Chabad Library · The Tzemach Tzedek
Shailos uTeshuvos Tzemach Tzedek·
אסימן תיא
שמה מעניא ובמעשה ב"ד נכתב העניא קיצור מתשו' דאשה מעניא שהביאה מעב"ד שנתגרשה וכ' בו להיות לראיה ביד האשה העניא כנז' השאלה בחלק ו' סי' י"ב:
שמה מעניא ובמעשה ב"ד נכתב העניא קיצור מתשו' דאשה מעניא שהביאה מעב"ד שנתגרשה וכ' בו להיות לראיה ביד האשה העניא כנז' השאלה בחלק ו' סי' י"ב:
בא
נידון המסדר הגט שהעיד שבהגט היה כתוב מעניא רק שבהמעב"ד שכתבו לה למחר שנתגרשה טעה מחמת מהירות וכתב העניא. אם נאמן ע"ז. משמע מהריב"ש סי' [שפ"ב] והסמ"ע סי' מ"ג והש"ך שם סקי"ז דאין העדים נאמנים לומר טעינו במאי דאורחייהו למידק כמו בענין הזמן וכ"ש בשמות הבעלים. ואע"ג דבתשו' הר"ן סי' ע"ז חולק על הריב"ש וס"ל דאפילו מעצמינו תלינן דטעו העדים ולא פסלינן להו. היינו דוקא רק שלא לפסול העדים אבל לא שנאמין לדבריהם האחרונים לסתור דבריהם הראשונים. וא"כ בנ"ד אין המסדר נאמן לסתור המעב"ד דמבואר בו העניא ושנאמין לדבריו האחרונים באומרו שבהגט הי' כתוב העניא:
נידון המסדר הגט שהעיד שבהגט היה כתוב מעניא רק שבהמעב"ד שכתבו לה למחר שנתגרשה טעה מחמת מהירות וכתב העניא. אם נאמן ע"ז. משמע מהריב"ש סי' [שפ"ב] והסמ"ע סי' מ"ג והש"ך שם סקי"ז דאין העדים נאמנים לומר טעינו במאי דאורחייהו למידק כמו בענין הזמן וכ"ש בשמות הבעלים. ואע"ג דבתשו' הר"ן סי' ע"ז חולק על הריב"ש וס"ל דאפילו מעצמינו תלינן דטעו העדים ולא פסלינן להו. היינו דוקא רק שלא לפסול העדים אבל לא שנאמין לדבריהם האחרונים לסתור דבריהם הראשונים. וא"כ בנ"ד אין המסדר נאמן לסתור המעב"ד דמבואר בו העניא ושנאמין לדבריו האחרונים באומרו שבהגט הי' כתוב העניא:
גב
ומ"ש בתשו' הר"ן סי' ל"ד שכל דבר שעדים מצויים לטעות בו יכולים לברר דבריהם ואין בזה משום חוזר ומגיד. צ"ל דהתם מיירי בטעות דרובא דעלמא עבידי דטעו בהכי שאז נאמנים אפילו להיות חוזרים ומגידים משא"כ בשאר טעות אע"פ שיש סברא לתלות שטעה כל דמ"מ לאו רובא דעלמא עבידו דטעו בזה מוכרח מתשו' הרשב"א ח"ג סי' ג' שאין נאמנים לומר טעות היה והוא הדין בטעות זה ממעניא להעניא. מלבד דאפילו בטעות דרובא דעלמא עבידי דטעו בהכי יש אומרים דאינן נאמנים לומר טעינו כל שנחקרה עדותם:
ומ"ש בתשו' הר"ן סי' ל"ד שכל דבר שעדים מצויים לטעות בו יכולים לברר דבריהם ואין בזה משום חוזר ומגיד. צ"ל דהתם מיירי בטעות דרובא דעלמא עבידי דטעו בהכי שאז נאמנים אפילו להיות חוזרים ומגידים משא"כ בשאר טעות אע"פ שיש סברא לתלות שטעה כל דמ"מ לאו רובא דעלמא עבידו דטעו בזה מוכרח מתשו' הרשב"א ח"ג סי' ג' שאין נאמנים לומר טעות היה והוא הדין בטעות זה ממעניא להעניא. מלבד דאפילו בטעות דרובא דעלמא עבידי דטעו בהכי יש אומרים דאינן נאמנים לומר טעינו כל שנחקרה עדותם:
דג
וי"ל שכ"ד הרמב"ן שבש"ע ח"מ סי' למד ס"ג וי"ל דדוקא גבי אחד אומר בשנים לחודש וא' אומר בג' לחודש תלינן בטעות כיון ששניהם כיוונו על יום אחד בשבוע עכצ"ל דטעו בשיפורא דירחא וגם בטעות דשעות דלא שייך לומר כן מ"מ י"ל כמ"ש מהרש"א ר"פ היו בודקין כיון ששניהן מעידין על גוף המעשה אנו תולין דטעה א' מהן בהשעות. משא"כ שיהי' נאמנין לחזור ולומר טעינו מנ"ל. רק שי"ל דה"נ כיון שגם בהמעב"ד החזיקוה במגורשת רק שיש ריעותא ממ"ש העניא על כן תלינן דטעו. ומ"מ אינו דומה כ"כ דהתם ביררו המעשה עכ"פ בטוב אבל הכא י"ל שלא ביררו המעשה עדיין אם נתגרשה בטוב כי י"ל דטעו בשמה וכ' העניא וסברו ששמה כן. מיהו א"כ יש ראי' מתשו' הרא"ש כלל [מ"ה] סי' [כ"ה] דתלינן הטעות במאי דשכיח ולא שכיח כ"כ שיטעו בגט בשם האשה כ"א במעב"ד שכיח טפי. ומיהו בלאה"נ עכ"פ י"ל שאין דומה טעות זה לשיפורא דירחא דעבידי דטעו בהכי משא"כ בנד"ז להכי לא נאמני' לומר טעינו. אע"ג שי"ל דהתם בשיפורא דירחא דרובא דעלמא עבידי דטעו בהכי מש"ה תלינן מעצמינו שטעו אבל הכא נהי דלא הגיע הטעות לגדר זה מ"מ יהיו נאמנים לומר טעינו:
וי"ל שכ"ד הרמב"ן שבש"ע ח"מ סי' למד ס"ג וי"ל דדוקא גבי אחד אומר בשנים לחודש וא' אומר בג' לחודש תלינן בטעות כיון ששניהם כיוונו על יום אחד בשבוע עכצ"ל דטעו בשיפורא דירחא וגם בטעות דשעות דלא שייך לומר כן מ"מ י"ל כמ"ש מהרש"א ר"פ היו בודקין כיון ששניהן מעידין על גוף המעשה אנו תולין דטעה א' מהן בהשעות. משא"כ שיהי' נאמנין לחזור ולומר טעינו מנ"ל. רק שי"ל דה"נ כיון שגם בהמעב"ד החזיקוה במגורשת רק שיש ריעותא ממ"ש העניא על כן תלינן דטעו. ומ"מ אינו דומה כ"כ דהתם ביררו המעשה עכ"פ בטוב אבל הכא י"ל שלא ביררו המעשה עדיין אם נתגרשה בטוב כי י"ל דטעו בשמה וכ' העניא וסברו ששמה כן. מיהו א"כ יש ראי' מתשו' הרא"ש כלל [מ"ה] סי' [כ"ה] דתלינן הטעות במאי דשכיח ולא שכיח כ"כ שיטעו בגט בשם האשה כ"א במעב"ד שכיח טפי. ומיהו בלאה"נ עכ"פ י"ל שאין דומה טעות זה לשיפורא דירחא דעבידי דטעו בהכי משא"כ בנד"ז להכי לא נאמני' לומר טעינו. אע"ג שי"ל דהתם בשיפורא דירחא דרובא דעלמא עבידי דטעו בהכי מש"ה תלינן מעצמינו שטעו אבל הכא נהי דלא הגיע הטעות לגדר זה מ"מ יהיו נאמנים לומר טעינו:
הד
רק שי"ל דהכא כיון שעדים החתומי' על המעב"ד אין מעידים בפי' שבגט הי' כתוב העניא. ויש שני עדים מעידין שבגט כתוב מעניא. א"כ אין לחוש וגם היא שיודעת ששמה מעניא וא"א לה לפרש המעב"ד רק או שטעו או שמעידין על הגט עכ"צ לומר שטעו אע"ג דלא תלינן שיטעו העדים הכא שאני מטעם הנ"ל ועוד דהכא ממ"נ יש כאן טעות או בגט או במעב"ד והנה גם מצד הסברא ראוי לתלות הטעות בהמעב"ד מבגט כ"ש שיש עדים שכן הוא שבגט לא הי' טעות.
רק שי"ל דהכא כיון שעדים החתומי' על המעב"ד אין מעידים בפי' שבגט הי' כתוב העניא. ויש שני עדים מעידין שבגט כתוב מעניא. א"כ אין לחוש וגם היא שיודעת ששמה מעניא וא"א לה לפרש המעב"ד רק או שטעו או שמעידין על הגט עכ"צ לומר שטעו אע"ג דלא תלינן שיטעו העדים הכא שאני מטעם הנ"ל ועוד דהכא ממ"נ יש כאן טעות או בגט או במעב"ד והנה גם מצד הסברא ראוי לתלות הטעות בהמעב"ד מבגט כ"ש שיש עדים שכן הוא שבגט לא הי' טעות.