Chasidut · Izhbitz
Sha'ar HaEmunah VeYesod HaChasidut, An exposition of the idea of Divine Providence/שער האמונה ויסוד החסידות·
א(בספר תפארת החנוכי פר׳ וירא)
1(From the Tiferet Ha-Hanokhi of Rabbi Gershon Henoch of Radzin, Parshat Vayeira.)
בוהנה ידוע ומפורסם הדעות שיש בענין השגחת הש״י על הבריאה:
2The views of God’s providence on creation are well known.
גכמו שהביא הרמב״ם ז״ל במורה (ח״ג פי״ז) והדעה היותר רחוקה בכוזב הוא דעת אפיקורוס, שאין שום השגחה כלל בכל המציאות, והכל הוא מקרה, וכל מה שבתוכם נופל במקרה. ודעה זאת היא שורש הנחש שהוא מביא חשך והסתר בעולם, וכמו שביאר כאאמו״ר הרב הגאון הקדוש זלל״ה בפרשת בראשית (בספה״ק בית יעקב ענין ס״ד וס״ה) שבכל מעשה בראשית לא נזכר שם הוי״ה עד בריאת האדם שנזכר בו שם הוי״ה, ובראשית הסתת הנחש היה, שהסתיר שם הוי״ה ופתח באף כי אמר אלהים. והוא כי שם אלהים רומז להנהגת הטבע, כדאיתא בכתבי האריז״ל שאלהים בגימטריא הטבע. ובזה״ק משפטים (קח:) כמה אלהים יסלקון אודנין וכו׳ ע״ש. והנחש, שהסתיר את שם הוי״ה, כי שם הוי״ה רומז שבכל לבוש נראה שהשי״ת הוא המנהיג. ומצד הסתת הנחש נסתר אור הזה. ונדמה שהעולם מקרה הוא. ובזה״ק פקודי (רמד:) דרגא שתיתאה האי אקרי ערלה. ודא וכל אינון דרגין תתאין לתתא כלהו אקרון ערלה בגין דינקי מסטרא דא. והאי איהרגו רזא דנחש בריח והאי יניק לההוא נחש עקלתון וכו׳:
31.) As the Rambam teaches us in the Guide (third section, chapter 17), the most incorrect view in this matter is that of the heretics who claim that God exercises no providence whatsoever over existence, but rather, the world runs purely by chance, and all that happens is merely accidental. This view is rooted in the Primordial Serpent (in the Garden), which brings darkness and obscurity to the world. In the Beit Yaakov on Parshat Bereshit (64-65), the holy Rav explains that throughout the verses of creation in the beginning of the Torah, the name YHVH (the Tetragrammaton) is not mentioned until the creation of man. Prior to this, only the name Elo-him is used. However, the beginning of the Serpent’s incitement lay in concealing the name YHVH, for when he began to speak to Eve, he said, “Did Elo-him say that you shall not eat from every tree in the garden?” This is because the name Elo-him alludes the governance of nature, as we are taught in the writings of the Arizal, that the name Elo-him is the numerical equivalent of word, “nature (hateva).” It is written in the Zohar (Parshat Mishpatim, 108b), “For now, the name Elo-him is not connected to the sacrifice, for if it was, how many elohim aherim (false gods) would sprout ears and join there!” Meaning to say, the Serpent concealed the name YHVH, because it alludes to God’s presence that shines through every garment.498 This light was concealed through the Serpent’s incitement, and from then on, it looked as if the world was run by chance. It is written in the Zohar (Pekudei, 244b), “The sixth level is called, ‘the foreskin.’499 This and all levels below it are all called, ‘foreskin,’ because they draw their power from this aspect. This is within the secret of the bar-like serpent, (nahash bariah,500 referring to the masculine force of evil), which nurses the crooked serpent (nahash alkalaton – its female).’”
דוזהו ענין ערלה דחפיא על ברית, שהיא מסתרת את האור. והנה שורש הנחש הוא כולל השלשה קליפות הנזכרים ביחזקאל (א) רוח סערה. ענן גדול. אש מתלקחת. סופי תיבות (של רוח ענן אש) הוא נחש. כי כל קליפה בהתגברות כח ההסתרה מגעת לשורש הנחש:
4This is akin to the foreskin which covers the brit milah, which conceals the light.501 The root of the Serpent includes the three klipot (husks, forces of evil) seen in the prophet Yehezkel’s vision of the Chariot, the storm wind (ruah sa’arah), the great cloud (anan), and the burning fire (eish mitlakahat). The final letters of these three kelipot (anaN, ruaH, eiSH) spell the word snake (nahash). This is because every kelipah that contains a great power of concealment touches the source of the Serpent.
הב) ודעה השנית הוא דעת האשעריה. שהכל נמשך לרצון, ואין שום כח פעולה לשום נברא בעולם והכל היא גזרה קדומה. החכמה נעלמת לגמרי מאדם. ובזה עצמו יש חילוקים, קצתם יאמרו שגם העדר הפעולה הם ג״כ נבראים בהשגחה פרטיית בכל רגע. ושורש דעתם הוא המקרה לא יעבור נושאו, לא האדם הכותב ולא הקולמוס כלי הכתיבה, ולא ימצא גשם שיש לו פעל. הפועל האחרון הוא השם. אין מקרה אחד סבה לאחרת. ובכתיבה בכל רגע יברא ה׳ ד׳ מקרים. וכל אחד נברא לו היכולת והפועל:
52.) The second view is that of the Moslem sect of the Asha’riah, who claim that everything is God’s will, and that nothing created has any volition whatsoever, that everything that happens is only a result of God’s decree. They assert that wisdom is totally hidden from man. Within this view there are different opinions. Some of them will say that even a lack of action is also created by individual providence at every moment. At the root of their view is that nothing in the world has anything to do with the action it produces, the writer is not writing, the pen is not a writing instrument, nothing physical ever acts. The final force in everything is God. They claim that there is no action that produces a result. Every minute detail is constantly coming from God, and everyone’s abilities and actions are constantly being created.
ווכמו שהתנועה נבראת בכל רגע, כן גם המנוחה נבראת, ואין המות העדר החיים ואין החשך העדר האור. ורק לבעלי חיים בורא הש״י חיים חדשים בכל רגע. וכן למתים בורא הש״י תמיד מהות המיתה בכל רגע, וכל הווה אינו הווה רק שנברא בכל רגע מחדש, והכל הוא גזרה קדומה. כגון הצבע שחור נברא לו בכל רגע שחרות חדש, והלבן נברא לו בכל רגע לבנונית חדש. וזה הוא על דעת הישמעאלים על פי האשעריה, שכל הבריאה הוא מרצון הקדום בלא שום טעם. עיין במורה (פי״ז משלישי ופ׳ ע״ג מראשון):
6Just as every motion is created at every instant, so is the absence of action created. Thus death is not the absence of life and darkness is not the absence of light (since absence is itself a creation.) For a living being, life is newly created at every moment, and for the dead, God also creates the state of death at every instance. The present is not the present, but it is constantly being renewed. All is a result of God’s initial decree. For instance, the blackness of the color black is constantly being recreated every millisecond, as is the whiteness of white, or any color. The view adopted by the Asha’ariah is that the entire creation is a result of God’s initial will without any reason. See more on this in the Guide (Section Three, Chapter 17, and Section One, Chapter 73).
זדעה זאת עיין בזה״ק בראשית (כב:) שהוא הנהגת עלת על כל העלות. ועיין תיקוני זהר תקון ס״ז (צח:) באתר דאצילות לית חטא ולא מות:
7The Zohar, Bereshit 22b, calls this position the governance of the “Eelat al kol ha’eelot,” or the “Cause of all causes.” See also the Tikkunei Zohar, Tikkun 67 (Page 98b) which says, “In the place of Atzilut (the World of Emanation) there is no sin and no death.”502.
חג) וקצתם יאמרו, שיש ביכולת הנברא לפעול קצת ויש לו כח בהפעולה והש״י יודע הכל, והאדם בעל יכולת. והנראה כי דעתם הוא שהפעולה הוא מצד הש״י בכל דבר. והאדם יש לו כח לצמצם הפעולה בכח המניעה, וכמו שנתבאר במס׳ סנהדרין בענין סנחריב שזה שורש קליפת אשור. ולזה נקראת (דעה זאת) האשעריה, כי היא קליפת אשור, וכמו שנתבאר שם שנדמה לו לסנחריב שהפעולה נגזרת. אכן האדם יכול לצמצם ולעכב בידו כל הפעולה, וממילא יכול להאריך ימים ולהטות כח הפעולה כפי אשר יחפוץ. ודעה זאת היא קצת האשעריה, וקצת המעתוזילה. והנה מכל הדעה הזאת מתחייב, שאין ביד האדם שום כח לעבוד את הש״י, ואין שום מקום לעבודת הש״י. וכן בעבירת רצונו אין שום עונש:
83.) According to the other branch of Asha’ariah philosophy, created beings have a limited ability to act and have power in their actions. God is all-knowing, and man can effect actions. It seems that according to their view, every action is really coming from God, it is just that man can use the power of resistance to constrain the action. This idea is found in the Talmud (Sanhedrin, 94b) when it discusses Sancherib, king of Assyria.503 This view of providence is the root of the kelipah of Assyria. This is why those who adhere to this philosophy are called Asha’ariah, as it comes from the kelipah of Assyria. According to the Talmud, Sancherib thought that his victory was absolutely ordained by God. Yet indeed man has the ability to limit or prevent the action. It follows, then, that man can increase the length of his life and coerce the power of action as he wishes. This philosophy contains aspects of the Asha’ariah, and aspects of the Mu’tazilites. This philosophy contends that man has no power to serve God, and that there is no place for the service of God. Similarly, according to this view, there is no punishment for going against God’s will.
טדעה זאת היא מה דאיתא במדרש בראשית (פ׳ יט) שהסית הנחש, כל מה שנברא מאוחר מושל על המוקדם, שהאדם מושל על הכל. שההעדר שהוא היפך ההויה הוא ביד האדם. ולכן כשיאכל אדם יצמצם שלא יברא עוד:
9This view is similar to that of the Midrash (Bereshit Rabbah, 19), where the Serpent incites man to sin by claiming that all later created beings rule over all earlier created ones. Since man was created last, he rules over all. According to this, absence, which is the opposite of existence, is in man’s control. Therefore, when man eats (the fruit), he will impose a limit so that nothing else will be created.
יד) ודעת המעתוזילה. שיש קצת יכולת לאדם לעשות בכל בחירתו, אבל כל המעשים הנעשים אינם מפעולת אדם. ורק הוא יודע מכל והכל נמשך מחכמה, אלא שעומק החכמה סתומה ממנו ואין אנו יודעים עומקה, והכל הוא לתכלית הטוב, והדעה הזאת הוא שני דברים הפכיים בנושא אחד, ועיין במורה (הנ״ל):
104.) It is the view of the Mu’tazilites that man has a limited power to act as he chooses, yet everything that happens are not the result of man’s actions. It is only God who knows what will happen, and all acts of God are a result of His wisdom. This depth of God’s wisdom, however, is hidden from man, and we have no way of knowing it. Still, everything is for the good. This view contains many contradictions which are pointed out in the Guide (Section Three, Chapter 17, and Section One, Chapter 73).
יאוקצתם יאמרו שהעדר אינו נמצא בפני עצמו בכל ענין, ויאמרו שהחשך אינו העדר האור, רק נברא חשך מיוחד. וכן מנוחה נבראת ואינה העדר התנועה. אבל יש העדר שאינו נמצא במציאות, כגון הליאות שהוא העדר היכולת, והסכלות העדר החכמה. ודעה זאת היא ג״כ שהכל נמשך מחכמה סתומה:
11Some of the Mu’tazilites say that there is no absence unto itself in any situation. They would say that darkness is not the absence of light, but is itself a special creation. So too, the lack of immobility is itself created and is not the absence of motion. However, they contend that there are forms of absence that do not exist,504 like weariness, which is the absence of strength, or stupidity, which is the absence of wisdom. Also according to this philosophy, everything is drawn from God’s hidden wisdom.
יבה) ודעת אריסטו. שקצת הדברים יש בהם השגחה פרטיית, והם בהנהגת מנהיג וסדר מסודר, וקצתם נעזב ומונח אל המקרה. והוא שהשגחת הש״י תכלה ותפסק אל גלגל הירח. וזה סעיף משרשו, שאומר בדעתו שעולם קדמון הוא, והוא שאומר שהעולם מחוייב המציאות, כמו שהאדם מחייב שיהיה ממנו צל. וכדוגמת זה העולם מהבורא, שהש״י אינו משגיח רק לשרשי הדברים אבל לא לפרטיהם:
125.) Aristotle’s view is that certain things in the world are controlled by Divine providence, arranged and led by a guiding force, whereas other things are left up to chance. Divine providence extends to and ends with the sphere of the moon.505 This is part of his theory of the eternity of the universe, and that the world has necessary existence, just as a man must have a shadow. It is the nature of God’s relationship with his creation that His providence extends to the roots of things but not to their particulars.
יגוהנה הרמב״ם ז״ל בפרק כ״ג משלישי מיחס שם הדעות האלו לאיוב וחבריו. לאיוב ייחס דעת אריסטו ולאליפז דעת תורתנו הקדושה. ולבלדד דעת המעתוזליה ולצופר דעת האשעריה:
13In the third section of the Guide, chapter 23, the Rambam ascribes these views to Iyov and his friends. Iyov held Aristotle’s view, Eliphaz that of our Holy Torah, Bildad was like the Mu’tazilites and Tsofar like the Asha’riah.
ידולאליהוא לא ייחס דעת נוספת עליהם רק מה שהוסיף לומר בענין המלאך אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף וכו׳. וכן הוכיח שם מדבריהם. וכן נראה מפורש בספר איוב מכל טענותיהם:
14The Rambam says that Elihu’s words were similar to the other speakers, except his claim that an angel can occasionally intercede to pray for man and thus help him, as it is written, “If there be an angel with him, an interpreter, among a thousand, to show unto man his uprightness.” (Iyov, 33:29) A reading of the book of Iyov will show all of the above-mentioned views.
טואכן בזוה״ק פ׳ קרח (קעו:) מהכא אוליפנא מאן דעאל לנחמא לאבל בעי לייסדא מלין בקדמיתא, דהא חברייא דאיוב הוו אמרי מלי קשוט אבל לנחמא ליה לאו, בגין דבעי מלין דאיהו יודי עלייהו וכו'. הרי שלכולם אמרו מלי קשוט. ואיך נייחס להם דעות זרות כאלה, אכן בזוה״ק מוכח שגם אליפז לא היה בדעת השלמה מדברי תורה. שאליהוא אמר טעם צדיק וטוב לו צדיק ורע לו. כדאיתא בזוה״ק פנחס (רטז:) ומבואר שם. איוב בן יבמה היה. וזה שהאיר לו אליהוא שזה הוא העומק בהנהגה. וכדאיתא בזוה״ק (אולי הכוונה לזוה״ק משפטים מענין היבום) שלזה נעלם מהאדם עומק ההנהגה, ושרשו, וכן מצד זה יש פדיון לכל. (ועיין בכתבים פ׳ תזריע ופ׳ וארא. שיסודו ושרשו היה עקום. לכן הוצרך לגודל עבודה שיתקן שרשו ומקורו), והגם שבפשטות דבריהם אינו נראה שאחד מהם לא יאמין בגמול ועונש. ורק שאומרים שנעלם עומק החכמה, אכן ענין האמונות, שכמו שיאמינו בהשגחה כן הוא אמונתם בשורש הבריאה ובמהות מציאותה. שמכל הדעות הזרות הנזכרות, אין שום התחייבות לגמול ועונש, וגמול ועונש הוא רק מדעת התורה:
15Indeed we find it written in the Zohar (176b), “We learn from this that one who is going to console a mourner needs to prepare his words in order that they will bring consolation. Iyov’s friends spoke words of truth, but said nothing to console him.” The Zohar says that they all spoke the truth, so we cannot say that these views on Divine providence are all philosophies totally foreign to the Torah. Indeed the Zohar proves also that Eliphaz’s view was not completely in harmony with the Torah, either. Elihu, however, did offer a solution to the problem of theodicy called “Tzaddik vetov lo, tzaddik verah lo – a righteous person who prospers, and a righteous person who suffers.”506 This is as the Zohar says (Pinchas, 116b), “Iyov was the son of a levirate marrage.”507 Elihu’s words enlightened Iyov to the depth of God’s governance of the world, as tte Zohar508 teaches, that the root and depth of God’s governance is hidden from man, yet from there, everything can be redeemed.509 From a straightforward understanding of the statements of Iyov’s friends, we do not see that they deny the idea of Divine reward and punishment. They only say that the depth of God’s wisdom is hidden. Their belief in Divine providence is that it exists in the root of the creation and the essence of existence, but still in these foreign views there is no necessity for reward and punishment. The centrality of reward and punishment is only in the Torah’s view.
טזאכן זה ביאר בזוה״ק, כי כולם לא סדרו הדברים בסדר ולכן לא נתקבלו. ורק מאמר אליהוא שהוא סידר הענין כנכון, ולכן אחר מאמר אליהוא קיבל דבריו, ותיכף השיג מדרגת נבואה ונענה מהש״י:
16The Zohar explains that with all of their words, none of Iyov’s friends managed to console him, and therefore, he did not accept what they said. It was only Elihu who managed to say something correctly, and therefore, his words were accepted. Iyov immediately attained a level of prophecy in which God answered him.
יזכי ענין שורש הדעות הכוזבות באמונה, הם מהכחות אשר חלק ה׳ אותם לכל העמים. וכל אחד מהם נאחז באיזה לבוש מהכחות ההם, וכשהוא משיג שזה בעצמו יש לו כח, זה הוא עבודה זרה וכמבואר לעיל. ועיין זוה״ק משפטים (קח:):
17The erroneous beliefs are rooted in the powers that God dispensed to the nations. Each one holds grasps onto the external manifestation510 of these forces, when he sees that it contains a certain power unto itself. This is idolatry, as explained above. (See more on this in the Zohar, Parshat Mishpatim, page 108b.)
יחאכן חלק ישראל ואמונתם כדכתיב (ירמיה י) לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא. והיינו כי ישראל מאמינים בהש״י. שאף שלפי ראות עין נראה כמה מיני הנהגות שנדמים להפכיים. שלפעמים מראה השם ית׳ מהנהגתו העליונה, שמעורר חסד הראשון מבריאת עולם, שהיה בלי שום אתערותא מצד הבריאה וכדכתיב (תהלים כה) זכר רחמיך ה׳ וחסדיך כי מעולם המה, שאז לא היה מי שיעורר ונברא העולם רק ברצון פשוט:
18Israel’s portion and belief is summed up in the verse (Yermiyahu, 10:16), “The portion of Yaakov is not like them, for He forms all things, and Israel is the tribe of his inheritance; the Lord of Hosts is His name.” Israel believes in God, even though He appears to run the world in numerous contradictory ways. For example, sometimes God shows His supernal governance, where He awakens the initial benevolence of the creation of the world, which occurred without any initiatory gesture on the part of the creation, as it is written (Tehillim, 25:6), “Remember Your mercies and loving kindness, O God, for they have been as of old (from the very creation of the world).”511 Indeed, in the beginning there was nothing yet created that could wake up and inspire God’s response, so He created the world out of His pure will.
יטולפעמים מנהיג הש״י בהנהגה הגלויה ולפום צערא אגרא. וכן נדמה לפעמים שיש בחירה לאדם. ולפעמים נתראה שניטל ממנו כח הבחירה וכדאיתא במס׳ אבות (פ״ג) הכל צפוי והרשות נתונה:
19At other times God conducts the world through revealed governance, and there is a correspondence between the suffering endured and the reward. Sometimes it seems as if man has the power of choice, and at other times it is seen that the power of choice is taken away from him. This is as it is said in the Talmud (Pirkei Avot, 3:15), “Everything is foreseen, yet permission is given (for man to make his own choices).”
כוכל זה במשפט מתי יתעורר זאת ההנהגה ומתי ינהג בהנהגה אחרת. והכל משורש אחד, שאין שום הנהגה מתנגדת להאחרת, והש״י צופה ומביט מראש ועד סוף והוא המנהיג בכל כלל ופרט:
20God’s justice decides when one form of governance or another takes effect in the world. Yet all derives from a single source, and no mode of governance contradicts another. God sees from the very beginning to the very end. He rules in totality and in every detail.