Shailos uTeshuvos Toras Shalom·Yoreh Deah·Siman 37שו״ת תורת שלום·יורה דעה·סימן לז

אסימן לז
מגופה בצד אוצר המים ולא בצד המקוה
ב"ה⁹⁰⁹ יום ב' ד' אלול תרע"ח לפ"ק

בבני יקירי חביבי יחי'

גת"ל בעד החיים והשלום כה לחי.

ד...מוידרין הי' טע"ג ששלח את הקאטיאל⁹¹⁰, בטח יבוא גם כן ימים אלו לראסטוב (אם ניתן רשות הנסיעה⁹¹¹), וגם ה"ר נטע⁹¹² מסתמא יבוא אתו.

הבפה זה שני ימים קר וגשם שוטף (היום הי' גשם מעט). יכול להיות שגם בראסטוב כן, והי' טוב שיתמלא הבאסיין והמקוה, למען לידע אם מחזיקים את המים⁹¹³. והעיקר נוגע בהמקוה עס זאל ניט רינען ח"ו.

וטיקטינער⁹¹⁴ אמר לי שעשו סתימת מגופה גם להנקב שבמקוה⁹¹⁵, היינו במקום הילוך המים מהבאסיין להמקוה עשו סתימה לבד סתימת הבאסיין. וזה למותר לגמרי, כי הכוונה בעשיית הילוך המים מהבאסיין להמקוה שיהי' על גבי לבנים עם צעמענט הוא, בכדי שבהסרת הסתימה מהבאסיין ילכו המים דרך המשכה על גבי קרקע. והסתימה שנעשה בהמקוה סותר לגמרי הכוונה הזאת, כי שם הרי לא יהי' המשכה על גבי קרקע, כי אם הולך ישר להמקוה. ועל כן אינו צריכים הסתימה הזאת, ויהי' סתום רק הבאסיין, ובהסרת הסתימה מהבאסיין ילכו המים בלי עיכוב להמקוה.

זואם סתמו בב' המקומות, צריכים להסיר תחלה הסתימה שבמקוה⁹¹⁶, עס זאל אראפ המים שבהצנור ההולך להמקוה, היינו המים שמן סתימת הבאסיין עד סתימת המקוה, ולנגב המים האלו, אויס ויסין טרוקן, ואחר כך לפתוח סתימת הבאסיין.

חבכל אופן טוב למלאות תחלה המקוה, לראות אם לא יחסר המים⁹¹⁷, ואחר כך לשפוך המים על ידי הנאסאס⁹¹⁸, ולנגב היטיב את המקוה⁹¹⁹ התחתונה מהמים האלו.

טנספח
רשימה⁹²⁰ אודות בנין ותיקון המקוה ברוסטוב

ירצון קדשו של כ"ק אדמו"ר נבג"מ זי"ע הי' שיעשו מקוה ע"ג מקוה, היינו:

יאא. שבתחתונה יהיו מי הגשמים, וממעל לרצפה תהי' המקוה ממים הרגילים, אשר בה יהיו טובלים (כ"ק נבג"מ הכריע לעשות את מקוה מי הגשמים למטה מחשש "נתן סאה ונטל סאה" לחוש לדעת הראב"ד⁹²¹, וכשהיא מלמטה רחוק הדבר שיתערבו, מצד שינוי מדת החום שבמים⁹²²).

יבב. ההשקה תהי' על ידי נקב שמחזיק טפח על טפח⁹²³, ובטעמו של דבר נאמר לי מפי קדשו: שעכשיו (דהיינו בזמן שהי' הדבור אלי על זה) אינו זוכר אבל הי' לו טעם בזה. שיהיו שני נקבים⁹²⁴ כאלה, אחד במקום אחד והשני בפנה אחרת. וזה פשוט מחשש אולי יקרה פעם שיסתם אחד מהם ולא ירגישו בזה.

יגג. שום נקב בשביל יציאת המים לא יהי' לא בעליונה ולא בתחתונה⁹²⁵, ומקום כניסת מי הגשמים יהי' על ידי נקב בעליונה למעלה ממדת המים בכדי שלא יהא חשש זחילה, ודרך העליונה יכנסו לתחתונה⁹²⁶.

ידד. ברצפה אשר בין שניהם יהי' שיש כמדת אדם בערך אמה על אמה, בכדי שאפשר יהי' להכנס דרך שם לתחתונה לנגב אותם בזמן שיצטרכו להחליף את מי הגשמים⁹²⁷, ואת השיש הזה יסירו לגמרי בזמן מילוי מי הגשמים לתחתונה דרך עליונה, ושהמים יעלו על גדות הרצפה⁹²⁸ (על זה דנתי אז בפני כ"ק, ובזכרוני נשאר שכ"ק רבינו הסכים לדברי, אבל כפי הרשום אצלי שבכל זאת למעשה נשאר כמו קודם, שהיו ממלאים עד שמי הגשמים היו עולים על הרצפה). בשיש הזה באמצעו הי' נקב ההשקה⁹²⁹.

טוה. שעור המים בתחתונה הי' כפול⁹³⁰, מחשש אולי פעם יחסרון משעור על ידי רפש עפר שמצטבר למטה, וכשיהי' שעור כפול ישאר שעור אחד ודאי.

טזו. אורך המקוה יהי' לא פחות מל"ב וויערשאק⁹³¹ (היינו 1.424⁹³² מטר), בכדי לאפשר טבילה במתיחת כל הגוף, בשים את הראש על השליבה התחתונה. כי כ"ק האדמו"ר בע[ל] הצ"צ אמר לרבנית⁹³³, אם כ"ק רבנו נבג"מ, כי ככה עיקר הטבילה⁹³⁴.

יזז. המים הכשרים באו על ידי המשכה⁹³⁵ על גבי דבר הראוי לבלוע, אולם גם העליונים שבאו ממפעל המים העירוני נכנסו למקוה העליונה דרך המשכה בתוך הקיר.

יחח. פתיחת הברזא בשביל כניסת מי הגשמים לא תהי' במקוה, כי אם במרחק מה מהמקוה, בכדי שלא יבאו ישר מכח אדם, אלא אחר פתיחת הברזא במרחק מה מהמקוה יזרמו לצנור הראוי לבלוע והיינו דרך המשכה⁹³⁶. גם בקיר המקוה העליונה הי' ברזא, למעלה ממדת המים וכנ"ל, אבל אותו היו פותחין טרם⁹³⁷ שפתחו את הברזא השני' הרחוקה מהמקוה, בכדי שלא יהיו כח אדם וכנ"ל.

יטט. תמיד רצוי שיהי' מחסן מי גשמים בכדי שיהיו מוכנים להחלפה⁹³⁸, ועל יד המחסן הזה שהי' בקרקע החצר⁹³⁹ יהי' עוד בור ריק, ומשם יהיו פותחים את הברזא אשר בקיר המחסן הזה אשר באדמה, והמים יהיו זורמים דרך צנור ממלט (צמנט) רך הראוי לבלוע.

כי. נקוי המקוה הי' על ידי משאבה וצנור גומי⁹⁴⁰.

כאיא. לא להשתמש בפקקי גומי, דלפי דעת רבנו נבג"מ הוא דבר המקבל טומאה⁹⁴¹.

כביב. בשביל זה עשיתי "קלעצל אויסגעטאקט"⁹⁴² ובתוך אמצעה – ברזא של עץ, וה"קלעצל" הכניסו בבנין הבטון, וברזא של עץ באסיתא של עץ מחזיק היטב⁹⁴³.

כגיג. הגג דרך עליו עוברים מי הגשמים לא יהיו בו מקומות המעכבים המים, וכל שכן שלא יהיו סילונות פח סתומים. רצוי שהסילון מהגג למטה יהי' ישר בלי ארכובות⁹⁴⁴. ואחר כך יעברו המים⁹⁴⁵ דרך צנור בתוך הקרקע עשוי ממלט שיהי' ראוי לבלוע.

כדיד. את מדת האמה⁹⁴⁶ למקוה הי' חושב כ"ק אדמו"ר נבג"מ זי"ע למדת ארבעה עשר וויערשאקעס⁹⁴⁷ (במדה הרוסית) שהם עולים במדת המטר לסכום של 62.3 סנטימטר. שעור מקוה לפי זה הוא: 725.413.101 מ"מ, והיינו 726 ליטר מים בקירוב.

כהטו. הברזא ממחסן המים כמובן עושים קצת למעלה מקרקעיתו, למען ישקע למטה כל העפר שבא עם הגשמים מהגג, ועל יד קרקעיתו ממש עושים יציאה לחוץ לביוב (קאנאליזאציע) למען לאפשר נקויו.