Sefer HaSichos Rayatz·5680 to 5687·Record of the Imprisonment with Additions·Reshima·241ספר השיחות אדמו״ר מוהריי״צ·תר"פ-תרפ"ז·רשימת המאסר עם הוספות·רשימה·241

אבשעה השמינית, וחצי התשיעית להת­פלל, בבית הכנסת בצבור, וחצי העשי­רית פת שחרית ושעה עשירית התחלת הלימוד עד שעה השני', משני' עד השלישית סעודת צהרים, משלישית עד רביעית זמן כתיבה, מרביעית עד שמינית לימוד, ואח"כ זמני לעצמי בחדר המיוחד אשר לי.

ב***

גואז נזכרתי אשר בהיותי ילד קטן עוד אצל המלמד ר' יקותיאל ז"ל הייתי ג"כ רץ לביהכ"נ לשמוע תפלת אבא, וכך הי' כבד עלי לבי מדוע אבא אינו מתפלל במהירות כמו כל הצבור המתפללים כמו דודיי, פעם שאלתי מדוע הוא כן, והשיב לי דודי רז"א כי אבא אינו יכול להגיד האותיות במהירות, והצטערתי מאד על דבר זה.

ד***

המשנת תרמ"ז עד תרמ"ט לא ראיתי את הורי, כי נסעו לחו"ל למעינות שונים, והתעכבו שם כל משך זמן זה מסיבות שונות, מצד הבריאות וביותר מסיבות בייתיות. ורק לפעמים באו על ימים אחדים. ותנאי חיי במשך שתי השנים השביתו מלבי זכרון אבא מקדם.

ואמנם הקירוב הגדול אשר קרבני אבא מקיץ תרמ"ט¹⁴⁹ והלאה עקרו מלבי כל כתמי היסורים אשר נהיו לרגלי נדודי ורוע חיי בשנות תרמ"ז — מ"ט, ושוב נזכרתי על כל אשר ראיתי ושמעתי עד תרמ"ז.

זפעם באתי לבית הכנסת, והנה אין איש, רק אבא עומד פניו אל הכותל ומתפלל, מתחנן הוא אל האלקים, מבקש רחמים הוא, אך בשום אופן לא יכולתי להבין מפני מה הוא מתחנן יותר מכל שאר המתפללים ומדוע הוא צריך ל­רחמים יותר משארי בני האדם.

חפתאום התחיל אבא לבכות בכי רב, לבי נפל בקרבי אבא בוכה, איש אין בבית אלקים ואבא בוכה, ואטה אזניי ואשמע כי אומר הוא שמע ישראל ובו­כה, ד' אלקינו ובוכה, ונשתתק ואחרי כן שוב קול גדול יוצא מעומק לב ד' אחד בבכי' גדולה ובקול מאוים.

טהפעם לא יכולתי להתאפק ואלך אל כבוד אמי מורתי תי' לאוי"ט, ואבכה מדוע אבא מאריך בתפלתו יותר מכל המתפללים, דודי רז"א אומר כי אבא אינו יכול להגיד האותיות במהירות, ומדוע אינו יכול אבא להגיד עברי במהירות כראוי, והיום ראיתי ושמעתי אשר אבא בוכה, בוא עמי אמי ואראך כי אבא בוכה.

ימה אוכל לעשות — עונה אמי מורתי הרבנית תי' לאוי"ט⁹ — האם אנכי יכולה לתת אותו ללמוד, לך אל אמך זקנתך ושאל אותה, אפשר תוכל לתקן מה בזה.

יאאנכי, מהרתי לקיים עצת אימא, ו­הלכתי לכבוד אמי זקנתי הרבנית הצד­קנית ז"ל¹¹³ ואשאל אותה בשאלת תם, כבוד אמי זקנתי אמרה לי, אביך חסיד גדול וצדיק, וכל מלה ותיבה שהוא מוציא מפיו חושב תחלה פירושה של התיבה מה שהוא מדבר.

יבזוכר הנני אשר בה בשעה הרגיעה את רוחי, ומני אז נשתנה יחוסי אל אבא כי ידעתי אשר אבא מופלא הוא משאר אנשים, ועל כל צעד וצעד ראיתי כי אבא, אבא הוא, אבא עומד בבקר ולובש