Chabad Library · The Tzemach Tzedek
Shailos uTeshuvos Tzemach Tzedek·
אסימן קעט
בדין שכ"מ ששינו את שמו שהיה שמו נפתלי וקראוהו שמאי וגירש ביום השינוי. וכ' בגט שם השינוי ועל שמו הראשון כתבו דמתקרי היינו שמאי דמתקרי נפתלי. ואחר עשרה ימים מת וחיים לכל ישראל שבק אם הגט כשר. כי מת בלא בנים ויש לו אח קטן בן ששה שנים:
בדין שכ"מ ששינו את שמו שהיה שמו נפתלי וקראוהו שמאי וגירש ביום השינוי. וכ' בגט שם השינוי ועל שמו הראשון כתבו דמתקרי היינו שמאי דמתקרי נפתלי. ואחר עשרה ימים מת וחיים לכל ישראל שבק אם הגט כשר. כי מת בלא בנים ויש לו אח קטן בן ששה שנים:
בא
בב"י סי' קכ"ט גבי מי שנשתנה שמו מ"ח בד"ה וכתוב עוד בקונדריסים כגון שבא לגרש מתוך החולי כו' וכיון שעדיין לא הוחזק בשם זה כו' לא נראה לו לכתוב שם זה תחלה שנראה שהוא עיקר שמו וגם לא רצה לכתוב שם הראשון תחלה דשמא לעולם שם שני עיקר אע"פ שעדיין לא הוחזק ולפיכך הצריך שני גיטין עכ"ל מבואר דאע"ג שלא הוחזק עדיין מ"מ חשוב מיהו לאחד משמותיו רק שהוא ספק שם טפל ספק שם עיקר. ומ"ש אח"כ ומ"מ משמע דמעשה שבא לפני הר"פ פליג כו' ושמא י"ל דשאני הכא כו'. וכוונתו דהתם נשתקע לגמרי שם חנה שמחמת חולי כמ"ש בג"פ ס"ק צ"ג ד"ה כתוב בקונד' וז"ל מאחר שלא נתקיים שם חנה שנשתקע וחזר לה שמה הראשון. משא"כ הכא במעשה דהר"פ אע"פ שהכל קורין לו בשם הראשון כיון שעתה נתנו לו שם חדש הרי י"ל שיקראו אותו בו אם מעט אם רב לכן ה"ל שם גמור רק שהוא ספק טפל ספק עיקר וכש"כ לפי תירוץ הראשון דהב"י לעיל מיניה סד"ה וכתוב עוד שם. דמיירי בנשתקע שם דמחמת חולי והיינו שיש זמן רב שכבר ידוע שנשתקע שם זה. א"כ לפ"ז במגרש בתוך חוליו י"ל להקדים שם זה ולכתוב על השני דמתקרי וכ"כ השואל בשו"ת שב יעקב חאה"ע סי' ל"ג שכן מעשים בכל יום. וז"ל ומעשה בכל יום בגט שכ"מ שנשתנה שמו ע"י חולי שכותבים בגט שם ההוא לעיקר אף שבן יומו הוא עכ"ל. גם בספר שארית יהודא ומהרח"ש סי' כ"ו ול"ב פי' דמיירי שנשתקע השם אלא דפי' שנשתקע שם ראשון וע"ז העיד הג"פ ס"ק צ"ז שראה לשון הקונדריסין והגירסא בהדיא והיו קורין אותו בשם ראשון א"כ ע"כ לפירושם מיירי שנשתקע שם השני וכתירוץ ראשון דהב"י ואפ"ה הצריך גט שני. א"כ מובן דהיכא דלא נשתקע כלל אף שאין קורא לו בו כגון במגרש מתוך חוליו י"ל להקדים שם זה ולכתוב על שמו הראשון דמתקרי דהא בו הוא נקרא בפי כל ע"כ יאות עליו לשון דמתקרי. ועל שם שניתן לו מ"ח שפיר יאות לכתוב ולהקדימו דהא זהו שמו:
בב"י סי' קכ"ט גבי מי שנשתנה שמו מ"ח בד"ה וכתוב עוד בקונדריסים כגון שבא לגרש מתוך החולי כו' וכיון שעדיין לא הוחזק בשם זה כו' לא נראה לו לכתוב שם זה תחלה שנראה שהוא עיקר שמו וגם לא רצה לכתוב שם הראשון תחלה דשמא לעולם שם שני עיקר אע"פ שעדיין לא הוחזק ולפיכך הצריך שני גיטין עכ"ל מבואר דאע"ג שלא הוחזק עדיין מ"מ חשוב מיהו לאחד משמותיו רק שהוא ספק שם טפל ספק שם עיקר. ומ"ש אח"כ ומ"מ משמע דמעשה שבא לפני הר"פ פליג כו' ושמא י"ל דשאני הכא כו'. וכוונתו דהתם נשתקע לגמרי שם חנה שמחמת חולי כמ"ש בג"פ ס"ק צ"ג ד"ה כתוב בקונד' וז"ל מאחר שלא נתקיים שם חנה שנשתקע וחזר לה שמה הראשון. משא"כ הכא במעשה דהר"פ אע"פ שהכל קורין לו בשם הראשון כיון שעתה נתנו לו שם חדש הרי י"ל שיקראו אותו בו אם מעט אם רב לכן ה"ל שם גמור רק שהוא ספק טפל ספק עיקר וכש"כ לפי תירוץ הראשון דהב"י לעיל מיניה סד"ה וכתוב עוד שם. דמיירי בנשתקע שם דמחמת חולי והיינו שיש זמן רב שכבר ידוע שנשתקע שם זה. א"כ לפ"ז במגרש בתוך חוליו י"ל להקדים שם זה ולכתוב על השני דמתקרי וכ"כ השואל בשו"ת שב יעקב חאה"ע סי' ל"ג שכן מעשים בכל יום. וז"ל ומעשה בכל יום בגט שכ"מ שנשתנה שמו ע"י חולי שכותבים בגט שם ההוא לעיקר אף שבן יומו הוא עכ"ל. גם בספר שארית יהודא ומהרח"ש סי' כ"ו ול"ב פי' דמיירי שנשתקע השם אלא דפי' שנשתקע שם ראשון וע"ז העיד הג"פ ס"ק צ"ז שראה לשון הקונדריסין והגירסא בהדיא והיו קורין אותו בשם ראשון א"כ ע"כ לפירושם מיירי שנשתקע שם השני וכתירוץ ראשון דהב"י ואפ"ה הצריך גט שני. א"כ מובן דהיכא דלא נשתקע כלל אף שאין קורא לו בו כגון במגרש מתוך חוליו י"ל להקדים שם זה ולכתוב על שמו הראשון דמתקרי דהא בו הוא נקרא בפי כל ע"כ יאות עליו לשון דמתקרי. ועל שם שניתן לו מ"ח שפיר יאות לכתוב ולהקדימו דהא זהו שמו:
גקיצור (מוכח מהב"י בשינוי שם מחמת החולי אף שהשם בן יומו חשוב שם רק דמספקא לן אם הוא עיקר או טפל):
דואף שבג"פ סס"ק צ"ג בד"ה העולה מכל הנזכר דג' חלוקים בדבר אם הש"מ שינו שמו ובא לגרש מיד אחר שינוי השם ועדיין לא נתפרסם שם השני אין כותבין אלא גט אחד עם שם הראשון וכל שום דאית ליה ואם כתבו בגט שם שני וכל שום הגט פסול. י"ל דוקא גבי וכל שום שלא הזכיר שם הראשון בפירוש ע"כ פסל כדעת הרמב"ם וש"ע סי' קכ"ט ס"ב ולדעת הרמ"ה בכולל שם העיקר בוכל שום הוי ספק מגורשת כמ"ש בטור. אבל אם כתב שמו הראשון בפירוש היינו שכתב שם שמחמת חולי עם דמתקרי פלוני שמו הראשון י"ל דכשר אף שאין קוראין לו רק בשמו הראשון כמבואר בהדיא בב"י לתירוצו השני. דטפל מיהו הוי עכ"פ. וכשכותב שני השמות בפירוש לא איכפת לן בדיעבד מה שהקדים שם הטפל כמ"ש בש"ע ס"ב. וכ"ש לתירוצו הראשון י"ל כן בפשיטות:
הקיצור (מ"ש הג"פ סס"ק צ"ג לפסול אם מיד אחר שינוי השם גירש וכ' שם השינוי עם וכל שום י"ל אם כתב דמתקרי על שם הראשון כשר כיון שהזכירו בפירוש):
וונלע"ד ראיה דשינוי שם שמשנים שמו במכוון מילתא היא אפילו תיומ"י לקריאת השם מתורה שלימה בפ' שלח (י"ג י"ו) ויקרא משה להושע בן נון יהושע. וארז"ל פ"ז דסוטה (דף ל"ד ע"ב) דהיינו שביקש עליו רחמים י"ה יושיעך מעצת מרגלים. והקשה האוה"ח למה א"כ שינה שמו ה"ל לבקש עליו רחמים לבד. ועכצ"ל דכוונתו שיהיה בשמו ממש שם י"ה. שעי"ז י"ה יושיעך כו' וכ"מ בסנהדרין (דף ק"ז סע"א) ובמדרש בראשית רבה פ' לך לך ר"פ מ"ז ור"פ וארא. דזהו היו"ד שניטל משם שרי. שהיה צווח עד שניתן בשמו של יהושע. ודוקא ע"י שנקבע בשמו של יהושע ממש עי"ז ביקש משה רחמים י"ה יושיעך כו'. דשמא מילתא היא. וכדאמרינן ר' מאיר הוה דייק בשמא בפב"ת דיומא (דף פ"ג ע"ב). וכמובן ממ"ש בתורה וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו. וארז"ל ע"ז ברבות בראשית פי"ז חכמתו מרובה משלכם כו' ע"ש. וכיון שכן משמע ודאי שנתכוין משה רבינו ע"ה שיהי' שמו יהושע ממש. ועי"ז י"ה יושיעך כו'. וע"ד מ"ש שרי אשתך כו' כי שרה שמה. ועי"ז וברכתי אותה כו' וכדלקמן. וא"כ מוכח דתומ"י שנקרא שמו כן חשוב זה שמו ממש. דאלת"ה אלא עד שיוחזק שלשים יום. א"כ ה"ל לחוש שבתוך זמן זה יתפתה לעצת מרגלים ח"ו ומאי מהני לי' השם. ה"ל לבקש רחמים בלבד. דהא אמרינן בסוטה (דף ל"ה ע"א) ע"פ וילכו ויבואו א"ר יוחנן משום רשב"י מקיש הליכה לביאה מה ביאה בעצה רעה אף הליכה בעצה רעה. ופרש"י שמתחלה להוציא דבה נתכוונו. וכן פרש"י בחומש. וכ"מ עוד ברש"י בחומש בפסוק ויבא עד חברון ובפסוק ויכרתו משם זמורה כו'. איברא ברבות פ' שלח אומר שלאחר ארבעים יום נתהפכו כו'. א"ו דתומ"י שקראו לו הוקבע לו שם זה ממש עד דמהני להיות י"ה יושיעך כו'. וא"כ ה"נ לענין שינוי שם מחמת חולי דג"כ מתפללין עליו ומברכים אותו ושע"י שינוי זה השם יושיעו הש"י ויקימו מחוליו. ה"ז ממש מעין ומדוגמא דויקרא משה להושע כו' שג"כ ביקש רחמים שע"י שינוי השם כו'. א"כ מזה נלמוד דע"י תפלה זו ושינוי השם נקבע לו מיד כן זה השם. ואפשר שמזה קצת ראיה לעדות השואל שבתשו' שב"י דלעיל:
זקיצור (ראיה מהש"ס פרק אלו נאמרין (דף ל"ד ע"ב) דתיומ"י לקריאת השם חשוב שמו יעו"ש):
חב
והנה הג"פ סעיף י"ח ס"ק צ"ג כ' וענ"ל דדין זה דשם שינוי מחמת חולי הוא עיקר הוו מילי דסברא ושרשו פתוח אלי מים התלמוד דאמרי' בפ"ק דר"ה (דף ט"ז ע"ב) אמר ר' יצחק ד' דברים מקרעים גז"ד של אדם כו' שינוי השם ויליף התם שינוי השם דכתיב שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה. וכתיב וברכתי אותה כו' וכיון דחזינן דשינוי השני אלים לקרוע גזר דין ולהחשיבו כאיש אחר אלמא דשם השני עיקר כו' וכיון דשם השני עיקר אע"ג דרובא קרו ליה בשם ראשון ופורתא בשם שני עושים עיקר מהשם השני כו' והביא שם ד' המבי"ט שלא כתב כן והוא נחלק עליו. ולענ"ד יש ראיה ע"ז ג"כ מתלמוד ערוך ספ"ק דברכות (דף י"ג ע"א) דאפילו רק יחיד או יחידים קורים אותה בשם השני ורובא דעלמא קורין אותה בשם הראשון אפ"ה שם השני עיקר כיון שנשתנה מסיבה חזקה היינו מחמת חולי. והוא מדאמרינן התם אלא מעתה הקורא לשרה שרי הכא נמי (ר"ל שיהיה עובר בלאו כמו הקורא לאברהם אברם ע"ש) ומשני התם קודב"ה לאברהם אמר שרי אשתך לא תקרא את שמה כו' ופי' מהרש"א שם בחידושי אגדות דלא נעקר שם הראשון רק לגבי אברהם כדאמרינן אמר לאברהם כו' ע"ש. הרי אף שלא נעקר שם שרי רק לגבי אברהם וכל עירה ומדינתה היו קורין אותה כשמה הראשון שרי. אפילו הכי חשוב שם שרה עיקר והיינו כיון דנשתנה לסיבה חזקה וכמ"כ הוא ענין שינוי שם מחמת חולי דג"כ משנים אותו ע"פ תורה להצילו ולקרוע גזר דינו. א"כ אף אם מיעוטא דמיעוטא קורין לו בשם זה היינו בני ביתו. או אפילו רק אשתו וכה"ג חשוב שם זה לעיקר כהנ"ל דשרי שרה. אך ק"ל ע"ד מהרש"א דא"כ איך יפרש משארז"ל בסנהדרין (דף ק"ז סע"א) ומה יו"ד שנטלתי משרי עומד וצווח כמה שנים עד שבא יהושע והוספתי לו כו' וכ"ה ברבות לך לך ר"פ מ"ז. ולדברי מהרש"א כיון שלא נעקר שם שרי כלל רק אצל אברהם וכל העולם קורין אותה שרי. א"כ הרי לא ניטל היו"ד כלל משרי כ"א שהיו לה שני שמות שרי ושרה. אע"כ צ"ל דאברהם נצטווה בלאו שלא יקרא אותה שרי. ולשאר כל העולם ליכא לאו. אבל עכ"ז נשתנה שמה לשרה. או י"ל ע"ד מ"ש ר"ת בתוספות פ"ד דגיטין (דף ל"ד ע"ב) ד"ה והוא דאתחזק. חלילה להזכיר כו' וא"כ עד"ז שם שרי שהיו קורין לה הא"י לבד לאו כלום הוא. מיהו לא דמי כלל לשם דא"י כמובן. מיהו יש לדחות דשם שאני שע"פ הדבור נצטוה לקרות שמה שרה. לכן חשוב זה עיקר שמה. והנה ע"כ צריכין אנו לחלק בין שינה שמו מחמת חולי כנד"ז ובין שינה שמו בלא זה לפמ"ש בתשו' מהריב"ל שבסוף חלק שני סי' צ' גבי איש שבא בעיר אחת והחזיק את שמו ראובן כו' ואח"כ נודע מארץ מולדתו ששם לא נקרא בשם זה כלל. וז"ל ולכולהו פירושי היה נראה לכאורה דאם נודע בודאי שהחליף את שמו כנדון דידן הגט הוא פסול. אבל הרא"ש ז"ל כתב בפרק השולח דאפילו נודע בודאי שהחליף את שמו שאין לנו אלא השם שהחזיק בו שלשים יום לפנינו כו' עכ"ל. וכ"כ בג"פ סי' ק"כ סעיף ג' ס"ק י"ז ואם נודע בודאי שהחליף את שמו היה נראה מלשון רש"י דהגט פסול. אך הרא"ש כתב כו' דאין לנו אלא שם שמחזיק לעצמו עכ"ל. וא"כ לדברי רש"י דהוחזק שלשים יום לא מהני כלל אם באמת החליף את שמו. ע"כ צריך לומר הא דאמרינן בהדיא בגמרא דשינוי השם מילתא היא היינו כשמשנה את שמו מחמת חולי וכה"ג דיש לשינוי שם בכה"ג מקור מן התורה כמ"ש גבי שרי שרה וגבי הושע יהושע. משא"כ כשמחליף שמו בלי סיבה כזו לאו כלום הוא. (הג"ה. מיהו המכתב מאליהו שער ד' סס"י ל"ג סתר דברי מהריב"ל דגם רשב"ם והנ"י אין חולקין כלל על דינו דהרא"ש ודבריהם אינו אלא לענין החשש דילמא ממטי גיטא לאתתא דהאיך כו' יעו"ש. ודבריו נכונים עכ"ה). וכיון שכן מוכרח דלפרש"י דחזקה דשלשים יום לאו מילתא היא כלל להחזיק שם חדש לפ"ד מהריב"ל כ"א אנן סמכינן אחזקה דשלשים יום שבאמת שמו כן. וא"כ היכא שיוכל לשנות שמו כמו מחמת חולי וכה"ג שמסכימים אבותיו וקרוביו לשנות שמו ומשנים שמו ע"י תפלה וברכה אזי מיד חל השם וכמו בקריאת השם בלידה או בשעת המילה כו' וא"צ לזה למ"ד יום. וא"כ יש לנו לומר שהרא"ש כיון דמקיל טפי מרש"י וס"ל שיוכל לשנות שמו גם בלי סיבה חזקה ומהני כשהוחזק כן שלשים יום. א"כ כש"כ שיודה לרש"י דכשמשנה שמו מחמת סיבה חזקה כמו מחמת חולי דמוקבע לו השם אפילו תוך שלשים יום ותיומ"י כשברכוהו וקראו לו השם כן בבהכ"נ כו' ולא דמי למ"ש בב"י סד"ה ואם נשתקע שם ישראל ממנו שאין כותבין שם דיהדות עד שיחזיק עצמו שלשים יום עכ"ל דהתם מיירי כשגם אחר שמחזיק שם דיהדות אינו שב לדת יהודית ע"כ שינוי שם זה אין לו סיבה חזקה כיון שהוא אינה משנה עצמו ע"י שמו זה. משא"כ הכא. ואה"נ גם שם אם שב לדת יהודית ומחזיק שמו דיהדות י"ל שיודה הב"י שא"צ כלל למ"ד יום. ובלאו הכי יש חולקים על הב"י אפילו בנשתקע שם דיהדות כמ"ש הב"ש סק"י והג"פ ס"ק כ"ד. א"כ לפ"ז תיומ"י יוכל לכתוב ולהקדים שם זה בגט ועל שם השני דמתקרי. אך הג"פ סס"ק צ"ג מחלק בזה לשני חלקים שאחר ג' או ד' ימים ששינו שמו דנתפרסם השני י"ל דהוה עיקר שמו וי"ל דהוי טפל. אבל מיד אחר השינוי קודם שנתפרסם זה השם ודאי שאין זה עיקר השם כו' ע"ש. ומ"מ נראה מדבריו ג"כ דטפל מיהו הוי. וכבר נתבאר דאם כ' השם הטפל. דמתקרי ע"ש העיקר כשר דיעבד. ומכ"ש הכא שלדעת עדות השואל בתשו' שב"י אינו טפל כלל. ועוד דעכ"פ אין זה שינה שמו שהרי זה השם ניתן לו א"כ אין זה שינוי עכ"פ והשם שנקרא בו בפי כל נכתב דמתקרי פלוני:
והנה הג"פ סעיף י"ח ס"ק צ"ג כ' וענ"ל דדין זה דשם שינוי מחמת חולי הוא עיקר הוו מילי דסברא ושרשו פתוח אלי מים התלמוד דאמרי' בפ"ק דר"ה (דף ט"ז ע"ב) אמר ר' יצחק ד' דברים מקרעים גז"ד של אדם כו' שינוי השם ויליף התם שינוי השם דכתיב שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה. וכתיב וברכתי אותה כו' וכיון דחזינן דשינוי השני אלים לקרוע גזר דין ולהחשיבו כאיש אחר אלמא דשם השני עיקר כו' וכיון דשם השני עיקר אע"ג דרובא קרו ליה בשם ראשון ופורתא בשם שני עושים עיקר מהשם השני כו' והביא שם ד' המבי"ט שלא כתב כן והוא נחלק עליו. ולענ"ד יש ראיה ע"ז ג"כ מתלמוד ערוך ספ"ק דברכות (דף י"ג ע"א) דאפילו רק יחיד או יחידים קורים אותה בשם השני ורובא דעלמא קורין אותה בשם הראשון אפ"ה שם השני עיקר כיון שנשתנה מסיבה חזקה היינו מחמת חולי. והוא מדאמרינן התם אלא מעתה הקורא לשרה שרי הכא נמי (ר"ל שיהיה עובר בלאו כמו הקורא לאברהם אברם ע"ש) ומשני התם קודב"ה לאברהם אמר שרי אשתך לא תקרא את שמה כו' ופי' מהרש"א שם בחידושי אגדות דלא נעקר שם הראשון רק לגבי אברהם כדאמרינן אמר לאברהם כו' ע"ש. הרי אף שלא נעקר שם שרי רק לגבי אברהם וכל עירה ומדינתה היו קורין אותה כשמה הראשון שרי. אפילו הכי חשוב שם שרה עיקר והיינו כיון דנשתנה לסיבה חזקה וכמ"כ הוא ענין שינוי שם מחמת חולי דג"כ משנים אותו ע"פ תורה להצילו ולקרוע גזר דינו. א"כ אף אם מיעוטא דמיעוטא קורין לו בשם זה היינו בני ביתו. או אפילו רק אשתו וכה"ג חשוב שם זה לעיקר כהנ"ל דשרי שרה. אך ק"ל ע"ד מהרש"א דא"כ איך יפרש משארז"ל בסנהדרין (דף ק"ז סע"א) ומה יו"ד שנטלתי משרי עומד וצווח כמה שנים עד שבא יהושע והוספתי לו כו' וכ"ה ברבות לך לך ר"פ מ"ז. ולדברי מהרש"א כיון שלא נעקר שם שרי כלל רק אצל אברהם וכל העולם קורין אותה שרי. א"כ הרי לא ניטל היו"ד כלל משרי כ"א שהיו לה שני שמות שרי ושרה. אע"כ צ"ל דאברהם נצטווה בלאו שלא יקרא אותה שרי. ולשאר כל העולם ליכא לאו. אבל עכ"ז נשתנה שמה לשרה. או י"ל ע"ד מ"ש ר"ת בתוספות פ"ד דגיטין (דף ל"ד ע"ב) ד"ה והוא דאתחזק. חלילה להזכיר כו' וא"כ עד"ז שם שרי שהיו קורין לה הא"י לבד לאו כלום הוא. מיהו לא דמי כלל לשם דא"י כמובן. מיהו יש לדחות דשם שאני שע"פ הדבור נצטוה לקרות שמה שרה. לכן חשוב זה עיקר שמה. והנה ע"כ צריכין אנו לחלק בין שינה שמו מחמת חולי כנד"ז ובין שינה שמו בלא זה לפמ"ש בתשו' מהריב"ל שבסוף חלק שני סי' צ' גבי איש שבא בעיר אחת והחזיק את שמו ראובן כו' ואח"כ נודע מארץ מולדתו ששם לא נקרא בשם זה כלל. וז"ל ולכולהו פירושי היה נראה לכאורה דאם נודע בודאי שהחליף את שמו כנדון דידן הגט הוא פסול. אבל הרא"ש ז"ל כתב בפרק השולח דאפילו נודע בודאי שהחליף את שמו שאין לנו אלא השם שהחזיק בו שלשים יום לפנינו כו' עכ"ל. וכ"כ בג"פ סי' ק"כ סעיף ג' ס"ק י"ז ואם נודע בודאי שהחליף את שמו היה נראה מלשון רש"י דהגט פסול. אך הרא"ש כתב כו' דאין לנו אלא שם שמחזיק לעצמו עכ"ל. וא"כ לדברי רש"י דהוחזק שלשים יום לא מהני כלל אם באמת החליף את שמו. ע"כ צריך לומר הא דאמרינן בהדיא בגמרא דשינוי השם מילתא היא היינו כשמשנה את שמו מחמת חולי וכה"ג דיש לשינוי שם בכה"ג מקור מן התורה כמ"ש גבי שרי שרה וגבי הושע יהושע. משא"כ כשמחליף שמו בלי סיבה כזו לאו כלום הוא. (הג"ה. מיהו המכתב מאליהו שער ד' סס"י ל"ג סתר דברי מהריב"ל דגם רשב"ם והנ"י אין חולקין כלל על דינו דהרא"ש ודבריהם אינו אלא לענין החשש דילמא ממטי גיטא לאתתא דהאיך כו' יעו"ש. ודבריו נכונים עכ"ה). וכיון שכן מוכרח דלפרש"י דחזקה דשלשים יום לאו מילתא היא כלל להחזיק שם חדש לפ"ד מהריב"ל כ"א אנן סמכינן אחזקה דשלשים יום שבאמת שמו כן. וא"כ היכא שיוכל לשנות שמו כמו מחמת חולי וכה"ג שמסכימים אבותיו וקרוביו לשנות שמו ומשנים שמו ע"י תפלה וברכה אזי מיד חל השם וכמו בקריאת השם בלידה או בשעת המילה כו' וא"צ לזה למ"ד יום. וא"כ יש לנו לומר שהרא"ש כיון דמקיל טפי מרש"י וס"ל שיוכל לשנות שמו גם בלי סיבה חזקה ומהני כשהוחזק כן שלשים יום. א"כ כש"כ שיודה לרש"י דכשמשנה שמו מחמת סיבה חזקה כמו מחמת חולי דמוקבע לו השם אפילו תוך שלשים יום ותיומ"י כשברכוהו וקראו לו השם כן בבהכ"נ כו' ולא דמי למ"ש בב"י סד"ה ואם נשתקע שם ישראל ממנו שאין כותבין שם דיהדות עד שיחזיק עצמו שלשים יום עכ"ל דהתם מיירי כשגם אחר שמחזיק שם דיהדות אינו שב לדת יהודית ע"כ שינוי שם זה אין לו סיבה חזקה כיון שהוא אינה משנה עצמו ע"י שמו זה. משא"כ הכא. ואה"נ גם שם אם שב לדת יהודית ומחזיק שמו דיהדות י"ל שיודה הב"י שא"צ כלל למ"ד יום. ובלאו הכי יש חולקים על הב"י אפילו בנשתקע שם דיהדות כמ"ש הב"ש סק"י והג"פ ס"ק כ"ד. א"כ לפ"ז תיומ"י יוכל לכתוב ולהקדים שם זה בגט ועל שם השני דמתקרי. אך הג"פ סס"ק צ"ג מחלק בזה לשני חלקים שאחר ג' או ד' ימים ששינו שמו דנתפרסם השני י"ל דהוה עיקר שמו וי"ל דהוי טפל. אבל מיד אחר השינוי קודם שנתפרסם זה השם ודאי שאין זה עיקר השם כו' ע"ש. ומ"מ נראה מדבריו ג"כ דטפל מיהו הוי. וכבר נתבאר דאם כ' השם הטפל. דמתקרי ע"ש העיקר כשר דיעבד. ומכ"ש הכא שלדעת עדות השואל בתשו' שב"י אינו טפל כלל. ועוד דעכ"פ אין זה שינה שמו שהרי זה השם ניתן לו א"כ אין זה שינוי עכ"פ והשם שנקרא בו בפי כל נכתב דמתקרי פלוני:
טג
וכן נראה דעת התורת גיטין להקל בנדון כזה שלפנינו דהנה הת"ג סי' קכ"ט בביאורים ס"ק כ"ד הביא תשובת החמ"ח דמכשיר בגירש בחוליו בשם דמחמת חולי לבד ואיך שמדברי הב"ש סס"ק ל"ה משמע דחולק ע"ז מדכתב מיהו בדיעבד אם גירש בשם הראשון כשר. משמע דבשם שני לבד פסול. והוא ז"ל כ' ע"ז ואף שמסתברין ד' הב"ש דנראה דכל שם שלא החזיק שלשים יום לא הוי שם כדמוכח בפ' גט פשוט מ"מ בזה אפשר כהחמ"ח דאפשר דשם חולי עדיף כו' וכן הג"פ מכשיר בזה כו' אבל בשניהם ביחד בלא דמתקרי צ"ע עכ"ל. ואף שלפע"ד במחכ"ת יש להשיב על דבריו. מה שהביא ראיה מפרק גט פשוט כבר נתבאר דשם קאי לענין דלא חיישינן שהחליף שמו ע"ז לא מהני פחות מל' יום. ותדע דלאביי מהני היכא דקרו ליה ועני. אבל לענין מי שקובע לו שם אין ראיה כ"כ משם. ובדרך דמיון יש להביא קצת סמך לדבר דאפילו בפחות משלשים יום חשוב שם. מהא דאיתא ספ"ג דשבועות (דף כ"ט ע"א) ואסיק ליה שמא גמלא וכי קא משתבע אדעתא דידיה משתבע וכי תימא בתר פומיה אזלינן כו' ע"ש. משמע אי לאו בתר פומיה אזלינן כ"א בתר דעתא דידי' אזי מיד דאסיק ליה שמיה גמלא חשוב שם ואינו נשבע לשקר באמרו שראיתי גמל פורח באויר אף שהוא צפור דהא איהו קבע ליה שם גמל. א"כ אף דקיי"ל בתר פומיה אזלינן מ"מ היכא שקבעו לו שם בדבור פה ע"י המתפללים עליו ומברכים אותו שיקרא שמו כך וכך ושעי"ז יפדה מחוליו. שפיר י"ל משם דתיומ"י חשוב שם. גם מ"ש דהג"פ מכשיר בזה כהחמ"ח. זה אינו דהג"פ אינו מכשיר אפילו אחר ג' וד' ימים אלא כשכתב השם השני עם וכל שום דאית ליה. אבל בלא וכל שום כ"א בשם השני לבד לא נתבאר בדבריו להקל. וע' בג"פ סס"ק ח' דאין להקל בכה"ג כ"א כשהוא שעת הדחק ואיכא עיגון גדול יעו"ש. ומ"מ כ"ז לענין אם כתב שם דמחמת חולי לבד שאף בכה"ג מכשיר החמ"ח ולדעת הת"ג גם הג"פ מכשיר בזה. א"כ נקוט מיהו לנידון שלפנינו שכתב שם השינוי. דמתקרי שם הראשון. דודאי כשר וישר. דגם הב"ש שכ' הת"ג שחולק על החמ"ח היינו כשכתב שם השינוי לבד דמ"ש הב"ש מיהו בדיעבד אם גירש בשם הראשון כשר. דמשמע הא אם גירש בשם השני פסול כמו שדייק מזה התו"ג זהו ודאי כשכתב שם השני לבד בלי דמתקרי על שם הראשון ואף שכללו בכל שום י"ל דפסול ולשיטתי' אזיל דפוסל בכותב שם הטפל לבד בין בלי וכל שום בין עם וכל שום. אלא כשכתב דמתקרי על שם הראשון מכשיר דיעבד כמ"ש רס"י קכ"ט סק"ג וסק"ד. וס"ל דכאן שם השני הוי טפל. ולכן פוסל בכותבו לבד. אבל כשכתב דמתקרי שם הראשון ודאי אין הב"ש חולק דכשר דהא אז אין שייך לפסול רק מדין שינה שמו כו'. ואיזה שינוי יש כאן מאחר שקבעו לו שם זה בפרסום ולסיבה חזקה. ומנהג העולם כך לשנות שם בכה"ג ע"פ התורה שלמדנו חז"ל. א"כ ודאי אין כאן שום דררא וחששא דשינוי השם. וכן מבואר בהדיא בב"ש סעיף ב' סס"ק ד' להכשיר דיעבד בכה"ג כמו שיובא בסמוך. ולפע"ד יש ללמוד במכש"כ מהדין הנזכר בש"ע סי' קכ"ט ס"ך. וע' בג"פ סעי' זיי"ן ס"ק ל"א וי"ל דהכל הולך אחר המנהג כו' ע"ש. וע' בספר שו"ת תודת שלמים סס"י א'. ומדין שעשה את שם הטפל עיקר אין לפוסלו כיון ששניהם כתובים בפירוש כמבואר בש"ע רס"י קכ"ט ס"ב ומוסכם הוא מכל האחרונים וכ"פ הג"פ שם ס"ק י"ג. והב"ש שם לא החמיר רק כשלא ניתן הגט עדיין ע"ש ססק"ד וע"ז הביא ראיה מדברי הר"פ הנזכר לעיל. ומראייתו זו מבואר בהדיא דס"ל דבנ"ד חשוב שם טפל עכ"פ וכשכבר ניתן הגט כשר אף שלא במקום עיגון. מכש"כ במקום יבם קטן כנ"ד. ואע"פ שהתוי"ט החמיר בכה"ג ג"כ. אין לחוש לזה במקום שהחמ"ח והג"פ והב"ש מכשירים בהדיא. וכ"נ מדברי הב"י בתשו' כמו שיתבאר לקמן. ועוד שגם התוי"ט י"ל שלא החמיר רק כשאפשר ליתן חליצה מיד כמבואר שם בהשאלה. שהמניעה רק שהאי גברא יכול לומר לא אתסר עלי אחות החלוצה כו'. אבל במקום יבם קטן כנ"ד י"ל שהי' מקיל ג"כ. וגם בנדון התוי"ט לא כ' דמתקרי ביניהם וכ' הת"ג דזה גרע יותר כו' כנז' לעיל:
וכן נראה דעת התורת גיטין להקל בנדון כזה שלפנינו דהנה הת"ג סי' קכ"ט בביאורים ס"ק כ"ד הביא תשובת החמ"ח דמכשיר בגירש בחוליו בשם דמחמת חולי לבד ואיך שמדברי הב"ש סס"ק ל"ה משמע דחולק ע"ז מדכתב מיהו בדיעבד אם גירש בשם הראשון כשר. משמע דבשם שני לבד פסול. והוא ז"ל כ' ע"ז ואף שמסתברין ד' הב"ש דנראה דכל שם שלא החזיק שלשים יום לא הוי שם כדמוכח בפ' גט פשוט מ"מ בזה אפשר כהחמ"ח דאפשר דשם חולי עדיף כו' וכן הג"פ מכשיר בזה כו' אבל בשניהם ביחד בלא דמתקרי צ"ע עכ"ל. ואף שלפע"ד במחכ"ת יש להשיב על דבריו. מה שהביא ראיה מפרק גט פשוט כבר נתבאר דשם קאי לענין דלא חיישינן שהחליף שמו ע"ז לא מהני פחות מל' יום. ותדע דלאביי מהני היכא דקרו ליה ועני. אבל לענין מי שקובע לו שם אין ראיה כ"כ משם. ובדרך דמיון יש להביא קצת סמך לדבר דאפילו בפחות משלשים יום חשוב שם. מהא דאיתא ספ"ג דשבועות (דף כ"ט ע"א) ואסיק ליה שמא גמלא וכי קא משתבע אדעתא דידיה משתבע וכי תימא בתר פומיה אזלינן כו' ע"ש. משמע אי לאו בתר פומיה אזלינן כ"א בתר דעתא דידי' אזי מיד דאסיק ליה שמיה גמלא חשוב שם ואינו נשבע לשקר באמרו שראיתי גמל פורח באויר אף שהוא צפור דהא איהו קבע ליה שם גמל. א"כ אף דקיי"ל בתר פומיה אזלינן מ"מ היכא שקבעו לו שם בדבור פה ע"י המתפללים עליו ומברכים אותו שיקרא שמו כך וכך ושעי"ז יפדה מחוליו. שפיר י"ל משם דתיומ"י חשוב שם. גם מ"ש דהג"פ מכשיר בזה כהחמ"ח. זה אינו דהג"פ אינו מכשיר אפילו אחר ג' וד' ימים אלא כשכתב השם השני עם וכל שום דאית ליה. אבל בלא וכל שום כ"א בשם השני לבד לא נתבאר בדבריו להקל. וע' בג"פ סס"ק ח' דאין להקל בכה"ג כ"א כשהוא שעת הדחק ואיכא עיגון גדול יעו"ש. ומ"מ כ"ז לענין אם כתב שם דמחמת חולי לבד שאף בכה"ג מכשיר החמ"ח ולדעת הת"ג גם הג"פ מכשיר בזה. א"כ נקוט מיהו לנידון שלפנינו שכתב שם השינוי. דמתקרי שם הראשון. דודאי כשר וישר. דגם הב"ש שכ' הת"ג שחולק על החמ"ח היינו כשכתב שם השינוי לבד דמ"ש הב"ש מיהו בדיעבד אם גירש בשם הראשון כשר. דמשמע הא אם גירש בשם השני פסול כמו שדייק מזה התו"ג זהו ודאי כשכתב שם השני לבד בלי דמתקרי על שם הראשון ואף שכללו בכל שום י"ל דפסול ולשיטתי' אזיל דפוסל בכותב שם הטפל לבד בין בלי וכל שום בין עם וכל שום. אלא כשכתב דמתקרי על שם הראשון מכשיר דיעבד כמ"ש רס"י קכ"ט סק"ג וסק"ד. וס"ל דכאן שם השני הוי טפל. ולכן פוסל בכותבו לבד. אבל כשכתב דמתקרי שם הראשון ודאי אין הב"ש חולק דכשר דהא אז אין שייך לפסול רק מדין שינה שמו כו'. ואיזה שינוי יש כאן מאחר שקבעו לו שם זה בפרסום ולסיבה חזקה. ומנהג העולם כך לשנות שם בכה"ג ע"פ התורה שלמדנו חז"ל. א"כ ודאי אין כאן שום דררא וחששא דשינוי השם. וכן מבואר בהדיא בב"ש סעיף ב' סס"ק ד' להכשיר דיעבד בכה"ג כמו שיובא בסמוך. ולפע"ד יש ללמוד במכש"כ מהדין הנזכר בש"ע סי' קכ"ט ס"ך. וע' בג"פ סעי' זיי"ן ס"ק ל"א וי"ל דהכל הולך אחר המנהג כו' ע"ש. וע' בספר שו"ת תודת שלמים סס"י א'. ומדין שעשה את שם הטפל עיקר אין לפוסלו כיון ששניהם כתובים בפירוש כמבואר בש"ע רס"י קכ"ט ס"ב ומוסכם הוא מכל האחרונים וכ"פ הג"פ שם ס"ק י"ג. והב"ש שם לא החמיר רק כשלא ניתן הגט עדיין ע"ש ססק"ד וע"ז הביא ראיה מדברי הר"פ הנזכר לעיל. ומראייתו זו מבואר בהדיא דס"ל דבנ"ד חשוב שם טפל עכ"פ וכשכבר ניתן הגט כשר אף שלא במקום עיגון. מכש"כ במקום יבם קטן כנ"ד. ואע"פ שהתוי"ט החמיר בכה"ג ג"כ. אין לחוש לזה במקום שהחמ"ח והג"פ והב"ש מכשירים בהדיא. וכ"נ מדברי הב"י בתשו' כמו שיתבאר לקמן. ועוד שגם התוי"ט י"ל שלא החמיר רק כשאפשר ליתן חליצה מיד כמבואר שם בהשאלה. שהמניעה רק שהאי גברא יכול לומר לא אתסר עלי אחות החלוצה כו'. אבל במקום יבם קטן כנ"ד י"ל שהי' מקיל ג"כ. וגם בנדון התוי"ט לא כ' דמתקרי ביניהם וכ' הת"ג דזה גרע יותר כו' כנז' לעיל:
יוענ"ל ראי' מדברי פסקי מהרא"י סי' רי"א דמוכח שם מדבריו דשם דמחמת חולי אף שנשתקע אם כתבו עם השם הקבוע בגט אינו מזיק ואדרבה טפי מעלי יעו"ש בפסקי מהרא"י גבי דע לך דנראה דהגט הזה כשר כו'. וכן בתשוב' שבספר שמות בש"נ אות שי"ן דף ק"ה נשאל על דין זה היינו שם שניתן מחמת חולי ונשתקע לגמרי וכ' בגט שם זה עם שמה הראשון בלשון דמתקרי והאריך הרבה וסיים וז"ל לכן נלע"ד דאם אפשר לתקן העיוות בנקל דיש יבם מוכן וראוי לחלוץ נלע"ד דמהיות טוב יש לחוש לסברות הנזכר ולהצריכה חליצה דבלאו הכי אסורה לכהונה. אך אם יש איזה עיגון בדבר נלע"ד דיש מקום להכשיר כו' וכפי מה שהארכתי לעיל עכ"ל. והביאו הג"פ ס"ק צ"ו וחלק עליו מעט והעלה שאין להכשיר אא"כ מקצת בני העיר זוכרים שמה הנשתקע אע"ג דלא קרו לה בו. אך לא הביא ד' מהרא"י דס"ל כהספר שמות. והמכמ"א שע"ד סי' י"ג הביא ג"כ ד' מהרא"י וד' הס"ש הנ"ל וחלק עליו לפסול בכ' שם הנשתקע. ומ"מ אף לדבריהם אינו רק פסול דרבנן. ולא אכניס עצמי במחלקותם זו. רק כיון דעכ"פ מוכרח מהב"י והש"ע סעי' י"ח והב"ש שם ס"ק ל"ה דשם שניתן לו מחמת חולי אף אם גירש תיומ"י בחוליו עדיף טובא משם הנשתקע. דבשם הנשתקע א"צ לכותבו כלל לפי דיעה הראשונה שבש"ע שם וכן הסכים הב"ש ס"ק ל"ה. ובגירש בחוליו צריך שני גיטין לכתחלה. וגם לתירוץ הב' שבב"י א"צ שני גיטין רק משום דלא ידעינן אם הוא עיקר או טפל כו'. וכיון שכן דעדיף טובא משם הנשתקע וכ"כ ג"כ בפשיטות בתשובת ב"י סי' (ט"ו) [י"א] השואל והב"י לא נחלק ע"ז ואדרבה כן דעתו ג"כ וכמש"ל אות א'. א"כ לא מיבעיא לפ"ד מהרא"י והס"ש דמכשרי אפילו בשם הנשתקע כשכתבו עם השם שקורין בו דכ"ש וק"ו דבנד"ז הגט כשר אלא אפילו לפ"ד הג"פ והמכמ"א דפסלי שם מדרבנן הכא יודו בודאי דהוא כשר וישר. ובפרט לפ"ד הג"פ דהכשיר גם בשם הנשתקע אם מקצת בני העיר זוכרים כו':
יאד
וכן יש להביא ראיה להקל בזה. מתשו' הרב"י עצמו סי' (ט"ו) [י"א] (שהוא הנדון של המבי"ט שמשם מקור החומרא של התוי"ט) שז"ל השאלה שכ"מ ששינו את שמו בחוליו מיצחק לחיים בקהל גדול של גירוש פה ברוסה בהסכמת הצבור וקרוביו כמנהג ואחר שעה שהחליפו את שמו נתן גט לאשתו כדי שלא תזקק ליבם. וכתבו בגט יצחק וכל שום אחרן כי לא ידעו מסדרי הגט משינוי השם כי היו בבית החולה בשעת המצלאין כו' ויש מן החכמים שהם פוסלים גט זה כו' דשם השינוי עיקר כו' והאריך בזה. וע"ז השיב הרב"י וז"ל הטיבו אשר דברו להכשיר הגט ההוא וקרוב הדבר שאם היו כותבים שם שני ולא שם א' שהיה פסול כיון שכללוהו בוכל שום דמחזי שהשם הוא טפל (אשר מדבריו אלה מבואר דלא פסל רק משום חסרון שם הראשון שעשאוהו טפל ולא כתבוהו בגט כלל וכדעת הרמב"ם בש"ע סי' קכ"ט ס"ב אבל לא עלה על דעתו לומר שהפיסול מחמת שכתבו שם השינוי דעדיין אינו שמו עד שיוחזק. א"ו מוכרח שבזה ס"ל בפשיטות דחשוב שמו וכמ"ש בהשאלה שם שיש חילוק גדול בין מי שנשתנה שמו מחמת חולי לנשתנה שמו מחמת מרדין או מחמת דבר אחר כו' מפני שהוא ע"י הסכמת הקהל והוא בא לכוונת הצלתו מן המות דשינוי השם הוא מארבעה דברים שמקרעים גזר דינו של אדם וחשוב מוחזק לשעתו כו' ועיין במהרי"ק שרש צ"ח. וע"ז נראה דמסכים הב"י ג"כ אלא דמ"מ ס"ל דשם שנקרא בו בפי כל הוא עיקר יותר וע"כ פסול מפני שעשו את העיקר טפל וכללוהו בוכל שום. ומ"ש הב"י שם בתשובה הנ"ל אח"כ חילוק זה אין לו רמז בתלמוד כבר תמה ע"ז הג"פ ס"ק צ"ג ופי' דבריו דאין לו רמז שאע"פ שלא נתפרסם עדיין יהיה חשוב עיקר אלא חשוב טפל וכן בתשו' שבספר שמות דף ק"ו ע"ב ודף ק"ז שיש סברא דשם שמחמת חולי חמור משמו הראשון שבשעת מילה. א"כ כמו שם מיד כשקוראים לו שם בשעת מילה חשוב זה שמו וא"צ חזקה שלשים יום. כמ"כ י"ל כאן כשמשנים שמו מחמת חולי. אלא דהכא אין חשוב לשם עיקר עדיין כיון שכבר יש לו שם ראשון שנקרא בו עתה בפי כל אבל עכ"ז שם טפל מיהו הוי אף בו ביום שקראוהו ובירכוהו בו. א"כ בנ"ד שהזכירו שני השמות בפירוש שמאי דמתקרי נפתלי הוא כשר גם להרב"י) ודמי לההוא דקרו לה רובא מרים ופורתא שרה (מזה מוכח ג"כ דס"ל דה"ל שם טפל עכ"פ כהא דפורתא שרה) שהרי מ"ש החולקים על המכשירים בהכחשת הקדמתם שאחר ששינו את שמו בבהכ"נ אין לך פרסום גדול מזה כו' עד ומיד נודע הדבר לכולם דברים בטלים הם שהרי ראינו שמסדר הגט וכל העומדים שם בבית החולה לא נודע להם מהשם השני כלל. וה"ל בית החולה כמקום כתיבה ונתינה שלא היו מכירים בו אלא משם יצחק וכתבו בו שם חיים שבקיאים בו במקום אחר שהוא פסול או בטל עכ"ל. הרי מובן דשם גמור הוא רק משום שבבית החולה לא ידעו כלל משם זה ס"ל דזהו כמו שם שיש לו במקום אחר שאינו מקום כתיבה ונתינה שאם כתבוהו בגט לעיקר ועם וכל שום הוא פסול או בטל. וכן כפל הדבר אח"כ וז"ל אבל בנ"ד שבבית כתיבת ונתינת הגט לא נודע לו משם הב' לא היה לו לכתוב אלא שם יצחק עכ"ל מבואר מזה הא אם כתבו הגט אחר שנודע להם ששינו את שמו אפשר לא היה פוסל כל כך בפשיטות אף אם כללו שם הראשון רק בוכל שום ועכצ"ל משום כיון שנתפרסם שנתנו לו שם זה י"ל שאינו חשוב לשם טפל כו'. וכמו שנסתפק בזה בב"י ג"כ לפי תירוצו השני. וצ"ע על המכמ"א שע"ד סס"י י"ז שדילג לגמרי חילוק זה של הב"י ולכן החמיר יותר מהג"פ סס"ק צ"ג והעיקר כהג"פ. ואף את"ל דלמעשה היה פוסל בזה ג"כ ולא הוצרך לטעם זה שבבית כתיבת ונתינת הגט לא נודע להם מהשם השני רק כדי לסיים שאם כתבו שם השני לבד עם כל שום פסול או בטל הוי דמה שר"ל שי"ל שהוא בטל זהו מפני שבבית כתיבת ונתינת הגט לא נודע כו' עכ"ז בנדון שלפנינו שכתבו שני השמות בפירוש שמאי דמתקרי נפתלי. ונודע ונתפרסם להם מקודם כתיבת ונתינת הגט ששינו את שמו מובן ודאי מתשו' הרב"י ג"כ שאין שום פסול בזה. וכש"כ במקום עיגון ושעת הדחק כזה להמתין ח"ו שמונה שנים על היבם קטן. אין נראה כלל להחמיר בזה:
וכן יש להביא ראיה להקל בזה. מתשו' הרב"י עצמו סי' (ט"ו) [י"א] (שהוא הנדון של המבי"ט שמשם מקור החומרא של התוי"ט) שז"ל השאלה שכ"מ ששינו את שמו בחוליו מיצחק לחיים בקהל גדול של גירוש פה ברוסה בהסכמת הצבור וקרוביו כמנהג ואחר שעה שהחליפו את שמו נתן גט לאשתו כדי שלא תזקק ליבם. וכתבו בגט יצחק וכל שום אחרן כי לא ידעו מסדרי הגט משינוי השם כי היו בבית החולה בשעת המצלאין כו' ויש מן החכמים שהם פוסלים גט זה כו' דשם השינוי עיקר כו' והאריך בזה. וע"ז השיב הרב"י וז"ל הטיבו אשר דברו להכשיר הגט ההוא וקרוב הדבר שאם היו כותבים שם שני ולא שם א' שהיה פסול כיון שכללוהו בוכל שום דמחזי שהשם הוא טפל (אשר מדבריו אלה מבואר דלא פסל רק משום חסרון שם הראשון שעשאוהו טפל ולא כתבוהו בגט כלל וכדעת הרמב"ם בש"ע סי' קכ"ט ס"ב אבל לא עלה על דעתו לומר שהפיסול מחמת שכתבו שם השינוי דעדיין אינו שמו עד שיוחזק. א"ו מוכרח שבזה ס"ל בפשיטות דחשוב שמו וכמ"ש בהשאלה שם שיש חילוק גדול בין מי שנשתנה שמו מחמת חולי לנשתנה שמו מחמת מרדין או מחמת דבר אחר כו' מפני שהוא ע"י הסכמת הקהל והוא בא לכוונת הצלתו מן המות דשינוי השם הוא מארבעה דברים שמקרעים גזר דינו של אדם וחשוב מוחזק לשעתו כו' ועיין במהרי"ק שרש צ"ח. וע"ז נראה דמסכים הב"י ג"כ אלא דמ"מ ס"ל דשם שנקרא בו בפי כל הוא עיקר יותר וע"כ פסול מפני שעשו את העיקר טפל וכללוהו בוכל שום. ומ"ש הב"י שם בתשובה הנ"ל אח"כ חילוק זה אין לו רמז בתלמוד כבר תמה ע"ז הג"פ ס"ק צ"ג ופי' דבריו דאין לו רמז שאע"פ שלא נתפרסם עדיין יהיה חשוב עיקר אלא חשוב טפל וכן בתשו' שבספר שמות דף ק"ו ע"ב ודף ק"ז שיש סברא דשם שמחמת חולי חמור משמו הראשון שבשעת מילה. א"כ כמו שם מיד כשקוראים לו שם בשעת מילה חשוב זה שמו וא"צ חזקה שלשים יום. כמ"כ י"ל כאן כשמשנים שמו מחמת חולי. אלא דהכא אין חשוב לשם עיקר עדיין כיון שכבר יש לו שם ראשון שנקרא בו עתה בפי כל אבל עכ"ז שם טפל מיהו הוי אף בו ביום שקראוהו ובירכוהו בו. א"כ בנ"ד שהזכירו שני השמות בפירוש שמאי דמתקרי נפתלי הוא כשר גם להרב"י) ודמי לההוא דקרו לה רובא מרים ופורתא שרה (מזה מוכח ג"כ דס"ל דה"ל שם טפל עכ"פ כהא דפורתא שרה) שהרי מ"ש החולקים על המכשירים בהכחשת הקדמתם שאחר ששינו את שמו בבהכ"נ אין לך פרסום גדול מזה כו' עד ומיד נודע הדבר לכולם דברים בטלים הם שהרי ראינו שמסדר הגט וכל העומדים שם בבית החולה לא נודע להם מהשם השני כלל. וה"ל בית החולה כמקום כתיבה ונתינה שלא היו מכירים בו אלא משם יצחק וכתבו בו שם חיים שבקיאים בו במקום אחר שהוא פסול או בטל עכ"ל. הרי מובן דשם גמור הוא רק משום שבבית החולה לא ידעו כלל משם זה ס"ל דזהו כמו שם שיש לו במקום אחר שאינו מקום כתיבה ונתינה שאם כתבוהו בגט לעיקר ועם וכל שום הוא פסול או בטל. וכן כפל הדבר אח"כ וז"ל אבל בנ"ד שבבית כתיבת ונתינת הגט לא נודע לו משם הב' לא היה לו לכתוב אלא שם יצחק עכ"ל מבואר מזה הא אם כתבו הגט אחר שנודע להם ששינו את שמו אפשר לא היה פוסל כל כך בפשיטות אף אם כללו שם הראשון רק בוכל שום ועכצ"ל משום כיון שנתפרסם שנתנו לו שם זה י"ל שאינו חשוב לשם טפל כו'. וכמו שנסתפק בזה בב"י ג"כ לפי תירוצו השני. וצ"ע על המכמ"א שע"ד סס"י י"ז שדילג לגמרי חילוק זה של הב"י ולכן החמיר יותר מהג"פ סס"ק צ"ג והעיקר כהג"פ. ואף את"ל דלמעשה היה פוסל בזה ג"כ ולא הוצרך לטעם זה שבבית כתיבת ונתינת הגט לא נודע להם מהשם השני רק כדי לסיים שאם כתבו שם השני לבד עם כל שום פסול או בטל הוי דמה שר"ל שי"ל שהוא בטל זהו מפני שבבית כתיבת ונתינת הגט לא נודע כו' עכ"ז בנדון שלפנינו שכתבו שני השמות בפירוש שמאי דמתקרי נפתלי. ונודע ונתפרסם להם מקודם כתיבת ונתינת הגט ששינו את שמו מובן ודאי מתשו' הרב"י ג"כ שאין שום פסול בזה. וכש"כ במקום עיגון ושעת הדחק כזה להמתין ח"ו שמונה שנים על היבם קטן. אין נראה כלל להחמיר בזה:
יבקיצור אות א'. במגרש מתוך חוליו וכ' השם שניתן לו מחמת חולי. דמתקרי שם הראשון אף שעדיין לא הוחזק בשם החדש י"ל דכשר. דשינוי שם שמשנים שמו במכוון מילתא היא אפילו תיומ"י לקריאת שם וראיה ממ"ש פ"ז דסוטה (דל"ד ב') ע"פ ויקרא משה להושע בן נון יהושע. י"ה יושיעך כו' והרי עצת מרגלים התחילה תומ"י מהליכתם נמצא תומ"י לקריאת השם מהני השם ג"כ:
יגב
והג"פ ס"ק צ"ג הביא ראיה לזה מהגמ' פ"ק דר"ה (דף ט"ז ע"ב) ולדברי מהרש"א ספ"ק דברכות (די"ג ע"א) בחידושי אגדות אף דלא נעקר שם שרי רק לגבי אברהם אפ"ה חשוב שם שרה עיקר מיהו י"ל הפי' שם לא כמ"ש מהרש"א. גם עפמ"ש מהריב"ל ח"ב סי' צ' והג"פ סי' ק"ך ס"ק י"ז דאם נודע ודאי שהחליף את שמו אפילו הוחזק שלשים יום הגט פסול לפ"ד רשב"ם א"כ ע"כ צ"ל דשם שמחמת חולי שאני. לכן י"ל שא"צ כלל חזקה. וכש"כ שי"ל כן להרא"ש וחשוב עכ"פ שם טפל. ועכ"פ אין זה שינה שמו. ובדינו דמהריב"ל נחלק עליו המכמ"א שער ד' סס"י ל"ג:
והג"פ ס"ק צ"ג הביא ראיה לזה מהגמ' פ"ק דר"ה (דף ט"ז ע"ב) ולדברי מהרש"א ספ"ק דברכות (די"ג ע"א) בחידושי אגדות אף דלא נעקר שם שרי רק לגבי אברהם אפ"ה חשוב שם שרה עיקר מיהו י"ל הפי' שם לא כמ"ש מהרש"א. גם עפמ"ש מהריב"ל ח"ב סי' צ' והג"פ סי' ק"ך ס"ק י"ז דאם נודע ודאי שהחליף את שמו אפילו הוחזק שלשים יום הגט פסול לפ"ד רשב"ם א"כ ע"כ צ"ל דשם שמחמת חולי שאני. לכן י"ל שא"צ כלל חזקה. וכש"כ שי"ל כן להרא"ש וחשוב עכ"פ שם טפל. ועכ"פ אין זה שינה שמו. ובדינו דמהריב"ל נחלק עליו המכמ"א שער ד' סס"י ל"ג:
ידג
דעת החמ"ח בתשובה שבסס"י קכ"ט ג"כ דמיד שניתן לו השם מחמת חולי בו ביום חשוב שמו. ודברי הב"ש סס"ק ל"ה וסס"ק ד' משמע דמחשיב ליה לשם טפל עכ"פ. ודיעבד כשניתן הגט וכתוב שם זה. דמתקרי שם הראשון כשר. דאין כאן שום שינוי השם כדלעיל סס"ק ב'. וגם התוי"ט י"ל לא החמיר רק כשאפשר ליתן חליצה מיד. ועוד דגבי שם דמחמת חולי שנשתקע ס"ל למהרא"י דכתבו עם שם שנקרא בו כשר. וכ"ד הס"ש בשיש איזה עיגון. ואף שיש חולקים. אך כיון דשם שמחמת חולי בו ביום עדיף משם הנשתקע א"כ בזה גם החולקים יודו למהרא"י:
דעת החמ"ח בתשובה שבסס"י קכ"ט ג"כ דמיד שניתן לו השם מחמת חולי בו ביום חשוב שמו. ודברי הב"ש סס"ק ל"ה וסס"ק ד' משמע דמחשיב ליה לשם טפל עכ"פ. ודיעבד כשניתן הגט וכתוב שם זה. דמתקרי שם הראשון כשר. דאין כאן שום שינוי השם כדלעיל סס"ק ב'. וגם התוי"ט י"ל לא החמיר רק כשאפשר ליתן חליצה מיד. ועוד דגבי שם דמחמת חולי שנשתקע ס"ל למהרא"י דכתבו עם שם שנקרא בו כשר. וכ"ד הס"ש בשיש איזה עיגון. ואף שיש חולקים. אך כיון דשם שמחמת חולי בו ביום עדיף משם הנשתקע א"כ בזה גם החולקים יודו למהרא"י:
טוד
וכ"נ מתשובת הב"י דלא פסל רק אם כתב בו ביום שם החולי לבד עם וכל שום וגם היה שם עוד טעם לפסול. אבל אם כתבו עם דמתקרי שם הראשון ודאי נראה דכשר:
וכ"נ מתשובת הב"י דלא פסל רק אם כתב בו ביום שם החולי לבד עם וכל שום וגם היה שם עוד טעם לפסול. אבל אם כתבו עם דמתקרי שם הראשון ודאי נראה דכשר: