Sha'arei HaYichud VeEmunah, Fourth Gate 19/שערי היחוד ואמונה·שער רביעי י״ט

אוהנה כשתסתכל תמצא שאין סוף ברוך הוא הוא מקיף את כל העולמות ומוקף מכולם דהיינו כשנבחין בערך העולמות הרי הקו הוא פנימיות כל העולמות שהוא נמשך בבחינת חיות העולמות וכח הסובל בחינת הכלים והעולמות בבחינת קיומם בבחינת כח נסתר שלא בבחינת המשכה הוא מקיף וסובב את כולם והן בבחינת הקו שהוא הפנימיות והן בבחינת המקיף שהוא עיגול אין סוף בחינת העולמות האלו שוכני ארץ הלזו הם רחוקים בתכלית הריחוק שבערך פנימיות שהוא בבחינת הלבשה הרי עולם הזה הגשמי הוא לבוש יותר החיצון כי העשיה מלביש את היצירה ובחינת היצירה לפנימיות תחשב להעשיה ובחינת יצירה מלביש לבריאה ובריאה לבחינת נוקבא דאצילות ונוקבא דאצילות מלבשת לזעיר אנפין דאצילות וזעיר אנפין דאצילות לאבא ואמא ואבא ואמא לאריך ואריך לאדם קדמון ובתוך האדם קדמון הוא המשכת הקו ובבחינת העיגולים היא הפנימיות מכולם כי עיגולים הוא כח המקיים בבחינת כלי העולמות עיגולי יצירה מקיפים לעיגולי עשיה דהיינו כחו יתברך הנגלה בבחינת יצירה הוא סובב כל בחינת כלי העשיה ומקיימם וכן על דרך זה עיגולי בריאה מקיפין וסובבים לבחינת יצירה וכן על דרך זה כולם כל בחינה הגבוה מעגלת ומקפת את כולם ועיגול אין סוף ברוך הוא מקיף את עיגולי אדם קדמון וכן בכל עולם ועולם העשר ספירות שלו הם בבחינות עיגולים ויושר:

בוהעיגולים של כל עולם ועולם הם נקראים היכלות כמו שההיכל מסבב את כל בחינת האדם והאדם דר בתוכו וקיומו של האדם עם כל ההצטרכות ותשמישיו ההיכל הוא סובלם כי האדם בלתי הבית אין לו קיום כנראה בחוש והבית בעצמו אינו בערך חיות כי הבית הוא מעצים ואבנים אף על פי כן הוא עיקר קיומו של האדם כן המה היכלות של כל עולם אשר בתוך ההיכלות המה כל התגלות העולם כי ההיכלות הם כח הקיום של כל העולם שהוא מכחו יתברך שאינו בערך התגלות כי אם בבחינת סובל עולמו והגוף והחיות שבתוך ההיכלות המה הכלים והאורות שבתוכם דהיינו בהיכלות שבעשיה בארץ התחתונה המה הגופים של בני אדם ובהמות וחיות והצומחים כולם והרקיעים סובבים ומעגלים סביבות העשיה וכן בין רקיע ורקיע הם הכוכבים וצבא השמים וביצירה המה גם כן הסובלים כל בחינת כלים ואורות דיצירה והם הרוחין והנפשין שבבחינת ההיכלות שהם המלאכים וכן בבריאה וכן באצילות יש היכלות ולבושין וגופין שהם הכלים ונפשין ורוחין ונשמתין הם האורות העוברים בתוך הכלים והיכלות הוא כחו יתברך הסובל את כל הבחינות כי בלתי כחו הסובלם לא היה מקום להתגלות כל אלו הבחינות אבל באצילות הכל הוא כח אחד שהוא בחינת אין סוף ברוך הוא כידוע ומוזכר לעיל שבאצילות הכל הוא עצמות אין סוף ברוך הוא ובאין סוף ברוך הוא אין לחלק חס ושלום לכחות מובדלים רק מה שאנו מתארים כל הבחינות באצילות הוא הכל מצד הבריאה מצד בחינתם אשר הוא הכל מכחו יתברך מוכרחים להיות כל הבחינות האלו אצלו יתברך אך אצלו יתברך הכל הוא כח אחד מצד כחו הפלא ואצלינו נגלים כל הכחות האלו מצד ההסתרה כאשר נתבאר לעיל כמה פעמים להבין אלו העניינים^הגה"ה

גוכל הבחינות הנזכרים לעיל הכל הוא כחו לבדו יתברך בלי שום שינוי והבדל כלל הגם שכל הבחינות האלו בכל הכללים והפרטים בבחינת הבדלם הכל הוא מכחו יתברך הן בבחינות היכלות והן בבחינות הלבושים והן בבחינות האוירים והן בבחינות אור פנימי ואור מקיף הכל הוא כחו כי אין דבר שחוץ ממנו שהוא הפועל את כל אלו אבל אף על פי כן כל הבחינות האלו כאשר הם לגביה אין בהם שינוי והבדל אך אף על פי כן מעריכים אנו כל הבחינות אצלו ברוך הוא כי הוא יתברך הנמשך בכל העולמות האלו בכל פרטיהם וכח העולמות כאשר הם לגביה נקרא בחינת אצילות ולכן יש כל הבחינות בכחו יתברך דהיינו היכלות ולבושין וכלים ואורות הוא אור אין סוף יתברך המתמשך בתוך כל הכלים וההיכלות שבאצילות נקרא בחינת יש שבאצילות כי בחינות היכלות הם העגולים שהוא בחינת התגלות מהות העולם הנבדל ממהותו ורחוק ממהותו כי אם גילוי המהות שיהיה נמשך בהם כנזכר לעיל והלבושים הם שמתלבש בהם אור המשכתו יתברך הנמשך בערך ההיכלות דהיינו מהותו של כל בחינת היכל הנמשך בו הוא מתלבש בבחינת אויד היינו כח המשכתו בכלל בערך ההיכל ההוא וגוף הוא הכלים דאצילות והאורות שבתוכם הוא המשכת עצם אור אין סוף ברוך הוא בבחינות הפרטים הנקראים כלים והמשכתו יתברך בדרך כלל בבחינות היכלות האלו שהוא המבואר לעיל שהוא בחינת עצם חיות העולמות בבחינת אין סוף ברוך הוא הנמשך מצד רצונו יתברך הוא הנקרא בחינת יושר כמראה אדם הכולל כל הבחינות ביחוד אחר כי ההמשכה שנמשך בתוך בחינות ההיכלות הוא ממש עצמותו ברוך הוא בבחינת רצונו יתברך בכל הפרטים שהם הכלים להמשכתו יתברך בדרך פרט והכלים האלו עם האור שבתוכם הכל הוא אין סוף ברוך הוא מצד עצמותו יתברך כי אם שבכלים מתלבש בערך בחינת אויר ההיכל שנמשך בתוכו אשר על כן מצד הכלים והאורות שהוא בחינת המשכתו יתברך בבחינת אין סוף בכל פרטי העולמות הכל הוא אין סוף ברוך הוא ממש ביחוד עצום כי הוא המשכת אור עצמותו ברוך הוא הנמשך בהם אבל בחינות ההיכלות והלבושים הם נערכים למהות נבדל ממהות המשכתו יתברך הנמשך בהם כמבואר לעיל באריכות אשר על כן מבואר בזוהר וברעיא מהימנא איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד דהיינו מצד המשכתו יתברך בבחינת כלים דאצילות הכל הוא המשכת אור אין סוף ברוך הוא בבחינת יחודא ממש אבל על ההיכלות ולבושים לא נאמר שהם חד כי הם נערכים למהותים נבדלים ממהותו יתברך כנזכר לעיל: אבל כל זה ההערכה הוא מצד ההתגלות לגבי דידן שהמה נתגלים בבחינת הבדל ממש מצד ההסתרה לכן מצד הנגלה היכלות ולבושין המה מהותים נבדלים בעצם ומבחינתם הם כל השינויים המתגלים בעולם אבל חיותו המתמשך בבחינת היכלות ולבושים הוא המשכת חיותו יתברך בבחינת הנבראים הכל הוא המשכתו יתברך לבדו בכל הפרטים כמו שכתוב כולם בחכמה עשית ויוצר הכל הוא ומגיד לאדם מה שיחו ועתה צעדי תספור וכדומה לזה מקראות הרבה רבו מלספור המורים על המשכתו יתברך ממש בכל הפרטים שהם בחינת כלים להמשכתו יתברך והוא מתמשך בהכלים שהם הפרטים ביחוד גמור כי אם השינוי הוא מצד העולמות והלבושים מבחינות האוירים כנזכר לעיל וכמבואר בזוהר דמסטרא דלבושין אשתני אשר על כן מעריכים אנו גם כן בחינות האלו באצילות שהוא לגביה יתברך אבל באמת לגביה יתברך אפילו ההיכלות והלבושים הכל הוא כחו לבדו יתברך כי אין זולתו ואין דבר נבדל ממנו ואצלו יתברך אין לתאר שום הבדל ושינוי חס ושלום הגם שהכל הוא מכחו יתברך ואיך הוא האופן שיהיו כל הבחינות בבחינות מחולקים בכחו יתברך זהו מצד כחו שהוא כל יכול ואינו בערך השגה כי העולמות אין תופסים בו כלל להיות משתני על ידיהם כמבואר לעיל כמה פעמים: והנה כל אלו הבחינות היינו היכלות ואוירים ולבושים ואורות וכלים הערכתם הם הכל מצד התגלות העולמות וכמו שהם נגלים לגבי דידן בבחינת הסתרה נקרא בריאה יצירה עשיה וכל אלו הבחינות כאשר המה לגבי דידיה כביכול אשר הכל הוא מכחו כי הוא הבורא ויוצר ועושה ואין דבר שחוץ ממנו נקרא בחינת אצילות כמו שהם אצלו יתברך בחינות האלו אבל כשתעריך כל ההמשכות האלו מעצמותו ברוך הוא בכח המאציל ברוך הוא שלא בבחינת התגלותו בעולמות כי אם כאשר הוא מצד עצמותו ברוך הוא הכל אצלו בהשואה גמורה ממש אשר אין להעריך לגבי עצמותו ברוך הוא שלא בבחינת התגלות שום בחינה מאלו הבחינות לא היכלות ולא לבושין ולא כלים כלל כי אם הכל הוא לבדו יתברך הגם שכל הבחינות האלו הם הכל מכח המאציל ברוך הוא אשר אין זולתו אבל הכל הוא בהשוואה בפשיטות גמורה בלי שום חילוק וכח נבדל כי איהו תפיס בכולהו עלמין ולית מאן דתפיס ביה להיות בו חס ושלום איזה חילוק והבדל כלל וכל הבחינות האלו נסקרים אצלו בסקירה אחת אך מצד שכל הבחינות האלו בודאי המה הכל בכח המאציל ברוך הוא לכן מדברים כל אלו אצלו יתברך בבחינת אין סוף ברוך הוא והוא הנקרא אדם קדמון ומעריכין בשם עגולים ויושר העגולים הם בחינות הריחוקים ובין כל עיגול ועיגול בחינת אוירים וכמבואר בעץ חיים שבין כל עיגול ועיגול יש עולמות לאין מספר דהיינו בין עיגול הכתר לעיגול החכמה אשר עיגול החכמה הוא בבחינת ריחוק מעיגול הכתר ממילא בבחינת הריחוק הזה דהיינו ההמשכה שלא היה יכול להתמשך בבחינת חכמה והוא נסתר מהחכמה בכח הנסתר הזה יש עולמות לאין מספר והמה נקראו מקיפים של העגולים ובתוך העיגולים הוא היושר של האדם קדמון אשר מתארים את היושר כמראה אדם בבחינת כלים ואורות דהיינו בהמשכתו יתברך בכל אלו הבחינות: ויש בבחינת היושר זה גם כן אור פנימי ואור מקיף: אור פנימי הוא הנגלה בבחינת חיותו יתברך שבבחינת כלים והמקיף הוא עצמותו יתברך שאין נגלה בתוך הכלים אבל כל אלו הבחינות הכל הם מצד העולמות מתארים כל אלו הבחינות אצלו יתברך כאשר הם בכחו בבחינת המאציל אבל באמת כל אלו הבחינות אצלו יתברך הוא הכל כח אחד בלי התחלקות כלל בבחינת השואה גמורה ואיך הם כל הבחינות האלו בכחו יתברך זה נעלם ונשגב מכל רעיון כי הוא יתברך סובל כל אלו הבחינות בהשואה גמורה לכן הגילוי של בחינת אדם קדמון הזה שהוא הנקרא מלכות דאדם קדמון הוא הנקרא עתיק דאצילות שנעתק מהשגה כי אם מצד עיקר רצונו יתברך שיהיה דייקא כל הבחינות האלו בבחינת גילוי אשר לזאת היה עיקר הכוונה בבריאות העולם לכן מצד רצונו זה כביכול מתמשך בכלים גמורים בבחינת אצילות שהוא להמשיך כל הפרטים האלו בבחינת בריאה הם בחינת כלים איך שיהיו כל אלו הבחינות בבחינת גילוי והם הכלים דאצילות איך שיתגלו בבחינת בריאה אבל הכלים האלו הכל הם לגבי דידן אך הגם שהם כלים להתגלות אף על פי כן הם לגביה הכל ביחודא חד ואיך הם ביחוד הוא על ידי הכתר הנקרא פלא שהוא פלא שיהיו כלים לגילוי עולמות ואף על פי כן יהיה הכל ביחוד והתגלות בבחינת יש גמור הוא בבחינת עולמות שהם לגבי דידן והנה כמו שיש היכלות בסטרא דקדושה כמו כן יש היכלות בסטרא אחרא והוא גם כן באופן שנתבאר לעיל בביאור היכלות דקדושה שההיכלות המה עיגולים שהם בחינת התגלות מהות ההיפוך בבחינת כלל ובחינת המשכתו יתברך בבחינת עגולים הוא נקרא אויר וגם יש בחינות כלים ואורות ולבושים אבל בבחינת סטרא אחרא המה הכל ההיפוך מסטרא דקדושה כי בסטרא דקדושה הוא התגלות אלקו"תו יתברך בבחינות כל הדרגין שיהיה נגלה כבודו יתברך בבחינת ביטול הנבראים אליו יתברך כמאמר הזוהר למהוי אשתמודע עילא ותתא דהיינו שיהיה היחוד אפילו בבחינות נבראים בבחינתם בכל עולם ועולם בבחינתו דהיינו בבריאה נמשך יחודו יתברך בבחינת מושכל וביצירה נמשך יחודו יתברך בבחינת מדות שהם בחינת מוטבע ובעשיה להיות נגלה יחודו יתברך בבחינת מעשה אבל בבחינת סטרא אחרא עיקר הכוונה שיהיה נגלה דייקא ההיפוך בבחינת יש ונפרד ממש בכדי לאכפייא לסטרא אחרא ולאהפכא חשוכא לנהורא ומרירו למתיקא אשר בזה יהיה הגילוי בכל סטרין גם מצד ההיפוך ויש בו גם כן אורות וכלים דהיינו חכמה בינה דעת ומדות בבחינת יש ומנגד לסטרא דקדושה דהיינו להשכיל חכמת החיצוניות ומדות מחיצוניות תאוות עולם הזה ומעשים אשר לא טובים ולכן יש בבחינת סטרא אחרא גם כן כל הבחינות המבוארים בהיכלות ומדות דקדושה: ואין רצוני להאריך בפרטות כי יובן למשכיל מתוך המבואר לעיל: והנה התגלות היכלות דסטרא אחרא בבחינת רע הוא דייקא בשבא לבחינת בריאה נגלה בחינת סטרא אחרא מצד ההסתרה אבל באצילות אין לתאר חס ושלום סטרא אחרא כי לא יגורך רע כתיב ופירשו רבותינו זכרונם לברכה לא יגור במגורך רע כי מגורו כביכול הוא באצילות אשר אצלו יתברך חס ושלום לתאר איזה מהות נבדל ממנו ומכל שכן ההיפוך הגם שמוכרח להיות כל הבחינות אצלו יתברך אך אצלו יתברך אין מסתיר להיות נגלה חס ושלום מהות אחר בלעדו כי כל הנראה למהות אחר הכל הוא לגבי דידן מצד ההסתרה אבל לגביה אין מסתיר לפניו כביכול וכמבואר לעיל ממשל מאדם כאשר רצונו להתמשך לאיזה דבר מוכרח מקודם להיות הדבר בשכלו ומדותיו לאיזה דבר יתמשך ובאיזה אופן אשר בעודינו בחכמתו הכל הוא מהות אחד שהוא האדם בלי שום הבדל כלל והכל הוא כח נפשו לבד: והנה כמו שעולה ברצונו וחכמתו למשוך לדבר החפץ בה ושייך לנפשו כמו כן יש ברצונו לפעמים להתמשך לדבר המנגד וההיפוך לכוונה וטעם אשר יש לו בבחינת ההיפוך אשר מצד ההיפוך יושלם רצונו יותר והכל הוא בכח נפשו ביחוד אחד כי בעצם נפשו לא יתואר לבחינות שונות כי הכל הוא רצון הנפש הנמשך בחכמתו ביחוד אחד כי אפילו בדבר ההיפוך הכל הוא הרצון הנמשך מנפשו ונתגלה בכל הכלים דהיינו בחכמה ומדות והכל כח אחד להם שהוא האדם אבל כאשר מגלה את כוונתו ודעתו לחוץ אז בבחינת התגלות המה מהופכים ומנגדים זה לזה כן הוא כביכול בענין רצונו להתמשך בעולמות יש בחינת רצון וחכמה ומדות בבחינת סטרא דקדושה דהיינו לגלות יחודו על ידי בחינת פעולות העולמות ויש בכחו בחינת רצון וחכמה ומדות להתגלות יחודו יתברך וכבודו מצד ההיפוך והכל הוא כחו יתברך לבדו בלי שום הבדל ושינוי כלל: וכבר הקדמתי שאין המשל דומה לנמשל כי באדם הגם שבזה הוא משל ששני הבחינות הם מכח האדם אבל אף על פי כן מצד שהוא נברא ומורכב מרגיש שינוי הבחינות בנפשו גם כן אבל אצלו יתברך הגם שיש שני הבחינות האלו בכחו יתברך הכל הוא כחו לבד בלי שום שינוי כלל כי אם גילוי שינוייהם הוא מצד ההסתרות בפרטות שהם הצמצומים בבחינת התגלות הנבראים כאשר באו לגילוי בפועל והוא סוד יעקב ועשו אשר בכח האצילות הם אחים ממש ולכן נאמר והנה תומים בבטנה כי אם אחר גילויים בפועל אז נתפרדו ויהי עשו איש כו' ויעקב איש תם: והנה אף על פי כן מצד כחם שבאצילות שהוא כחם של הנבראים כאשר הם לגביה מתארים כחה של סטרא אחרא באצילות ויש בהם כל הארבע עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה ודי למבין. וגם מתארין יניקת הסטרא אחרא מבחינת זעיר אנפין דאצילות שהוא עץ הדעת טוב ורע אבל ברצונו יתברך בבחינת כתר שהוא בחינת יחידה אשר בבחינת רצון הוא רצונו יתברך בפשיטות שהוא אינו בערך לתאר בו כח לבחינת הסטרא אחרא כי מצד אצילות אשר המה בחינת כלים דהיינו חכמה בינה דעת ומדות מתארין חכמה בינה דעת ומדות מצד הקדושה וחכמה בינה דעת ומדות מצד ההיפוך אבל רצונו יתברך שאינו בערך כלים כלל אין לתאר אליו כלל כח ההיפוך כי הכל הוא רצון אחד לבר הגם שבבחינת רצונו יתברך כלול הכל אשר לזה הכוונה היה הרצון שיהיה נגלה כח הסטרא אחרא בכדי לגלות רצונו יתברך דייקא מכל סטרין אך אף על פי כן אין לתאר חס ושלום איזה כח להסטרא אחרא בבחינת רצונו יתברך שלא בבחינת כלים אשר הכל הוא רצון אחד וכמו שנתבאר בהגה"ה בשער האנפין (פרק לו) מאמר האידרא יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון אשר הגם שבחכמה סתימאה שברצון כלולים כל סדרי בחינות העולמות בפעולתם אפילו בחינת סטרא אחרא אך שם הם נכפין כי הוא סתום עיין שם: ולכן אין בחינת הקליפות נוגעים כביכול בבחינת רצון ואין לתאר שם בחינת יניקת הסטרא אחרא מצד כח עצמותו ברוך הוא כי אם היניקה הוא מבחינת כלים דאצילות שהם זעיר ונוקבין כידוע אך אף על פי כן חס ושלום לתאר סטרא אחרא בפועל בבחינת אצילות כי אם מצד כחם בבחינת התגלותם בבריאה יצירה עשיה שיונקים משם כנזכר לעיל: והנה כל אלו הבחינות בבחינת סטרא אחרא הוא הכל מצד הבריאה הנגלית על ידי בחינת הסתרה מתארים כל הכחות סטרא אחרא כאשר הם בכחו יתברך אשר בבחינת אצילות יש להם אחיזה מצד בחינת הכלים ובבחינת רצונו יתברך אין להם אחיזה אבל מתכפיין בבחינת רצונו יתברך בכח אחד אשר אין לתאר אותם בבחינת אחיזה כי אם שברצונו יתברך הכל היא טוב העצמי אפילו מצד הסטרא אחרא ואף על פי כן יש להם שורש ברצונו יתברך אך ברצונו אין לתאר שם בבחינה נבדלת כי אם הכל הוא טוב והוא מה שכתוב מפי עליון לא תצא הרעות רק הטוב שברצונו הכל הוא טוב וכידוע שעליון נקרא כתר דאצילות ודי למבין וכל הבחינות הם הכל מצד העולמות כאשר הם בבחינת גילויים בפועל אשר פעולתם מכחו יתברך הנמשך בהעולמות על ידי חכמה בינה דעת ומדות והכל הוא על ידי רצונו יתברך הנמשך בחכמה בינה דעת כו' אבל שלא בערך הנגלה בהעולמות לגבי דידן כי אם כאשר העולמות הם נערכים בערכו כביכול בבחינת מחשבתו הקדומה שהוא אדם קדמון אין לתאר את כל הבחינות הן בבחינת סטרא דקדושה והן בבחינת סטרא אחרא בשום בחינה כלל הגם שכל ההתמשכות מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין בכל הבחינות הכל הוא ממחשבתו הקדומה אבל כל הבחינות אצלו בהשוואה גמורה ועל זה נאמר גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה ולפניו יתברך נגלו כל תעלומות בכחו השוה ועל זה נאמר בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד אשר כביכול בכל התמשכות העולמות אין עוד שיהיה עוד איזה דבר אשר מצד בחינות העולמות נגלו הבחינות לעוד איזה דבר ומהות כביכול אפילו מצד אצילות הגם שהכל הוא ביחודא חד בבחינת כחו אף על פי כן מצד תואר היחוד בבחינת התאחדות הרי מוכרחים לתאר שני בחינות כי אם שהם ביחוד אחד כידוע כי תואר אחד הוא מצד שני בחינות המתאחדים לאחד כמו כן מצד הנגלה בעולמות לכחות היש בבחינות נבדלים אף על פי כן מצד כחו הפלא המה מתאחדים ואפילו בתואר יחיד שהוא בחינת רצונו יתברך מוכרחים גם כן לתאר איזה בחינת המשכה לאיזה דבר כי אם שהוא יחיד בהמשכה זו וכמו שמבואר בשער כללות היחוד וכל זה הוא מצד הנגלה בעולמות בבחינת יש מצד בחינת הפירוד הנגלה מצד הסטרא אחרא אשר עליה נאמר אני ואפסי עוד שהם נגלים לעוד אך מצד היחוד מבטלים העוד שלא יהיה נגלה לבחינת יש כי אם ליבטל ליחודו יתברך ואף על פי כן יש בחינות עוד כי אם שהוא בטל מצד יחודו יתברך וזהו אזמרה לאלק"י בעודי ודי למבין וכל זה בערך הנגלה לנו כנזכר לעיל אבל לגבי עצמותו ברוך הוא המתמשך בכל העולמות בכחו הנשגב ונעלה בכח האין סוף שהוא בחינת מחשבתו הקדומה אשר אין העולמות תופסין בו כלל לאיזה מהות שיאמר עליהם עוד חס ושלום כי אין זולתו כלל על זה נאמר אין עוד וזהו המבואר במדרש יתרו נתן ממש בעבודה זרה שאמר כי גדול הוי"ה מכל האלקים נעמן הודה במקצת שנאמר כי אין אלקים בכל הארץ כי אם בישראל רחב שיירה בחללו של עולם שנאמר כי הוי"ה אלקי"כם הוא אלקי"ם בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אבל משה אמר כי הוי"ה הוא האלקי"ם בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד אפילו בחללו של עולם: והפירוש הוא דהיינו יתרו נתן ממש להיש שהוא בחינת הצימצום הנגלה בבחינת עולמות דהיינו אשר כח היש בבחינת עולמות הנמשך מצד הצמצום שהוא בחינת אלקים אחרים שהם כח התנהגות העולם המתנהג על ידי השבעים שרים על זה אמר יתרו כי גדול הוי"ה מכל האלקי"ם שבחינת הוי"ה ברוך הוא שהוא התנהגותו יתברך בבחינת פנימיות הוא גדול מהתנהגותו יתברך שמצד החצוניות ובטלים אליו ונכנעים לעיקר פנימיותו ואין הפירוש שיתרו האמין שיש איזה כח ומנהיג אחר חס ושלום כי בזה הודה שהכל הוא כחו לבדו אבל בזה חשב שבבחינת התגלותו יתברך בהעולמות תופסים בו העולמות אפילו מצד חיצוניותם בבחינת התנהגותם ממש וכח הממשלה הניתן להם מכחו יתברך ויש לו כוונה בבחינת החיצוניות בבחינות כחות השבעים שרים ומזלות כי אם שהם בטלים לפנימיותו שהוא הוי"ה ברוך הוא שהוא עיקר כוונתו יתברך בבחינת היחוד והביטול וזהו העיקר וכל כחות אלקים מצד היש הם נכנעים להפנימיות אבל אף על פי כן הם איזה ממש אשר יש בהם גם כן כוונה מאתו יתברך אבל נעמן הודה במקצת היינו שהודה שכל עיקר כוונתו יתברך בפועל העולמות הוא רק בשביל ישראל וכל הגילויים מבחינת אין סוף על ידי חכמה ומדות וכל הצמצומים שבבחינת גילוי בבחינת ארץ הכל הוא רק בשביל ישראל בכדי שיתגלה כבודו יתברך ואלקו"תו דייקא בבחינת ארץ על ידי עבודת ישראל ולא היה כוונתו יתברך בכל הבחינות הנפעלים בבחינת עשייה כי אם בשביל ישראל לכן הודה במקצת שעיקר הגילוי היה בבריאת עולם הזה בשביל ישראל ולא בשביל גילוי בחינת החיצוניות אבל בזה לא הודה שיהיה אפילו בשמים דהיינו התגלותו יתברך בבחינת המשכתו יתברך בבחינת אין סוף ברוך הוא מצד בחינת ישראל כי העולם הזה הוא בודאי אין ערך לגבי גילוי אין סוף ברוך הוא בבחינת למעלה מהגבול כי אם מצד רצונו יתברך שיהיה נגלה כבודו ואלקו"תו יתברך אפילו בתחתונים וזהו שאמר נעמן כי אין אלקים בארץ דייקא כי אם בישראל אבל בבחינת שמים שהוא מצד התגלותו יתברך בבחינת בלי גבול הם בחינות המשכות וכוונות שאינם בבחינת העולם הזה כי העריך בחינת ארץ לבחינה נבדלת באין ערך לגילויו מצד עצמותו ברוך הוא וכמו למשל מלך בשר ודם שנתגלה בכבודו לכפר אחד מצד רצונו להשלים חפצו להתגלות בכפר ההיא ובנה באותה כפר כמה בניינים ועשה כמה פעולות הכל בכדי שעל ידי הבניינים והפעולות האלו ישלים חפצו ורצונו שבאותה כפר דהיינו לגלות מלכותו באותה כפר נמצא שבערך התגלות הכפר ההוא כל הפעולות והנהגות שבאותה כפר אם אינם באים כי אם להשלמת גילוי מלכותו וכוונתו להתגלות באותה כפר נמצא שבערך התגלות אותה כפר כל עיקר פעולותיו הוא בשביל דבר ההתגלות שהיה בזה רצונו אבל בערך מדינות הגדולות שיש אצלו הלא הכפר הזה אין ערך למדינות גדולות שיש לו ושם הוא עיקר התגלות כבודו כי אם שיש לו רצון להכפר הזאת גם כן כן אמר נעמן כי אין אלקים בכל הארץ בכל הארץ דייקא כי אם בישראל שכל פעולת חיצוניות העולם הוא רק בשביל ישראל שהם המגלים אלקו"תו יתברך ויחודו יתברך אפילו בבחינה התחתונה בבחינת ארץ ולזה היה עיקר כוונתו בבריאות העולם בכדי לגלות גילוי זה אבל העריך מדרגת התחתונים באין ערך לגבי הדרגתו בבחינת עולמות עליונים שהם בבחינת בלי גבול ולכן הודה במקצת בבחינת בריאת העולם שהוא בכוונה מאתו עמו יתברך דייקא בבחינת ארץ בשביל ישראל אבל לא הודה בהשוואתו יתברך בבחינת שמים לבחינת ארץ ממש בלי הבדל כלל ורחב הודית שאפילו בשמים ממעל הוא הוי"ה אלקי"ם ממש דהיינו שהודית בהשוואתו יתברך מצד כחו הגדול בבחינת אין סוף יתברך אשר שוה אצלו הגבול עם בלי גבול בהשוואה אחת מצד כחו הכל יכול שמים וארץ הכל הם אצלו לכח אחד בלי שום שינוי ולכך אפילו בבחינת המשכתו יתברך בבחינת בלי גבול הכל הוא בשביל ישראל אבל שיירה בחללו של עולם דהיינו שאמת הוא שמצד עצמותו ברוך הוא שוין אצלו שמים וארץ עלמא דאתכסייא ועלמא דאתגליא והכל הוא עצמותו ברוך הוא מצד כחו יתברך השוה אבל בבחינת הגילוי הרי אין ערך גילוי שבבחינת שמים שהוא התגלות יחודו מצד גילוי אין סוף בבחינת בלי גבול להגילוי הנגלה בבחינת ארץ בבחינת גבולים ולכן יש חלל בין שמים לארץ מצד הגילוי אשר אינם ערך זה לזה ולכן בבחינת הגילוי שבין השמים להארץ שיירה דהיינו שהבינה בדעתה שבבחינת גילוי אינו נגלה עצמותו יתברך כי אם על ידי צמצומים והסתרות אשר אינם בערכו יתברך עד שיהיה נגלה בבחינת ארץ והעריכה הצמצומים לבחינה אחרת ממהותו בבחינת נפרד ממהותו ולכן שיירה בחללו של עולם: אבל משה אמר כי הוי"ה הוא האלקי"ם בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד דהיינו שאין עוד שאפילו בבחינת הצמצומים הכל הוא עצמותו ברוך הוא בבחינת השוואה גמורה כמבואר לעיל ולגבי דידן נראה ההתגלות אשר בעולמות למהותים נבדלים בבחינת חילוקי דרגין אבל לגביה יתברך הכל הוא בהשואה גמורה ועוד זאת שאין לך דבר בעולם שלא נמשך בה מצד עצם כוונתו ומחשבתו הקדומה בכל פרט ופרט כמו שכתוב כל פעל הוי"ה למענהו אך אף על פי כן עצמותו ממש מתמשך בהם כביכול וממנו הם כל הפעלים אבל אצלו יתברך הכל הם בהשואה גמורה אשר על כן אפילו בבחינות צמצומים כביכול בבחינות כלים דהיינו שיהיה ההתגלות בבחינות עולמות שהוא הנקרא אצילות גם כן לא אשתני מצד הכלים אפילו בבחינת התגלותם בערך עולמות כמאמר הרמב"ם זכרונו לברכה הוא היודע וכו' וכמבואר בשערים הקודמים דהיינו שאפילו בבחינת מדע שהוא בבחינת פעולות העולמות והנהגתם בערכם גם כן לא אשתני כלל כי כבר מבואר לעיל שאין להמשילו לאדם בהתמשכותו לאיזה דבר שחוץ ממנו שמשתנה בהמשכתו ונעשה בו ריבוי ושינוי מצד שיש דבר שחוץ ממנו בבחינת מובדל מערכו מצד הבריאה הרי יש עוד דבר זולתו לכן משתנה כו' אבל לגבי עצמותו ברוך הוא הרי אין דבר שחוץ ממנו ואין זולתו כלל אפילו בחינת הצמצום הכל הוא כחו לבדו בכל הפרטים ולכך אמר משה כי הוי"ה הוא האלקי"ם כי הוי"ה הוא מצד עצמותו כידוע ואלקי"ם שהוא מצד עולמות וצמצומים הכל הוא מצד עצמותו ברוך הוא לבדו לכן אמר משה בשמים ממעל וכו' אין עוד ודי למבין: אבל רחב בזה הודית שמצד עצמותו הוא שוה בכל בשמים ובארץ אבל בכדי שיהיה התגלותו יתברך מבחינת שמים לבחינת ארץ אשר מצד ההתגלות הוא חלל שהוא הסתרה כי אם לא היה הסתרה לא היה בחינת ארץ נגלה כלל ולכן הוכרח להיות הצמצום בבחינת התגלות ושיערה הצמצום למהות נבדל כביכול ממהותו כמו בהבדל מאדם המתמשך מבחינת מהותו לדבר נמוך שבהנמוכים מצד שהדבר נמוך נוגע לעצמותו בבחינת נסתר אבל בבחינת התגלות מוכרח לצמצם מהותו ולהלביש חכמתו באופנים שונים ממהותו כו' נמצא ההתלבשות הוא דבר נוסף עליו ונבדל ממהותו וכו' כן שיערה בענין התגלותו יתברך בעולמות לכן לא אמרה אין עוד כי לפי שיעורה בדעתה הרי הבחינת עולמות הם עוד איזה מהות נבדל מהתגלות העצם ודי למבין אבל באמת אפילו מצד ההתגלות אין עוד כי אם לגבי דידן נגלה לבחינה נבדלת וכל עיקר הכוונה שיהיה אפילו בבחינות התגלות אין עוד והוא על ידי עבודת ישראל אשר ידוע מאמר רבותינו זכרונם לברכה שישראל עלו במחשבה דהיינו בבחינת מחשבתו הקדומה דהיינו כמו שאצל עצמותו ברוך הוא כל הבחינות המה בהשואה מצד כחו הנסתר כן יש בבחינות ישראל בכחם בבחינות הגילוי להדמות הצורה ליוצרה ביחודם ומסירת נפשם אליו יתברך לבטל כל בחינות העולמות הנגלים בבחינת יש ולמסוד נפשם באחד למעלה מבחינות העולמות. בהתעוררותם לצאת מן הכלים למעלה מן הדעת ולכך נאמר בזוהר דקלין דצלותא ודאורייתא בקעין רקיעין ואוירין אשר בחינות רקיעין ואוירין הנגלים בבחינות צמצומים המה המבדילים בין התגלותו יתברך בבחינת אין סוף ובין התגלות הנגלה בבחינת הצמצום אבל כל זה הוא מצד הצמצום אבל באמת כאשר הם מצד עצמותו ברוך הוא אין הבדל כלל לכן בקעין רקיעין ואוירין עד שיעוררו ויעלו ויגיעו בהתעוררותם עד אין סוף ברוך הוא והנה כל זה הוא מצד ההתעוררות שיהיה יכול לעלות האתערותא דלתתא להאתערותא דלעילא בבחינת אין סוף ברוך הוא בעצמותו אבל בבחינת גילוי לא נגלה התגלותו יתברך בבחינת התגלות גמור מצד שעדיין לא נתעבר רוח הטומאה שהוא ההסתרה שמצד היש והסטרא אחרא להיות נגלה כחו יתברך בהתגלות (כמו שמבואר בפנים) לכן עבודה הזאת היא בבחינת בקיעה הרקיעין ואוירין אבל אף על פי כן ההתגלות הנגלה בעולמות הוא בבחינת התגלות הרקיעין ואוירין כי עדיין לא מטא זימנא דאוירא דכיא להתפשט בעלמא כמבואר בזוהר בענין המתים שהחיה יחזקאל טעם אשר עמדו בגופם ממש ולכן יש ממונים על התפילות להפשיטם מבחינות התגלות הנגלה בבחינת האוירים הנגלים בצמצום בחינות התגלות העולמות עד שיהיה נגלה התגלותו יתברך מצד עצמותו ברוך הוא מצד כי אמת שהמסירות נפש והיחוד של כל אחד מצד שורשם הוא מאין סוף ברוך הוא ממש אבל התגלות של עבודה של כל אחד ואחר היא חומריות לכן יש ממונים על התפלות שהם המלאכים ושלוחים להעלות התפלה מהיכל להיכל ולהפשיטם מחומריותם עד שיתגלו בבחינת יחוד גמור בבחינת אצילות ומבחינת אצילות תעלה התפלה לעצם כח השוואתו ברוך הוא: והנה יש בחינות צדיקים גמורים גדולי הנפש כמו בזמן הקדמונים בנביאים ותנאים ואמוראים וכן בדורות האלו ימצאו גדולי הנפש המזככים ומפשיטים אותם מגשמיותם הנגלה עד שיעלו ויגיעו להתגלותו יתברך שבבחינות היכלות רוחניות לא כמו הנגלה בבחינת גשמיות ליש גמור ונפרד גמור כי משיגים אלקו"תו יתברך בהשגה הנגלית בבחינות היכלות ואוירים בבחינת רוחניות גמור יש מהם שמשיגים אלקו"תו יתברך בהיכלות דקדושה דעשיה הרוחניות ויש מהם שמשיגים אלקו"תו יתברך בבחינת התגלותו בהיכלות דיצירה ויש מהם שהשגתם בבחינת אלקו"תו בהיכלות דבריאה כמו השגת משה רבינו עליו השלום שהיה משיג אלקו"תו על ידי התלבשותו יתברך בהיכלות דבריאה אבל בבחינת אצילות לא השיג אדם מעולם כי בבחינת אצילות שם התגלות אין סוף ברוך הוא בעצמו בלי הסתרה אשר אינו נגלה בבחינות התגלות בבחינת הכלים בבחינות נבראים כידוע כי אם היה התגלות בחינת אצילות לא היו נגלים בחינות חילוקי הדרגין כלל בבחינת בריאה ועדיין לא נשלם הבירור מכח היש לכן מוכרח להיות כח היש בבחינת התגלות מצד היש: אבל לעתיד כשיעביר רוח הטומאה מן הארץ ויהיה הבירור בשלימות יהיה נגלה כבוד הוי"ה שהוא גילוי השוואתו ברוך הוא אפילו בבחינות כלים דהיינו אפילו בבחינת גילוי שמצד העולמות יהיה נגלה השוואתו ברוך הוא כמו שכתוב ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזתים שהוא רגליו דאדם קדמון שהוא בחינת כח השוואתו ברוך הוא ואז יתגלה אוירא דכיא דהיינו התגלותו יתברך כאשר הוא מצד עצמותו ברוך הוא בלי שום הסתרה כלל ולכן כל עבודתינו כעת לטהר האוירים בתורה ומצות ובתפלה ועל ידי עבודתינו אנו מסירים הצמצום שמצד ההסתרה אבל לא בפועל כי עדיין הוא בבחינת הסתר כי אם לעתיד יהיה הגילוי גמור אפילו בהיש על ידי בחינות עבודתם של ישראל בעולם הזה בביטולם שמצד הגילוי בבחינת עולמות יתגלה אז בבחינת השואה כמו שכתוב כי עין בעין יראו ודי למבין והבן היטב: ואתה המעיין שים עיניך ולבך על הגה"ה הזאת ויתגלה לך תעלומות חכמה וממוצא הדברים תבין יחודו יתברך והתקשרותו יתברך בכל העולמות בבחינת קישור ויחודו יתברך בבחינת העולמות בכלל ובפרט שאין עוד מלבדו ברוך הוא ברוך ומבורך שמו הגדול תמיד לעולמי עד אמן: ע"כ הגה"ה: