Sha'arei Avodah, Fourth Gate 14/שערי עבודה·שער רביעי י״ד

אוהנה בבחינת התמשכותו בבחינת זעיר אנפין יש שני בחינות אחד מצד חצוניות הכלים ואחד מצד פנימיות הכלים ושני הבחינות המה מתמשכים מרצונו יתברך רק שכשאינו מתגלה רק בחינת החיצוניות נקרא התגלות זאת בחינת גילוי זעיר אנפין בבחינת כלי הצמצומים וכאשר נגלה פנימיות כוונתו יתברך נקרא התגלות זו בחינת אריך אנפין ושני המשכות אלו המה מבחינת השערות דהיינו השערות הנמשכין מהגלגלתא הם מבחינת אחוריים שהוא בחינה החצוניות וההמשכות הנמשכין מבחינת דיקנא קדישא דרך פנים נקרא פנימיות:

בוהנה בשני הבחינות הנזכרים לעיל יש בכל בחינה פנימיות וחצוניות דהיינו חצוניות הוא להמשיך כל הכלים שהם החכמה בינה דעת ומדות בבחינת הנפעלים וסדרם והתקשרותם ויחודם ופנימיות הוא כאשר נגלה עצם כוונתו בבחינת הכלים ולכן סתם שערות המה נמשכים מבחינת עורף והוא למיגד מרישא לרישא להמשיך סדרי העולמות בבחינתם בבחינת חצוניות ובחינת פנימיות המה המצות דהיינו פעולת כוונת של כל הנבראים בפועל לגלות רצונו יתברך ובבחינת התמשכות זו נערכים השערות לי"ג נימין שהם המצות וכן בבחינת דיקנא יש גם כן שני הבחינות בחינת חצוניות ובחינת פנימיות הגם שבחינת הדיקנא היא נמשכת מהפנימיות אבל עם כל זה אפילו בבחינת הפנימיות יש בבחינת המשכתו יתברך גם כן שני בחינות המשכות ונחלקו גם כן לחצוניות ופנימיות בחינת חצוניות הוא התגלות רחמנותו יתברך ברחמים רבים וגם לחנן מתנת חינם כמאמר הכתוב וחנותי כו' אפלו שאינו כדאי וכן נושא עון כו':

גדהיינו ההמשכה הזאת הוא כשלא נגלה עצם כוונתו יתברך בבחינת רצונו וחכמתו רק שההתגלות הוא בבחינת חצוניות אך אף על פי כן כל קיום העולמות וכל התהוותם הוא הכל מכח עצמותו ברוך הוא רק שכחו יתברך הוא בבחינת הסתרה והמשכה הזאת הוא י"ג תקוני דיקנא שהם מעצם פנימיותו יתברך אבל התגלותם הוא רק בבחינת רחמנות אבל לא התגלות עצם כוונתו רק שהתיקונים שהוא הרחמנות והחנינה הוא מכח עצמותו ברוך הוא והם הם הי"ג תיקונים שהמשיך משה בעת חטא העגל ולכן בבחינת המשכה זאת עדיין אינו נתגלה בבחינת התחברות דיקנא דאריך אנפין בבחינת דיקנא דזעיר אנפין כי מצד ההתגלות היא בבחינת חצוניות רק שבבחינת חצוניות מוסתר הנביעו לייחדם אבל כאשר נגלה פנימיות כוונתו יתברך שהוא התורה אז נמשך דיקנא דאריך אנפין בדיקנא דזעיר אנפין ונעשו שערות דיקנא דזעיר אנפין לבנים כמבואר באדרא רבה עיין שם גם בדברי רבותינו זכרונם לברכה שעל הים נדמה כבחור בבחינת שערות שחורות ובמתן תורה נדמה להם כזקן וידוע שהקדוש ברוך הוא נקרא זעיר אנפין אשר במתן תורה נגלה עצם כוונתו יתברך ורצונו בבחינת עולמות לכן נגלה גם כן עצם כוונתו בלי בחינת צמצומים בעולמות ולכן היו שערותיו לבנים והנה מבואר בעץ חיים כי כאשר מאירין תקוני דיקנא דאריך אנפין בתקוני דיקנא דזעיר אנפין אז נעשו ך"ב תיקונים י"ג דאריך אנפין וט' דזעיר אנפין נתחברו ונעשו ך"ב וך"ב הם ך"ב אותיות התורה שנתגלו בבחינת זעיר אנפין^הגה"ה אשר על כן עיקר גילוי התורה ומצות הוא בבחינת זעיר אנפין כשהוא בבחינת גדלותו ואז נתגרלו כל אבריו בבחינת המשכות פרטיות אשר על כן נתפלגו בזעיר אנפין כי המשכת רצונו יתברך הוא לא נתחלק לחלקים רק בבחינת גילוי לבד דרך כלל רק כשרצונו יתברך בא לבחינת התגלות חכמה ובינה ומדות דזעיר אנפין שם מתפלגין וכמו למשל בהבדל באדם אשר נתעורר אצלו רצון לאיזה המשכה מכח נפשו הרי ברצון זה אינו נגלה פרטיות הדבר רק שהוא הטייה והמשכה ממהותו דרך כלל להדבר שנמשך אליו אבל כשבאה ההמשכה במוחו בחכמתו ובינתו ודעתו ומדותיו אז נתגלו הפרטים של המשכה זו באיזה אופן להתמשך ובאיזה אופן שלא להתמשך וכל הפרטים ודקדוקים מתגלים בחכמתו ובינתו ומזה מתגלים מדותיו באהבה ובהיפוך כו' וכן הוא כביכול בבחינת התגלות רצונו יתברך להתמשך בהעולמות הרי אין בבחינת המשכה זאת רק בחינת המשכה בלבד אשר בכח המשכה זאת נכללו כל הפרטים באופן אחד שהוא בחינת הטייה למהות העולמות כי עדיין לא נחית לבחינת כלים ובחינת צמצומים אבל כשנתגלו בחינת כלים שהם חכמה ובינה כו' אז נתחלקו לכמה המשכות פרטיות ברמ"ח מצות עשה ושס"ה מצות לא תעשה אך עם כל זה בבחינת המשכתו יתברך על ידי בחינת שערות שהוא בבחינת התגלותם מעריכים ההמשכה לי"ג בחינות הן מצד שערות הם י"ג נימין שהם בחינת המצות ושערות שמצד הפנים המה גם כן י"ג תיקוני דיקנא כי דרך כלל נגלה המשכתו יתברך בבחינת תיקונים דהיינו רחמים רבים וכן כולם כי אצלינו אינו נגלה עצם רצונו יתברך רק על ידי בחינת רחמים רבים וחנינה כו' ורב חסד ונוצר חסד אשר מהם נמשכו התורה ומצות דהיינו שיהיה התגלות עצם פנימיותו יתברך אשר אינם בערך כלים וערך עולמות כלל ושיהיה נמשך בהכלים האלו עצם כוונתו יתברך בהתגלות הכלים אשר מצד התגלות אין להעריכם באיזה ערך לפנימיות רצונו יתברך לכן אין להעריך המשכתו יתברך כי אם על ידי רחמים רבים שלמעלה מן השכל וכן רב חסד ונוצר חסד שהמשכה זאת הוא למעלה מבחינת השתלשלות הכלים והערכה זו היא איך שהיא לגבי דידן אבל לגבי עצמותו ברוך הוא אין להעריך איזה המשכה ומדה כלל כי לגביה הכל הוא המשכה אחת מעצמותו ברוך הוא הכולל בהשוואה גמורה ואין הכלים מסתירים לגביה כלל וכל המדות שהם רחמים רבים הוא רק מצד הכלים אשר על כן מכנים המשכות אלו בשם שערות כמו שאין להעריך השערה לגבי השכל אך אף על פי כן המשכתם הוא מהמוח כן אין להעריך מדות אלו אליו יתברך כי אם בבחינת שערות ודי למבין וי"ג המשכות אלו הם מצר אחוריים שהם בחינת המצות שהמה נמשכו דייקא בבחינת עשיה חצוניות וגוף על כן נערך ההמשכה הזאת בבחינת אחוריים כמו הגוף שהוא בחינת אחוריים לגבי הנפש וטפל אליו והן מצד בחינת הפנים שהוא בחינת חכמת התורה אשר היא בבחינת חיות למעשה המצות כי על פי חכמת התורה נתגלו מעשה המצות וחכמתו יתברך היא נערכת לבחינת הנפש וכאשר נמשכו בכלי הזעיר אנפין נעשו תרי"ג המשכות הן בבחינת מעשה גוף המצות שהוא בחינת גופא דזעיר אנפין והן בבחינת חכמתו יתברך שנמשכה לפרטים אין מספר שהם טעמי המצות ודי למבין והבן: