים בשאר מקומות בעיר, לא כן שפּאָלערקע, אשר באי', הם מבנין הכבד, ולשפּאָלערקע זו — הנני מחכה על עגלת צבא המיועדה לבוא כל רגע, והרגעים ספורים.

ד***

הובשעה זו אשר רגעי' ספורים, הרבה יש לדבר, הרבה יש לבקש, הרבה יש לצוות, הרבה יש לסדר, הנה דוקא בשעה זו אין הפה מדבר, ואין המוח שליט על הלב.

והלב מתרגש, ומתרגש ביותר, אין נותן להמוח להרהר¹⁵, להמחשבה לח­שוב¹⁵, ולכח הדיבור לדבר, אבל בכל זה בחסדי השי"ת לא הנחתי מעמדי, דברתי איזה דברים קצרים שמכילים הרבה בהנוגע להסתדרות העבודה, ואמרתי להם:

ז"ברור לי אשר רשת הכינו לפעמי, באשמות כבדות ביותר, בעלילות נוראות, וגם ינסו להכריחני להודות על אשר לא חטאתי, — כלומר בעני­נים שאינם נוגעים למלאכתי, מלאכת החזקת היהדות והחזקת התורה — ויהי מה, לא יפעלו אצלי מאומה. אם ישאלוני אודות עבודתי, אגיד את הכל, כלומר שהנני עוסק בהחזקת התורה ולומדי' במדה שהיא, אם ישאלוני מי הם חבריי המשתתפים עמי, אקח הכל על עצמי, ובכן אם ח"ו יאסרו עוד את מי, ויאמרו לו כי הוא ע"פ יסוד דברי שהגדתי, תדעו כי הוא שקר גמור, וכאמור אשר אצלי לא יפעלו מאומה, ואין דבר בעולם אשר יכריחני לעבור על החלטתי זו, ועליכם לדעת זאת, ברור לי כי כבר יש חומר לעלילה רבה אשר לולי זאת לא היו עושים צעד כזה, רואה הנני בפני נחמנסאהן כי יודעים המה מה שעושים, ובטח בראו חומר כזה אשר מדמים בנפשם כי יוכלו להרע לכלל ישראל ע"י מאסר זה, אבל בטוח הנני ברור באלקי אבותינו הק' אשר הוא יתברך יפדני מידם, ואשוב אל עבודתי כבראשונה. שמרו לקיים את אשר אנכי מצווה ואל יפול לבבכם, והאלקים יעזרנו. רק את הכתבים תקחו מן הבית ותחלקום במקומות שונים בטוחים".

ח***

טעוד לא הספקתי לכלות דברי אלה שב לולב והגיד כי המרכבה מחכה עלי וכי עלי למהר.

יעניתיו, דאָס איז פון די זאַכן וואָס אין דעם איצטיקן רוסישן צושטאַנד קאָהן מען ניט אָנווערין, און אפילו די וואָס ארעסטירין דעם אנדערין קאָנען זיין