Chabad Library · The Tzemach Tzedek
Shailos uTeshuvos Tzemach Tzedek·
אסימן קפא
להודיע את הדרך אשר נלך בה ואת המעשה אשר נעשה. במעשה אשר קרה בעירנו דיסנא באיש א' שבא לכאן מק' וויטעפסק ונשא אשה בכאן והיה בכאן ערך חצי שנה והוחזק בשמו בשם שלמה זלמן ועלה לתורה כמה פעמים בשם שלמה זלמן וכן יש כמה אנשים שראו חתימתו במכתבים בשם שלמה זלמן. וכן בקשה"ת שנכתב בכאן נכתב ג"כ שלמה זלמן וכן ההרשאה שנלקח אצלינו על כתיבת הכתובה יש עד א' שראה ההרשאה ונכתב בה שלמה זלמן והכתובה ארכסה. וכן כשהיו במשך הלז סמוך לעירנו בק' דריסא באקציז יש עד אחד שראה חתימתו הן בלשון רוסיא והן בלשון עברי הכל שלמה זלמן וכן היה נקרא שם בפי כל. וכן יש כמה מכתבים מאביו שכתב אל בנו הנ"ל כשהיה בנו בכאן בשם שלמה זלמן ואביו חתם את עצמו במכתבו לבנו בשם יצחק. ואחר כך נתגרש בכאן ונכתב בגט שלמה המכונה זלמן וכן אביו נכתב יצחק כפי המבואר במכתבו וכן נחקר ע"פ המגרש וכן ע"פ שארי תושבי וויטעפסק שנקרא בפי כל יצחק לבד וכן אמר לי בנו המגרש הנ"ל שכן אביו עולה לתורה בשם יצחק לבד. אלא שלפעמים הוא חותם את עצמו בשם יצחק ליב רק שלא נודע לו ברור אם אריה ליב או יהודה ליב. ומפני חשש שלא יהיה שינוי בשם אביו כתבתי בגט יצחק לבד שם שהכל קוראין בו דלא גרע מחניכה שהכל קורין לו. ועכשיו נשלח מהב"ד דק' וויטעפסק שאבי המגרש אמר בפניהם ששמו של בנו הוא שניאור זלמן. ושמו הגם שנקרא בפי כל יצחק וכן עולה לתורה בשם יצחק לבד אבל לפעמים הוא חותם את עצמו יצחק יהודה ליב כאשר עיניכם יחזו מישרים בהעתק המכתב מב"ד דק"ק וויטעפסק המוסגר פה. וכפי הנראה שדברי אביו הוא בהערמה ובעלילה בא שהרי נכחש מהמכתבים שכתב בעצמו לבנו הנ"ל שקרא אותו שלמה זלמן. ועתה יורנו רבינו מה משפט גט הלזה אם הוא כשר כי הוא חשש גדול של עיגון כי המגרש הנ"ל אמר בפנינו קודם הגט שהוא רוצה לעגן אותה ונתנו לו מעות שיגרש את אשתו. ואפשר גם עתה הוא רוצה או להוציא עוד מעות או לעגן אותה והמגורשת היא עניה בעירום ובחוסר כל. אף כי מי אני שאבא לפני אדמו"ר בדעתי הקלושה אך תורה היא וללמוד אני צריך לידע איך לעשות מעשה. כי לפי דעתי לו יהיה שהיה שמו במחנם שניאור אין נפסל בענין אם לא כתב שמו ושמה אם הגט בטל מדאורייתא הגט בזה בדיעבד:
להודיע את הדרך אשר נלך בה ואת המעשה אשר נעשה. במעשה אשר קרה בעירנו דיסנא באיש א' שבא לכאן מק' וויטעפסק ונשא אשה בכאן והיה בכאן ערך חצי שנה והוחזק בשמו בשם שלמה זלמן ועלה לתורה כמה פעמים בשם שלמה זלמן וכן יש כמה אנשים שראו חתימתו במכתבים בשם שלמה זלמן. וכן בקשה"ת שנכתב בכאן נכתב ג"כ שלמה זלמן וכן ההרשאה שנלקח אצלינו על כתיבת הכתובה יש עד א' שראה ההרשאה ונכתב בה שלמה זלמן והכתובה ארכסה. וכן כשהיו במשך הלז סמוך לעירנו בק' דריסא באקציז יש עד אחד שראה חתימתו הן בלשון רוסיא והן בלשון עברי הכל שלמה זלמן וכן היה נקרא שם בפי כל. וכן יש כמה מכתבים מאביו שכתב אל בנו הנ"ל כשהיה בנו בכאן בשם שלמה זלמן ואביו חתם את עצמו במכתבו לבנו בשם יצחק. ואחר כך נתגרש בכאן ונכתב בגט שלמה המכונה זלמן וכן אביו נכתב יצחק כפי המבואר במכתבו וכן נחקר ע"פ המגרש וכן ע"פ שארי תושבי וויטעפסק שנקרא בפי כל יצחק לבד וכן אמר לי בנו המגרש הנ"ל שכן אביו עולה לתורה בשם יצחק לבד. אלא שלפעמים הוא חותם את עצמו בשם יצחק ליב רק שלא נודע לו ברור אם אריה ליב או יהודה ליב. ומפני חשש שלא יהיה שינוי בשם אביו כתבתי בגט יצחק לבד שם שהכל קוראין בו דלא גרע מחניכה שהכל קורין לו. ועכשיו נשלח מהב"ד דק' וויטעפסק שאבי המגרש אמר בפניהם ששמו של בנו הוא שניאור זלמן. ושמו הגם שנקרא בפי כל יצחק וכן עולה לתורה בשם יצחק לבד אבל לפעמים הוא חותם את עצמו יצחק יהודה ליב כאשר עיניכם יחזו מישרים בהעתק המכתב מב"ד דק"ק וויטעפסק המוסגר פה. וכפי הנראה שדברי אביו הוא בהערמה ובעלילה בא שהרי נכחש מהמכתבים שכתב בעצמו לבנו הנ"ל שקרא אותו שלמה זלמן. ועתה יורנו רבינו מה משפט גט הלזה אם הוא כשר כי הוא חשש גדול של עיגון כי המגרש הנ"ל אמר בפנינו קודם הגט שהוא רוצה לעגן אותה ונתנו לו מעות שיגרש את אשתו. ואפשר גם עתה הוא רוצה או להוציא עוד מעות או לעגן אותה והמגורשת היא עניה בעירום ובחוסר כל. אף כי מי אני שאבא לפני אדמו"ר בדעתי הקלושה אך תורה היא וללמוד אני צריך לידע איך לעשות מעשה. כי לפי דעתי לו יהיה שהיה שמו במחנם שניאור אין נפסל בענין אם לא כתב שמו ושמה אם הגט בטל מדאורייתא הגט בזה בדיעבד:
בא
עיין מהריב"ל סוף ח"ב סי' צ' והחזיק שמו בעיר ראובן בן שמעון אבל הרא"ש כו' ואי משום הא היה אפשר להקל אבל משום ששינה את שם אביו כו' והתה"ד בפסקיו רס"י קל"ח וכתבת דזה נמי החזיק שמו בפרישבורג יותר משלשים יום קודם נתינת הגט כו' ה"מ בשם של עצמו אבל בשם של אביו לא כו' ועב"י סי' קכ"ט בד"ה וכתב עוד בסי' קל"ח מאחר שהחזיק שמו ושם אביו כן במדינה וע' חי' הרמב"ן בהשולח אמתניתן בראשונה היה משנה. מבואר כשאדם הולך למדינה אחרת וקורין אותו שם בשם חשוב שם. וכ"כ בחי' הרשב"א וז"ל וכשהוא בגליל משנה שמו שם וקורין אותו בשם אחר שלא כשמו שביהודה כגון שקורין אותו יוסי ביהודה ויוחנן בגליל כו' ובראשונה כו' לא היה חושב לכתוב אלא שמו שיש לו בגליל כו' ועמד ר"ג ותקן כו' כדי שלא יוציאו לעז כו'. ובחידושי הר"ן היו משנים שמותיהן שכן דרך השמות שהם מתחלפים בחילוף המקומות כו' שמן הדין מותרת היא ששמם האחרון עיקר ושמם הראשון כבר נתבטל כו' ולכן פסק שם דשם הכתיבה עיקר כו'. ע' כנה"ג סי' קכ"ט בהגה"ט אות כ"ט מ"ש בשם רלנ"ח סי' נ"ב ובהגהב"י אות ע' ע"ג ע"ד. ועיין בג"פ סי' ק"ך ס"ק י"ז גבי וכל מי שהוחזק שמו למ"ד יום. ואם נודע אחר כך שאין זה שמו היה נראה מלשון רש"י דהגט פסול אבל הרא"ש מכשיר זת"ד. וראיתי במכמ"א שע"ד סי' למ"ד שחקר בזה ובסוף הסימן כ' ליישב שמלשון רשב"ם והנמ"י אין שובר כלל לפסק הרא"ש יעו"ש. ומ"ש בג"פ ס"ק צ"ב ד"ה הכלל העולה. אבל אם שינה שמו לסיבה קלה כו' לא אמרו דשם שני עיקר כו' אלא דנין אותו כמי שיש לו ב' שמות עכ"ל זהו כשידוע שמו הראשון כאן. אבל בנד"ז שבמקום כתיו"נ לא נודע לו רק שם שלמה זלמן. זהו שמו לבד כאן וסגי בשם זה לבד אע"פ שמה ששינה משניאור לשלמה היה מסיבה קלה:
עיין מהריב"ל סוף ח"ב סי' צ' והחזיק שמו בעיר ראובן בן שמעון אבל הרא"ש כו' ואי משום הא היה אפשר להקל אבל משום ששינה את שם אביו כו' והתה"ד בפסקיו רס"י קל"ח וכתבת דזה נמי החזיק שמו בפרישבורג יותר משלשים יום קודם נתינת הגט כו' ה"מ בשם של עצמו אבל בשם של אביו לא כו' ועב"י סי' קכ"ט בד"ה וכתב עוד בסי' קל"ח מאחר שהחזיק שמו ושם אביו כן במדינה וע' חי' הרמב"ן בהשולח אמתניתן בראשונה היה משנה. מבואר כשאדם הולך למדינה אחרת וקורין אותו שם בשם חשוב שם. וכ"כ בחי' הרשב"א וז"ל וכשהוא בגליל משנה שמו שם וקורין אותו בשם אחר שלא כשמו שביהודה כגון שקורין אותו יוסי ביהודה ויוחנן בגליל כו' ובראשונה כו' לא היה חושב לכתוב אלא שמו שיש לו בגליל כו' ועמד ר"ג ותקן כו' כדי שלא יוציאו לעז כו'. ובחידושי הר"ן היו משנים שמותיהן שכן דרך השמות שהם מתחלפים בחילוף המקומות כו' שמן הדין מותרת היא ששמם האחרון עיקר ושמם הראשון כבר נתבטל כו' ולכן פסק שם דשם הכתיבה עיקר כו'. ע' כנה"ג סי' קכ"ט בהגה"ט אות כ"ט מ"ש בשם רלנ"ח סי' נ"ב ובהגהב"י אות ע' ע"ג ע"ד. ועיין בג"פ סי' ק"ך ס"ק י"ז גבי וכל מי שהוחזק שמו למ"ד יום. ואם נודע אחר כך שאין זה שמו היה נראה מלשון רש"י דהגט פסול אבל הרא"ש מכשיר זת"ד. וראיתי במכמ"א שע"ד סי' למ"ד שחקר בזה ובסוף הסימן כ' ליישב שמלשון רשב"ם והנמ"י אין שובר כלל לפסק הרא"ש יעו"ש. ומ"ש בג"פ ס"ק צ"ב ד"ה הכלל העולה. אבל אם שינה שמו לסיבה קלה כו' לא אמרו דשם שני עיקר כו' אלא דנין אותו כמי שיש לו ב' שמות עכ"ל זהו כשידוע שמו הראשון כאן. אבל בנד"ז שבמקום כתיו"נ לא נודע לו רק שם שלמה זלמן. זהו שמו לבד כאן וסגי בשם זה לבד אע"פ שמה ששינה משניאור לשלמה היה מסיבה קלה:
גב
ומה שיש לספק. דבשם שנק' בפי כל שייך חזקה שלשים בענין אם לא כתב שמו ושמה אם הגט בטל מדאורייתא יום. אבל בשם שלמה שאינו נקרא בו כלל כ"א כשעולה לתורה והוא יעלה בתורה בשלשים יום אפשר רק פ"א או שני פעמים איך יוחזק עי"ז בשלשים יום. ובערכין פרק שום היתומים שלשים יום ומכריזין בבקר ובערב ומבואר שם בגמ' (דכ"ב ע"א) בא להכריז רצופין סגי בשלשים יום ואם מכריזין רק בשני ובחמישי צריך ששים יום ואע"ג דיהיו ימי הכרזה רק י"ח יום סגי בהכי כיון דמשכא מילתא שמעי אינשי. והובא בטוש"ע ח"מ סי' ק"ט. א"כ מחמת המשך פוחתין י"ב יום. אבל זה שבמשך ששים יום יעלה בתורה ד' או ה"פ איך ידמה זה להוחזק שמו שלשים יום שנקרא כן כמה פעמים ביום. וי"ל שם צריך ל' יום כדי להסיר חשש קנוניא אבל לענין דליכא למיחש לקנוניא י"ל מיד נקבע לו השם כשהשינוי מסיבה חזקה ועכ"פ ע"י ל' יום אף שאין נקרא כ"כ בתמידיות. וע' בתשו' שכתבתי מזה בגט שכ"מ שנשמ"ח. ועוי"ל ממ"נ אם אין השם נקרא בו כ"כ תמיד א"צ החזקה שיהיה ל' יום תמיד רק כערך קריאתו וצ"ע. ועוד אדרבה הרי לפי גם דברי אביו המערער יש שני שנים שהתחיל א"ע לחתום לפעמים שלמה זלמן וע"פ טעם חזק שכמ"כ שם א"ז שעל שמו נקרא. א"כ בשני שנים הוי ודאי חזקה. לכן בעיר שבא שם מהני החזקה גם בחצי שנה:
ומה שיש לספק. דבשם שנק' בפי כל שייך חזקה שלשים בענין אם לא כתב שמו ושמה אם הגט בטל מדאורייתא יום. אבל בשם שלמה שאינו נקרא בו כלל כ"א כשעולה לתורה והוא יעלה בתורה בשלשים יום אפשר רק פ"א או שני פעמים איך יוחזק עי"ז בשלשים יום. ובערכין פרק שום היתומים שלשים יום ומכריזין בבקר ובערב ומבואר שם בגמ' (דכ"ב ע"א) בא להכריז רצופין סגי בשלשים יום ואם מכריזין רק בשני ובחמישי צריך ששים יום ואע"ג דיהיו ימי הכרזה רק י"ח יום סגי בהכי כיון דמשכא מילתא שמעי אינשי. והובא בטוש"ע ח"מ סי' ק"ט. א"כ מחמת המשך פוחתין י"ב יום. אבל זה שבמשך ששים יום יעלה בתורה ד' או ה"פ איך ידמה זה להוחזק שמו שלשים יום שנקרא כן כמה פעמים ביום. וי"ל שם צריך ל' יום כדי להסיר חשש קנוניא אבל לענין דליכא למיחש לקנוניא י"ל מיד נקבע לו השם כשהשינוי מסיבה חזקה ועכ"פ ע"י ל' יום אף שאין נקרא כ"כ בתמידיות. וע' בתשו' שכתבתי מזה בגט שכ"מ שנשמ"ח. ועוי"ל ממ"נ אם אין השם נקרא בו כ"כ תמיד א"צ החזקה שיהיה ל' יום תמיד רק כערך קריאתו וצ"ע. ועוד אדרבה הרי לפי גם דברי אביו המערער יש שני שנים שהתחיל א"ע לחתום לפעמים שלמה זלמן וע"פ טעם חזק שכמ"כ שם א"ז שעל שמו נקרא. א"כ בשני שנים הוי ודאי חזקה. לכן בעיר שבא שם מהני החזקה גם בחצי שנה:
דג
בענין אם לא כתב שמו ושמה אם הגט בטל מדאורייתא ועוד דהנה בנשתנה שמ"ח משמע בב"י סי' קכ"ט קרוב לסס"י בד"ה וכתב עוד בקונדריסים. דגם שלא הוחזק עדיין בשם זה כו' כגון שגירש מתוך החולי חשוב שם. וגם לפי תירוץ הראשון לעיל מיניה סד"ה וכתב עוד שם. שהצריך שני גיטין משום די"ל אפילו טפל אינו שאני התם שנשתקע זה השם שניתן לו מ"ח. אבל בגירש מתוך החולי י"ל ג"כ חשוב שם. וכ"כ השואל בשו"ת שב"י חאה"ע סי' ל"ג. וכ"מ מהש"ס פ"ק דר"ה (דט"ז ב') ארבעה דברים מקרעים גז"ד של אדם. שינוי השם. משמע לכאורה מיד ששינו שמו חשוב שם. וע' מזה בג"פ סי' קכ"ט סעי"ח ס"ק צ"ג וע' תשו' חמ"ח בסי' קכ"ט ובב"ש ס"ק ל"ה. וע' תשו' הב"י סי' (ט"ו) [י"א] גבי נשמ"ח י"א דחשוב מוחזק לשעתו כו'. וע' בפרק חז"ה דאע"ג דבחזקה הבאה מחמת טענה בעינן חזקה ג' שנים. יש חזקה הבאה מחמת שהחזקה שמחל דלאלתר הוי חזקה ע' בש"ע ח"מ סי' קנ"ד סי"ב וע' סי' קמ"ב ס"א וס"ג קנ"ה ג' ל"ה. ועד"ז כאן חזקת ל' יום היא לטענה שודאי כן שמו מעבר. אבל לגבי שמחזיק עתה שם מחמת סיבה חזקה כמו מחמת חולי יש לומר דחשוב מוחזק לשעתו כו'. וא"כ בשינה שמו שלא מחמת חולי עכ"פ בשלשים יום נחשב חזקה. וא"צ כ"כ רבוי הקריאה. ועוד דעכ"פ אין זה שינוי שמו. וכיון שעיקר שמו זלמן נכתב א"כ לפסול משום שינוי דשלמה ודאי אין זה שינוי. די"א אף שם הנשתקע אם כ' עם שמו ל"ח שינוי כמ"ש בס"ש בש"נ אות שי"ן דף ק"ה. והביאו הג"פ ס"ק צ"ו ודעת פסקי מהרא"י סי' רי"א נ' כס"ש. א"כ אף שי"ח מ"מ זה השם שלמה שנקרא בו לתורה במקום הכתיו"נ רק שבפ"כ נק' רק זלמן עדיף טובא משם הנשתקע ואינו פוסל כשכ' עם עיקר השם. רק י"ל כיון זלמן כינוי של שניאור או של שלמה. א"כ כשכותבים זלמן ידוע שיש לו עוד שם או שניאור או שלמה או יקותיאל. וזה הזלמן הוחזק בעירו שניאור וה"ל ידוע לשניאור זלמן אף שאין נק' רק זלמן ידוע שזהו שניאור זלמן. וכמו ידות נדרים כך זלמן ה"ל יד לשניאור. לכן כשכתב עליו שלמה זלמן חשוב שינוי לגבי עיר מולדתו ודירתו. ולא הוי השינוי בשם הקדש לבד כ"א י"ל חשוב שינוי בכללות האיש. ונצרך לסמוך דנהי דהוי שינוי לגבי עיר מולדתו מ"מ לגבי כתיו"נ אין זה שינוי והיינו דשם בפ"כ נק' זלמן וא"י לשניאור זלמן אדרבה ידוע קצת לשלמה זלמן. ועוד דא"כ גם בשם הנשתקע שכתב עם שמו נימא נמי כן שזה גורם שינוי בכללות האיש ואעפ"כ מכשיר הס"ש כנ"ל. ועוי"ל שגם בעיר מולדתו אין רוב העיר יודעים רק ששמו זלמן ולא שניאור זלמן כ"א הקרובים אליו לבד והם י"ל שיודעים ג"כ שלפעמים חותם שלמה זלמן וא"כ ממנ"פ. ע' כה"ג במג"א סס"י רמ"ג:
בענין אם לא כתב שמו ושמה אם הגט בטל מדאורייתא ועוד דהנה בנשתנה שמ"ח משמע בב"י סי' קכ"ט קרוב לסס"י בד"ה וכתב עוד בקונדריסים. דגם שלא הוחזק עדיין בשם זה כו' כגון שגירש מתוך החולי חשוב שם. וגם לפי תירוץ הראשון לעיל מיניה סד"ה וכתב עוד שם. שהצריך שני גיטין משום די"ל אפילו טפל אינו שאני התם שנשתקע זה השם שניתן לו מ"ח. אבל בגירש מתוך החולי י"ל ג"כ חשוב שם. וכ"כ השואל בשו"ת שב"י חאה"ע סי' ל"ג. וכ"מ מהש"ס פ"ק דר"ה (דט"ז ב') ארבעה דברים מקרעים גז"ד של אדם. שינוי השם. משמע לכאורה מיד ששינו שמו חשוב שם. וע' מזה בג"פ סי' קכ"ט סעי"ח ס"ק צ"ג וע' תשו' חמ"ח בסי' קכ"ט ובב"ש ס"ק ל"ה. וע' תשו' הב"י סי' (ט"ו) [י"א] גבי נשמ"ח י"א דחשוב מוחזק לשעתו כו'. וע' בפרק חז"ה דאע"ג דבחזקה הבאה מחמת טענה בעינן חזקה ג' שנים. יש חזקה הבאה מחמת שהחזקה שמחל דלאלתר הוי חזקה ע' בש"ע ח"מ סי' קנ"ד סי"ב וע' סי' קמ"ב ס"א וס"ג קנ"ה ג' ל"ה. ועד"ז כאן חזקת ל' יום היא לטענה שודאי כן שמו מעבר. אבל לגבי שמחזיק עתה שם מחמת סיבה חזקה כמו מחמת חולי יש לומר דחשוב מוחזק לשעתו כו'. וא"כ בשינה שמו שלא מחמת חולי עכ"פ בשלשים יום נחשב חזקה. וא"צ כ"כ רבוי הקריאה. ועוד דעכ"פ אין זה שינוי שמו. וכיון שעיקר שמו זלמן נכתב א"כ לפסול משום שינוי דשלמה ודאי אין זה שינוי. די"א אף שם הנשתקע אם כ' עם שמו ל"ח שינוי כמ"ש בס"ש בש"נ אות שי"ן דף ק"ה. והביאו הג"פ ס"ק צ"ו ודעת פסקי מהרא"י סי' רי"א נ' כס"ש. א"כ אף שי"ח מ"מ זה השם שלמה שנקרא בו לתורה במקום הכתיו"נ רק שבפ"כ נק' רק זלמן עדיף טובא משם הנשתקע ואינו פוסל כשכ' עם עיקר השם. רק י"ל כיון זלמן כינוי של שניאור או של שלמה. א"כ כשכותבים זלמן ידוע שיש לו עוד שם או שניאור או שלמה או יקותיאל. וזה הזלמן הוחזק בעירו שניאור וה"ל ידוע לשניאור זלמן אף שאין נק' רק זלמן ידוע שזהו שניאור זלמן. וכמו ידות נדרים כך זלמן ה"ל יד לשניאור. לכן כשכתב עליו שלמה זלמן חשוב שינוי לגבי עיר מולדתו ודירתו. ולא הוי השינוי בשם הקדש לבד כ"א י"ל חשוב שינוי בכללות האיש. ונצרך לסמוך דנהי דהוי שינוי לגבי עיר מולדתו מ"מ לגבי כתיו"נ אין זה שינוי והיינו דשם בפ"כ נק' זלמן וא"י לשניאור זלמן אדרבה ידוע קצת לשלמה זלמן. ועוד דא"כ גם בשם הנשתקע שכתב עם שמו נימא נמי כן שזה גורם שינוי בכללות האיש ואעפ"כ מכשיר הס"ש כנ"ל. ועוי"ל שגם בעיר מולדתו אין רוב העיר יודעים רק ששמו זלמן ולא שניאור זלמן כ"א הקרובים אליו לבד והם י"ל שיודעים ג"כ שלפעמים חותם שלמה זלמן וא"כ ממנ"פ. ע' כה"ג במג"א סס"י רמ"ג:
הד
ועיין מענין חזקה דשלשים יום בש"ע אה"ע סי' י"ט ס"ב ובחמ"ח שם סק"ג שהש"ג דימה זה לחזקת השם שלשים יום וע"ש דלבישת בגדי נדות הוי חזקה ליומא וכיוצא בזה י"ל למי שמשנים שמו מחמת חולי י"ל דה"ל חזקה ליומא ואינו מוכרח דשם זהו אות וראיה שראתה נדה אבל הכא שעי"ז קורים לו שם חדש י"ל לא סגי ביום א'. ומהאי טעמא ג"כ אין הדמיון מהא דפרק חז"ה דלפעמים לאלתר הוי חזקה אינו דומה לחזקת השם. והמבי"ט הובא בכנה"ג סי' קכ"ט בהגהב"י ס"ק ע"ג ע"ד דע"י ג' פעמים שעלה לתורה כן ה"ל חזקה. ומצינו חזקה ג' פעמים גבי שור המועד כמ"ש ר"פ חז"ה (דכ"ח ע"א) כיון שנגח ג' נגיחות כו' וכן גבי ווסתות בג' ראיות בימי החדש או בד' בווסת ההפלגות ותנן פ"ט דנדה (דס"ג סע"א) וכל שקבעה לה שלשה פעמים ה"ז וסת. מיהו גם זה אינו דמיון גמור מיהו בנ"ד שנמשך כן זמן רב י"ל חשוב חזקה. ע' מהרי"ק ש' פ"ז חזקה ע"י משך כמ"כ הכא שנתיים שהתחיל לחתום כו':
ועיין מענין חזקה דשלשים יום בש"ע אה"ע סי' י"ט ס"ב ובחמ"ח שם סק"ג שהש"ג דימה זה לחזקת השם שלשים יום וע"ש דלבישת בגדי נדות הוי חזקה ליומא וכיוצא בזה י"ל למי שמשנים שמו מחמת חולי י"ל דה"ל חזקה ליומא ואינו מוכרח דשם זהו אות וראיה שראתה נדה אבל הכא שעי"ז קורים לו שם חדש י"ל לא סגי ביום א'. ומהאי טעמא ג"כ אין הדמיון מהא דפרק חז"ה דלפעמים לאלתר הוי חזקה אינו דומה לחזקת השם. והמבי"ט הובא בכנה"ג סי' קכ"ט בהגהב"י ס"ק ע"ג ע"ד דע"י ג' פעמים שעלה לתורה כן ה"ל חזקה. ומצינו חזקה ג' פעמים גבי שור המועד כמ"ש ר"פ חז"ה (דכ"ח ע"א) כיון שנגח ג' נגיחות כו' וכן גבי ווסתות בג' ראיות בימי החדש או בד' בווסת ההפלגות ותנן פ"ט דנדה (דס"ג סע"א) וכל שקבעה לה שלשה פעמים ה"ז וסת. מיהו גם זה אינו דמיון גמור מיהו בנ"ד שנמשך כן זמן רב י"ל חשוב חזקה. ע' מהרי"ק ש' פ"ז חזקה ע"י משך כמ"כ הכא שנתיים שהתחיל לחתום כו':
וובנדון שם אביו ודאי אין חשש כיון שנק' בפי כל יצחק לבד וכן עולה לתורה רק לפעמים חותם יצחק ליב ודאי כשר כשכתב בגט בן יצחק. וע' בש"ע סי' קכ"ט ס"ט ובש"ע סי' קכ"ו סעי' ל"א נהגו כו' ובג"פ שם ס"ק פ"ב. וכ"ש שבמחניכם אין ידוע לו כלל רק שם יצחק לבד: