Chabad Library · The Frierdiker Rebbe
Sefer HaSichos Rayatz·
אושנאת הדת. אבל בכל אופן הפחד סר מאתי.
ב***
געודנו רק שעה חצי הרביעית — הגיד האיש — וכבר הביאו הרבה אנשים בלילה הזה. מביאים במדה מרובה, כן מדבר לעצמו. — אחינו עובדים בלילה זו יותר מכפי חובתם, גם אנכי עובד בשעה הרביעית על חובתי. מאין אתה — שאלני האיש.
דאנכי מעיר קטנה — עניתי —. לא אדע אם גם שמעתם שמעה, מולדתי עיר ליובאוויטש, אשר מעבר אחד לה התחנה רודניא אשר בין וויטעבסק לסמאלענסק, ומעבר השני — התחנה קראסנאָיע אשר בין ארשע לסמאלענסק.
הליובאוויטש, — עונה האיש — ידעתי, ידעתי היטב. בעודני ילד ידעתי את העיר הלזאת. איננה קטנה, שוק גדול הי' שם ושני בתי תפלה, וגוסין — שאלני — ידעתם?
וגוסין התחנה והכפרים אשר מסביב לה אדע. שם גרו הרבה ממכירי, כמובן יהודים. את האדונים בעלי האחוזות ויושבי הכפרים — לא, כי דבר לא היה לי עמהם.
זעתה נוכחתי לדעת כי השערתי אשר האיש הזה נכרי הוא ומוצאו מהנגב ההוא, נכונה היא.
חבליובאוויטש, — מגיד לי האיש — היתה משפחת צדיק, גרו בחצר גדול קרוב אל השוק ובחצר ההוא הי' באר מים, אשר בכל עת היותי עם אבי על השוק הייתי הולך לשם לשתות מים. גם את סוסנו היינו מובילים שמה להשקותו.
טכן, כן, — עניתיו, ולבי התחיל לדפוק בחזקה לגודל התרגשותי בזכרון ענינים שונים. ועם זה נפלאתי על ההזדמנות הלזו, ולא ידעתי אם השיחה הזאת לטובתי היא או הפכו. וכמעט אשר החלטתי ללכת אל בית הפקידות.
יעלי — התחלתי להגיד — ללכת אל בית הפקידות, ועמדתי ממקומי ללכת שמה.
יאכן — ענני האיש — גם אני אלך עמכם, ואראה אתכם מה לעשות, עם מי לדבר, האם — ממשיך דבריו הלאה — כבר הייתם פה? יודעים אתם מה צריכים לעשות? יכולים אתם לכתוב? לא — עניתי — הנני פה בפעם הראשונה, אינני יודע מה עלי לעשות, ואינני יודע מה צריך לכתוב.
יבשם — מגיד האיש — ישנם כותבות, והן ישאלו אתכם, וכל מה שתגידו יכתבו המה, ואחר אשר תמלאו את האנקעטע29, יוליכו אתכם לחדר הביקור, שם יקחו אצלכם הדברים המיותרים לאסיר, כסף, מורהשעות, ועוד. ואחרי כן ימסרו אתכם על יד אחד המשרתים להוביל אתכם אל פּקיד אותה המערכה, אשר שם עליכם לשבת באחד החדרים אשר ברשותו.
יגאנכי הקשבתי לשמע דבריו, ונהניתי במאד על חסדי ה' שחיזק ואימץ את לבבי אשר הדברים לא פעלו עלי שום רושם של פּחד או בהלה. והרגשתי בעצמי אשר התרגלתי עם המצב ההוה, וקוויתי אשר אוכל להחזיק, בעזרתו ית', מעמדי הראוי, שלא לתת לרמוס את היהדות ומבלי חת משום מעול וחומץ להביא החלטתי התקיפה מהכח אל הפועל.