Sha'arei Avodah, Second Gate 26/שערי עבודה·שער שני כ״ו

אנמצא העולה^הגה"ה מכל המתבאר שדרך כלל נערך כל חיות העולמות בארבע בחינות שהם חמשה דהיינו חיות אלוק"ותו יתברך המתמשך בכל העולמות להוום ולחיים ולקיימם תמיד בלי הפסק וזהו כלים ואורות שבכל העולם שהוא חכמה ובינה וחסד וגבורה שהם הכלים ואור אין סוף שבתוכם אשר איהו וחיוהי וגרמוהי חד בהון והוא עשר ספירות של כל עולם שהוא אלוק"ות גמור שבכל העולמות והן הן עשר ספירות דאצילות והן הן עשר ספירות דבריאה יצירה עשיה וחילוקי שמותם אשר יקראו אשר נשתנו בשמותם אשר לזה יקראו עשר ספירות דאצילות וזה נקרא עשר ספירות דבריאה כו' הוא רק מצד העולמות אבל לגביה יתברך הכל הוא כח אחד שהוא כחו יתברך לבדו המתמשך בכל העולמות בלי שינוי והבדל כלל וכמו שנתבאר לעיל בפרקים הקודמים שדרך כלל כחו יתברך הוא המתמשך בכל העולמות וכשעדיין לא בא בהתגלות בבחינת בריאה כי אם שכל הכחות וכל בחינות העולמות הם בכחו יתברך שלא בבחינת גילוי רק כמו שהם לגביה יתברך נקרא כח העולמות אשר בכחו יתברך עשר ספירות דאצילות וכשנתגלה כחו יתברך בבחינת בריאה שהוא השכלת כל הנבראים נקרא כחו יתברך המתמשך בבחינת בריאה עשר ספירות דבריאה וכשמתמשך ומתגלה בבחינת יצירה נקרא עשר ספירות דיצירה וכן הוא בעשיה אבל כל אלו החילוקים והבדלים הוא הכל מצד גילוי העולמות שהם בחינת הלבושים אבל מצד כחו יתברך הכל הוא כחו לבדו יתברך ועל זה מבואר בתקונים מסטרא דלבושין אשתני מסטרא דלבושין דייקא אבל לא מצד עצם כחו כי כחו יתברך לא נשתנה בכל העולמות כי הכל הוא כח אחד שהוא כחו יתברך ולכן העשר ספירות דכל העולמות שהם הכלים והאורות שהם החכמה והבינה והחסד וגבורה אשר בכחו יתברך אשר הוא מתייחד בהם לכח אחד ממש הוא אלוק"ות ולכן לא נקראו אלא עשר ספירות לבד ולא ארבעים ספירות כי החכמה שבכוחו יתברך שבבחינת אצילות הוא ממש החכמה דבריאה וכן הבינה והחסד וגבורה וכמבואר זה בחלק הראשון ובחינה שניה הוא הלבושים שבכל העולמות דהיינו שעל ידם נתגלה כחו יתברך ויחודו כי עצם כחו יתברך בלי התלבשות אינו בערך התגלות כלל כמאמר הכתוב כי לא יראני האדם וחי כי אם על ידי לבושים הוא התגלותו יתברך והלבושים עיקרם הוא מבחינת היש הנגלה על ידי ההסתרה לבחינת יש ונפרד וכשמתבררין על ידי ביטולם אל יחודו יתברך הרי נגלה על ידם יחודו יתברך ובחינת הלבושים הם נחלקים לשלשה בחינות שהם ארבעה בחינה ראשונה הוא בחינת החשמל שביארנו לעיל שהוא בחינת עור דבוק אל העצם דהיינו כשהביטול הוא בהתדבקות גמור מצד יחודו יתברך מצד דביקותם אל עצם יחודו יתברך על ידי בחינת הלבושים הנזכר לעיל:

בדהיינו שהיש מתדבק אל מקורו בבחינת יחוד הרי נקרא לבוש שעל ידה הוא גילוי יחודו יתברך בעולמות אך אף על פי כן מחובר ודבוק אל העצם מצד כח התקשרותו ובחינה שניה הוא בחינת הטוב שבנגה דהיינו שעל ידי כל הבחינות הן בהשכלה ובהמדות ובכח המעשה אשר מצד ההשכלה משכיל יחודו יתברך ומצד המדות יכסוף אליו יתברך ומצד כח המעשה בטל אליו יתברך מצד האמונה וקבלת מלכות שמים והוא נקרא לבוש ממש שאינו דבוק אל העצם כמו לבוש האדם שהוא מובדל מבחינת אדם אך כשלובשו מתחבר עמו כמבואר לעיל:

גכן ההשכלה והמדות וכו' המה בחינות נבדלות מעצם אלקו"תו יתברך שהמה הכל מבחינת היש והזולת כי לעצם אחד אין שייך השכלה ומדות כמבואר לעיל וכל ההשכלה ומדות המה הכל מצד העולמות הנגלים בבחינת יש אך מבחינת ההשכלה והמדות מזה משכיל ומתדבק במדותיו אליו יתברך נמצא המה בחינות נבדלים רק שהם מתחברים אליו יתברך ובחינה שלישית שבלבושים הם ההשכלה עצמה והמדות בעצם והמעשה הנגלית בבחינת טבעית עולמות וחיותם והנהגתם בבחינת הטבעה בחיצוניותם והם הנקראים בחינת הרע שבנגה שהוא ממראה מתניו ולמטה אשר הרע זה כלול מטוב ורע דהיינו על ידי הבירור אם מהפכים טבעית ההשכלה וטבעית המדות אליו יתברך דהיינו על ידי ההשכלה החיצונית בבחינת עולמות נגלה למשכיל יחודו יתברך וכחו יתברך שבכל העולמות אשר הוא הממציאם ומהוום ומחיים ומקיימם ועל ידי זה מתפעל במדות הטבעיים להפכם אליו יתברך וכמו בפרט באדם אשר משכיל התגלות העולמות הנגלים בעשיה וברקיעים וגלגלים ובכוכבים ובצבא השמים איך שהם בטלים אליו יתברך ומזה מהפך מדותיו הטבעים גם כן החפצים בחיים הגשמים אליו יתברך ומברר אפילו אכילה ושתיה וכל עסקיו לבטלם אליו יתברך לדבקם אל הקדושה אז נעשים לבושים אל הקדושה והם הנקראים לבושין דחול כי ההשכלה אשר משכיל בפנימיות אלוק"ותו יתברך המתגלה בעולם נקראים לבושי הקודש אבל מההשכלה שבחיצונית נקראין לבושין דחול:

דוהנה בחינת לבוש הזה נתחלק לשני בחינות דהיינו כח החיות שבבחינות חצוניות שהוא טבע העולם ובחינה שניה הוא כח גילוי היש בעצמו וחיותו הנגלה להיות קיומו בבחינת יש דייקא והנה החיות שבבחינת היש נתברר על ידי עבודה בתפילה ודומה לזו וגילוי חיות שבבחינת גילוי היש בהתגלותו וקיומו זה נברר על ידי התורה ומצות: