Chabad Library · The Tzemach Tzedek
Shailos uTeshuvos Tzemach Tzedek· Even HaEzer· Siman 334שו״ת צמח צדק· אבן העזר· סימן שלד
אסימן שלד
<[קיצור לחאהע"ז סי' כ"ד] עי' בית מאיר סט"ו ואשתמיטתי' ד' מהרא"י סי' רכ"ב. ומ"ש הרמב"ם כו' ראי' ברורה להקל מתשו' מיי' דשייכי לה' אישות סי' ח' דמהר"ם מקיל התם הי' אשת כהן. וע' צ"צ ומהרמ"ל סי' פ' מיירי ג"כ באשת כהן ריטב"א יבמות פ"ח איסור כהונה ע"ש:
<[קיצור לחאהע"ז סי' כ"ד] עי' בית מאיר סט"ו ואשתמיטתי' ד' מהרא"י סי' רכ"ב. ומ"ש הרמב"ם כו' ראי' ברורה להקל מתשו' מיי' דשייכי לה' אישות סי' ח' דמהר"ם מקיל התם הי' אשת כהן. וע' צ"צ ומהרמ"ל סי' פ' מיירי ג"כ באשת כהן ריטב"א יבמות פ"ח איסור כהונה ע"ש:
בא
כאן ליכא קל"פ משום ספק אויבים וגם ליכא ע"כ:
כאן ליכא קל"פ משום ספק אויבים וגם ליכא ע"כ:
גב
מ"מ באשת כהן אוסר ב"ש בנסתרה (זהו נגד הגמ' סוטה ה' ב אל תדברי ונסתרה ולאו כלום הוא. ומיירי בא"כ כמש"ש תרומה. וע' גמ' כ"ו א' א"כ פשיטא כו'):
מ"מ באשת כהן אוסר ב"ש בנסתרה (זהו נגד הגמ' סוטה ה' ב אל תדברי ונסתרה ולאו כלום הוא. ומיירי בא"כ כמש"ש תרומה. וע' גמ' כ"ו א' א"כ פשיטא כו'):
דג
רג"ל עם סתירה יהי' אסור גם בא"י:
רג"ל עם סתירה יהי' אסור גם בא"י:
הד
אך התוס' כ' סתירה אינה ספק רק הקינוי גורם הספק נ' דאפילו רג"ל באותו סתירה ל"ח כספק רק קינוי לבד מסוגיא כ"ה א' בבעל שמחל על קינויו דמ"מ יהי' רג"ל:
אך התוס' כ' סתירה אינה ספק רק הקינוי גורם הספק נ' דאפילו רג"ל באותו סתירה ל"ח כספק רק קינוי לבד מסוגיא כ"ה א' בבעל שמחל על קינויו דמ"מ יהי' רג"ל:
וה
עוד רשב"א א' קפז ועוד כו':
עוד רשב"א א' קפז ועוד כו':
זו
ראי' מנדרים נואף שאני דברג"ל שקודם הסתירה נאסרת (י"ל התם כיעור גדול. וע' סוף גיטין):
ראי' מנדרים נואף שאני דברג"ל שקודם הסתירה נאסרת (י"ל התם כיעור גדול. וע' סוף גיטין):
חז
רמ"א קדל"פ בעי' ע"כ ולא סתירה מ"מ נתייחדו לשם זנו' שאני (ק' ממהרי"ק נסתרה גרע מיחוד):
רמ"א קדל"פ בעי' ע"כ ולא סתירה מ"מ נתייחדו לשם זנו' שאני (ק' ממהרי"ק נסתרה גרע מיחוד):
טח
סי"ד סט"ו. גיטין פ"ט. וס"ל ודאי כב"ש ס"ק כ"ד. וגם י"ל רק דרבנן לא כמגיד:
סי"ד סט"ו. גיטין פ"ט. וס"ל ודאי כב"ש ס"ק כ"ד. וגם י"ל רק דרבנן לא כמגיד:
יסוגיות הש"ס שנתבארו בהשו"ת בתשו' המתחיל ע"ד אשת כהן:
יאושם סעיף א' נתבאר קצת הסוגיא ביבמות פרק שני דף כ"ד סע"ב בהא דלשאל[ת]ות נאסרה לבעלה בע"כ וקדל"פ. להנמוק"י והיש"ש רסי' י"ח כל שיש אויבים אמרינן אויבים הוא דאפקוה לקלא ורי"ו נכ"ג ח"ב כ' אבל אם הוציאו האויבים הקול:
יבאם סתירה חשוב דבר מכוער כמו הנך שביבמות שם הרמב"ם והש"ע רסי' יא אם נעול במנעל חשוב כמו הנך. ומהרמ"ל בתשו' סי' פ' כתב דאפילו נעול במנעל אין זה הכיעור דומה להנך שבגמרא. וכן משמע בתשו' מיימוני דשייכי לה' אישות סי' ח. ואפשר כן משמע ג"כ מתשו' הרשב"א סי' אלף קפ"ז בענין עדי כיעור. וכיעור דחזא האי לא חזי האי:
יגסעיף ב' נזכר מ"ש ביבמות ר"פ האשה רבה דפ"ח ע"ב איסור כהונה שאני. שפירש הריטב"א שם ג"כ כמ"ש בפסקי מהרא"י סי' רכ"ב דדוקא בתרי ותרי וניסת לאחד [מעידיה]. ותירוץ השני של מהרא"י דחה הבית מאיר סי' ואו ססעי' י"ג עוד כתב דמסתימת הש"ע סי' י"ז סעיף מ"ב דלא חילקו לאסור בנשאת לכהן משמע דדוחים מהלכה התירוץ דאיסור כהונה שאני. כי יש שם בגמרא ב' תירוצים אחרים:
ידסוגיא דסוטה פרק כשם דכ"ח ודכ"ט ע"א דסוטה שמת בעלה ולא שתתה אסורה לכהונה משם מוכח ג"כ דבעדי כיעור לבד לא נאסרה לבעלה כהן. כיון דלא ילפינן רק סוטה שאסורה לבעלה ישראל ג"כ עד שתשתה. היא דוקא אסורה לכהונה משמע הא היכא שמותרת לבעלה ישראל אז אם מת בעלה מותרת לכהונה: