Chabad Library · The Tzemach Tzedek
Shailos uTeshuvos Tzemach Tzedek·
אסימן רמז
מעשה באחד שבא ממקום הסמוך לשארקושצינא לפה והיה לו דו"ד עם אשתו שהיתה בפה מכבר שלא מיתדר להם שפיר ונגמר פה ביניהם על גירושין ואמר לנו ששמו הוא ישראל אברהם ונקרא עפ"י רוב בשם אברהם לבד אך עצם שמו הוא ישראל אברהם ושאלתי אותו איך חותם עצמו וחתם לפנינו ישראל אברהם וכן הגיד לנו אביו שהיה פה בעת הגירושין ולכן כתבנו בגט ישראל אברהם דמתקרי אברהם (כי כן היה מהצורך לכתוב כמ"ש הט"ג וכמ"ש אצלי בזה במ"א) ואח"כ כשבא לביתו למלון סמוך משארקושצינא נשמע אשר האם של המגרש הוציאה קול שם שעצם שמו היה שלום אברהם ולא ישראל אברהם והוא נקרא רק בשם אברהם לבד ובהיותי שם בשארקושצינא דרשתי איך היה נקרא לס"ת ואמרו שלא קראוהו כ"א בשם אברהם לבד ולא ידעו איך הוא שמו השני שלו מה שקודם לאברהם וגם אין יודעים שיש לו כלל שם זולת שם אברהם ומדברי אמו אין ראי' כ"כ שיש עליה לדונה שהיא מתכוונת לקלקלה בכדי להוציא ממון וכה"ג וכן אח"כ גביתי גב"ע בפה מאנשי שארקושצינא ואמרו כולם שלא ידעו שם כלל משם שלום ולא משם ישראל ולא היה נקרא שם כ"א בשם אברהם לבד לתורה וגם בפי כל:
מעשה באחד שבא ממקום הסמוך לשארקושצינא לפה והיה לו דו"ד עם אשתו שהיתה בפה מכבר שלא מיתדר להם שפיר ונגמר פה ביניהם על גירושין ואמר לנו ששמו הוא ישראל אברהם ונקרא עפ"י רוב בשם אברהם לבד אך עצם שמו הוא ישראל אברהם ושאלתי אותו איך חותם עצמו וחתם לפנינו ישראל אברהם וכן הגיד לנו אביו שהיה פה בעת הגירושין ולכן כתבנו בגט ישראל אברהם דמתקרי אברהם (כי כן היה מהצורך לכתוב כמ"ש הט"ג וכמ"ש אצלי בזה במ"א) ואח"כ כשבא לביתו למלון סמוך משארקושצינא נשמע אשר האם של המגרש הוציאה קול שם שעצם שמו היה שלום אברהם ולא ישראל אברהם והוא נקרא רק בשם אברהם לבד ובהיותי שם בשארקושצינא דרשתי איך היה נקרא לס"ת ואמרו שלא קראוהו כ"א בשם אברהם לבד ולא ידעו איך הוא שמו השני שלו מה שקודם לאברהם וגם אין יודעים שיש לו כלל שם זולת שם אברהם ומדברי אמו אין ראי' כ"כ שיש עליה לדונה שהיא מתכוונת לקלקלה בכדי להוציא ממון וכה"ג וכן אח"כ גביתי גב"ע בפה מאנשי שארקושצינא ואמרו כולם שלא ידעו שם כלל משם שלום ולא משם ישראל ולא היה נקרא שם כ"א בשם אברהם לבד לתורה וגם בפי כל:
בוהנה כששמעתי כך התחלתי לדרוש אחר שמו בפה הלובאקא אולי ידעי אינשי מזה ואחרי שדרשתי מצאתי שבא אלי איש כשר להעיד ומכיר את המגרש מנעוריו כי היה דר סמוך לתחנותו וידע ברור שהיה נקרא להם ולכל ב"ב בשם ישראל אברהם לעולם ולא שמע שם אחר דהיינו שיהיה שמו שלום וכן בהכתובה שלו היה נכתב שם ישראל אברהם. וכן דרשתי אצל כותב הכתובות שכותב כל הכתובות בספר הזכרונות לנמוסי הקיר"ה והראה לי שם איך שכתוב עליו שמו ישראל אברהם והפאמיליע שלו וכן כתוב שם זוגתו גם הביאה לפני אם המגורשת מכתב מבעל המגרש מה שכתב אליה מכבר בעת שהיה שלום בינו לבינה וחתם א"ע שם ישראל אברהם בן יהושע פייבוש כאשר ראיתי בעיני גם אחרי חיפושינו מצאתי ששמו שעלה לתורה פה נכתב אצל גבאי דח"ק שמור לבוקר שלא מכבר עלה שם לתורה. והסדר להם שכותבין מדי שבת בשבתו כל סדר העליות שהיה להם בשבת והראה לי שם בקונטרס הלז איך שנכתב על המגרש הזה שעלה לתורה בשם ישראל אברהם וכן נכתב הוא בסדר שמות כל העולין לתורה שם. עכ"ל השואל:
גהמגרש ואביו אמרו ששמו ישראל אברהם והוא ידוע שנק' בפ"כ אברהם לבד וכ' בגט ישראל אברהם דמתקרי אברהם ונכתב הגט בק' הלובאקי מקום דירת האשה ושם דר בעלה עמה. ואח"כ אם המגרש בעיר שארקושצינא שזהו עיר דירתו של המגרש מקודם. הוציאה קול ששמו שלום אברהם ולא ישראל אברהם. ואנשי עירו של המגרש אומרים שקוראים לו אברהם לבד. ואין יודעים לא משם שלום ולא משם ישראל ואנשי עירה ק' הלובאקי ששם היה המגרש ג"כ העיד ע"א כשר שידוע לו שהיה נקרא ישראל אברהם. ולא שלום אברהם. וכן בהכתובה של המתגרשת שנכתב בעירה נכתב ישראל אברהם. גם המתגרשת הביאה מכתב בכת"י בעלה הנ"ל אליה חתם א"ע ישראל אברהם. גם אצל גבאי דח"ק בעיר הנ"ל נכתב שמו שעולה לתורה ישראל אברהם. ואריכות המעשה נכתב לעיל בלשן השואל:
דא
הנה בנד"ז יש ב' חששות האחד שלא נכתב שם שלום שהוא שמו ממילתו לדברי אמו. השני אף אם לא נחוש לזה נחוש מכתיבת שם ישראל שהוא ג"כ כתיבת שם הנשתקע שהרי בעירו שארקושצינא אין ידוע משם ישראל כלל ג"כ כמו שאין ידוע משם שלום. גם בהלובאקי לא ידוע משם ישראל רק לשני אנשים לבד. ובכל העיר אינו נקרא וגם אינו ידוע רק בשם אברהם. א"כ י"ל דחשוב שם הנשתקע. ובכתב בגט שם הנשתקע כ' הב"י סי' קכ"ט אחר ד"ה כתוב בתשו' מהר"י וויילא. מי שנקרא בעת לידתו חיים ואח"כ קורין אותו ביבנט כו' ואם אין קורין אותו כלל בשם חיים אין כותבין אלא ביבנט לחוד ואם כ' ג"כ שם חיים משמע מתוך הקונדרסים גבי אשה ששמה רבקה ונשתנה לחנה דאינה מגורשת עכ"ל. ודברי הקונדריסים הם דברי הרשב"א כמ"ש בספר שמות בש"נ אות שין בהתשו' דשם נידון שם הנשתקע. והנה לשון אינה מגורשת יש להסתפק בו אם הוא מדאורייתא לדעת הרב"י כאשר כן נראה שהבין דבריו הג"פ ס"ק צ"ו רק שחלק ע"ז וכדלקמן. ולפ"ז לדעת הרב"י צ"ל הטעם דהיינו משום דכיון דנשתקע זה השם ממנו חשוב כאילו אינו עוד שמו כלל וה"ל כמו הדין שבש"ע סי' קכ"ט ס"ג שינה שמו כו' אעפ"י שכתב כל שם שיש לו כו' ואינו גט. ומסתמא ה"ה אף שכתב ג"כ בפירוש גם שמו האמיתי כיון שכתב ג"כ שם אחר שאינו שמו י"ל אינו גט דלא עדיף מאם כתב על המגרש שהוא כהן ואינו כהן דס"ל להרבה פוסקים שאינו גט כלל וע' בחמ"ח סי' י"ג סק"ז. וגם י"ל דלא עדיף משינה שם עירו שאע"פ שכתב שמו אינו גט. כמ"כ אם כ' עליו שם שאינו שמו כלל אע"פ שכתב ג"כ שמו י"ל שאינו גט דהכל טעם אחד שהספירת דברים של הגט מראים שאינו בעלה של זו. כיון שידוע שבעלה של זו אינו כהן ונכתב בגט הכהן. וכמ"כ אם נכתב עליו שם אחר וידוע שאין לו זה השם אע"פ שנכתב ג"כ שמו. מראה שאין זה בעלה של זו. דהנה הר"ן פרק המביא תניין דף ך' גבי הא בעינן שמו ושמה. וז"ל פי' משום דכתב ספר כריתות ואי אפשר לספירת דברים של כריתות אא"כ כתב שמו ושמה כו' כדי שיהא נראה שהוא כורת בינו לבינה דבלאו הכי לא מיקרי כריתות כלל עכ"ל ולכן כששינה שמו ושמה הרי אין כאן ספירת דברים של כריתות. א"כ גם כשכתב שמו האמיתי אם הוסיף שנקרא ג"כ בשם אחר מבואר מהספירת דברים שאין זה המגרש. ואף שבטוש"ע סי' קכ"ט ס"ג לא נתבאר דאינו גט אלא גבי כשכתב שם אחר אע"פ שכתב וכל שום ר"ל שכלל שמו האמיתי בוכל שום אז מבואר דאינו גט מדאורייתא. אבל אם כ' שם אחר וגם פירש שמו גם כן בהדיא כמו מי ששמו יצחק וכ' אברהם דמתקרי יצחק אע"פ שבאמת אינו נקרא אברהם כלל לא נתבאר דאינו גט. והיה מקום לחלק בין כשכלל שמו האמיתי רק בוכל שום בין שכתב שמו האמיתי בפירוש. ומ"מ לפי הטעם הנ"ל נראה דגם זה אינו גט מדאורייתא וע"כ לא חילק בתשו' הריב"ש סי' מ"ג בין וכל שום ובין כשכתבו בפירוש רק לענין שם טפל. דכשכתב השמות בפירוש לא איכפת לן מה שהקדים שם הטפל אבל לענין אם כ' שם אחר לגמרי י"ל דאין חילוק כלל שאף שכתב שמו האמיתי בפירוש אם כ' ג"כ עוד שם אחר אינו גט כמו אם כלל שמו האמיתי רק בוכל שום. מיהו במכמ"א שע"ד סי' י"ג גבי כתב שם הנשתקע עם שמו האמיתי כ' וז"ל ודמי למי שהיה שמו אברהם וכתב אנא אברהם דמתקרי יצחק דכיון דמעולם לא נקרא יצחק הוה ליה גט פסול עכ"ל משמע קצת דאינו בטל מדאורייתא וס"ל דאינו בטל מדאורייתא אלא רק אם כלל שמו האמיתי בוכל שום כמ"ש בש"ע סי' קכ"ט ס"ג. אבל אין נראה כן מדברי הפוסקים. שהרי מצינו בתשו' להרמב"ן סי' קמ"ח בשינוי מועט בהשם נקרא שינה שמו ושמה. ועיין ג"פ סי' קכ"ח ס"ק ג' וכ"ש בשינוי כזה מן אברהם על אברהם דמתקרי יצחק ולא עדיף מנפאתה תפאתה דנקרא חספא בגמ' פרק התקבל. ומ"ש המכמ"א הו"ל גט פסול אינו בדקדוק כי רק בלשון הרמב"ם יש דקדוק בין פסול לבטל. ומצינו במגיד משנה פ"ג הי"ד כ' פסול לגמרי על גט שהוא בטל מדאורייתא יעו"ש בלח"מ. ובלשון המשנה והגמרא פשוט שגט בטל מדאורייתא נקרא פסול כמ"ש במשנה ר"פ ג' כל גט שנכתב שלא לשום אשה פסול. א"כ מ"ש המכמ"א ה"ל פסול י"ל כוונתו ג"כ מדאורייתא. וקצת ראי' לזה דהנה על המשנה פרק הזורק שינה שמו ושמה (דף פ' ע"א) כ' התוספות לא ששינה שמו ממש כו' וכוונתם בזה לומר דלא מיירי כאן בפסולא דאורייתא וכמ"ש גם כן בחידושי הרשב"א שם ד"ה ומודים. וציירו הפסולא דרבנן בשינה שמו כגון שהיה לו שני שמות אחד ביהודה ואחד בגליל וכתב לגרש אשתו שביהודה בשמו שבגליל. ולמה נדחקו להעמיד המשנה בשהכתיבה בגליל והנתינה ביהודה. יאמרו שהכתיו"נ במקום אחד ושמו יצחק והוא שינה ואמר ששמו ג"כ אברהם וכתב אברהם דמתקרי יצחק או יצחק דמתקרי אברהם וזהו רק פסולא דרבנן כיון שכתב ג"כ שמו האמיתי יצחק בפירוש. ומדלא ציירו כן ולא מצאו פסולא דרבנן בשינה שמו כו' אלא ביש לו שני שמות באמת כנ"ל מוכח מזה דבכותב שם אחר לגמרי אע"פ שכתב ג"כ שמו האמיתי אין זה פסולא דרבנן לבד כ"א פסולא דאורייתא:
הנה בנד"ז יש ב' חששות האחד שלא נכתב שם שלום שהוא שמו ממילתו לדברי אמו. השני אף אם לא נחוש לזה נחוש מכתיבת שם ישראל שהוא ג"כ כתיבת שם הנשתקע שהרי בעירו שארקושצינא אין ידוע משם ישראל כלל ג"כ כמו שאין ידוע משם שלום. גם בהלובאקי לא ידוע משם ישראל רק לשני אנשים לבד. ובכל העיר אינו נקרא וגם אינו ידוע רק בשם אברהם. א"כ י"ל דחשוב שם הנשתקע. ובכתב בגט שם הנשתקע כ' הב"י סי' קכ"ט אחר ד"ה כתוב בתשו' מהר"י וויילא. מי שנקרא בעת לידתו חיים ואח"כ קורין אותו ביבנט כו' ואם אין קורין אותו כלל בשם חיים אין כותבין אלא ביבנט לחוד ואם כ' ג"כ שם חיים משמע מתוך הקונדרסים גבי אשה ששמה רבקה ונשתנה לחנה דאינה מגורשת עכ"ל. ודברי הקונדריסים הם דברי הרשב"א כמ"ש בספר שמות בש"נ אות שין בהתשו' דשם נידון שם הנשתקע. והנה לשון אינה מגורשת יש להסתפק בו אם הוא מדאורייתא לדעת הרב"י כאשר כן נראה שהבין דבריו הג"פ ס"ק צ"ו רק שחלק ע"ז וכדלקמן. ולפ"ז לדעת הרב"י צ"ל הטעם דהיינו משום דכיון דנשתקע זה השם ממנו חשוב כאילו אינו עוד שמו כלל וה"ל כמו הדין שבש"ע סי' קכ"ט ס"ג שינה שמו כו' אעפ"י שכתב כל שם שיש לו כו' ואינו גט. ומסתמא ה"ה אף שכתב ג"כ בפירוש גם שמו האמיתי כיון שכתב ג"כ שם אחר שאינו שמו י"ל אינו גט דלא עדיף מאם כתב על המגרש שהוא כהן ואינו כהן דס"ל להרבה פוסקים שאינו גט כלל וע' בחמ"ח סי' י"ג סק"ז. וגם י"ל דלא עדיף משינה שם עירו שאע"פ שכתב שמו אינו גט. כמ"כ אם כ' עליו שם שאינו שמו כלל אע"פ שכתב ג"כ שמו י"ל שאינו גט דהכל טעם אחד שהספירת דברים של הגט מראים שאינו בעלה של זו. כיון שידוע שבעלה של זו אינו כהן ונכתב בגט הכהן. וכמ"כ אם נכתב עליו שם אחר וידוע שאין לו זה השם אע"פ שנכתב ג"כ שמו. מראה שאין זה בעלה של זו. דהנה הר"ן פרק המביא תניין דף ך' גבי הא בעינן שמו ושמה. וז"ל פי' משום דכתב ספר כריתות ואי אפשר לספירת דברים של כריתות אא"כ כתב שמו ושמה כו' כדי שיהא נראה שהוא כורת בינו לבינה דבלאו הכי לא מיקרי כריתות כלל עכ"ל ולכן כששינה שמו ושמה הרי אין כאן ספירת דברים של כריתות. א"כ גם כשכתב שמו האמיתי אם הוסיף שנקרא ג"כ בשם אחר מבואר מהספירת דברים שאין זה המגרש. ואף שבטוש"ע סי' קכ"ט ס"ג לא נתבאר דאינו גט אלא גבי כשכתב שם אחר אע"פ שכתב וכל שום ר"ל שכלל שמו האמיתי בוכל שום אז מבואר דאינו גט מדאורייתא. אבל אם כ' שם אחר וגם פירש שמו גם כן בהדיא כמו מי ששמו יצחק וכ' אברהם דמתקרי יצחק אע"פ שבאמת אינו נקרא אברהם כלל לא נתבאר דאינו גט. והיה מקום לחלק בין כשכלל שמו האמיתי רק בוכל שום בין שכתב שמו האמיתי בפירוש. ומ"מ לפי הטעם הנ"ל נראה דגם זה אינו גט מדאורייתא וע"כ לא חילק בתשו' הריב"ש סי' מ"ג בין וכל שום ובין כשכתבו בפירוש רק לענין שם טפל. דכשכתב השמות בפירוש לא איכפת לן מה שהקדים שם הטפל אבל לענין אם כ' שם אחר לגמרי י"ל דאין חילוק כלל שאף שכתב שמו האמיתי בפירוש אם כ' ג"כ עוד שם אחר אינו גט כמו אם כלל שמו האמיתי רק בוכל שום. מיהו במכמ"א שע"ד סי' י"ג גבי כתב שם הנשתקע עם שמו האמיתי כ' וז"ל ודמי למי שהיה שמו אברהם וכתב אנא אברהם דמתקרי יצחק דכיון דמעולם לא נקרא יצחק הוה ליה גט פסול עכ"ל משמע קצת דאינו בטל מדאורייתא וס"ל דאינו בטל מדאורייתא אלא רק אם כלל שמו האמיתי בוכל שום כמ"ש בש"ע סי' קכ"ט ס"ג. אבל אין נראה כן מדברי הפוסקים. שהרי מצינו בתשו' להרמב"ן סי' קמ"ח בשינוי מועט בהשם נקרא שינה שמו ושמה. ועיין ג"פ סי' קכ"ח ס"ק ג' וכ"ש בשינוי כזה מן אברהם על אברהם דמתקרי יצחק ולא עדיף מנפאתה תפאתה דנקרא חספא בגמ' פרק התקבל. ומ"ש המכמ"א הו"ל גט פסול אינו בדקדוק כי רק בלשון הרמב"ם יש דקדוק בין פסול לבטל. ומצינו במגיד משנה פ"ג הי"ד כ' פסול לגמרי על גט שהוא בטל מדאורייתא יעו"ש בלח"מ. ובלשון המשנה והגמרא פשוט שגט בטל מדאורייתא נקרא פסול כמ"ש במשנה ר"פ ג' כל גט שנכתב שלא לשום אשה פסול. א"כ מ"ש המכמ"א ה"ל פסול י"ל כוונתו ג"כ מדאורייתא. וקצת ראי' לזה דהנה על המשנה פרק הזורק שינה שמו ושמה (דף פ' ע"א) כ' התוספות לא ששינה שמו ממש כו' וכוונתם בזה לומר דלא מיירי כאן בפסולא דאורייתא וכמ"ש גם כן בחידושי הרשב"א שם ד"ה ומודים. וציירו הפסולא דרבנן בשינה שמו כגון שהיה לו שני שמות אחד ביהודה ואחד בגליל וכתב לגרש אשתו שביהודה בשמו שבגליל. ולמה נדחקו להעמיד המשנה בשהכתיבה בגליל והנתינה ביהודה. יאמרו שהכתיו"נ במקום אחד ושמו יצחק והוא שינה ואמר ששמו ג"כ אברהם וכתב אברהם דמתקרי יצחק או יצחק דמתקרי אברהם וזהו רק פסולא דרבנן כיון שכתב ג"כ שמו האמיתי יצחק בפירוש. ומדלא ציירו כן ולא מצאו פסולא דרבנן בשינה שמו כו' אלא ביש לו שני שמות באמת כנ"ל מוכח מזה דבכותב שם אחר לגמרי אע"פ שכתב ג"כ שמו האמיתי אין זה פסולא דרבנן לבד כ"א פסולא דאורייתא:
הקיצור אם כ' שמו האמיתי וכ' ג"כ שם אחר לגמרי י"ל הגט פסול מדאורייתא. אף שמהטוש"ע סי' קכ"ט ס"ג משמע דאינו בטל מדאורייתא אלא בשלא הזכיר שמו בפירוש רק שכתב שם אחר וכלל שמו האמיתי בוכל שום. מ"מ נראה דאין לחלק וראיה מהפוסקים גבי נפאתה תפאתה. ומתשו' להרמב"ן סי' קמ"ח וממ"ש התוספות והרשב"א פרק הזורק גבי שינה שמו ושמה. דלא מצאו פסולא דרבנן כ"א כשהיה לו באמת שם זה שכתב רק שהוא שם דגליל וכ' לגרש בו ביהודה:
וב
ולפ"ז יש חקירה בכתב שם הנשתקע לגמרי עם שמו דעכשיו. די"ל ג"כ דה"ל כאילו כתב שם אחר עם שמו דכיון דנשתקע זה השם בטל לו וה"ל כשם אחר. וכן המכמ"א שע"ד סי' י"ג דף נ"ב ע"ב סד"ה הן אמת. כ' וז"ל ועוד שמדברי הראשונים שזכרנו לעיל מתבאר לענ"ד שכל שם שאינו נקרא בפי ההמון וגם לא בקריאת התורה ובחתימותיו לאו שמא הוא ודמיא למי שהיה שמו אברהם וכתב אנא אברהם דמתקרי יצחק דכיון שמעולם לא נקרא יצחק ה"ל גט פסול גם מתשו' אשכנזית שהביא מרן הב"י כן מתבאר דכל שם דנשתקע ה"ל שם בטל עכ"ל המכמ"א ור"ל שהשם שנשתקע בטל כאילו לא נקרא בו מעולם. ותשו' אשכנזית זו היא בב"י ד"ה וכ' עוד שם כמדומה לי שנהגו באושטרייך ושם כ' אם כן בטל שם הראשון. אך בג"פ סי' קכ"ט סעיף י"ח ס"ק צ"ו כ' והנה המעיין יראה דמלשון הקונדרסין אין הכרח חותך לומר דס"ל דאם כ' גם שם שני דנשתקע דאינה מגורשת כלומר שיהיה הגט בטל מסתיין לומר דס"ל דהגט פסול מדרבנן. ושדעת הס"ש דבדיעבד ומקום עיגון יש מקום להכשיר לגמרי אם כ' שם דנשתקע עם שם שנקרא בו ושכן משמע מכמה אחרונים ומכללם מהר"מ מינץ סי' ס"ד והוא הג"פ ס"ל דהגט פסול ונהי דאין להפריז על המדה לומר דס"ל דאינה מגורשת כלומר דהגט בטל מן התורה מ"מ כל הישר הולך יבין מתוך דברי הקונדריסים דהגט פסול עכת"ד [עי' מפתח]. וכן בתשו' המכתב מאליהו בסוף ספרו סדר אלי' רבא ושם בתשו' סי' י"ד מן דף ס"ג עמוד ג' סד"ה אמנם כל זה היה צודק. עד דף ס"ד ע"ב סד"ה ולי לע"ד היה נראה לדקדק. הביא כמה פוסקים דס"ל להכשיר בכתב שם הנשתקע עם שמו שנקרא בו מה גם אם שם הנשתקע הוא שמו הראשון. והיינו מהריק"ו ומהר"מ מינץ והס"ש. ומ"מ הוא לא סמך ע"ז למעשה כמש"ש דף ס"ד ע"ג ד"ה אמנם מאי דלבי מהסס. ועיין פסקי מהרא"י סס"י רי"א בענין שבמקום הכתיבה והנתינה לא היה מוחזק רק בשם יקותיאל המכונה קופמאן רק במדינה אחרת יש לו שם שני שנשתנה מחמת חולי אעפ"כ משמע דלכתחלה היו צריכים לכתוב גם שם השני. ואף ששם זה משוקע לגמרי במקום הכתיבה והנתינה. ויש לחלק כיון דמ"מ במקום אחר נקרא שמו כן ג"כ אין זה דומה לשם הנשתקע. וצריך לחלק דנהי אם כתב שם שלא היה נקרא בו עם שמו הגט פסול מדאורייתא כמשנ"ת לעיל. מ"מ שם הנשתקע לא דמי לשם שלא נקרא בו מעולם דהתם הוי שינה שמו ממש. אבל הכא כיון ששם זה הוקבע לו ונקרא בו כמה שנים. הרי זה חשוב שם שלו ואע"פ שנשתקע עכשיו וצריך לכתוב בגט השם שנקרא בו מ"מ אינו פוסל כ"כ שכשכתבו ג"כ יהיה נחשב שינה שמו. והנה מצינו בהראשונים שהיה להם כמה שמות כמשארז"ל בשלמה שהיה לו שבעה שמות והיתכן שיהיה נקרא בכולם אלא ודאי נקרא רק שלמה. ואעפ"כ גם שאר כל השמות שלו חשובים שמותיו אע"פ שלא היו קוראים אותו בהם כלל. אך עכ"ז צריך עיון בזה ממ"ש במשנה פ"ז דכלאים משנה ו' מאימתי הוא נקרא אנס משישקע. ופי' הר"ש משישקע אע"פ שנאנסה כל זמן שנקראת (השדה) על שם בעלים שאומר זהו שדה פלוני אינו אוסר דבר שאינו שלו (כשזרע את הכרם אינו נאסר משום כלאים בכרם) עד שישקע שם של בעלים ונקראת על שם הכושי. ירושלמי אמר רבי אחא נשתקעו ולא נתייאשו איסורו דבר תורה נתייאשו ולא נשתקעו איסורו מדבריהם כו' דאם נשתקעו שם הבעלים מן השדה ונקרא על שם האנס אע"פ שלא נתייאשו הבעלים ולא אמרו ווי ליה לחסרון כיס אנן סהדי דמייאשי ואפי' עומד וצווח ואיתסר מדאורייתא בזריעת האנס. וע"ש בהרא"ש סי' ט' ובהרמב"ם פ"ה מה' כלאים הלכה יו"ד ובשו"ע יו"ד סי' רצ"ו ס"ו מוכח לכאורה דשיקוע הוא דאורייתא דע"י שנשתקע שם הבעלים מהשדה אוסר האנס דבר תורה. אך הר"ש שם פי' שזהו ע"י היאוש וז"ל ומיהו הכא דנשתקע שם הבעלים אפי' מדאורייתא יש יאוש עכ"ל. אבל בהרא"ש שם סי' ט' משמע דאע"פ שאין יאוש לקרקע מ"מ מה שנשתקע שם הבעלים ממנו ובודאי לא תחזור השדה עוד אליו זהו אוסר ד"ת. א"כ מזה דנשתקע שם הבעלים אוסר ד"ת יש ללמוד לכאורה לדין נשתקע שמו בענין גיטין דחשוב ביטול שם זה לגמרי מדברי תורה. ומיהו לפר"ש דהוא שבודאי מתייאש אין ראיה משם. דשם שאני שע"י יאוש ושיקוע השם קונה הכושי הקרקע דבר תורה וכענין הנז' בגמ' פרק מרובה (דס"ו ע"ב) דשינוי השם כשינוי מעשה דמי ע"ש בתוספות ד"ה שינוי השם דהיינו בהדי יאוש. וכן משמע בהתוספות פרק חזקת (דף מ"ד ע"א) ובהרא"ש שם סי' מ"א דמצד צירוף יאוש דמהני בקרקע להירושלמי נגעו בה. דהנה התוס' שם ד"ה דוקא מכר. כתבו וקשה לר"י דבירושלמי אמר דיאוש מועיל בקרקע דאע"ג שאינה נגזלת מ"מ מהני בה יאוש כו' עכ"ל וביאר הרא"ש שם דבריהם וז"ל ואע"ג דבקרקע נמי שייך יאוש כדתנן במסכת כלאים פ"ז מ"ו האנס שזרע את הכרם כו' וקאמר עלה בירושלמי נשתקעו בעליו ולא נתייאשו איסורו מדברי תורה נתייאשו בעליו ולא נשתקעו איסורו מדברי סופרים ופריך וכי יש קרקע נגזלת אמר ר' אילא אעפ"כ יש יאוש לקרקע כו' וי"ל דאע"ג דיש יאוש בקרקע מ"מ לא שכיח ביה יאוש עכ"ל. ולכאורה דברי התוס' והרא"ש תמוהים דמביאים עזר מהירושלמי כנגדם דהא הירושלמי אומר להפך דיאוש כדי לא מהני שלכן נתייאשו בעליו ולא נשתקע השם אין איסורו רק מדברי סופרים ואילו יאוש מהני בקרקע היה איסורו דבר תורה. וכן פירש הר"ש במס' כלאים שם דיאוש לא מהני לאסור מדאורייתא רק מדרבנן אסור והמפרש שם בירושלמי פי' דאיסור זה הוא משום מראית העין. אעכצ"ל כוונת התוס' והרא"ש דיאוש מהני בקרקע זהו כשנשתקע שם הבעלים דבכה"ג דוקא מהני היאוש. דאנן סהדי דמייאשי כו' וזהו כפי' הר"ש במסכת כלאים דבנשתקע שם הבעלים אפי' מדאורייתא יש יאוש. א"כ לפ"ז עיקר איסורו ד"ת זהו מצד היאוש ולא משום נשתקע שם הבעלים לחוד ואין ראי' מכאן דנשתקע שם הבעלים לבד חשוב ביטול השם כאילו לא היה מעולם שם זה. אבל מ"מ פשט הירושלמי לא משמע כן אלא דיאוש לא מהני רק נשתקע שם הבעלים מהני דנחשב כאילו לא היה מעולם שם זה:
ולפ"ז יש חקירה בכתב שם הנשתקע לגמרי עם שמו דעכשיו. די"ל ג"כ דה"ל כאילו כתב שם אחר עם שמו דכיון דנשתקע זה השם בטל לו וה"ל כשם אחר. וכן המכמ"א שע"ד סי' י"ג דף נ"ב ע"ב סד"ה הן אמת. כ' וז"ל ועוד שמדברי הראשונים שזכרנו לעיל מתבאר לענ"ד שכל שם שאינו נקרא בפי ההמון וגם לא בקריאת התורה ובחתימותיו לאו שמא הוא ודמיא למי שהיה שמו אברהם וכתב אנא אברהם דמתקרי יצחק דכיון שמעולם לא נקרא יצחק ה"ל גט פסול גם מתשו' אשכנזית שהביא מרן הב"י כן מתבאר דכל שם דנשתקע ה"ל שם בטל עכ"ל המכמ"א ור"ל שהשם שנשתקע בטל כאילו לא נקרא בו מעולם. ותשו' אשכנזית זו היא בב"י ד"ה וכ' עוד שם כמדומה לי שנהגו באושטרייך ושם כ' אם כן בטל שם הראשון. אך בג"פ סי' קכ"ט סעיף י"ח ס"ק צ"ו כ' והנה המעיין יראה דמלשון הקונדרסין אין הכרח חותך לומר דס"ל דאם כ' גם שם שני דנשתקע דאינה מגורשת כלומר שיהיה הגט בטל מסתיין לומר דס"ל דהגט פסול מדרבנן. ושדעת הס"ש דבדיעבד ומקום עיגון יש מקום להכשיר לגמרי אם כ' שם דנשתקע עם שם שנקרא בו ושכן משמע מכמה אחרונים ומכללם מהר"מ מינץ סי' ס"ד והוא הג"פ ס"ל דהגט פסול ונהי דאין להפריז על המדה לומר דס"ל דאינה מגורשת כלומר דהגט בטל מן התורה מ"מ כל הישר הולך יבין מתוך דברי הקונדריסים דהגט פסול עכת"ד [עי' מפתח]. וכן בתשו' המכתב מאליהו בסוף ספרו סדר אלי' רבא ושם בתשו' סי' י"ד מן דף ס"ג עמוד ג' סד"ה אמנם כל זה היה צודק. עד דף ס"ד ע"ב סד"ה ולי לע"ד היה נראה לדקדק. הביא כמה פוסקים דס"ל להכשיר בכתב שם הנשתקע עם שמו שנקרא בו מה גם אם שם הנשתקע הוא שמו הראשון. והיינו מהריק"ו ומהר"מ מינץ והס"ש. ומ"מ הוא לא סמך ע"ז למעשה כמש"ש דף ס"ד ע"ג ד"ה אמנם מאי דלבי מהסס. ועיין פסקי מהרא"י סס"י רי"א בענין שבמקום הכתיבה והנתינה לא היה מוחזק רק בשם יקותיאל המכונה קופמאן רק במדינה אחרת יש לו שם שני שנשתנה מחמת חולי אעפ"כ משמע דלכתחלה היו צריכים לכתוב גם שם השני. ואף ששם זה משוקע לגמרי במקום הכתיבה והנתינה. ויש לחלק כיון דמ"מ במקום אחר נקרא שמו כן ג"כ אין זה דומה לשם הנשתקע. וצריך לחלק דנהי אם כתב שם שלא היה נקרא בו עם שמו הגט פסול מדאורייתא כמשנ"ת לעיל. מ"מ שם הנשתקע לא דמי לשם שלא נקרא בו מעולם דהתם הוי שינה שמו ממש. אבל הכא כיון ששם זה הוקבע לו ונקרא בו כמה שנים. הרי זה חשוב שם שלו ואע"פ שנשתקע עכשיו וצריך לכתוב בגט השם שנקרא בו מ"מ אינו פוסל כ"כ שכשכתבו ג"כ יהיה נחשב שינה שמו. והנה מצינו בהראשונים שהיה להם כמה שמות כמשארז"ל בשלמה שהיה לו שבעה שמות והיתכן שיהיה נקרא בכולם אלא ודאי נקרא רק שלמה. ואעפ"כ גם שאר כל השמות שלו חשובים שמותיו אע"פ שלא היו קוראים אותו בהם כלל. אך עכ"ז צריך עיון בזה ממ"ש במשנה פ"ז דכלאים משנה ו' מאימתי הוא נקרא אנס משישקע. ופי' הר"ש משישקע אע"פ שנאנסה כל זמן שנקראת (השדה) על שם בעלים שאומר זהו שדה פלוני אינו אוסר דבר שאינו שלו (כשזרע את הכרם אינו נאסר משום כלאים בכרם) עד שישקע שם של בעלים ונקראת על שם הכושי. ירושלמי אמר רבי אחא נשתקעו ולא נתייאשו איסורו דבר תורה נתייאשו ולא נשתקעו איסורו מדבריהם כו' דאם נשתקעו שם הבעלים מן השדה ונקרא על שם האנס אע"פ שלא נתייאשו הבעלים ולא אמרו ווי ליה לחסרון כיס אנן סהדי דמייאשי ואפי' עומד וצווח ואיתסר מדאורייתא בזריעת האנס. וע"ש בהרא"ש סי' ט' ובהרמב"ם פ"ה מה' כלאים הלכה יו"ד ובשו"ע יו"ד סי' רצ"ו ס"ו מוכח לכאורה דשיקוע הוא דאורייתא דע"י שנשתקע שם הבעלים מהשדה אוסר האנס דבר תורה. אך הר"ש שם פי' שזהו ע"י היאוש וז"ל ומיהו הכא דנשתקע שם הבעלים אפי' מדאורייתא יש יאוש עכ"ל. אבל בהרא"ש שם סי' ט' משמע דאע"פ שאין יאוש לקרקע מ"מ מה שנשתקע שם הבעלים ממנו ובודאי לא תחזור השדה עוד אליו זהו אוסר ד"ת. א"כ מזה דנשתקע שם הבעלים אוסר ד"ת יש ללמוד לכאורה לדין נשתקע שמו בענין גיטין דחשוב ביטול שם זה לגמרי מדברי תורה. ומיהו לפר"ש דהוא שבודאי מתייאש אין ראיה משם. דשם שאני שע"י יאוש ושיקוע השם קונה הכושי הקרקע דבר תורה וכענין הנז' בגמ' פרק מרובה (דס"ו ע"ב) דשינוי השם כשינוי מעשה דמי ע"ש בתוספות ד"ה שינוי השם דהיינו בהדי יאוש. וכן משמע בהתוספות פרק חזקת (דף מ"ד ע"א) ובהרא"ש שם סי' מ"א דמצד צירוף יאוש דמהני בקרקע להירושלמי נגעו בה. דהנה התוס' שם ד"ה דוקא מכר. כתבו וקשה לר"י דבירושלמי אמר דיאוש מועיל בקרקע דאע"ג שאינה נגזלת מ"מ מהני בה יאוש כו' עכ"ל וביאר הרא"ש שם דבריהם וז"ל ואע"ג דבקרקע נמי שייך יאוש כדתנן במסכת כלאים פ"ז מ"ו האנס שזרע את הכרם כו' וקאמר עלה בירושלמי נשתקעו בעליו ולא נתייאשו איסורו מדברי תורה נתייאשו בעליו ולא נשתקעו איסורו מדברי סופרים ופריך וכי יש קרקע נגזלת אמר ר' אילא אעפ"כ יש יאוש לקרקע כו' וי"ל דאע"ג דיש יאוש בקרקע מ"מ לא שכיח ביה יאוש עכ"ל. ולכאורה דברי התוס' והרא"ש תמוהים דמביאים עזר מהירושלמי כנגדם דהא הירושלמי אומר להפך דיאוש כדי לא מהני שלכן נתייאשו בעליו ולא נשתקע השם אין איסורו רק מדברי סופרים ואילו יאוש מהני בקרקע היה איסורו דבר תורה. וכן פירש הר"ש במס' כלאים שם דיאוש לא מהני לאסור מדאורייתא רק מדרבנן אסור והמפרש שם בירושלמי פי' דאיסור זה הוא משום מראית העין. אעכצ"ל כוונת התוס' והרא"ש דיאוש מהני בקרקע זהו כשנשתקע שם הבעלים דבכה"ג דוקא מהני היאוש. דאנן סהדי דמייאשי כו' וזהו כפי' הר"ש במסכת כלאים דבנשתקע שם הבעלים אפי' מדאורייתא יש יאוש. א"כ לפ"ז עיקר איסורו ד"ת זהו מצד היאוש ולא משום נשתקע שם הבעלים לחוד ואין ראי' מכאן דנשתקע שם הבעלים לבד חשוב ביטול השם כאילו לא היה מעולם שם זה. אבל מ"מ פשט הירושלמי לא משמע כן אלא דיאוש לא מהני רק נשתקע שם הבעלים מהני דנחשב כאילו לא היה מעולם שם זה:
זקיצור שיש להסתפק בכתב שם הנשתקע לגמרי עם שמו דעכשיו אם הו"ל ככותב שם אחר עם שמו שי"ל דאינה מגורשת מדאורייתא. או שי"ל דמגורשת מדאורייתא ורק מדרבנן פסול וכ"ד הג"פ ס"ק צ"ו. ולכאורה מהמשנה פ"ז דכלאים מ"ו והירושלמי שם והובא בש"ע יו"ד סי' רצ"ו ס"ו משמע דנשתקע השם גורם איסור מדבר תורה לענין כלאים בכרם. א"כ י"ל כמ"כ לענין גיטין שם הנשתקע בטל לגמרי מד"ת וה"ל כמו שם אחר. אך מדברי הר"ש שם והתוס' בב"ב פרק חזקת (דף מ"ד) ד"ה דוקא והרא"ש שם סי' מ"א שהוכיחו מהירושלמי דאע"ג דקרקע אינה נגזלת מ"מ יאוש מהני. עכצ"ל דהתם לא מצד שנשתקע השם לבד גורם האיסור ד"ת אלא משום שבודאי נתייאשו הבעלים ויאוש מהני בהדי שיקוע השם. א"כ אין מזה ראיה לענין גיטין ששם הנשתקע בטל לגמרי מדאורייתא:
חג
והנה הרמב"ם ספ"ח מה' גזילה פסק דקרקע אינה נגזלת כלל וכתב בהגמי"י שם סק"ד שזהו דלא כהירושלמי פ"ז דכלאים הנ"ל דתלמוד שלנו עיקר וכ"כ התוס' פרק לולב הגזול (ד"ל ע"ב) וכ"פ בטוש"ע חו"מ רס"י שע"א. וע' מזה בש"ך שם ס"ק ב' ובנתי"מ שם. ומ"מ אין מזה ראיה דהתלמוד שלנו פליג על הירושלמי בענין דנשתקע שם הבעלים מילתא היא שי"ל דמודו ליה בהא אלא דס"ל דאע"ג שבטל שם הבעלים מהקרקע מ"מ כיון דקרקע אינה נגזלת א"כ הקרקע היא לעולם של בעלים ודומה למי שקנה קרקע באופן שאין ידוע מזה לשום אדם דהרי אין שמו עליה אעפ"כ היא שלו. אך צ"ל כיון שהרמב"ם לא ס"ל כהירושלמי הנ"ל א"כ מדוע בה' כלאים פ"ה הלכה יו"ד פסק כהירושלמי דלש"ס דילן דקרקע אינה נגזלת כלל א"כ אין האנס אוסר דבר שאינו שלו. ואפ"ל כיון דרבנן פליגי על רע"ק וס"ל דאדם אוסר דבר שאינו שלו במשנה פ"ז דכלאים הנ"ל משנה ה' וכ"פ הרמב"ם בפי' המשנה א"כ אף שבחיבורו חזר בו ופסק כרע"ק וכמ"ש התוי"ט שם מ"מ פסק ג"כ כהירושלמי. והיינו דבכה"ג יש לתפוס שאדם אוסר דבר שאינו שלו לגמרי כיון שנשתקע שם הבעלים ממנה א"כ לפי"ז יש להחמיר דשיקוע השם מילתא היא לגרום איסור ד"ת. וכ"מ במסכת ע"ג (דנ"ז סע"א) עד שישתקע שם ע"ג מפיהם וכמה יב"ח יעו"ש:
והנה הרמב"ם ספ"ח מה' גזילה פסק דקרקע אינה נגזלת כלל וכתב בהגמי"י שם סק"ד שזהו דלא כהירושלמי פ"ז דכלאים הנ"ל דתלמוד שלנו עיקר וכ"כ התוס' פרק לולב הגזול (ד"ל ע"ב) וכ"פ בטוש"ע חו"מ רס"י שע"א. וע' מזה בש"ך שם ס"ק ב' ובנתי"מ שם. ומ"מ אין מזה ראיה דהתלמוד שלנו פליג על הירושלמי בענין דנשתקע שם הבעלים מילתא היא שי"ל דמודו ליה בהא אלא דס"ל דאע"ג שבטל שם הבעלים מהקרקע מ"מ כיון דקרקע אינה נגזלת א"כ הקרקע היא לעולם של בעלים ודומה למי שקנה קרקע באופן שאין ידוע מזה לשום אדם דהרי אין שמו עליה אעפ"כ היא שלו. אך צ"ל כיון שהרמב"ם לא ס"ל כהירושלמי הנ"ל א"כ מדוע בה' כלאים פ"ה הלכה יו"ד פסק כהירושלמי דלש"ס דילן דקרקע אינה נגזלת כלל א"כ אין האנס אוסר דבר שאינו שלו. ואפ"ל כיון דרבנן פליגי על רע"ק וס"ל דאדם אוסר דבר שאינו שלו במשנה פ"ז דכלאים הנ"ל משנה ה' וכ"פ הרמב"ם בפי' המשנה א"כ אף שבחיבורו חזר בו ופסק כרע"ק וכמ"ש התוי"ט שם מ"מ פסק ג"כ כהירושלמי. והיינו דבכה"ג יש לתפוס שאדם אוסר דבר שאינו שלו לגמרי כיון שנשתקע שם הבעלים ממנה א"כ לפי"ז יש להחמיר דשיקוע השם מילתא היא לגרום איסור ד"ת. וכ"מ במסכת ע"ג (דנ"ז סע"א) עד שישתקע שם ע"ג מפיהם וכמה יב"ח יעו"ש:
טקיצור הרמב"ם ספ"ח מה' גזילה והטוש"ע סי' שע"א ס"ל דש"ס דילן חולק על הירושלמי הנ"ל ואעפ"כ בה' כלאים פ"ה הלכה יו"ד פסק כהירושלמי וי"ל משום דרבנן ס"ל דאדם אוסר שאינו שלו לענין כלאים בכרם. אף דלא פסק כן מ"מ בנשתקע שם הבעלים פסק כן א"כ מזה נראה דשיקוע השם הוא ענין גדול מדאורייתא ג"כ:
יומ"מ בתשובה בסוף ספר סדר אלי' רבא סי' י"ד נראה מדבריו ג"כ דבכתב שם הנשתקע עם שמו דעכשיו אינו רק פסול דרבנן והיינו כדעת הג"פ ס"ק צ"ו אף שלא הביא דבריו. וע' ב"ש סי' קכ"ט ס"ק ל"ה וע' מל"מ פ"ג מה' גרושין דין י"ג שכתב ומהרי"ק שרש פ"ו חדש לנו בזה דאע"ג דאינו ניכר כלל בשם הראשון מ"מ כותבין אותו בגט לעיקר כו' ובס' פרח מטה אהרן ח"א סי' כ"ה דחה דבריו מהלכה. ומ"ש כיון שפיסול זה אין לו שרש וענף. לפמ"ש יש לזה שורש ועיקר לומר דשם הנשתקע בטל הוא משם. ועיין בכנה"ג בהגהת הטור סי' קכ"ט אות י"ד וכ"ג. ובהגהת הב"י שם אות קט"ז קל"ג קמ"ו כ' ג"כ דאינו מוכרח מדברי הקונדריסין דבכתב שם הנשתקע עם שמו דעכשיו אינה מגורשת:
יאועפ"ז נבוא לנ"ד בענין מה שנכתב בגט שם ישראל דאע"ג שבפי כל נקרא רק אברהם לבד ולא ישראל כלל מ"מ כיון שעולה בו לתורה בהלובאקי מקום כתיו"נ הגט ושהוא היה דר שם עם אשתו. כאשר כן נכתב אצל הגבאי דח"ק כל העולי' לתורה וכ' שם שזה האיש עלה לתורה בשם ישראל אברהם גם ע"א כשר העיד שמכיר את המגרש מנעוריו כי היה דר סמך לתחנותו וידע ברור שהיה נק' להם ולכב"ב בשם ישראל אברהם לעולם ולא שמע שם אחר דהיינו שיהי' שמו שלום עכ"ל. והנה אם היה נקרא כן לתורה תמיד בהלובאקי ישראל אברהם אע"פ שנקרא בפי כל רק אברהם לבד. ודאי אין זה שם הנשתקע כמ"ש בב"י בשם הקונד' וע' פמט"א ח"א סי' כ"ה שפי' דקאי על נשתקע שמו כו'. כי הנה הב"י כתב וז"ל ודין זה בנשים לבד אבל באנשים אינו כן ששמם המובהק ע"פ הס"ת וחותם שטרותיו אלא יכתוב השם שהוא עולה לקרוא בתורה וחותם שטרותיו. ופי' בשו"ת פרח מטה אהרן ח"א סי' כ"ה ד"ה וחוזרני דר"ל דוקא בנשים כשנשתקע שם אחד אין להזכיר אותו שם שנשתקע בגט כלל לא לעיקר ולא לטפל אבל באנשים אינו כן שאם נשתקע שם אחד משמותיו ובאותו שם קורין אותו לספר תורה אלא שאין העולם קורין לו כן אלא השם האחר. השם שקורין לו לס"ת אותו השם הוא מובהק ואותו השם כותבין עיקר בגט והשם שקוראין אותו העולם כותבין לטפל דמתקרי פלוני עכ"ל. הרי דבריו מבוארים שאע"פ שנשתקע השם מקריאה לגמרי עכ"ז אם קורין אותו בו לס"ת חשוב זה השם שם מובהק דוקא. וגם כתב שראה קונדריסים עצמם שמשם מקור הדין שהביא הב"י ומתוך לשונם נראה הפירוש הזה שכתב. אלא שאח"כ ד"ה ובחפשי כתב שהמקור ברוך הקשה על לשון זה דהקונדריסין שכתב אבל באנשים אינו כן ששמם המובהק ע"פ הס"ת דהרא"ש פ' השולח סס"י ז' והטור סי' קכ"ט שכתב ואם חניכתו ידועה וניכרת בכל מקום אלא כשחותם בשטר או קורא בספר קורין אותו בשם המובהק סגי בחניכא אפילו לכתחלה עכ"ל. והפמט"א כ' לתרץ דשאני חניכא כו'. ובספר מכתב מאליהו שע"ד סי' י"ד העלה ג"כ דהרא"ש וגם עוד הרבה פוסקים והן הרמב"ן והרשב"א והריב"ש ס"ל דהשם שנק' בו בפי כל הוא עיקרי יותר מהשם שאינו נקרא בו כי אם לתורה ושחותם בו אך עכ"פ גם לדבריו אינו חשוב שם הנשתקע כלל כיון שנק' בו לתורה אף שאינו עיקרי. א"כ שם ישראל אם היה עולה בו לתורה בהלובאקי תמיד ודאי אינו נחשב שם הנשתקע. אך מלשון השאלה אינו מבואר שיש עדות שהיה עולה כן לתורה תמיד כי אם רק על פעם אחד וכה"ג. ועכ"ז י"ל כיון שיש כאן ג' ראיות שנק' ישראל אברהם גם עכשיו, האחד מהכתובה של המתגרשת שכתוב בו שמו ישראל אברהם. הב' מהמכתב שלו לאשתו שחתם א"ע ישראל אברהם. הג' ממה שנקרא כן לתורה איזו פעמים. וגם ידוע ע"פ עד א' כשר שהיה נקרא בשכבר ישראל אברהם. א"כ הני תלתא ראיה מהני להעמידו על חזקה הראשונה שהי' נקרא ישראל אברהם לומר שגם עכשיו לא נשתקע זה השם. ולא מבעיא לפ"ד הג"פ ס"ק צ"ו והסדר אלי' דבכתב שם הנשתקע לגמרי עם השם שנקרא בו עכשיו אינו רק פסולא דרבנן. א"כ בדרבנן ודאי יש לסמוך על כל הנ"ל דלא חשוב ישראל שם הנשתקע. אלא אפילו לפי משמעות הב"י דאם כ' שם הנשתקע לגמרי עם שמו דעכשיו אינה מגורשת. דמשמע דחשוב שינוי השם מדאורייתא כדפי' דבריו ג"כ הג"פ ס"ק צ"ו רק שחלק עליו. מ"מ אפילו לפ"ז יש לסמוך דשם ישראל לא חשוב כלל שם הנשתקע מהנך ג' ראיות דלעיל הכתובה והאגרת והקריאה בתורה איזו פעמים. ועוד דכיון שנכתב ישראל אברהם דמתקרי אברהם הרי נכפל שם אברהם שני פעמים מזה יש לפרש דמתקרי בפי כל רק אברהם וישראל אברהם זהו שמו הראשון. א"כ מהגט יש לפרש ג"כ דשם ישראל אברהם אינו כלל השם שנקרא בו בפי כל. כ"א שנקרא בו לפרקים ועיקר השם שנק' בו הוא אברהם [ע' מפתח]. וכיון דאפשר לפרש כן בהגט אין לחוש בו מזה לשינוי השם. גם יש להסתייע לנד"ז ממ"ש הג"פ סי' קכ"ח ס"ג ס"ק כ"ו בד"ה הרי למדנו חילוק נכון כו' אע"ג דבהמשך הזמן נשתנה שמה כו'. משום דלא נשתקע ממנה שם ראשון כו' ע"ש. וכך י"ל בנד"ז דלא נשתקע ממנו שם ישראל. ואף דאין ללמוד שמו ממש משם מקום עמידת העדים הרי בנ"ד רק כתבוהו עם שמו שנקרא בו עכשיו. ועיין במכמ"א שע"ג סס"י ט'. ומכ"ז מבואר דמה שלא כתבו בהגט שם שלום מאד יפה עשו בזה. דאף לו יהא כדברי אמו שמקודם בשכבר נק' שלום כיון דעכשיו נשתקע שם זה מכל ולכל ודאי א"צ לכותבו כלל ואם היו כותבים אותו הי' מקום לפסול הגט לגמרי: