Sha'arei HaYichud VeEmunah, Fourth Gate 15/שערי היחוד ואמונה·שער רביעי ט״ו

אוהנה כשתסתכל בבחינת הצמצומים האלו שבבחינת בריאה יצירה עשיה התגלותם של הכלים והאורות שבתוכם הוא על ידי מלכות דאצילות שהוא הגילוי לגלות יחודו יתברך שבאצילות בבחינת כלי הבריאה ובחינת גילוי הזה נקרא כתר מלכות דהיינו מצד כתר שבאצילות שהוא רצונו יתברך להתגלות מזה בא הגילוי הוא המלכות להתגלות בנבראים שלא בערך השתלשלות בבחינת דילוג דהיינו לגלות המשכתו יתברך שבבחינת אצילות אשר שם התגלותו בעצמו יתברך בבחינת אין סוף לבחינת כלי הנבראים בעלי גבול בבחינת יש גמור אשר הם באין ערך דערך לבחינת אין סוף ורחוקים בגדרם אך מצד רצונו יתברך שאינו בערך גילוי כלל שהוא מבחינת עצמותו ברוך הוא נמשך הגילוי לבחינת בריאה לכן הגילוי בעצמו נקרא עתיק דבריאה דהיינו שנעתק מהשגה והתגלותו יתברך בבריאה להוותם ולקיימם נקרא כתר דהיינו מצד רצונו יתברך שאינו בערך גילוי מתמשך בבחינת נבראים להתגלות הכלים דבריאה יצירה עשיה ולהמשיך הארתו בהם ולכן בין ערך הכלים דאצילות אשר שם הוא נגלה עצם יחודו בבחינת אין סוף לערך הכלים דבריאה אשר המה בעלי גבולים בין שני הבחינות כלים ואורות הפרסא מפסקת בין אצילות לבריאה מצד הבדל וריחוק גדרם אך מצד רצונו להגילוי לכן המלכות בוקעת המסך בבחינת בקיעה כידוע שענין הבקיעה היה שלא בערך המשכה והשתלשלות דהיינו שיהיו נגלים כלים דאצילות בבריאה שלא בערך השתלשלות והמשכה ובקיעה הזו היא מצד רצונו:

בוכשתעיין יותר דהיינו לעמוד על שרשם של הכלים דאצילות אשר אין סוף ברוך הוא אינו בערך כלים כלל שרשם הוא ממלכות דאדם קדמון דהיינו הגילוי ממחשבתו הקדומה שבבחינת מאציל ברוך הוא והנה הגילוי הזה הוא נערך גם כן לגבי בחינת כלים דאצילות בבחינת עתיק דהיינו שהגילוי של אדם קדמון מצד שהוא בחינת מאציל ברוך הוא אשר אין לתאר לו כלים כלל אפילו בבחינת יחוד הרי הגילוי הזה הוא עתיק יומין דהיינו שנעתק מערך ההתגלות אך מצד הרצון לההתגלות מתמשך ומתאחד בבחינת נאצלים בהתקשרות נפלא ביחוד עצום וכח הגילוי הזה הוא גם כן על ידי גלגלתא דאדם קדמון שהוא כתר דאדם קדמון שהוא רצונו יתברך שבבחינת מחשבה קדומה שעיקרו הוא לגלות שלימותו מצד רצונו הקדום והתגלות הרצון הזה הוא במצחא דאדם קדמון:

גוכשתעיין יותר לחקור על שורש התגלותו יתברך בבחינת אדם קדמון הזה הוא הנקרא מלכות דאין סוף ברוך הוא דהיינו ראשית הגילוי להמשכתו יתברך מאין סוף ושורש הגילוי הזה הוא מרצון הפשוט לכן מלכות דאין סוף נעשה כתר לאדם קדמון ובחינת עצם הגילוי מאין סוף ברוך הוא אין להעריכו אפילו במחשבה קדומה אשר אין להעריך אצלו אפילו בחינת מחשבה קדומה מצד עצם פשיטותו ^הגה"ה

דולכן נקרא אדם קדמון בשם אדם דבריאה מטעם שהמחשבה קדומה היה בשביל הגילוי בבחינת בריאה ולכן קדמו לבחינת מחשבה קדומה זו עולמות עד אין קץ אך לגודל העלמם לא שלחו בו יד לבארם כמבואר בעץ חיים כי בערך עצמות המאציל ברוך הוא אשר הוא מושלל מבחינת התגלות הכלים אשר אין לתאר אליו כח הכלים אפילו בהעלם דהעלם מוכרחים לתאר כמה צמצומים וכמה מעלות עד אין קץ עד שנתאר אליו בחינת מחשבה אפילו בבחינת קדומה ואפילו בבחינת השוואת הדרגין כי מצד פשיטותו אין להעריך בחינת מחשבה כלל אשר מורה על איזה מהות אך כדי שלא יבינו חס ושלום הצמצומים כפשוטם אשר באמת חס ושלום לדבר בערך המאציל איזה צמצומים כי אם בערך מבחן להבחין ריחוק ערכו מערך בחינת בריאה מוכרח להיות ההבחנה לזו אשר כל ערך העולמות אינם בערך כלל לגביה אך איך ובאיזה אופן הוא אסור בו העסק ועל זה מבואר במופלא ממך בל תדרוש וכו' וכאשר מבואר בשער הראשון כי אם מצד העולמות בשביל היחוד מוכרחים אנו להעריך אלו הצמצומים בבחינת התגלות אין סוף ברוך הוא בכדי שעל ידי זה יובן יחודו יתברך ומוכרחים למצוא שרשם של העולמות בכח המאציל ברוך הוא בבחינת מחשבה קדומה והתמשכותו יתברך בבחינת אין סוף על ידי רצונו הפשוט בכדי שעל ידי זה יובן קישור העולמות לאין סוף ברוך הוא וזה נקרא מה שהורשית אבל מרצון המחשבה קדומה ולמעלה אין לנו עסק בזה כלל כי אם להבין שהמחשבה קדומה הוא מגילוי אין סוף ברוך הוא בעצמו ונקרא מלכות דאין סוף בבחינת השאלה כי אין לתאר אליו שום שם ומדה חס ושלום כי אם בהשאלה וכמבואר לעיל:

הוהנה כל זה הוא בבחינת הבחנה לעמוד על שורשם בכדי להעלות כל העולמות על ידי בחינת הבנה לאין סוף ברוך הוא אבל בדרך כלל כל הבחינות שהם אינם בבחינת הנגלה בבריאה הכל הוא אין סוף ברוך הוא לבדו רק שהמשכת עצמותו הנמשך בבריאה יצירה עשיה להחיותם ולהוום ולקיימם נקרא אצילות לגבי בחינות הנגלה בבריאה אשר כל הבריאה הוא על ידי בחינת חכמה ובינה וחסד וגבורה וכו' לכן מוכרחים אנחנו לתאר החכמה אצלו ברוך הוא כי הוא החכם והוא המבין ובכדי שלא נייחס אליו חס ושלום חכמה ומדות בעצמותו ברוך הוא אשר מורה על שינויים וריבויים מוכרחים לחקור אחר מוצאם של בחינת הכלים ולהבין השלילה איך הוא מושלל מכל הבחינות האלו ועל התמשכותו בהם ועל יחודו יתברך בהם שיהיה הוא וחכמתו וחסדו וגבורתו אחר בלי שינוי ופירוד חס ושלום אבל בעצם כל מה שהוא קודם הבריאה הכל הוא אין סוף ברוך הוא לכן אסור להסתכל מה לפנים דהיינו קודם הבריאה כי אינו בערך השגה כלל כי הכל הוא אין סוף ברוך הוא לבדו ודי בזה למבין: