Sforno on Genesis 23/ספורנו על בראשית כ״ג

אוַתָּמָת שָׂרָה. אַחַר שֶׁנּוֹלְדָה רִבְקָה הָרְאוּיָה לְמַלֵּאת מְקוֹם שָׂרָה, וְשֶׁנּוֹדַע זֶה לְאַבְרָהָם, מֵתָה שָׂרָה. כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא לח.) שֶׁאֵין צַדִּיק נִפְטָר מִן הָעוֹלָם אֶלָּא אִם כֵּן נוֹלַד צַדִּיק כְּמוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת א:ה) "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ".

בלִסְפֹּד לְשָׂרָה. בִּשְׁבִיל שָׂרָה וְלִכְבוֹדָהּ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סַנְהֶדְרִין מו:) הֶסְפֵּידָא יְקָרָא דְּשָׁכְבֵי.

אמֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ וַיְדַבֵּר אֶל בְּנֵי חֵת. שֶׁלֹּא חָל עָלָיו אֲבֵלוּת עֲדַיִן, וְהָיָה יָכוֹל לָצֵאת וּלְדַבֵּר אֶל בְּנֵי חֵת.

אגֵּר וְתוֹשָׁב. וּבִשְׁבִיל הֱיוֹתִי גֵּר אֵין לִי פֹּה קֶבֶר, כְּאָמְרוֹ "וּמִי לְךָ פֹה כִּי חָצַבְתָּ לְּךָ פֹּה קָבֶר" (ישעיהו כב:טז), וְהַטַּעַם שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִקְנוֹתוֹ הוּא מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי תוֹשָׁב עִמָּכֶם, שֶׁבָּאתִי לְהִשְׁתַּקֵּעַ לֹא לָגוּר בִּלְבָד:

בתְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר. הִסְכִּימוּ שֶׁתִּהְיֶה לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר, כְּאָמְרוֹ לְאַבְרָהָם לַאֲחֻזַּת קָבֶר מֵאֵת בְּנֵי חֵת.

אבְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבוֹר. וְאַל תַּשְׁהֶה מֵתְךָ עַד שֶׁתִּקְנֶה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מועד קטן כב.) כָּל הַמֵּתִים כֻּלָּם כָּל הַמַּדְחֶה מִטָּתָם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.

אוַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם הָאָרֶץ לִבְנֵי חֵת. הִשְׁתַּחֲוָה לְאוֹתָם רָאשֵׁי הָעָם הַנּוֹעָדִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵם הָיוּ בִּמְקוֹם כָּל הַצִּבּוּר.

אאִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם לִקְבּוֹר. אִם רְצוֹנְכֶם לִקְבּוֹר אֶת הַמֵּת מְהֵרָה, כְּמוֹ שֶׁהֶרְאֵיתֶם בְּאָמְרְכֶם בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבוֹר, כְּדֵי שֶׁלֹּא אַשְׁהֶא:

בשְׁמָעוּנִי. לְהַסְכִּים שֶׁתִּהְיֶה לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר:

גוּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן. שֶׁיִּמְכּוֹר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נָאוֹת לְאִישׁ נִכְבָּד לִמְכּוֹר מֵאֲחֻזָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד נָבוֹת כְּאָמְרוֹ (מלכים א כא:ג): "חָלִילָה לִי מִתִּתִּי אֶת נַחֲלַת אֲבוֹתַי לָךְ".

אמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה. מָקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ מַכְפֵּלָה, כְּאָמְרוֹ וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה.

באֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ. וְלֹא בִּשְׁבִיל זֶה יַשְׁחִית נַחֲלָתוֹ.

גבְּכֶסֶף מָלֵא. שֶׁאֵין חֶפְצוֹ שֶׁיִּגְרַע מֵעֶרְכּוֹ לִכְבוֹדְכֶם.

דבְּתוֹכְכֶם. בְּמַעֲמַד כֻּלְּכֶם, שֶׁאֵינִי מְבַקֵּשׁ שׁוּם זְמַן לִפְרֹעַ אֵלָיו הַמָּעוֹת, וְכֵן עָשָׂה כְּאָמְרוֹ וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרוֹן אֶת הַכֶּסֶף כּוּ' לְעֵינֵי בְנֵי חֵת.

הלַאֲחֻזַּת קָבֶר. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיִּמְכֹּר, אוּלַי יְעַרְעֵר שֶׁלֹּא אֶקְבּוֹר אֵצֶל גְּבוּלוֹ, לָכֵן אֲנִי שׁוֹאֵל שֶׁיִּמְכְּרֶנָּה לַאֲחֻזַּת קֶבֶר.

אלֹא אֲדֹנִי. אֵין צָרִיךְ שֶׁיִּפְגְּעוּ בִּי רָאשֵׁי הָעָם הַנּוֹעָדִים:

בשְׁמָעֵנִי. אַתָּה בִּלְתִּי שׁוּם אֶמְצָעִי:

גהַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ. בְּמַחֲשַׁבְתִּי מֵאָז שֶׁדִּבַּרְתָּ:

דוְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ. שֶׁאֵין רָאוּי שֶׁתַּעֲבוֹר בְּשָׂדֶה אֲחֵרִים כְּשֶׁתִּרְצֶה לִקְבּוֹר:

הלְעֵינֵי בְנֵי עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ קְבֹר מֵתֶךָ. לְעֵינֵיהֶם אֲנִי אוֹמֵר שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְךָ עַל מְנָת שֶׁתּוּכַל לִקְבּוֹר שָׁם מֵתְךָ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁאַלְתָּ בְּאָמְרְךָ לַאֲחֻזַּת קֶבֶר:

אוַיִּשְׁתַּחוּ אַבְרָהָם לִפְנֵי עַם הָאָרֶץ. הִשְׁתַּחֲוָה לָתֵת לָהֶם הוֹדָאָה, כְּמוֹדֶה שֶׁבִּשְׁבִיל כְּבוֹדָם הִסְכִּים עֶפְרוֹן לָתֵת אֶת שְׁאֵלָתוֹ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קדושין לא.) הַנִּשְׁמָע בִּדְבַר אָבִיו לַמָּקוֹם, לֹא יֹאמַר מַהֲרוּנִי בִּשְׁבִיל עַצְמִי אֶלָּא מַהֲרוּנִי בִּשְׁבִיל אַבָּא, פָּטְרוּנִי בִּשְׁבִיל אַבָּא:

אאַךְ אִם כּוּ' נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה. אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִּדְבָרְךָ לִקְבּוֹר שָׁם הַמֵּת, אַךְ אִם נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה, וְלֹא אֶקְבּוֹר בּוֹ בְּאוֹפֶן אַחֵר.

באַתָּה לוּ שְׁמָעֵנִי. אַתָּה בְּבַקָּשָׁה שְׁמָעֵנִי, קַח מִמֶּנִּי וְאֶקְבְּרָה אַחַר כָּךְ:

אמַה הִיא. הֲלֹא מִצְעָר הוּא, וּמַסְפִּיק הַדִּבּוּר לְהַקְנוֹת לְךָ מֵעַכְשָׁיו, בְּאֹפֶן שֶׁתִּהְיֶה קוֹבֵר בְּתוֹךְ שֶׁלְּךָ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַתָּ הַמָּעוֹת עֲדַיִן:

אוַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם לְעֶפְרוֹן. הִסְכִּים לְדַעְתּוֹ בְּעֵרֶךְ הַשָּׂדֶה.

בוַיִּשְׁקֹל. פָּרַע כְּמוֹ "אוֹ כִּכַּר כֶּסֶף תִּשְׁקוֹל" (מלכים א כ:לט).

אוַיָּקָם הַשָּׂדֶה לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה. נִתְקַיֵּם בְּחוֹתָמָיו שֶׁל סֵפֶר הַמִּקְנָה.

אמֵאֵת בְּנֵי חֵת. שֶׁהִסְכִּים כָּל הַצִּבּוּר שֶׁתִּהְיֶה לוֹ לַאֲחֻזַּת קֶבֶר.