Sforno on Genesis 24/ספורנו על בראשית כ״ד

אוְאַבְרָהָם זָקֵן וַה' בֵּרַךְ. בֵּאֵר הַסִּבּוֹת שֶׁהִכְרִיחוּ אֶת אַבְרָהָם לִשְׁלֹחַ אֶת עַבְדּוֹ אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת בְּעַד אִשָּׁה לִבְנוֹ, וְשֶׁהֻצְרַךְ לְהַשְׁבִּיעוֹ עָלָיו, שֶׁהֲרֵי לְסִבַּת הַזִּקְנָה דָּאַג שֶׁיָּמוּת וְלֹא יִרְאֶה בְּחֻפַּת בְּנוֹ, וְהִסְכִּים שֶׁלֹּא לְאַחֵר עוֹד. וּמִבְּלִי אֵין בְּאַרְצוֹ אִשָּׁה הֲגוּנָה לִבְנוֹ, הֻצְרַךְ לִשְׁלֹחַ אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת. וּמִפְּנֵי עָשְׁרוֹ דָּאַג שֶׁמָּא אֵיזֶה אָדָם בִּלְתִּי הָגוּן יַרְבֶּה שֹׁחַד לְעַבְדּוֹ כְּדֵי שֶׁיִּבְחַר בְּבִתּוֹ, וְלֹא יִשְׁתַּדֵּל לְהַשִּׂיג אִשָּׁה הֲגוּנָה לִבְנוֹ. וְלָכֵן הֻצְרַךְ לְהַשְׁבִּיעַ אֶת עַבְדּוֹ עַל כָּל אֵלֶּה.

אאֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ. שֶׁאִם תִּבְגּוֹד יִפָּרַע מִמְּךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

אאֲשֶׁר יָצָאתָ מִשָּׁם. שֶׁמָּאַסְתָּ אֶת הַמָּקוֹם, וְהִנֵּה אִם אֶשָּׁבַע לָקַחַת אִשָּׁה מִשָּׁם לֹא תַחְפֹּץ הִיא לָבֹא הֵנָּה, אֶשְׁעַבֵּד אֶת בִּנְךָ לִשְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה, וְיִתְחַיֵּב לָלֶכֶת שָׁם, וְאִם לֹא יֵלֵךְ יִבְגֹּד בְּאֵשֶׁת נְעוּרָיו:

אאֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ. יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּשְׁלַח מַלְאָכוֹ מִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ הַשָּׁמַיִם, בִּהְיוֹת שֶׁהוּא לְקָחַנִי מִשָּׁם, וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹת לַעֲשׂוֹת בְּאוֹפֶן שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ בְּנִי לָלֶכֶת שָׁם:

בוַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי. וְעוֹד כִּי דִּבֶּר לִי בְּאָמְרוֹ "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" (בראשית כא:יב).

גוַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לִי. וְכֵיוָן שֶׁנִּשְׁבַּע וְלֹא יִנָּחֵם, יְסַבֵּב בְּלִי סָפֵק שֶׁיִּשָּׂא בְּנִי אִשָּׁה הוֹגֶנֶת לוֹ לְהָקִים זֶרַע מוּכָן לְקַיֵּם בּוֹ שְׁבוּעָתוֹ:

אוַיִּשָּׁבַע לוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה. נִשְׁבַּע עִם כָּל הַתְּנָאִים שֶׁאָמַר לוֹ אַבְרָהָם:

אוַיִּקַּח הָעֶבֶד כּוּ' וַיֵּלֶךְ. נָטַל רְשׁוּת מֵאֲדוֹנָיו לָלֶכֶת, אַחַר שֶׁהֵכִין אֶת הַגְּמַלִּים, וַיֵּלֶךְ מִלִּפְנֵי אֲדוֹנָיו.

בוְכָל טוּב אֲדוֹנָיו בְּיָדוֹ. וְנָטַל עִמּוֹ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּבְגָדִים, וְלֹא הֻצְרַךְ בָּזֶה לִטּוֹל רְשׁוּת כִּי הַכֹּל הָיָה בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת בּוֹ כִּרְצוֹנוֹ.

גוַיָּקָם וַיֵּלֶךְ. לְדַרְכּוֹ.

אוְהָיָה הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ. הִתְפַּלֵּל שֶׁיִּהְיֶה כָּךְ, לֹא שֶׁסָּמַךְ עַל נַחַשׁ, וְכֵן הָיָה בִּיהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל (שמואל א יד:י), וּמַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ״כָּל נַחַשׁ שֶׁאֵינוֹ כְּאֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם וִיהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל אֵינוֹ נַחַשׁ״ (חולין צה.), הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁיֹּאמַר הַמְנַחֵשׁ כְּדִבְרֵיהֶם, אֲבָל יֹאמַר זֶה שֶׁלֹּא בְּדֶרֶךְ תְּפִלָּה אֶלָּא דֶּרֶךְ נַחַשׁ, שֶׁאִם יִקְרֶה כֵּן יַעֲשֶׂה כָּךְ וְכָךְ:

בוְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה. כִּי רָאוּי לַשּׁוֹאֵל שֶׁיִּשְׁאַל פָּחוֹת מִצָּרְכּוֹ שֶׁלֹּא לְהַטְרִיחַ, וְרָאוּי לַנָּדִיב שֶׁיּוֹסִיף וְיַעֲשֶׂה לַשּׁוֹאֵל דֵּי מַחְסוֹרוֹ אוֹ יוֹתֵר.

גאוֹתָהּ הוֹכַחְתָּ. יִסַּרְתָּ וְהוֹרֵיתָ אוֹתָהּ מוּסַר הַשְּׂכֵּל, בְּאֹפֶן שֶׁתִּהְיֶה רְאוּיָה לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק.

אטֶרֶם כִּלָּה. עֲדַיִן לֹא כִּלָּה, עַל דֶּרֶךְ "וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה" (ישעיהו סה:כד).

באֲשֶׁר יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל בֶּן מִלְכָּה. בֶּן הַגְּבֶרֶת, לֹא בֶּן רְאוּמָה הַפִּילֶגֶשׁ.

אטוֹבַת מַרְאֶה. יְפַת הַצֶּבַע.

אוַתְּכַל לְהַשְׁקוֹתוֹ וַתֹּאמֶר. הִמְתִּינָה לְדַבֵּר עַד שֶׁיִּכְלֶה לִשְׁתּוֹת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֵין מְשִׂיחִין בִּסְעוּדָה שֶׁמָּא יַקְדִּים קָנֶה לְוֵשֶׁט (תענית ה).

אוַתְּמַהֵר. כִּי הַמְּהִירוּת בַּעֲבוֹדַת הַמְשָׁרֵת יוֹרֶה עַל הֱיוֹת הַנֶּעֱבָד נֶחְשָׁב אֶצְלוֹ.

בוַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר. אֲשֶׁר לִפְנֵי הַמַּעְיָן שֶׁמִּמֶּנּוּ יִשְׁתּוּ הַבְּהֵמוֹת:

אמִשְׁתָּאֵה. מִשְׁתּוֹמֵם עַל רוֹב הַזְּרִיזוּת לַעֲשׂוֹת חֶסֶד.

במַחֲרִישׁ. וְלֹא אָמַר לָהּ אַל תִּטְרְחִי כָּל כָּךְ כְּמוֹ שֶׁהָיָה רָאוּי בְּחֹק הַמּוּסָר, לָדַעַת לְהַכִּיר מִתּוֹךְ אוֹפֶן חֲסִידוּתָהּ וּזְרִיזוּתָהּ.

גהַהִצְלִיחַ ה' דַּרְכּוֹ. אִם יִהְיֶה עַל צַד הַטּוֹב וְהַחֶסֶד הַגָּמוּר.

דאִם לֹא. וְשֶׁיִּהְיֶה כָּל זֶה לְתִקְוַת אֵיזֶה שָׂכָר.

אכַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת. זֶה הָיָה זְמַן מָה בְּהֶכְרֵחַ אַחַר שֶׁהִשְׁלִימָה לִשְׁאוֹב, וְרָאָה שֶׁלֹּא הָיְתָה מְבַקֶּשֶׁת דָּבָר, אֲבָל הָיוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ עַל צַד הַחֶסֶד הַגָּמוּר.

בוּשְׁנֵי צְמִידִים עַל יָדֶיהָ. רְאוּיִים לְמִדַּת יָדֶיהָ, כְּמוֹ "וְעָשִׂיתָ עַל הַחֹשֶׁן שַׁרְשֹׁת גַּבְלוּת" (שמות כח:כב), "וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב" (שמות כה:יא) – רְאוּיִים לְמִדּוֹתָם.

אהֲיֵשׁ בֵּית אָבִיךְ מָקוֹם. מוּכָן לִכְנִיסַת אוֹרְחִים כְּמִנְהָגָם אָז:

בלָלִין. שֶׁנָּלִין שָׁם אֶת גְּמַלֵּינוּ.

אגַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא. לֹא מָקוֹם לַגְּמַלִּים בִּלְבַד, אֲבָל יֵשׁ גַּם תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא לְפַרְנְסָם.

בגַּם מָקוֹם לָלוּן. בַּעַדְךָ וּבְעַד אֲנָשֶׁיךָ:

אוַיָּרָץ לָבָן אֶל הָאִישׁ. לִרְאוֹת אוֹרֵחַ עָשִׁיר שֶׁבָּא לָעִיר, לֹא לְהַכְנִיסוֹ לְבֵיתוֹ.

אוַיְהִי כִּרְאוֹת אֶת הַנֶּזֶם וְהַצְּמִידִים עַל יְדֵי אֲחוֹתוֹ. וְחָשַׁב שֶׁאֵין רָאוּי לִהְיוֹת כְּפוּי טוֹבָה:

בוּכְשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי רִבְקָה. שֶׁשָּׁאַל לָהּ הֲיֵשׁ בֵּית אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ לָלִין.

גוַיָּבֹא אֶל הָאִישׁ. לְהַכְנִיסוֹ בְּבֵיתוֹ.

דוְהִנֵּה עוֹמֵד עַל הַגְּמַלִּים. לָתוּר לְצָרְכֵיהֶם, בִּלְתִּי מְצַפֶּה לָלוּן בְּבֵית אָבִיהָ שֶׁל רִבְקָה עַד בֹּא דָּבָר מֵעִמּוֹ.

אלָמָּה תַעֲמֹד בַּחוּץ. שֶׁשָּׁאַלְתָּ מָקוֹם לָלִין אֶת הַגְּמַלִּים בִּלְבַד, לָמָּה תַּחְפּוֹץ לַעֲמוֹד בַּחוּץ אַתָּה וַאֲנָשֶׁיךָ?

בוְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת. בַּעַדְךָ וּבְעַד אֲנָשֶׁיךָ.

גוּמָקוֹם לַגְּמַלִּים. וּפִנִּיתִי גַּם כֵּן מָקוֹם בְּעַד הַגְּמַלִּים.

אבֵּרַךְ אֶת אֲדֹנִי מְאֹד. וְאֵין סָפֵק כִּי רַבִּים בְּאַרְצֵנוּ הָיוּ חֲפֵצִים לְהַשִּׂיא אֶת בִּתָּם לִבְנוֹ:

אאַחֲרֵי זִקְנָתָהּ. לְפִיכָךְ הָיָה חָבִיב מִשָּׁעָה שֶׁנּוֹלַד:

אוַיַּשְׁבִּיעֵנִי אֲדֹנִי. וּבִהְיוֹת שֶׁאֲדוֹנִי מָאַס בְּאַנְשֵׁי אַרְצוֹ וּבָחַר בָּכֶם, בָּאתִי אֲלֵיכֶם, לֹא לְהֶעְדֵּר נָשִׁים בְּאַרְצֵנוּ.

אהִיא הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הוֹכִיחַ. כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּת קוֹל מַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת: "בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי" (סוטה ב:).

אאֲנִי טֶרֶם אֲכַלֶּה לְדַבֵּר. וְזֹאת הוֹרָאָה כִּי נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים.

אאִם יֶשְׁכֶם עוֹשִׂים חֶסֶד. שֶׁכְּדֵי לְהָפִיק רְצוֹן אֲדוֹנִי תְּבַטְּלוּ רְצוֹנְכֶם וְתַסְכִּימוּ לִשְׁלֹחַ אֶת בִּתְּכֶם בְּאֶרֶץ מֶרְחָק, וְלֹא תָחוּשׁוּ לִקְנוֹת בָּהּ קְרוֹבִים בְּאַרְצְכֶם.

בוֶאֱמֶת. שֶׁתִּרְצוּ תּוֹעֶלֶת וְכָבוֹד בִּתְּכֶם כָּרָאוּי לָכֶם, וְזֶה בְּהַכְנִיס אוֹתָהּ בְּבֵית אַבְרָהָם:

אלֹא נוּכַל לְדַבֵּר אֵלֶיךָ רַע. לְבַטֵּל גְּזֵרָתוֹ:

באוֹ טוֹב. לְקַיֵּם אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הָיְתָה צְרִיכָה לְקִיּוּם שֶׁלָּנוּ.

אקַח וָלֵךְ. גַּם בִּלְתִּי רְשׁוּתֵנוּ:

בכַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'. שֶׁגָּזַר "בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי", שֶׁהֲרֵי נָתַן אוֹת עַל רְצוֹנוֹ בָּזֶה.

איָמִים אוֹ עָשׂוֹר. שֶׁתִּתְיַשֵּׁב דַּעְתָּהּ בְּהַדְרָגָה לָלֶכֶת אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת, וְלֹא יִהְיֶה זֶה לָהּ פִּתְאוֹם, כִּי הִשְׁתַּנּוּת הַפִּתְאוֹמִי לֹא יִסְבְּלֵהוּ הַטֶּבַע.

אוְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. אִם יִסְבּוֹל דַּעְתָּהּ לָלֶכֶת עַתָּה עִמְּךָ.

אאַתְּ הֲיִי. הֲיִי נוֹחָה לְבַעְלֵךְ בְּדַרְכֵי טוּבֵךְ, בְּאֹפֶן שֶׁאַתְּ בִּלְבַד וְלֹא אִשָּׁה אַחֶרֶת.

בתִּהְיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ, כְּמוֹ שֶׁנִּשְׁבַּע הָאֵל יִתְבָּרַךְ לְזַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם.

אוַיִּקַּח הָעֶבֶד אֶת רִבְקָה. מִיָּד שְׁלוּחֵי הָאָב שֶׁמָּסְרוּ לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל (כתובות מח.), וּבִהְיוֹתָהּ אָז נְשׂוּאָה לְגַמְרֵי הָיְתָה גְּבֶרֶת, וְהָיָה הָאִישׁ אָז עֶבֶד לָהּ:

אבָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי. לְהִתְפַּלֵּל בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נִשְׁמְעָה תְּפִלַּת שִׁפְחָתוֹ, וְקוֹדֶם שֶׁהִתְפַּלֵּל כְּבָר נִשְׁלַם עִנְיָנוֹ בְּחָרָן וְקָרְבָה אִשְׁתּוֹ לָבוֹא, עַל דֶּרֶךְ "טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה" (ישעיהו סה:כד).

בוְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב. אָמְנָם וְיִצְחָק הָיָה יוֹשֵׁב בִּדְרוֹמוֹ שֶׁל בְּאֵר לַחַי רֹאִי, וְלֹא הָלַךְ שָׁם אָז לִקְבּוֹעַ דִּירָתוֹ:

אוַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ. נָטָה מִן הַדֶּרֶךְ עַל דַּעַת לִשְׁפּוֹךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי ה' בַּשָּׂדֶה, שֶׁלֹּא יַפְסִיקוּהוּ עוֹבְרֵי דְרָכִים. אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הִתְפַּלֵּל בִּבְאֵר לַחַי רֹאִי, וְקוֹדֶם שֶׁהִתְפַּלֵּל נַעֲנָה, עַל דֶּרֶךְ (דניאל י:יב) "מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר נָתַתָּ אֶת לִבְּךָ לְהִתְעַנּוֹת נִשְׁמְעוּ דְבָרֶיךָ".

בוְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים. וּבְצֵאתוֹ לָשׂוּחַ הָיָה דַּרְכּוֹ לִקְרָאתָם, כְּאָמְרוֹ הַהוֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ, וְזֶה כִּי בְּשׁוּבוֹ מִבְּאֵר לַחַי רֹאִי לְבֵיתוֹ הָיָה דַּרְכּוֹ מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם, וְהַבָּאִים מֵחָרָן לְבֵית אַבְרָהָם הָיָה דַּרְכָּם מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב. לְפִיכָךְ בִּנְטוֹתוֹ מִדַּרְכּוֹ שֶׁהוּא מִן הַצָּפוֹן אֶל הַדָּרוֹם וְהָלַךְ לְצַד מִזְרָח אֶל דֶּרֶךְ הַגְּמַלִּים הַבָּאִים מֵאֶרֶץ בְּנֵי קֶדֶם, חָשְׁבָה רִבְקָה שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לִקְרָאתָהּ.

אוַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל. הִכְנִיעָה רֹאשָׁהּ בִּהְיוֹתָה עַל הַגָּמָל לִכְבוֹד יִצְחָק, כְּמוֹ "וַיִּפֹּל מֵעַל הַמֶּרְכָּבָה לִקְרָאתוֹ" דְּנַעֲמָן (מלכים ב ה:כא).

אוַתִּתְכָּס. כִּי יָרְאָה מֵהַבִּיט, עַל דֶּרֶךְ "וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו" (שמות ג:ו).

אוַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ. כִּי עַד הֵנָּה לֹא קִבֵּל עָלֶיהָ תַּנְחוּמִין לַחֲשִׁיבוּתָהּ: