Sha'arei HaYichud VeEmunah, First Gate 21/שערי היחוד ואמונה·שער ראשון כ״א

אוזהו פירוש מאמר רבותינו זכרונם לברכה במופלא ממך בל תדרוש ובמכוסה ממך בל תחקור במה שהורשת התבונן אין לך עסק בנסתרות וכאשר תדקדק בלשון המאמר תבין שמדבר בענין שלשה בחינות הנזכרים לעיל שעל בחינת עתיקא דלא קיימא לשאלא אמר במופלא ממך בל תדרוש כי יש חילוק בין דרישה לחקירה כי דרישה הוא על שדורש מקום מוצאו לבקשו שם מאין בא הדבר וחקירה הוא לחקור איך נמצא הדבר הזה ואיך תתמשך ומה שייכות יש לה למקורה לכן בבחינת אין סוף יתברך שהוא עתיקא דלא קיימא לשאלא אמר במופלא ממך בל תדרוש דהיינו לבקש מקום מוצאם של הנבראים להתלות בו בכחו יתברך חס ושלום ושם אפילו דרישה אסורה כמבואר לעיל ועל זה נאמר ברח לך אל מקומך כי אין להרהר מוצאם של הדרגין בשם אפילו בבחינת מקור וכח הגם שהכל מכחו יתברך לכן אסור שם הדרישה כי אם לבטלם אליו יתברך שלא בבחינת ידיעה כלל כנזכר לעיל:

באבל בבחינת כתר המתמשך בבחינת נאצלים דהיינו כחו הפלא המתמשך בבחינת דרגין שם מותר הדרישה ואדרבה דייקא לדרוש שממנו יתברך הכל והוא מתמשך בהם ומייחדם אך לחקור ולהתבונן התהוות חילוקי הנבראים איך הם בכחו יתברך מאחר שהוא פשוט בתכלית הפשיטות איך יתהוו המדות המורים על הרכבה בזה אסור לחקור ולהתבונן רק להאמין שכל הדרגין נתמשכו מכוחו יתברך ואף על פי כן אין בו שינוי ולא פירוד והרכבה חס ושלום מחמת כחו בבחינת פלא והוא הנקרא בחינת אין כדבר שמבקשים אותו ואין דהיינו לבקש כל המדות וחילוקי הנבראים באין סוף יתברך באופן שלא תמצאם לחילוקי דרגין כלל ולבטלם אליו וזהו לשאלא ולא למנדע דהיינו לשאלא באופן שלא נדע כמאמר החכם תכלית הידיעה שלא נדע ועל זה נאמר דרשו הוי"ה ועוזו בקשו פניו תמיד דהיינו לדרשו ולבקשו בבחינה שלא ימצאנו לכן נאמר בקשו פניו תמיד דייקא כאדם שמבקש איזה דבר תמיד מחמת שאינו מוצאו כי אם היה מוצאו לא היה מבקשו לכן הבקשה הוא באופן שלא ימצאנו:

גועל בחינה השלישית שהוא לשאלא ולמנדע שהוא בחינת זעיר אנפין על זה אמרו רבותינו זכרונם לברכה במה שהורשת התבונן דהיינו ליחד כל הדרגין בכחו יתברך ולהתבונן שהכל נמצאים מאתו יתברך ואין עוד מלבדו והוא נמצא כביכול בכל הדרגין ואין דבר זולתו ואף על פי כן המה מיוחדים בעצמותו ומחמת כחו השוה יתברך הוא נמצא בכל הדרגין בהשוואה גמורה ועל זה נאמר ובקשתם משם את הוי"ה אלה"יך ומצאת דייקא ודי למבין:

דוכל זה הוא בבחינת קישור ויחוד כל הנמצאים אליו יתברך הם שלושה הבחינות הנזכרים לעיל אבל על עצמותו יתברך שלא בבחינת ההמשכה לעולמות על זה אמרו זכרונם לברכה אין לך עסק בנסתרות דהיינו שלא לחשוב ולהרהר כלל אפילו בבחינת שלא לשאלא כמבואר לעיל שממלכות דאדם קדמון ולמעלה אסור לדבר כלל וזהו אין לך עסק כלל בשם כי הגם שבבחינת עתיקא דלא קיימא לשאלא גם כן אסור לשאלא אך שאופן ההתבוננות יהיה בזה לקשר כל הנמצאים בבחינת שלא לשאלא כלל כמאמר הזוהר הנזכר לעיל לאצנעא בההוא צניעו וזהו מצד המצאו יתברך בבחינת עולמות אבל בבחינתו יתברך שלא בבחינת העולמות והדרגין אין לך עסק כלל והבן מאוד:

הוהן הן הספירות הגנוזות הנזכר בדברי המקובלים אשר אפילו העסק בזה אסור ובלשון הכתוב נקרא נסתרות כי יש חילוק בין פירוש נסתר לפירוש סתום כי מלת נסתר סובל שני משמעות כי נסתר הוא מלשון סתירה שהוא סותר ומנגד מלשון סתרי אהדדי גם הוא לשון סתר והעלם דהיינו שהעלם שלהם הגם שהם בכחו יתברך נעלמים אבל ההעלם שלהם הוא מלשון סתירה מאחר שאינו מערך דרגין ואדרבה הוא ההיפוך מצד כחו הפשוט יתברך אשר אין ערוך לו ואין זולתו ואף על פי כן הם נמצאים מאתו יתברך וכמוסים וגנוזים בכחו יתברך מה שאין הלב יכול לחשוב כו' לכן אסור העסק בהם כלל כי אם מצד המשכתו לעולמות נקרא סתום וסתימו דסתימין דהיינו הגם שלא נודע איך ומה אף על פי כן להאמין שהכל מכחו יתברך והוא נמצא בהם אבל בעצמותו יתברך הגם שהכל כלולים בכחו יתברך אבל הוא בדרך סתירה ודי למבין:

ואשר על כן לא דיבר האל"קי ר' חיים ויטאל זכרונו לברכה בהם כלל מחמת שהעסק אסור בהם כלל ולא דיבר רק ממלכות דאדם קדמון ולמטה הנצרך לקישור הדרגין איך מתייחדים כל הדרגין בעצמותו יתברך אבל בערך עצמותו יתברך לא דיבר בהם כלל והגם שמבואר בעץ חיים חכמה דאדם קדמון ודומיהם כבר תירץ זה בעצמו זכרונו לברכה שאינו מדבר רק בבחינת כלים וגוף דאדם קדמון ולא בבחינת פנימיות ואף גם זאת הוא בדרך השאלה שמשאיל שם זה אליו הגם שלא נמצא בו חס ושלום ערך חכמה ומדות וגם זאת מבואר שם שחס ושלום לומר כלים וגוף לאדם קדמון כי איך להעריך כלים באדם קדמון שהוא בחינת המאציל ברוך הוא אך ורק הכל מצד העולמות הנמשכים ממנו יתברך שמוכרח להיות מכחו ועצמותו יתברך מכנה להמשכה זו גוף וכלים בבחינת השאלה כלומר שהוא חיצוניות הנקרא גוף וכלים דהיינו שאנו רואים שהכל נמשך מכחו האין סוף קורא לכח המשכה זו גוף אבל חס ושלום שיהיה בכחו איזה גוף וכלים והתחלקות מאחר שהוא פשוט כנזכר לעיל אבל בבחינתו לבדו יתברך שלא בערך המשכתו לעולמות קורא פנימיות אדם קדמון לכן מבואר בו שאסור לדבר בו אפילו דרך השאלה לכן בזה לא יקשה לך מדידיה לדידיה שפעם מבואר בו שממלכות דאדם קדמון ואילך אסור לדבר בו והוא מדבר באדם קדמון עצמו כי זה מדבר בבחינת המשכתו ובדרך השאלה וזה מדבר בבחינתו בעצמו יתברך שהוא גילוי אין סוף יתברך בעולמות והוא נקרא עתיק ורישא דלא אתיידע ובבחינתו יתברך בעצמו ממלכות דאדם קדמון ולמעלה אסור לדבר ולעסוק בו כלל כל שכן חס וחלילה לחקור ולהתבונן בו והם דברים ברורים למבין בעיון היטיב בעומק המחשבה ואם ירצה השם בחלק שני יבואר בחינת האדם קדמון בכליו ופנימיותו בביאור היטיב אם יהיה הוי"ה בעזרי.^הגה"ה