Chasidut · Izhbitz
Sha'ar HaEmunah VeYesod HaChasidut, Entrance to the Gate of Beit Yaakov 13/שער האמונה ויסוד החסידות·
אאף ששורש כל המדות הוא שם הוי"ה, אבל הלבושים הם שמות אחרים. ובתפארת, הפנימי והלבוש הוא שם הוי"ה. ולמעלה מתפארת אין תפיסת האדם מגיע, וזוהי הסיבה שאין מתפללים על הנס.
1Praying for Miracles Since the human mind is limited, it cannot relate to that which transcends cognition altogether. Accordingly, a person should not pray for a miracle to occur, since miracles transcend nature, and also originate in that place which is beyond human cognition. To pray for a miracle is to “burden G-d,” who must acquiesce to change the very laws of nature that He himself put into effect. However, this all applies only to a person whose perception is itself limited to the natural world. For someone with perfect faith in G-d’s all-embracing providence, there is no difference between a natural occurrence and a transcendent one. Thus he can pray for a miracle, since, in his eyes, even the most mundane actions are under G-d’s total providence, and no less miraculous.
בולכן המתפלל להקב"ה ברזא דזעיר אפין אינו מתפלל לשום מדה רק לה' לבדו. אף שכל המדות שרשם הוא שם הוי"ה אבל לבושם הם שמות אחרים, ובתפארת, הפנימית הוא שם הוי"ה והלבוש הוא שם הוי"ה, שהשורש והלבוש הם אחד ברזא דזעיר אפין. ולכן כל התפלות הם למקום שהקב"ה נקרא זעיר אפין ובשם הוי"ה, אבל למעלה מתפארת ישראל אין תפיסת האדם מגיע להשיג בהשגחת ההנהגה, ולכן אין מתפללים על נסים, שנסים הם ג"כ למעלה מהשגת האדם, ומכיון שהאדם מוטבע בטבע ואינו רואה מהיכן יוכל להושע אין מקום להתפלל, וזה נקרא טרחא כלפי שמיא כדאיתא במס' תענית (כד:) מי איכא דמטרח קמי שמיא בעובדא דרבא שהתפלל שירדו גשמים בתקופת תמוז. ואף שמצינו שרב חנינא בן דוסא התפלל על נסים במסכת תענית (כה. ושם) וכן מצינו בכמה מקומות בש"ס שעשו כמה נסים בתפלתם בשינוי הטבע, וכדאמר לי' אנטונינוס לרבי (ע"ז דף י:) ידענא דאפילו זעירא דבכון יכול לאחיא מתיא, אכן עובדא דרבא בפרהסיא הוי.
2When one prays to God in the mystery of Zeir Anpin (Tiferet), one is not praying to any particular Divine attribute, but only to God in His essence, as the root of all of His attributes. For even though the name YHVH is the root of all of God’s attributes, their garments are other names of God. In Tiferet, however, both the inner aspect and the outer garment are the name YHVH.367 The root and the garment are one in the mystery of Zeir Anpin. Thus, all prayer is directed to the spiritual place where the Holy One, blessed be He, is called Zeir Anpin and the name YHVH. However, man cannot comprehend the levels of Divine providence and governance above Tiferet Yisrael.368 For this reason we do not pray for miracles, for the source of miracles is in a place beyond man’s ability to comprehend.369 Since man is a part of nature and the natural order of things, and cannot see how the salvation could come from the place beyond his ability to perceive, he is not supposed to direct his prayer to this place. Directing prayer to the source of miracles is considered a “burden for Heaven.” This is as it is said in the Gemara (Ta’anit, 24b), “Who dares to be such a burden on Heaven,”370 referring to the story of Rava, who prayed for rain in the dry season. Yet still, we find the story of Rav Hanina be Dosa who prayed for miracles (Ta’anit, 25a), and indeed there are several instances where sages in the Talmud prayed for miracles and miraculous changes in nature. As Antoninus said to Rabi (Rav Yehuda HaNasi, Avoda Zara, 10b), “I know that even the least among the Jews can revive the dead.”371 The difference is that the miracle of Rava occurred in public.”372 Now I will explain why this is exceptional.
גהשי"ת הסתיר הנהגתו בטבע, שיהיה בחירה לאדם. והמאמין בפשיטות שאין חילוק בין הנהגת הטבע לנס שהכל מהנהגתו, אין בתפלתו על הנס משום אטרוחי כלפי שמיא.
דוענין אטרוחי קמי מריה בנס, הוא רק כשהוא בגלוי לפני מי שאינו מאמין. כי באמת לפני השי"ת אין חילוק בין הנהגת הטבע לנסים, שהרי גם הטבע הוא מנהיג תמיד ומחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית, אלא שהנהגת הטבע הסתיר השי"ת שלא יתראה בה כבוד מלכותו יתברך שהוא מנהיג בהטבע. וזה שנקראת מדה זו לית לה עיינין בזוה"ק (משפטים צה.) וכדאיתא (ע"ז נד:) הרי שגזל סאה חטים וזרעה בדין הוא שלא יצמיח אלא עולם כמנהגו נוהג ועיי"ש כל הענין, שלפי שהקב"ה רצה שיהיה כח בחירה באדם שיעבוד אותו מתוך החושך, כדאיתא בזוה"ק (דף קפד.) ולית פולחנא דקוב"ה אלא מגו חשוכא. לכן הסתיר הנהגה הזאת שלא יתראה בו איך השי"ת מנהיג בה, שבאם יהיה גלוי הנהגת השי"ת, אז יתבטל כח הבחירה מהאדם. ולכן למי שמאמין באמונה שלימה בהשי"ת, שגם הנהגת הטבע השי"ת מנהיג תמיד וקובע אמונה זאת בלבו בקביעות גמור, ומאמין ויודע בפשיטות שמה שהשמן מדליק הוא ג"כ בהשגחה פרטית [וכמו שנתבאר בהקדמה בענין הההשגחה, שמצד המאמין בשלימות חלה עליו ההשגחה פרטיית, ומצדו כל מערכת ההנהגה מתנהגת בהשגחה פרטיית] ולפני זה אין בזה משום אטרוחי קמי שמיא, כשאומר מי שאמר לשמן וידליק הוא יאמר לחומץ וידליק, ולכן אמר כן רבי חנינא בן דוסא במסכת תענית שם ולא הוי בזה אטרוחי כלפי שמיא:
4Praying for a miracle is only a burden for God when it is done publicly, in front of someone who lacks faith. From God’s perspective, there really is no difference between natural and miraculous governance. God constantly rules over nature, and recreates the world each and every day. It is just that God concealed His governance in nature in order that one would not see how the glory of His sovereignty rules over it. In the language of the Zohar, this attribute is called, “having no eyes” (Mishpatim, 95a). The Gemara explains this by means of a parable (Avoda Zara, 54b): “Suppose a man stole a measure of wheat and sowed it in the ground; it is right that it should not grow;373 however, the world pursues its natural course and as for the fools who act wrongly, they will have to render an account before God.” Study this matter carefully.374 The whole purpose of letting the world run according to its natural course and not subverting nature every time someone violates the Divine order of justice is to give man the choice to serve God, for serving God in the darkness, out of his own free will, is all the more valuable. This is as it is written in the Zohar (Tetsave, 184a): “Man only serves God through the darkness.” For this reason, G-d concealed His governance so that man cannot see how He rules the world. If God’s governance were totally revealed, man’s free choice would be nullified. Therefore, a person who believes, with perfect faith in God, that nature also runs according to God’s governance, and fixes this faith permanently in his heart, believing and knowing that when a fire is lit it only happens according to specific Divine providence, such a person presents no burden before God whatsoever. (And, as we explained in the introduction, a person with complete faith in God’s providence experiences this providence in everything that happens.) This is as it Rav Hanina ben Dosa said, “The One who causes oil to burn can make vinegar burn.”375 Rav Hanina ben Dosa could say this, and experience the miracle of the vinegar burning for the whole Shabbat, without placing a burden upon Heaven.
האסור להתפלל על שנוי הטבע בדבר פרהסיא, שלזה צריך שיתגלה הנהגה למעלה מתפיסת אדם. ולכן נאמר בנס מצרים, ודא הוא דקשי קמיה קוב"ה. ופרעה לא ידע התקשרות ישראל לקוב"ה ע"י אמונה שלמעלה מתפיסת אדם.
ווכן מה שנזכר במס' ע"ז (י:) דקאמר ליה אנטונינוס לרבי, ידענא דאפילו זוטא דבכון מחיה מתים, היינו ג"כ בין שלומי אמוני ה' אין זה טרחא כלפי שמיא. אבל בפרהסיא כהך עובדא דרבא (תענית כד:) שהיה גם לפני מי שלא נקבע אמונה זו בלבבם, והטבע אצלם הרגל, הוי הנהגה נסית אטרוחי קמי שמיא. ולכן אסור להתפלל על שנוי הטבע, שלזה צריך שיתגלה הנהגה העליונה שלמעלה מתפיסת האדם והשגת האדם. ולהכי איתא בזה"ק תרומה (קע:) על נס מצרים ודא הוא דקשי קמי קוב"ה יעו"ש. לפי שנס מצרים היה לפני מאמינים וכופרים ביחד ולמאמינים טובה ולכופרים ההיפך ממקום אחד, כמו שנתבאר בהקדמה, והיה הישועה בהתגלות ההנהגה העליונה שלמעלה מתפיסת והשגת האדם. ופרעה לא ידע איך שיש התקשרות לישראל עם הש"י, לעורר ישועה ממקום שהוא למעלה מהשגת האדם כדאי' בזוה"ק (בשלח נב:) הנ"ל, ופרעה לא סבר דאית קשרא אחרא דמהימנותא כו' יעו"ש. ונקרא ההתקשרות הזה בזוה"ק קשרא דמהימנותא, לפי שעיקר התקשרות ישראל הוא רק ע"י האמונה, שאמונה מגיע למעלה מתפיסת האדם, שאמונה היא בפנימיות אף שאינו מלובש בלבוש, ולכן בזכות האמונה זכו להגאל אף על פי שלא היה בהם מעשים טובים מפורשים, כי בראשית שליחות משה רבינו ע"ה נאמר (שמות ד׳:ל״א) ויאמן העם וישמעו:
6When it is said in the Gemara (Avoda Zara, 10b), “Antoninus said to Rabbi Yehuda HaNasi, I know that even the smallest among the Jews can revive the dead,” he meant that for men of perfect faith, such miracles are no burden before God. But for a miracle to be shown to the general public, like the story about Rava praying for rain in Ta’anit 24b, including those who have not fixed perfect faith in their hearts and who look at nature as running according to its own order, then miraculous governance is indeed a burden before God.376 Thus, it is forbidden to pray for a change in nature, as this requires a revelation of supernal governance which is above man’s intellectual grasp. On this, the Zohar of the miracle that happened in Egypt377 (Terumah, 170b): “It was difficult for God.” Why was it difficult? Because the miracle in Egypt happened before both believers and nonbelievers alike. It was good for the believers and bad for the nonbelievers, as was explained in the introduction to the subject of miracles. There was a revelation of the level of God’s governance beyond man’s intellectual grasp. Pharaoh did not know of the connection between God and Israel, from which Divine salvation can be aroused, as it exists beyond the grasp of the mortal mind. This is mentioned above, in chapter 12 (Zohar Beshalach 52b), “Pharaoh didn’t see that there was another connection, the connection of faith, which rules over all.” The Zohar calls this kind of connection, “the connection of faith,” because the main kind of connection between Israel and God is through emunah (faith) which reaches beyond the grasp of the human mind. Emunah is the inner aspect, even though it is not dressed in a garment. In the merit of emunah, Israel is worthy of receiving God’s salvation, even though they have no clear good deeds on record. The clear statement of this is written in the Torah where it says (Shemot, 4:32), “And the people believed and they heard.”378