Chabad Library · The Frierdiker Rebbe

Sefer HaSichos Rayatz·5680 to 5687·Record of the Imprisonment with Additions·Reshima·211ספר השיחות אדמו״ר מוהריי״צ·תר"פ-תרפ"ז·רשימת המאסר עם הוספות·רשימה·211

אאיש מאַלעלניע? ניעט — מה יש אצלכם, מעות, שעון, כלי כסף, וכלי זהב, כל מה שיש אצלכם תנו הנה כי האסיר אין לו הרשות להיות עמו חפצים טובים. פה יהיו שמורים, להיוצאים לחפשי נותנים להם חפציהם. להנשלחים שולחים גם חפציהם לשם, להמומתים, ר"ל — מוסרים אחרי כן לבני ביתם.
במסרתי כל מה שהי' אצלי, ויספור וימנה ויכתוב בספר ויתן על ידי שובר בו כתוב כל מה שלקח אצלי: שעון פשוט, וחמשים ושמונה רובל.
גועתה — פונה להאיש חיל — הנני מוסר על ידך היארליק 26818 ותוליכהו אל ראש המערכה הששית, והוא כבר יודע החדר אנה להושיב את היארליק 26818. נצטויתי להגיד לך כי אתה תשא את הילקוט שלו, כי אזרח זה חולה הוא והבטיחו לו שירות.
דכן אעשה. — עונה האיש חיל — איך יהי' עם השמיכה?
ההנני מרשה לך — עונה הפקיד — להניח החרב בתערה, והקנה רובה ביל­קוטו, כי הוא בטח לא יברח מידך. בטוח הנני כי בשני אצבעות תוכל למלל פרעושים כאלו.
והתפילין נשארו בידי והאיש חיל מניח את תכשיטיו, ומביט עלי בגאון ובעוז נמר, פותח לי הדלת והולכים אנחנו דרך מבוא, לא בהיר ולא חשוך, עד בואנו לשער ברזל.
זשומרי השער, אנשי חיל מזוינים מבפנים ומבחוץ, עומדים כפסילי שיש עם כלי זיינם. כולם שומרים את היאר­ליקים הכלואים בששת המערכות, אשר כל מערכה מכילה — כפי שאומרים — מאה חדרים.
חלמראה תבניתו של שומרי ההולך בגאון ובצעדי גבר בעל תעודה רמה, ולמראה פני איש יהודי בעל זקן צהוב ומצנפת רבנית, שחוק קל מרחף על פני בני אדם הללו.
טאחרי קריאתו של ראש השומרים את פתקת הסתר הנשלחה אל ראש מערכה הששית — והנחתו את חותמו עלי' ועל היארליק, פתחו את השער ונכנסנו ל"מדור השלישי".
י***
יאמסכת גיהנם מדור שלישי
יבהולכים53 אנחנו לימין השער אל מבוא אפל מואר בנרות קטנים, ומתחיל הנני להתחנן אל השומר לא רק לבקש אלא להתחנן במלא מובן המלה, כי ירשה לי להניח תפילין. ואגב הנני אומר לו, כי קשה לי ההילוך במהירות. לא, עונה השומר, ואם אתעקש יוליכני אל הקאַרצער.
יגמוסיף הנני להתחנן. תן לי חמשה מינוט, שלשה מינוט ומבאר הנני לו כי יהודי דתי הנני, ורק אכרוך התפילין על רגעים אחדים.
ידהוא מעשן מקטורת ומספר לי כי יודע הוא היטב מה זה תפילין. הוא הי' דר בעיר קטנה לא רחוק מן הבית הכנסת ויודע מה זה תפלה, ובכל זה לא יתן לי משאלתי.
טוהולכים אנחנו, הוא לפני ואני אחריו. ומכיון שראיתי אשר לא ירשני החלטתי