Chabad Library · The Frierdiker Rebbe
Sefer HaSichos Rayatz·
אמצטער הנני במאד על אשר לא הטיתי אזן קשבת כראוי להשיחה של אבא ור' שמואל — כי קנאתי את לייבעצקע העגלון היושב במרום ומושך ברצועותיו, וקנאתי זאת הטרידה אותי בשעה ההיא למאד. —
בעברנו כחמש פרסאות ואבא ציוה להעגלון לעמוד, אבא יורד מן המרכבה, הולך לו הצדה בין אילני היער, ובא חזרה ונוטל ידיו מברך ומוסיף לאמר ברכת הדרך מלה אחר מלה בכדי שגם אנכי אוכל לאמר אחריו בע"פ.
גאבא עלה במרכבה אחריו ר"ש ואני ונוסעים הלאה, האויר הוא טוב, האילנות נותנים ריח, רוח אין, והצפרים מזמרות ואבא אומר לעגלון לבלי למהר בנסיעתו, שלא יהי' אבק גדול, וגם כדי להנות מאויר המקום, ויעזוב לייבעצקע את בריותיו ללכת כחפצם פסיעה אחר פסיעה.
דאבא יושב ומהרהר, ר"ש יושב ומתנמנם וברעיוני עוברים וחולפים זכרונות ימי קדם.
ה***
וונזכרתי עת היותנו ביאלטע179 וכמו חי עובר לפני מחזות חיינו שם, ההרים הגבוהים, אבא ותבדל לחיים טובים כבוד אמי מורתי הרבנית תי' והמלמד ר' שניאור סלאנים180 ואני הולכים (כמעט בכל יום) בשעה הראשונה אחרי הצהרים לטייל, עד שעה השביעית ולפעמים גם השמינית.
זאבא יושב לו ומעיין בספר אשר לקח אתו, יושב ומהרהר, יושב וכותב, ר"ש לומד אתי כשעה ומצוה לי לחזור על אשר למדנו והולך לו אל אבא ושניהם יחדיו לומדים בספר ההוא, אבא מדבר ור"ש שומע, ר"ש מקשה ואבא מתרץ, אבא מבאר לו ור"ש נהנה ופניו צהובות.
חאימא יושבת לה מרחוק וקוראת באיזה מכתב, מכתב ארוך, ואצלה על הארץ מונח ילקוט קטן, שם בקבוק חלב, מיני מזונות, ומזמן לזמן נותנת לי, ושולחת על ידי גם לאבא ור"ש.
טאימא היתה עוסקת בתפירה ואריגה, אומנת גדולה היא לרקם בזהב ובתכלת, וכעין עיגול של עץ — אַ בייגיל — עשוי לתחוב בו את הבד אשר עלי' תרקם הי' לה, שעות ביום היתה עסוקה בזה.
ינזכרתי את מחזה בוא המלך אלכסנדר השלישי, עמידת הורי על חוף הים בין המחכים לראות המלך ושריו, מראה אחוזת ליבאַדיאַ, ארמון המלך וכרמו, פגישת המלך ברחוב בהליכתנו בערב פסח לבית הטבילה, ונזכרתי עת נסיעתנו חזרה דרך חרקוב, והיותנו שם בל"ג בעומר תרמ"ו.
יאשם בחרקוב181 בפעם הראשונה ראיתי מושב חסידים, דיבוריהם מנגינתם התלהבותם שמחתם ועליצותם.
יברושם גדול עשה עלי הרב ר' יחזקאל ז"ל182 הדרתו ומשקפי הזהב אשר על