Chabad Library · The Frierdiker Rebbe
Sefer HaSichos Rayatz·
אטוב — עונה אבא — עד כמה שיהי' אפשר אשתה, והעמיד את הכוס ויוסף יצחק יגש לי כאשר יתקרר במעט, ואשתה.
בלשמע הדברים האלה נתרפאו כל תחלואי, ענג וקורת רוח עבר וחלף בכל גוי, אנכי אשרת את אבא, אנכי אשר זה כי"א שעות רצתי אל האהל, בכיתי בקשתי רחמים, עתה זכיתי לראות כי האלקים קיבל תפלתי, תפלת בן יחיד האוהב את אביו, אהבה בלתי מוגבלת.
גובפנימיות לבבי נהנה הנני הנאה מרובה על אשר עוד לא טעמתי מאומה ומשמש את אבא מתוך תענית, מעיק לי ומתירא הנני שלא ישאל אבא עוד הפעם אם שתיתי טיי, אבל קורת רוח שהנני משמש את אבא מגרשת כל יראה.
דוכפול עונגי כי הנני משמש את אבא מתוך תענית: ומה עשו הרשע שחפץ להרוג את אחיו התם יעקב אבינו, כששמש את אביו לבש בגדים יקרים, שלא האמין שמירתם רק לאמו165, ומכל שכן אני בן חסיד וצדיק שראוי אני לבוא למדריגה זו לשמש את אבא מתוך תענית וטוהר לב.
המהיום ההוא והלאה הוכר שינוי גדול בבריאותו של אבא, ומיום ליום מתחזק כחו עד כי בסוף השבוע הותר לשבת על כסא, ורוב היום הנני בחדרו של אבא עפ"י בקשתי, דבר שגרם לי ענג גדול.
ובכ"ד טבת התיר לי הרופא ברודא אשר יכול הוא לצאת לחדר השני ולהגיד קדיש, כי כן הי' מנהגו אשר בכ"ד טבת הי' מגיד קדיש, גם ביום ההוא כתב חסידות (והוא המאמר מזמור שיר ליום השבת166, שעליו כתוב, כתי"ק: נאמר בשבת יאצ"ט י"ג תשרי, ונכתב בכ"ד טבת).
זמן העת ההיא והלאה הוכרו בי סימני גדלות, לאט לאט הנני עוזב מעשה נערות, עוזב הנני המשחק עם בני דודתי דבורה לאה, מתחיל הנני למאס בחברתם, ומתקרב הנני אל החסיד ר' חנוך הענדיל ז"ל אשר אבא מחבבו, ומפליג בשבח מדותיו הבאות מדרכי חסידות יסודיים.
חהחסיד הלזה הוא אחד האישיים אשר ראוי הוא לפרק מיוחד בתולדת דברי ימי משפחתנו הרוממה, הן מצד אישיותו הפרטית והן מצד התיחסותו וקרבתו לבית משפחתנו, אשר כארבעים שנה הי' כמו בן בית, ונוטל חלק גדול בראש כל ענין פרטי המתיחס לנו, ובע"ה עוד אשוב לדבר זה.
טמצב משפחתנו, כבוד אמי זקנתי, דודי הרז"א, אבא, דודי הרמ"מ, אף כי כולם היו סמוכים על שולחנה של כבוד א"ז אבל כל אחד הי' גר בדירה מיוחדת ואם כי הוצאה אחת לכולם, אבל הכיס ריק הוא, כבר כלו כל העסקים, ונשארו דודיי בע"ח גדולים ונשבר מטה לחמם, וגם זה יבוא בפרק מיוחד.
יהדוחק שרר בבית בתוקף עוז, ואם כי האורחים מקרובינו הבאים בלתי מרגישים המה בזה, כי בית כבוד א"ז פתוחה היא לרוחה, והסדר הוא כרגיל, קרובים באים וקרובים נוסעים, אבל גרי הבית יודעים זאת היטיב.
יאגם אני הבנתי כי המצב לא טוב הוא,