Shailos uTeshuvos Toras Shalom·Orach Chaim·Siman 2שו״ת תורת שלום·אורח חיים·סימן ב

אסימן ב
הערות לשערי תפלה – תרמ"ז
ב"ה¹⁸ יום ד' ך' מ"א

בליובאוויטש

גכבוד ידידי עוז הרה"ג המפורסם ווח"ס נכבד ומרומם י"א כו' מו"ה אברהם דוד¹⁹ שי'

דמכתבו צירוף ההשלמות לס' שערי תפלה²⁰ נכון הגיעני. והאמת הוא אשר ידידינו רי"ק זעליגסאהן שי' כתב זאת לכה"ר שלא מדעתי, וכעת אין לי פנאי²¹ לעיין בהם היטיב. ומאשר ידעתי היטיב אשר מעשי ידי כבוד מעל' אינו צריך לבקורת שלי. לכן הנני שולחם לכבודו למען שלא לעכב ההדפסה חנם.

הומדי דברי בו ראיתי להעיר לכבודו על מ"ש בההקדמה לס' שערי תפלה אות ז' שכמה דברים שנמצאו בפרי עץ חיים²² כו' ומסתמא ידע שאינם שייכים רק להיודעים ועוסקים בחכמת הקבלה. אינני יודע על איזה דברים כיון כבודו²³. ובר מן דין קשה לומר טעם זה, והלא כל ענין התפילה הוא רק הכוונה שבלב (ע"ד הקבלה וע"ד החסידות שמתאימות המה) (והקול הוא לעורר הכוונה²⁴ כו' כמ"ש בכמה דוכתין). אך מי שאינו יודע הסודות שיש בתיבות צריך לאומרם גם כן, ויכוון רק הפירוש המילות, אך התיבות צריכים להיות מכוונים אל הסוד שבהם. וידוע שנוסח כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה הוא על פי הרוב על פי הנוסח ספרד, דכל קבלת האריז"ל הוא על זה הנוסח²⁵ (וע' בפרי עץ חיים שער עולם העשי' ריש פ"ב²⁶. ובשמונה שערים ענין נוסח התפילה²⁷) (ונוסח והוא רחום שמוסיפים בב' וה', הוא על פי נוסח ספרד, ואיתא בפרי עץ חיים²⁸ ובשמונה שערים²⁹ ובסידור האריז"ל³⁰ טעם על מספר התיבות על פי הקבלה (ועל פי נוסח אשכנז יש הרבה תיבות יותר). וצ"ע מה שהשמיט כ"ק אדמו"ר תיבות אל הביטה כו'³¹, שחסר ח' תיבות ממנין הפ' תיבות). ותפלת אנא בכח אינו רק על פי הקבלה, ולפי דברי כבודו מי שאינו יודע בחכמת הקבלה אינו צריך לומר תפלה זה. וכן הנוסח דלכה דודי כו' (שיסדו הר"ש אלקבץ על פי קבלת הרמ"ק, כן כתב כ"ק אדמו"ר האמצעי זצוקללה"ה בד"ה לכה דודי³² (אשר נמצא אצלי בכי"ק), וכתב שממילא יש בו גם כוונת האריז"ל דבכלל מאתים מנה כו', ושם מבאר כל הענין על פי החסידות), ובודאי כל אחד מחויב לומר זה. ולא אכחד, אשר קשה עלי מאד לקבל דברים אלו. ולפי דעתי אפילו כולנו חכמים כולנו יודעים את הקבלה צריכים אנו להתפלל כמצווה עלינו בנוסח רבינו הגדול ז"ל, עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע³³ כו'.

וומה שכתב כבוד מעל' שם³⁴ בענין הסליחות והפיוטים והפזמונים, שמעתי מאיש מהימן ששמע מהישיש ר' בנימין חיים שי' מלאדי (שזוכר את כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה, והי' בן שבע בעת הסתלקותו) שהוא יודע ברור שבבהכנ"ס של כ"ק אדמו"ר לא היו אומרים סליחות ולא אבינו מלכינו (בנוסח הארוך) ביום תענית צבור³⁵. ולפי דעתי אותן הפזמונים שלא הביא בהסידור בודאי אין לאמרם. ובדרך כלל בענינים אלו כתב בשמונה שערים שער הכוונות³⁶ בענין נוסח התפלה, שאין לאמר רק אותן שתיקנו הראשונים כמו תפלת ר"ע ע"ה ותפלת ר"א בן ערך ותפלת ר' נחוניא בן הקנה ע"ה וכל התפילות והפיוטים שתקן רבי אליעזר הקליר, מפני שהם על פי חכמת האמת. יעו"ש.

זועל דבר ההפטורות³⁷, הי' כ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה אומר רוב הפטורות על פי נוסח ספרד, וידוע דכל הדברים הי' אצלם בקבלה עד כ"ק אדמו"ר הגדול זצוקללה"ה. ואם כבודו יקבל דברי הנ"ל הנכון לתקנם בההקדמה³⁸.

חבהשלמות דף א' ע"ב בד"ה וזהו סדרן³⁹, הביא בשם אבודרהם דברכת אלקי נשמה סמוכה להמפיל. וצ"ע דבאבודרהם מסיק כר"ת⁴⁰ שאינה פותחת בברוך מפני שהיא ברכת הודאה⁴¹ (ו[ס]' המנה[יג]⁴² אין אצלי).

טבענין ברכת על נטילת ידים, דאיתא בגמרא⁴³ אחר כל הברכות, ע' בדברי חמודות ברכות פ"ט סעי' פ"[ה]⁴⁴ ובמעדני יום טוב שם סעי' [ו']⁴⁵, ולפמש"ש ניחא, דאף שדרכן הי' לישן ערום, כמו שהוכיח כבוד מעל' לקמן בהטעם שהקדימו מלביש ערומים לזוקף כפופים (וע' בשו"ע סי' ד' סעי' כ"ג⁴⁶), ומכל מקום לא היו מברכים על נטילת ידים תיכף.

יאם יוכל כבודו להדפיס את ההשלמות כאו"א על מקומן בודאי יותר, כי כאשר המה לבסוף זה מבלבל להמעין.

יאאת הסידור דפוס הראשון לא השגתי⁴⁷ אף לאחר ריבוי יגיעה, ואשער אשר בהביבליאטק בפ"ב בודאי נמצא, אך אין לי איש מוסמך בפ"ב אשר הוא יגי' שם מהסידור הנ"ל.

יבוכשיודפסו ההשלמות אבקשו לשלוח אלי עקזעמפליאר (ואם יודפסו במקומן יהי' נא מטובו לשלוח לי את השערי תפלה) בפארמאט רעגאל.

יגיקבל החיים והשלום מאדון השלום כאות נפשו וידידו עוז דורש שלומו מלב ונפש חפצה תמיד כל הימים

ידשד"ב

טו[נוסח אחר מהנ"ל]

טזבהקדמה⁴⁸ לשערי תפלה: ויש כמה דברים שנמצאו בפרי עץ חיים כו' והוא השמיטם, ומסתמא הבין שאינם שייכים רק להיודעים ועוסקים בחכמת הקבלה, עכ"ל.

יזוקשה מאד לומר כן שהדברים השייכים לחכמת הקבלה השמיט, והלא כל התפלה רומזת להכוונה שבה, ולפע"ד העיקר הוא הכוונה ע"פ הנסתר. ו[א]עפ"י שאין ראי' דבר, זכר לדבר, נוסח "והוא רחום" של כ"ק אדמו"ר רבינו הגדול זצוקללה"ה אינו כמו בשאר נוסחאות בסידור האריז"ל ובסידור מהרי"ק⁴⁹ זצ"ל וסדר הנוסחאות הקודמים.

יחונלפע"ד דאיתא בפרי עץ חיים שער הסליחות ספ"ח, וכ"ה במשנת חסידים מסכת יום שני פ"ד, מן והוא רחום עד כי אל טוב וסלח אתה שי"ב תיבין כו', מן אנא מלך עד אין כמוך (ובמשנת חסידים עד תשתחווה) ק"ל תיבין כו', מן הפותח יד עד סוף (ובמשנת חסידים עד אחד) פ' תיבין כו' (ובסידור האריז"ל [... כ"ז ...] ספרד) וכן הוא בנוסח כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה (לבד [...] מן הפותח יד עד אחד לפי נוסח כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה רק ע"ב תיבות. ואם היו תיבות אלו אל הביטה דל כבודינו בגויים ושקוצינו כטומאת הנידה, כמו בסידור האריז"ל, הי' זה משלים למנין פ' תיבות. ובמשנת חסידים שם יש כוונות על זה). וכשנעיין היטיב נראה שכתב רבינו ז"ל בהנוסח אותן הענינים שיש עליהם כוונות, ע' בסידור האריז"ל ובמ"ח (לבד אל הביטה כו'). וגם למה השמיט הסליחות אנשי אמנה הנזכר בפרי עץ חיים ובסידורי האריז"ל, ויש בהם כוונות, ומה שני לי' בין סליחות אלו לוהוא רחום כו'.

יטאלא האמת הוא שגבהו דרכי רבינו ז"ל בהסידור, ונעלם הכוונה בהנוסח אשר דקדק בו כל כך. וכידוע אשר כ' שנה עסק בהנוסח⁵⁰ ובכל שנה הי' מסדר נוסח אחר, עד הפעם העשרים יצא מזוכך ומבורר ומנוקה כו'. ולפי דעתי אי אפשר ליתן בו כללים.

כובתפילה העיקר הוא הכוונת הלב והקול רק לעורר הכוונה, וכמבואר בכמה דוכתין, והכוונה צריכה להיות כדבעי (לידע לכוין בשם כו' וכמבואר בכ"מ), ועל זה נסדרו כל תיבות התפלה לפי הכוונה בענין זה. אך גם מי שאינו יודע הכוונה, מכל מקום הענין הניצרך להתפילה על פי קבלת האריז"ל צריך כל אחד לאומרו, אף מי שאינו יודע הכוונה הפרטיות, ולא הי' רבינו ז"ל משמיט אותם מן הסידור שלו. ועל דרך מ"ש בתורה אור פ' חיי שרה⁵¹ סד"ה להבין ענין שאמרז"ל יפה שעה אחת כו', אבל עכשיו צריך להראות עכ"פ הביטול בחיצוניות כו'.

כאסוף דבר, אינו מתקבל אל הלב אשר לכן השמיט איזה ענינים לפי שאינם שייכים רק להיודעים ועוסקים בחכמת הקבלה. ואפילו כולנו חכמים כולנו יודעים את הקבלה, צריכים אנחנו להתפלל כמצווה עלינו בנוסח רבינו הגדול כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה, עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע כו'. וזה לפי דעתי ברור, אשר בכל השירים ותשבחות ותפילות אשר בדרך כלל הוא לשפוך שיח לפני השי"ת, קטן וגדול שוים בלי שום חילוק כלל. ובודאי מי שיודע לכוון בכוונות אמיתיות על פי הקבלה ועל פי דא"ח, ומכוון, בודאי יותר טוב כו'.

כבבסידור האריז"ל, לומר התכבדו מכובדים כו' וזה מועיל שלא יהרהר בדברי תורה שם. וע' בשערי תשובה סי' ג' ס"ק א'⁵². ובשו"ע אדמו"ר⁵³ זצוקללה"ה כתב הטעם דאין אנו כו'. וצ"ע איך אנו אומרים בשבת שלום עליכם כו'. ואפשר שבת שאני.