Sha'arei HaYichud VeEmunah, Third Gate 12/שערי היחוד ואמונה·שער שלישי י״ב

אאבל ראשו דהיינו רצונו וחכמתו יתברך שהוא חכמה סתימאה וגם בחינת עינים וחוטמא שהם אינם נגלים בבחינת כלים כי לא נתגלה מהם בגילוי הרגשת הכלים כמו למשל באדם שרואה ומשגיח לאיזה דבר אינו נגלה מהשגחתו שום הרגש רק שעל פי השגחתו בהם ככה נגלה בהם המעשה כו' ככה כביכול השגחתו בבחינת פלא בבחינת השואתו לא נגלה לגבי דידן וכן המשכת חיין וחיין דחיין הנמשך מחוטמא לא נגלה אלינו לכן ראשו מגולה שלא בא בהתלבשות כלים הנגלים לנו ואין לנו השגה בזה כלל:

בולכן גם פה דאריך אנפין שעיקר הפה הוא להתגלות הדבור שהוא לזולתו מבואר באדרא שפומא דאריך אנפין סתים דהיינו שלא נגלה לגבי תתאין כלל ומה שקורא אותו פה מאחר שלא נגלה ממנו כלל הוא מחמת שהוא שורש כל ההתגלות הנקרא פה כידוע שכל התגלות העולמות הוא על ידי הפה שנקרא דבר הוי"ה ושורשו הוא הפה דאריך אנפין אך מחמת שלא נגלה ממנו שום התגלות לגבי דידן הוא סתים דביה אבהתנא עתידין למלבש דהיינו לעתיד יתגלה עין בעין כו' אשר לא יהיה הסתר היש כלל ^הגה"ה

גולכן לא נזכרו גם כן אודנין באריך אנפין כי אודנין הם שיכנוס הקול מהזולת לשמוע והנה מאחר שאין זולתו כלל איך שייך לומר עליו ששומע כביכול צעקת התחתונים מאחר שקמיה הכל שוין והתחתונים הם בהשוואה גמורה בעצמותו כי אין הסתר לגביה כלל אין שייך לומר בו אודנין המורים על בחינת שמיעה כי כל שמיעה היא מהזולת דייקא דהיינו למשל מאדם ששומע דבר מחבירו כי בבחינת עצמו אין שייך לומר ולייחס אליו בחינת שמיעה אבל בחינת ראיה שייך לומר אפילו על עצמותו של אדם דהיינו שרואה כל מעשיו ומשגיח על כל תנועותיו לכן מאחר שהוא יתברך אין זולתו לא יתכן לו בחינת השמיעה הגם שכל תפלה באה אליו דייקא כמו שכתוב הנוטע אוזן הלא ישמע כי מאחר שהוא מקור הכל אם כן הכל בא אליו יתברך אך איך ומה ובאיזה אופן יתייחס אליו בחינת השמיעה זהו למעלה מן השכל לכן לא הזכיר אודנין באדרא רבא כי אם דשערי לא תלו על אודנין דהייינו שאין מסתיר לפני עצמותו יתברך לכן האודנין נעלמים כמבואר בפירוש האר"י זכרונו לברכה על ספרא דצניעותא:

דאבל עיינין וחוטמא הגם שאינם מושגים לנו אף על פי כן אנו רואים השגחתו יתברך בכל עת ורגע על ידי נסים ונפלאות שבבחינות נבראים שבחינות הנבראים המה הכל פלא כמו שכתוב לעושה נפלאות גדולות לבדו וכמו שכתוב כי עשית פלא אשר התהוותם הכל מאין שהוא בחינת פלא ודי למבין וגם אנו רואים החיות שהוא הכל ממקור החיים אך אינו מושג לנו מהותו איך ומה כי אם בדרך אמונה אבל החיות עצמו אינו נגלה לנו כי אם היה נגלה לנו לא היה שום נברא במציאות כלל ודי למבין:

האבל בזעיר אנפין שהוא לצמצם בבחינת נבראים להוום ולקיימם כסדרם שם נתגלו אודנין לשמוע צעקתם כי כל עיקר כלי הזעיר אנפין הם להמשיך חיותם בדרך צמצום והסתר בכל פרט וגם פומא נתגלה שהוא נקרא דבר הוי"ה וכל התגלות הזה הוא בבחינות התחתונים אבל בבחינת עצמותו יתברך הכל שוה: