Chabad Library · The Tzemach Tzedek
Shailos uTeshuvos Tzemach Tzedek·
אסימן שנב
[קיצור משו"ת שהיא מהדורא אחרת מחאע"ה סי' נ] בדין עדים שהעידו על כמה סימנים בינונים שנמצא בנטבע אחד רק שיש הכחשה ביניהם במקום של סימן אחד. היינו עד א' אומר שהי' רושם מעט למעלה מן הקנעכיל והשני אומר שהי' מעט למטה מהקנעכיל:
[קיצור משו"ת שהיא מהדורא אחרת מחאע"ה סי' נ] בדין עדים שהעידו על כמה סימנים בינונים שנמצא בנטבע אחד רק שיש הכחשה ביניהם במקום של סימן אחד. היינו עד א' אומר שהי' רושם מעט למעלה מן הקנעכיל והשני אומר שהי' מעט למטה מהקנעכיל:
בא
לפמ"ש בתשו' מ"ב סי' ס"ג דבכה"ג דמי לאחד אומר בדיוטא התחתונה הלווהו. וא' אומר בדיוטא העליונה. עדותן קיימת. אך נמשך אחר פי' ריב"ש. אבל לפי' הטוח"מ סי' ל' צ"ע. ומ"מ נ' דיש לדמותו לא' אומר מנה וא' אומר מאתים. שאעפ"י שמכחישים זא"ז במנה הב' מקבלין עדותן במנה האחד ששניהם מודים. וה"נ מקבלים עדותן על הצייחען אף שמכחישים זא"ז על מקומו:
לפמ"ש בתשו' מ"ב סי' ס"ג דבכה"ג דמי לאחד אומר בדיוטא התחתונה הלווהו. וא' אומר בדיוטא העליונה. עדותן קיימת. אך נמשך אחר פי' ריב"ש. אבל לפי' הטוח"מ סי' ל' צ"ע. ומ"מ נ' דיש לדמותו לא' אומר מנה וא' אומר מאתים. שאעפ"י שמכחישים זא"ז במנה הב' מקבלין עדותן במנה האחד ששניהם מודים. וה"נ מקבלים עדותן על הצייחען אף שמכחישים זא"ז על מקומו:
גב
וכן משמע יותר בגמ' בסנהדרין דל"א דמיירי בשמכחישים זא"ז. וברש"י שם משמע קצת דמכחישים זא"ז בלא כי וכ"כ הב"ח וט"ז בח"מ סי' ל'. וכ"כ מהר"י אדרבי בתשו':
וכן משמע יותר בגמ' בסנהדרין דל"א דמיירי בשמכחישים זא"ז. וברש"י שם משמע קצת דמכחישים זא"ז בלא כי וכ"כ הב"ח וט"ז בח"מ סי' ל'. וכ"כ מהר"י אדרבי בתשו':
דג
לדעת הרמב"ם דכוונת המעשה הוא מכלל החקירות יש לספק שמא בנד"ז יש להחמיר יותר מבמנה ומאתים משום דהמקום לגבי הרושם חשוב כוונת המעשה טפי ממנה הב' לגבי מנה הא'. מ"מ רש"י וש"פ לא ס"ל שיטת הרמב"ם. וגם להרמב"ם יש לצדד להקל עכ"פ ע"פ שיטת הריב"ש הנ"ל אות א':
לדעת הרמב"ם דכוונת המעשה הוא מכלל החקירות יש לספק שמא בנד"ז יש להחמיר יותר מבמנה ומאתים משום דהמקום לגבי הרושם חשוב כוונת המעשה טפי ממנה הב' לגבי מנה הא'. מ"מ רש"י וש"פ לא ס"ל שיטת הרמב"ם. וגם להרמב"ם יש לצדד להקל עכ"פ ע"פ שיטת הריב"ש הנ"ל אות א':
הד
ויש לגמגם עדיין עפ"י תשו' מהרי"ט חא"ע סי' ל"ח דס"ל דבמנה ומאתים כשיש הכחשה ממש עדותן בטילה. אך באמת כל הפוסקים והמפרשים פירשו דמיירי בהכחשה ממש כמש"ל אות א' ב':
ויש לגמגם עדיין עפ"י תשו' מהרי"ט חא"ע סי' ל"ח דס"ל דבמנה ומאתים כשיש הכחשה ממש עדותן בטילה. אך באמת כל הפוסקים והמפרשים פירשו דמיירי בהכחשה ממש כמש"ל אות א' ב':
וה
אך ליישב דעת מהרי"ט ובפרט שכתב כן בשם תשו' הרשב"א. י"ל שהוכרח לזה כדי ליישב קושיא גדולה שיש על דין הנז' בגמ' במנה ומאתים דמקבלים עדותן במנה. שהקשה הנ"י איך מקבלין עדותן והרי בהכרח יש כאן עד א' הפסול לעדות מאחר שמכחישים זא"ז במנה הב'. א"כ אחד מהם שקרן הוא ממ"נ ופסול לעדות. ומה שתירץ הנ"י משום דבין מנה למאתים טעי אינשי נ' דוחק להרשב"א משום דכת א' דומיא ב' כיתי עדים שאפילו במנה ושלש מאות עדותן קיימת. וע' בפנים באריכות:
אך ליישב דעת מהרי"ט ובפרט שכתב כן בשם תשו' הרשב"א. י"ל שהוכרח לזה כדי ליישב קושיא גדולה שיש על דין הנז' בגמ' במנה ומאתים דמקבלים עדותן במנה. שהקשה הנ"י איך מקבלין עדותן והרי בהכרח יש כאן עד א' הפסול לעדות מאחר שמכחישים זא"ז במנה הב'. א"כ אחד מהם שקרן הוא ממ"נ ופסול לעדות. ומה שתירץ הנ"י משום דבין מנה למאתים טעי אינשי נ' דוחק להרשב"א משום דכת א' דומיא ב' כיתי עדים שאפילו במנה ושלש מאות עדותן קיימת. וע' בפנים באריכות:
זו
לכן י"ל דפי' הרשב"א דמיירי שאין כאן הכחשה ממש בלא כי. ולכן אם האומר מנה לא אמר אמת אינו פסול לעדות כיון שלא אמר בפי' ולא מאתיים. משא"כ כשההכחשה בלא כי ממ"נ א' מהן פסול לעדות. לפ"ז יש לספק בנ"ד דהו"ל הכחשה בלא כי. ומ"מ גם לרשב"א יש לצדד ע"פ תשו' ריב"ש הנ"ל (וגם שמא בנ"ד אין שייך שיפסול לעדות עי"ז. וצ"ע). ועוד דרוב הפוסקים חולקים ע"ז כנ"ל:
לכן י"ל דפי' הרשב"א דמיירי שאין כאן הכחשה ממש בלא כי. ולכן אם האומר מנה לא אמר אמת אינו פסול לעדות כיון שלא אמר בפי' ולא מאתיים. משא"כ כשההכחשה בלא כי ממ"נ א' מהן פסול לעדות. לפ"ז יש לספק בנ"ד דהו"ל הכחשה בלא כי. ומ"מ גם לרשב"א יש לצדד ע"פ תשו' ריב"ש הנ"ל (וגם שמא בנ"ד אין שייך שיפסול לעדות עי"ז. וצ"ע). ועוד דרוב הפוסקים חולקים ע"ז כנ"ל:
חז
ועוד יש פי' ראב"ן במנה ומאתים שכשההכחשה רק במנה הב' אבל במנה א' אין שום הכחשה בכה"ג הוא דמקבלים עדותן אמנה. אבל כשגם במנה הא' נמשך איזה הכחשה קלה מחמת הכחש מנה הב' אז בטלה עדותן. ולפ"ז ג"כ יש לספק בנד"ז:
ועוד יש פי' ראב"ן במנה ומאתים שכשההכחשה רק במנה הב' אבל במנה א' אין שום הכחשה בכה"ג הוא דמקבלים עדותן אמנה. אבל כשגם במנה הא' נמשך איזה הכחשה קלה מחמת הכחש מנה הב' אז בטלה עדותן. ולפ"ז ג"כ יש לספק בנד"ז:
טח
מיהו אפי' לפ"ז יש מקום לחלק ולהקל בנד"ז. ועוד שבחי' הר"ן דסנהדרין מבואר היפך סברת הראב"ן:
מיהו אפי' לפ"ז יש מקום לחלק ולהקל בנד"ז. ועוד שבחי' הר"ן דסנהדרין מבואר היפך סברת הראב"ן:
יט
ראי' מהגי"ת. ראייה מהש"ס הפך מה שעלה ע"ד לפרש בהראב"ן ושגם בהראב"ן י"ל פי' אחר דמיירי דדוקא כשבהמנה האחת יש ג"כ הכחשה גדולה יותר ממש"ל אות ז' ואינו ענין לנד"ז שבהצייחען עצמו אין הכחשה כזו:
ראי' מהגי"ת. ראייה מהש"ס הפך מה שעלה ע"ד לפרש בהראב"ן ושגם בהראב"ן י"ל פי' אחר דמיירי דדוקא כשבהמנה האחת יש ג"כ הכחשה גדולה יותר ממש"ל אות ז' ואינו ענין לנד"ז שבהצייחען עצמו אין הכחשה כזו:
יאי
גם עפמ"ש בעה"ת בשם חכמי לוניל דהא דעדות המכחשת זא"ז בחקירות פסולה משום דהו"ל עד א' בהכחשה ופירשו אחרונים דאפי' לשבועה אינן זוקקים א"כ שמא כמ"כ בנד"ז למ"ד דהו"ל חקירות עי' לעיל אות ג' אך זה אינו דהעיקר כמ"ש התומים שלדעת חכמי לוניל זוקק לשבועה משום דממ"נ עד א' אינו שקרן. והוא הזוקק לשבועה. וכיון דזוקק לשבועה כ"ש דמתקיים עדותו לעדות אשה. ולדעת ש"פ דעדות המכחשת זא"ז בחקירות גזה"כ הוא. היינו דוקא בזמן ומקום ואינו שייך לנד"ז. וגם לחכמי לוניל י"ל דאינו שייך לנד"ז מלבד כל הנ"ל:
גם עפמ"ש בעה"ת בשם חכמי לוניל דהא דעדות המכחשת זא"ז בחקירות פסולה משום דהו"ל עד א' בהכחשה ופירשו אחרונים דאפי' לשבועה אינן זוקקים א"כ שמא כמ"כ בנד"ז למ"ד דהו"ל חקירות עי' לעיל אות ג' אך זה אינו דהעיקר כמ"ש התומים שלדעת חכמי לוניל זוקק לשבועה משום דממ"נ עד א' אינו שקרן. והוא הזוקק לשבועה. וכיון דזוקק לשבועה כ"ש דמתקיים עדותו לעדות אשה. ולדעת ש"פ דעדות המכחשת זא"ז בחקירות גזה"כ הוא. היינו דוקא בזמן ומקום ואינו שייך לנד"ז. וגם לחכמי לוניל י"ל דאינו שייך לנד"ז מלבד כל הנ"ל: