Chabad Library · The Frierdiker Rebbe
Sefer HaSichos Rayatz· 5680 to 5687· Record of the Imprisonment with Additions· Reshima· 249ספר השיחות אדמו״ר מוהריי״צ· תר"פ-תרפ"ז· רשימת המאסר עם הוספות· רשימה· 249
אלאות הצטיינות בלימוד משניות בפרט קבלתי אז מתנה מאת הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק את הספר כתי"ק של הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק הרצ"צ חלק מתשובות צמח צדק, אשר ניתן לו במתנה מאת הוד כ"ק אאזמו"ר אביו הרה"ק.
בבפורים ההוא אסון קרה לי, ואסון לדעתי אז גדול במאד, תשוקתי היתה לקנות איזה ספרים בכריכה טובה, ושרשרת מוזהבה עם שעון. לפי חשבוני עלה הקאפיטאל שלי עבור משניות למספר מרובה, היינו המזומן והחובות המגיעים לי היו מספיקים על כל הדרוש לי לפי חפצי, אמנם לרגלי המצב הדחוק הבנתי גם אני כי החובות אי אפשר לחשבם למזומן בשעה הדרושה, ועל כן הייתי שוקל ומפלס בדעתי ביני לבין עצמי מה אקנה בראשונה — אם הספרים, אף שלעת עתה אוכל להסתפק בהלואתם, או שעון — שאי אפשר להשיגו בהלואה.
גכף מאזני שכלי הכריע כי שעון נחוץ יותר, ותועלתו מרובה בשמירת הזמן, וכמה הרהורים הרהרתי בזה, וכמה ציורים הצטיירו ברעיוני, וברור הי' לי אשר לכשיהי' לי שעון אז הנה לא מיבעי כל שעה שתהי' נקבעת ומיוחדת רק לצרכי גבוה, אלא גם אפילו המינוטין יהיו שמורים, ובפרט כאשר יהי' לי שעון עם רגעים, אז הלא כל רגע יגיד לי מה יעשה בו.
דלדוגמא בבקר השעון יעוררני לעמוד בשעה השמינית, יצוה לשתות טיי, חצי התשיעית יפקוד ללכת להתפלל, העשירית לישב ללמוד וכן הלאה.
הלבי מלא תקוה אשר לרגלי השעון ישתנה מצבי הכללי לטוב, אהי' גדול, נער עם שעון. וכבר הגדתי חפצי לכבוד אמי מורתי הרבנית תי' וגם הסכימה על זה, ועתה עלי לקבץ את רכושי החלוק לכמה אנשים בתור גמ"ח.
ובפעם הראשונה שנקבץ אצלי סכום גדול של רובל שלם, הגיד לי אבא כי ראוי לעשות גמילות חסדים, ואלוה את רכושי זה לר' סעדי' ז"ל גבאי מלביש ערומים, ובמשך שני חדשים הגעתי לידי מדרגה שכבר היו לי שלשה רובל.
זכשרכושי התחיל להתגדל ולא חפצתי שיהי' כולו בידו של אחד יעץ לי אבא להלוות לר' הערץ ז"ל מייטין גבאי לחם אביונים. עבר זמן וגם שם נמצאו שלשה רובלים שלי, אשר בזעת אפי בלימוד משניות קבצתים.
חאנכי הנני מזיע חוטף ולומד והוני נצבר, עובר שבוע ועושרי מתגדל, עברה חצי שנה ושנה תמימה ועשיתי חשבון בעזרת דודי רז"א נ"ע והנה לחמש עשר רו"כ מגיע הוני ואתאוה לקבץ רכושי, ובמשך כשני חדשים באה תאותי להחליף הוני במטבע זהב ויעלה אימפריאל שלם.
טעברו חדשים אחדים, ומזלי בקיבוץ כספים התמוטט, הזמן דחוק, דחוק במאד, ועבודתי היא רק באמנה, ברור לי אשר אבא ישלם לי, אבל מתי ואיך לא ידעתי.
יובאחד הימים ואני הנני משתעשע במה שיש לי בהמטבע של זהב.
יאבעת ההיא לר' קאפיל שי' דרוש לו גמ"ח כ"ח רו"כ, ואבא עונה לו כי אין לו, מה להלוות לו, ר"ק שי' העיף עינו בהמטבע שלי, ויאמר אם כי איננה אלא