Chabad Library · The Tzemach Tzedek
Shailos uTeshuvos Tzemach Tzedek·
אסימן יב
בענין צורב אחד שעושה כל מלאכתו בשמאל והרגילו אביו לכתוב בימין ע"פ הגהת הר"ר יחיאל בסמ"ק שירגיל א"ע כדי שלא יהיה איטר ומניח תפילין בשמאל כל אדם עד היום. ועתה דדחיקא ליה שעתא טובא וטפלי תלו ביה ורצונו להיות סופר סתו"מ רואה שכתב אשורית כותב בשמאל כל אדם יותר בנקל מהימין. רק מחמת שהורגל בכתב מושיטא מנעוריו בימין הכתב לע"ע יותר מהודר בימין כל אדם. רק בשמאל הן כתב מושיטא והן כתב אשורית בנקל ובמהירות יותר. שבזמן שכותב שתי שורות בשמאל באותו זמן כותב בימין רק שורה א' וגם מייגע א"ע יותר בכותבו בימין כל אדם. ובשמאל כל אדם יותר קל כתיבתו ואינו יודע עתה אם ירגיל בכתב אשורית לכתוב בשמאל כל אדם הפך ממה שהרגילו אביו בכתב מושיטא. ולע"ע אשורית שלא הורגל היטב יותר כבד אצלו לכתוב בימין כל אדם יותר ממושיטא:
בענין צורב אחד שעושה כל מלאכתו בשמאל והרגילו אביו לכתוב בימין ע"פ הגהת הר"ר יחיאל בסמ"ק שירגיל א"ע כדי שלא יהיה איטר ומניח תפילין בשמאל כל אדם עד היום. ועתה דדחיקא ליה שעתא טובא וטפלי תלו ביה ורצונו להיות סופר סתו"מ רואה שכתב אשורית כותב בשמאל כל אדם יותר בנקל מהימין. רק מחמת שהורגל בכתב מושיטא מנעוריו בימין הכתב לע"ע יותר מהודר בימין כל אדם. רק בשמאל הן כתב מושיטא והן כתב אשורית בנקל ובמהירות יותר. שבזמן שכותב שתי שורות בשמאל באותו זמן כותב בימין רק שורה א' וגם מייגע א"ע יותר בכותבו בימין כל אדם. ובשמאל כל אדם יותר קל כתיבתו ואינו יודע עתה אם ירגיל בכתב אשורית לכתוב בשמאל כל אדם הפך ממה שהרגילו אביו בכתב מושיטא. ולע"ע אשורית שלא הורגל היטב יותר כבד אצלו לכתוב בימין כל אדם יותר ממושיטא:
בא
הנה בדין זה יש ד' שיטות הא' שטת סה"ת סי' ר"ה והרא"ש דענין ימין ושמאל תליא בכח וגבורה ובחלישות ולא תליא בכתיבה כלל ומבואר בסה"ת דהיינו אף לר' נתן דדריש וכתבתם וקשרתם מה כתיבה בימין כו' וז"ל סה"ת זה הכלל לעולם יניח תפילין ביד תשש כח אע"פ שכותב באותה יד כו' והכי קאמר מה כתיבה בימין בסתם בני אדם אבל (לא כצ"ל) מיירי באדם זה. וכ"נ דעת (רש"י דל"ז ע"א) דפי' דרוב בני אדם כותבין בימין כו' וס"ל לסה"ת ורש"י דר' נתן ור' יוסי כולם לא פליגי דתפילין תליא בשמאל. רק משמעות דורשין איכא בינייהו. ולכן כ"ע ס"ל הברייתא דאיטר מניח בימינו שהוא שמאלו ולא כמ"ש המרדכי לרש"י באיטר דמניח בשמאל כ"א שלפ"ד סה"ת אינו כן. ור' נתן לא אזיל בתר כתיבה דידיה כלל כ"א יליף דמ"ש וקשרתם היינו בימין משום דכתיב וכתבתם ורוב בני אדם כותבים בימין. וה"ל כאילו כתוב וקשרתם בימין וממילא דהנחה בשמאל. וממילא באיטר מניח בימינו שהרי זהו שמאלו. ואין חולק כלל את"ק בענין מהו ימין ומהו שמאל דלכ"ע ימין היא שיש בה כח ושמאל היא יד כהה. ועוי"ל דהא אומרו אף קשירה בימין ודאי לענין קשירה נק' ימין היד שיש לו בה כח וגבורה יותר שבה דוקא יכול לקשור בטוב משא"כ ביד שתשש כחה אין יכול להיות הקשירה בטוב ויפה. ואע"פ שכותב ביד זו התשש כח מ"מ לענין קשירה ודאי יקשור בטוב יותר ביד שיש לו בה כח וגבורה. וא"כ אומרו אף קשירה בימין היינו ביד שיש לו בה כח וגבורה וא"כ איך הוא שוה עם מה כתיבה בימין אם כותב ביד תשש כח. אעכצ"ל דר"נ ס"ל כמ"ש סה"ת ואומרו מה כתיבה בימין היינו דרוב בני אדם כותבין בימין שהוא היד שיש לו בה כח וגבורה. והיא הנקרא ימין וכמו שהוכיח הסה"ת מבכורות. וכ' הב"י שכן נראה מסקנת המרדכי. וכן נראה דעת הר"ף שבמרדכי דבעיקר כח תליא מילתא עכ"ל. דלשון זה מורה דס"ל כסה"ת. ויעויין בביאור מרדכי להגאון מוהר"מ בנעט ז"ל ע"ז. וכן נראה ג"כ מסקנת המרדכי בשם ר"י שם וז"ל ומה שפירש לעיל לדמותו לשולט בשתי ידיו אין נראה לר"י א"ו נראה לי היכא שאין שוה בשתיהן לכח איטר גמור חשבינן ליה עכ"ל. מבואר בהדיא דלא כאביו של ר"א דמחמת הכתיבה חשוב ליה כשולט בשתי ידיו אלא ס"ל דלא אזלינן בתר כתיבה כ"א בתר כח וה"ל איטר גמור. אך עדיין אינו מובן דהא לפי המעשה ששאל ר"א שהוא איטר לענין כתיבה לבד כו'. א"כ לא אתי שפיר ע"ז דברי ר"י איטר גמור חשבינן ליה. אדרבה הוא ככל אדם שאינו איטר כלל. ועוד דא"כ אין שום נפקותא בין אביו של ר"א לר"י דלדברי שניהם מניח תפילין בשמאל כל אדם ע"כ נראה דהגירסא בהא דשאל רבינו אלחנן הוא כמ"ש בחידושי שארית יוסף שם סביב המרדכי אות א' וז"ל ועוד יש גירסא אחרת בזה מי שאינו איטר לענין כתיבה בלבד ולשאר מלאכות בין ביד בין ברגל הוי ימינו שמאלו מהו לתפילין עכ"ל ור"ל שהיא החקירה שבתוספות דמנחות (דל"ז) אדם הכותב בימינו ושאר רוב מעשיו בשמאלו יש להסתפק באיזה מהן יניח תפילין עכ"ל. דמקום הספק אם ליזיל בתר הכח שהוא בשמאלו ולכן יניח בימין כל אדם אף שכותב בה כיון שהיא תש כח. או שיניח בשמאלו. מתרי טעמי חדא דדילמא כתיבה עיקר. וכ"כ באגודה טעם זה הב' שמא הוה כשולט בשתי ידיו ר"ל נהי דאין כתיבה עיקר מ"מ ה"ל שולט בב' ידיו. וע"ז השיב אביו דה"ל כשולט בשתי ידיו וכ"ד פסקי תוספות דמנחות. ולכן מניח בשמאל כל אדם. וע"ז נחלק ר"י במרדכי דאין לדמותו לשולט בשתי ידיו. כיון שאין שוה בשניהן לכח. והיינו דס"ל כמ"ש רש"י דשולט בשתי ידיו זהו ששתיהן שוות לו בכח וכמ"ש כת"ר. משא"כ הכא אף שכותב בימינו לבד. כיון שעושה רוב מעשיו בשמאלו א"כ בה יש לו הכח לכך איטר גמור חשבינן ליה ומניח תפילין בימין כל אדם. ועיין בביאור מרדכי שכ' שדברי הספר מגומגמים וגרם לו שלא ראה גירסת השארית יוסף. א"כ נשמע מזה דר"י במרדכי ס"ל שכשטת סה"ת תלמידו דבתר כח וגבורה אזלינן ולא בתר כתיבה. וכן דעת רבינו ירוחם נתיב י"ט. א"כ יצא לנו דדעת ר"י בעל התוספות וסה"ת ור"ף והמרדכי והרא"ש ורבינו ירוחם וכ"נ דעת רש"י דבכח וגבורה תליא. והיינו אף לר' נתן וכ"ש לת"ק ולמ"ד ידכה יד כהה:
הנה בדין זה יש ד' שיטות הא' שטת סה"ת סי' ר"ה והרא"ש דענין ימין ושמאל תליא בכח וגבורה ובחלישות ולא תליא בכתיבה כלל ומבואר בסה"ת דהיינו אף לר' נתן דדריש וכתבתם וקשרתם מה כתיבה בימין כו' וז"ל סה"ת זה הכלל לעולם יניח תפילין ביד תשש כח אע"פ שכותב באותה יד כו' והכי קאמר מה כתיבה בימין בסתם בני אדם אבל (לא כצ"ל) מיירי באדם זה. וכ"נ דעת (רש"י דל"ז ע"א) דפי' דרוב בני אדם כותבין בימין כו' וס"ל לסה"ת ורש"י דר' נתן ור' יוסי כולם לא פליגי דתפילין תליא בשמאל. רק משמעות דורשין איכא בינייהו. ולכן כ"ע ס"ל הברייתא דאיטר מניח בימינו שהוא שמאלו ולא כמ"ש המרדכי לרש"י באיטר דמניח בשמאל כ"א שלפ"ד סה"ת אינו כן. ור' נתן לא אזיל בתר כתיבה דידיה כלל כ"א יליף דמ"ש וקשרתם היינו בימין משום דכתיב וכתבתם ורוב בני אדם כותבים בימין. וה"ל כאילו כתוב וקשרתם בימין וממילא דהנחה בשמאל. וממילא באיטר מניח בימינו שהרי זהו שמאלו. ואין חולק כלל את"ק בענין מהו ימין ומהו שמאל דלכ"ע ימין היא שיש בה כח ושמאל היא יד כהה. ועוי"ל דהא אומרו אף קשירה בימין ודאי לענין קשירה נק' ימין היד שיש לו בה כח וגבורה יותר שבה דוקא יכול לקשור בטוב משא"כ ביד שתשש כחה אין יכול להיות הקשירה בטוב ויפה. ואע"פ שכותב ביד זו התשש כח מ"מ לענין קשירה ודאי יקשור בטוב יותר ביד שיש לו בה כח וגבורה. וא"כ אומרו אף קשירה בימין היינו ביד שיש לו בה כח וגבורה וא"כ איך הוא שוה עם מה כתיבה בימין אם כותב ביד תשש כח. אעכצ"ל דר"נ ס"ל כמ"ש סה"ת ואומרו מה כתיבה בימין היינו דרוב בני אדם כותבין בימין שהוא היד שיש לו בה כח וגבורה. והיא הנקרא ימין וכמו שהוכיח הסה"ת מבכורות. וכ' הב"י שכן נראה מסקנת המרדכי. וכן נראה דעת הר"ף שבמרדכי דבעיקר כח תליא מילתא עכ"ל. דלשון זה מורה דס"ל כסה"ת. ויעויין בביאור מרדכי להגאון מוהר"מ בנעט ז"ל ע"ז. וכן נראה ג"כ מסקנת המרדכי בשם ר"י שם וז"ל ומה שפירש לעיל לדמותו לשולט בשתי ידיו אין נראה לר"י א"ו נראה לי היכא שאין שוה בשתיהן לכח איטר גמור חשבינן ליה עכ"ל. מבואר בהדיא דלא כאביו של ר"א דמחמת הכתיבה חשוב ליה כשולט בשתי ידיו אלא ס"ל דלא אזלינן בתר כתיבה כ"א בתר כח וה"ל איטר גמור. אך עדיין אינו מובן דהא לפי המעשה ששאל ר"א שהוא איטר לענין כתיבה לבד כו'. א"כ לא אתי שפיר ע"ז דברי ר"י איטר גמור חשבינן ליה. אדרבה הוא ככל אדם שאינו איטר כלל. ועוד דא"כ אין שום נפקותא בין אביו של ר"א לר"י דלדברי שניהם מניח תפילין בשמאל כל אדם ע"כ נראה דהגירסא בהא דשאל רבינו אלחנן הוא כמ"ש בחידושי שארית יוסף שם סביב המרדכי אות א' וז"ל ועוד יש גירסא אחרת בזה מי שאינו איטר לענין כתיבה בלבד ולשאר מלאכות בין ביד בין ברגל הוי ימינו שמאלו מהו לתפילין עכ"ל ור"ל שהיא החקירה שבתוספות דמנחות (דל"ז) אדם הכותב בימינו ושאר רוב מעשיו בשמאלו יש להסתפק באיזה מהן יניח תפילין עכ"ל. דמקום הספק אם ליזיל בתר הכח שהוא בשמאלו ולכן יניח בימין כל אדם אף שכותב בה כיון שהיא תש כח. או שיניח בשמאלו. מתרי טעמי חדא דדילמא כתיבה עיקר. וכ"כ באגודה טעם זה הב' שמא הוה כשולט בשתי ידיו ר"ל נהי דאין כתיבה עיקר מ"מ ה"ל שולט בב' ידיו. וע"ז השיב אביו דה"ל כשולט בשתי ידיו וכ"ד פסקי תוספות דמנחות. ולכן מניח בשמאל כל אדם. וע"ז נחלק ר"י במרדכי דאין לדמותו לשולט בשתי ידיו. כיון שאין שוה בשניהן לכח. והיינו דס"ל כמ"ש רש"י דשולט בשתי ידיו זהו ששתיהן שוות לו בכח וכמ"ש כת"ר. משא"כ הכא אף שכותב בימינו לבד. כיון שעושה רוב מעשיו בשמאלו א"כ בה יש לו הכח לכך איטר גמור חשבינן ליה ומניח תפילין בימין כל אדם. ועיין בביאור מרדכי שכ' שדברי הספר מגומגמים וגרם לו שלא ראה גירסת השארית יוסף. א"כ נשמע מזה דר"י במרדכי ס"ל שכשטת סה"ת תלמידו דבתר כח וגבורה אזלינן ולא בתר כתיבה. וכן דעת רבינו ירוחם נתיב י"ט. א"כ יצא לנו דדעת ר"י בעל התוספות וסה"ת ור"ף והמרדכי והרא"ש ורבינו ירוחם וכ"נ דעת רש"י דבכח וגבורה תליא. והיינו אף לר' נתן וכ"ש לת"ק ולמ"ד ידכה יד כהה:
גב
השטה הב' זהו דין ספיקו דהתוספות ופי' האגודה במנחות דנסתפק ר"י דילמא תלוי הכל בכתיבה כדדריש וקשרתם וכתבתם. השטה הג' דעת פסקי תוס' ואביו של ר"א במרדכי דדמי לשולט בשתי ידיו ונמצא לפ"ז אין כתיבה עיקר כ"א שקולה כמו כח וגבורה. ונפ"מ לענין כותב בשמאלו לבד ועושה מלאכתו בימין דלפסקי תוס' ואביו של ר"א מניח בשמאל כל אדם וכמ"ש במרדכי בהדיא. משום דה"ל כשולט בשתי ידיו. משא"כ להאגודה יש להסתפק דילמא כתיבה עיקר וא"כ חשוב איטר ומניח בימין כל אדם. ומ"מ מאחר דלהאגודה נשאר בספק י"ל למעשה יורה ג"כ שמספק אוקמיה אחזקת כל אדם להניח בשמאל כל אדם. דכיון שיש ספק שקול לומר שאינו איטר אוקמא אחזקה הבאה מכח רובא דעלמא שאינו איטר. ועוד פי' דהשמאל פשוטו היינו היד שעומדת לשמאל מסייע ג"כ לנטות הספק אל זה הצד שיניח בשמאל כל אדם. מאחר שבלא"ה יש ספק שמא כח וגבורה עיקר יותר מכתיבה אף שיש ספק להפך א"כ יכריע ע"ז מה שהיא שמאל כל אדם. כמו שמכריע טעם זה בשולט בשתי ידיו שיניח בשמאל כל אדם. דאף ששתיהן שוות לו לגמרי עכ"ז מניח בשמאלו דוקא אע"ג דלדידיה היא כימין רק מה"ט לחוד כיון דהיא שמאל כל אדם כדפרש"י. א"כ ה"נ כיון שיש לנו שני צדדים שוים ושקולים הא' לומר ששמאלו היא חשובה ימין מצד הכתיבה הב' להפך דימינו הוא ימין מצד הכח. ואין בידינו להכריע ע"כ יהי' ההכרעה להניח בשמאלו מצד שהיא שמאל כל אדם. נמצא לפי ג' שטות אלו הדין פסוק בדין האופן השני שבש"ע סי' כ"ז ס"ו היינו שכותב בשמאל ושאר כל מעשיו עושה בימין. דיניח תפילין בשמאל כל אדם. לסה"ת וסייעתו אין לו דין איטר כלל ולא דין שולט בשתי ידיו כ"א דין אדם דעלמא. ולפסקי תוספות ואביו של רבינו אלחנן ה"ל שולט בשתי ידיו ומניח בשמאל כל אדם. ולפ"ד האגודה מחמת שיש ספק אם הוא איטר אם הוא ככל אדם יניח בשמאל כל אדם כש"כ כשנצרף לזה הספק דשמא הוה כשולט בשתי ידיו:
השטה הב' זהו דין ספיקו דהתוספות ופי' האגודה במנחות דנסתפק ר"י דילמא תלוי הכל בכתיבה כדדריש וקשרתם וכתבתם. השטה הג' דעת פסקי תוס' ואביו של ר"א במרדכי דדמי לשולט בשתי ידיו ונמצא לפ"ז אין כתיבה עיקר כ"א שקולה כמו כח וגבורה. ונפ"מ לענין כותב בשמאלו לבד ועושה מלאכתו בימין דלפסקי תוס' ואביו של ר"א מניח בשמאל כל אדם וכמ"ש במרדכי בהדיא. משום דה"ל כשולט בשתי ידיו. משא"כ להאגודה יש להסתפק דילמא כתיבה עיקר וא"כ חשוב איטר ומניח בימין כל אדם. ומ"מ מאחר דלהאגודה נשאר בספק י"ל למעשה יורה ג"כ שמספק אוקמיה אחזקת כל אדם להניח בשמאל כל אדם. דכיון שיש ספק שקול לומר שאינו איטר אוקמא אחזקה הבאה מכח רובא דעלמא שאינו איטר. ועוד פי' דהשמאל פשוטו היינו היד שעומדת לשמאל מסייע ג"כ לנטות הספק אל זה הצד שיניח בשמאל כל אדם. מאחר שבלא"ה יש ספק שמא כח וגבורה עיקר יותר מכתיבה אף שיש ספק להפך א"כ יכריע ע"ז מה שהיא שמאל כל אדם. כמו שמכריע טעם זה בשולט בשתי ידיו שיניח בשמאל כל אדם. דאף ששתיהן שוות לו לגמרי עכ"ז מניח בשמאלו דוקא אע"ג דלדידיה היא כימין רק מה"ט לחוד כיון דהיא שמאל כל אדם כדפרש"י. א"כ ה"נ כיון שיש לנו שני צדדים שוים ושקולים הא' לומר ששמאלו היא חשובה ימין מצד הכתיבה הב' להפך דימינו הוא ימין מצד הכח. ואין בידינו להכריע ע"כ יהי' ההכרעה להניח בשמאלו מצד שהיא שמאל כל אדם. נמצא לפי ג' שטות אלו הדין פסוק בדין האופן השני שבש"ע סי' כ"ז ס"ו היינו שכותב בשמאל ושאר כל מעשיו עושה בימין. דיניח תפילין בשמאל כל אדם. לסה"ת וסייעתו אין לו דין איטר כלל ולא דין שולט בשתי ידיו כ"א דין אדם דעלמא. ולפסקי תוספות ואביו של רבינו אלחנן ה"ל שולט בשתי ידיו ומניח בשמאל כל אדם. ולפ"ד האגודה מחמת שיש ספק אם הוא איטר אם הוא ככל אדם יניח בשמאל כל אדם כש"כ כשנצרף לזה הספק דשמא הוה כשולט בשתי ידיו:
דהשטה הד' היא שטת הסמ"ק לפ"ד הרב"י והרמ"א בש"ע סי' כ"ז ס"ו דכתיבה היא עיקר שאף בעושה כל מעשיו בימינו אם כותב בשמאלו ה"ל איטר לענין תפילין. והב"ח חולק בזה על הש"ע וס"ל דלא נחלק כלל הסמ"ק בזה. ובאמת לא נמצא כלל בשא"פ דס"ל כן. וגם להש"ע הנה לפ"ד הרב"י שלא הכריע בזה כ"א הביא ב' דעות מהו עיקר אם כח וגבורה או כתיבה הי' ראוי בכה"ג להניח על שמאל כל אדם. גם לפ"ד הרמ"א בד"מ סק"ד משמע דאין מנהג בזה כ"א ונ"ל לנהוג כו' הי' מהראוי יותר לתפוס סברת רוב הפוסקים רובם ככולם ממש. אך בש"ע כ' והכי נהוג. ועיין בביאור מרדכי שנטה יותר לדעת הב"ח:
הג
ובנ"ד שכותב בימינו. הנה לכאורה יש דעות הרבה ג"כ דיניח תפילין על שמאל כל אדם. ה"ה פסקי תוספות ואביו של ר"א והאגודה והסמ"ק והטור. הן אמת שראיתי לאחד מחכמי הדור שלפנינו שהכריע כשטת סה"ת והרא"ש. וכן נראה שהרי כל דברי הררי"ח הם לפי דברי ר' נתן דדריש מוקשרתם וכתבתם מה כתיבה בימין כו'. משא"כ לת"ק דאמר ידך זו שמאל ולמ"ד ידכה יד כהה ודאי י"ל דבכח וגבורה תליא מילתא. וכיון שגם לדברי ר' נתן אין מוכרח כלל דאזלינן בתר כתיבה כמ"ש בסה"ת. א"כ הרי סברת סה"ת והרא"ש דבכח תליא מילתא יש לה יסוד יותר. ולעומת זה ראיתי בשו"ת משכנות יעקב סי' ל"ג שרוצה להכריע כדעת הסמ"ק. ויש להשיב הרבה על דבריו במחכ"ת. דר"ל לת"ק דאמר ידך זו שמאל איטר מניח בשמאל כל אדם. ואין דבריו נראים בזה כלל דכל הפוסקים פסקו כברייתא זו. ודוחק גדול לומר דפליגי את"ק כו' ואף הסמ"ג שבטור אה"ע סי' קס"ט דס"ל דאיטר חולץ בימין כל אדם פסק כאן דאיטר מניח בימינו ומשמע ודאי דס"ל דגם להת"ק דאמר ידך זו שמאל הדין כן. שהרי הביא ד' הת"ק. והטעם י"ל משום דהכא לא כתיב שמאל בהדיא דאף דאמרינן ידך זו שמאל. מ"מ אין זה כמפורש בהדיא שמאל או מטעם אחר עכ"פ לומר דהת"ק פליג אסתמא דברייתא דאיטר מניח בימינו הוא דוחק גדול ועצום. ולפע"ד בדין זה שכותב בימינו ועושה כל מלאכתו בשמאלו היה צריך להחמיר להניח קודם התפלה על היד האחת ועם תש"ר יוכל לברך. ובשעת התפלה יניח על יד השניה ועם תש"ר לצאת י"ח שתי הדעות מאחר שהרב"י בש"ע לא הכריע בזה. וכדרך שאמרו לענין חליצת איטר דחולץ בשתיהן מספק:
ובנ"ד שכותב בימינו. הנה לכאורה יש דעות הרבה ג"כ דיניח תפילין על שמאל כל אדם. ה"ה פסקי תוספות ואביו של ר"א והאגודה והסמ"ק והטור. הן אמת שראיתי לאחד מחכמי הדור שלפנינו שהכריע כשטת סה"ת והרא"ש. וכן נראה שהרי כל דברי הררי"ח הם לפי דברי ר' נתן דדריש מוקשרתם וכתבתם מה כתיבה בימין כו'. משא"כ לת"ק דאמר ידך זו שמאל ולמ"ד ידכה יד כהה ודאי י"ל דבכח וגבורה תליא מילתא. וכיון שגם לדברי ר' נתן אין מוכרח כלל דאזלינן בתר כתיבה כמ"ש בסה"ת. א"כ הרי סברת סה"ת והרא"ש דבכח תליא מילתא יש לה יסוד יותר. ולעומת זה ראיתי בשו"ת משכנות יעקב סי' ל"ג שרוצה להכריע כדעת הסמ"ק. ויש להשיב הרבה על דבריו במחכ"ת. דר"ל לת"ק דאמר ידך זו שמאל איטר מניח בשמאל כל אדם. ואין דבריו נראים בזה כלל דכל הפוסקים פסקו כברייתא זו. ודוחק גדול לומר דפליגי את"ק כו' ואף הסמ"ג שבטור אה"ע סי' קס"ט דס"ל דאיטר חולץ בימין כל אדם פסק כאן דאיטר מניח בימינו ומשמע ודאי דס"ל דגם להת"ק דאמר ידך זו שמאל הדין כן. שהרי הביא ד' הת"ק. והטעם י"ל משום דהכא לא כתיב שמאל בהדיא דאף דאמרינן ידך זו שמאל. מ"מ אין זה כמפורש בהדיא שמאל או מטעם אחר עכ"פ לומר דהת"ק פליג אסתמא דברייתא דאיטר מניח בימינו הוא דוחק גדול ועצום. ולפע"ד בדין זה שכותב בימינו ועושה כל מלאכתו בשמאלו היה צריך להחמיר להניח קודם התפלה על היד האחת ועם תש"ר יוכל לברך. ובשעת התפלה יניח על יד השניה ועם תש"ר לצאת י"ח שתי הדעות מאחר שהרב"י בש"ע לא הכריע בזה. וכדרך שאמרו לענין חליצת איטר דחולץ בשתיהן מספק:
ואבל אם כותב גם בשמאלו כמו בימינו ורוב מעשיו בשמאלו לבד בזה לא מצינו לא בתוספות ולא במרדכי שיאמרו דה"ל כשולט בשתי ידיו. שלא אמרו כן כ"א בכותב בימינו לבד ושאר כל מעשיו בשמאלו. משא"כ הכא אף דמצד הכתיבה ה"ל שולט בשתי ידיו. מ"מ כיון דנוסף ע"ז הכח המעשה בשמאלו לבד י"ל דחשוב איטר אף להתוס' ואביו של ר"א. וגם בש"ע לא נזכר דין זה כלל כ"א במ"א סק"י מבואר דאפילו בכה"ג יש להניח רק על שמאל כל אדם. וקשה מאד לסמוך ע"ז לבד מבלי להניח מקודם גם על ימינו. ובנ"ד שהכתיבה נקל לו יותר בשמאלו מבימינו. א"כ כיון דאף בכתיבה אינו שולט בשתי ידיו בשוה כ"א יש יתרון בשמאלו ורוב מעשיו ג"כ בשמאלו לבד. א"כ י"ל שגם להמ"א חשוב איטר גמור. וראיה לזה דהא תנן לענין מומין השולט בשתי ידיו רבי פוסל וחכמים מכשירין ספ"ז דבכורות (דמ"ה ע"א) ואמרינן שם בגמרא מר (דהיינו רבי) סבר כחישותא אתחלא בימין. ומר (היינו חכמים) סבר בריאותא אתחלא בשמאל. ובודאי עד כאן לא פליגי חכמים על רבי אלא כששולט בימין כמו בשמאל שאזי י"ל דליכא שום כחישותא בימין כ"א רק בריאותא בשמאל. לא כן בנדון זה שבימין אינו עושה מעשיו כ"א בשמאלו. ואף גם הכתיבה נקל לו בשמאלו יותר מבימין. א"כ ודאי כחישותא אתחלא ליה בימין. ובריאותא בשמאל. ואף חכמים יודו בזה ולכן ה"ל כאיטר ופסול לעבודה אילו היה כהן. ולא כשולט בשתי ידיו דכשר לעבודה. וזה ברור. וכיון שכן גם לענין תפילין דינו כאיטר להניח על ימינו שהוא שמאלו. ובאמת שמגמרא זו יש ג"כ תשובה ע"ד המ"א סק"י דלעיל דאף אם כותב בשתי ידיו בשוה מ"מ אם רוב מעשיו בשמאלו לבד ודאי הי' פסול לעבודה כמו איטר גמור. וא"כ איך פסק דה"ל כשולט בשתי ידיו. ועכ"פ בנדון זה שהכתיבה נקל לו יותר בשמאל י"ל שגם להמ"א חשוב איטר. ולכן העיקר שיניח תפילין בימין כל אדם שהיא שמאלו. ומ"מ אפשר יש להחמיר להניח ג"כ קודם התפלה על שמאל כל אדם. ומה גם עד שיורגל היטב הכתיבה בשמאלו:
זד
וכ"ז לענין תפילין. ולענין השאילה דשאילנא קדמיכון לענין כתיבת סת"מ יש להכריע בודאי שירגיל א"ע לכתוב בשמאל כל אדם שנקל לו בה הכתיבה ובה ודאי יהי' רשאי לכתוב סת"מ לאחר שיורגל בה בלי שום פקפוק. ומקודם נעמוד על שרש דין זה. הנה בטור רסי' ל"ב וצריך שיכתוב בימינו ובב"י שהוא מסה"ת סי' ר"ה כו' אמנם גבי שחיטה כו' אבל בהגמי"י כו'. ובש"ע שם ס"ה מבואר שאין זה פסול גמור דיעבד וכ"מ בתשו' ר' יואל הלוי שבתשו' מהר"מ ב"ב סי' י"ב ובתשו' הרשב"א סי' אלף ק"כ שכ' ומהיכן משמע שכתיבה בימין אלא מסתמא כתיבה חשובה בימין בעינן שלא כלאחר יד ולא הקפידה תורה בימין עכ"ל. א"כ משמע קצת ג"כ דאין זה פסול גמור דיעבד. ומ"מ איך שיהיה. עכ"פ בשולט בשתי ידיו אם כ' בשמאלו ודאי כשר דיעבד וכמ"ש המ"א שם. וא"כ הכא אף לשיטת הררי"ח כשר דיעבד כשיכתוב בשמאלו דאף אם נאמר דחשוב כשולט בשתי ידיו בשוה ולכתחלה יש לו לכתוב בימין כל אדם מ"מ דיעבד כשכתב בשמאל כל אדם כשר להררי"ח ג"כ. וכיון דהכי הוא. והרי לפ"ד סה"ת והרא"ש וסייעתם דבתר כח תליא מילתא א"כ לדבריהם איטר גמור הוא ולא שולט בשתי ידיו. וא"כ לדבריהם צריך לכתוב דוקא בשמאלו שבה יש לו הכח. ואם כ' בימינו יש פיסול לדבריהם. וא"כ ודאי טוב והגון שיכתוב בשמאל כל אדם שהיא ימינו ג"כ וכשר דיעבד לכל הדעות ואף לכתחלה צריך לכתוב כן דוקא לפ"ד רוב הפוסקים. משיכתוב בימין כל אדם ויסמוך ע"ד הר"ר יחיאל ודעימיה מה שהוא פסול לפ"ד סה"ת והרא"ש. דאף לפ"ד הרמ"א שפסק כהררי"ח והטור היינו במקום שא"א לצאת ידי חובת שתי הדעות. דשם להררי"ח אף דיעבד לא יצא כשיעשה כדעת סה"ת. משא"כ הכא דאף לפ"ד הררי"ח אם כ' בשמאל כל אדם כשר דיעבד בלי פקפוק שהרי לפחות הוא שולט בשתי ידיו. ודאי יודה הרמ"א דיש לעשות כן אף לכתחלה כדי לחוש לדעת סה"ת והרא"ש וסייעתם מה שהרב"י בש"ע לא הכריע בין שתי הדעות כלל. ועל כיוצא בזה אמרו אין דנין אפשר משאי אפשר. דאף דשם ג"כ אפשר להניח על שתי ידיו כמש"ל זה לא אפשר לכל אדם ודוקא בחליצה אמרו כה"ג שהוא פעם אחד. ולא על דבר שנצרך להניח בכל יום כו':
וכ"ז לענין תפילין. ולענין השאילה דשאילנא קדמיכון לענין כתיבת סת"מ יש להכריע בודאי שירגיל א"ע לכתוב בשמאל כל אדם שנקל לו בה הכתיבה ובה ודאי יהי' רשאי לכתוב סת"מ לאחר שיורגל בה בלי שום פקפוק. ומקודם נעמוד על שרש דין זה. הנה בטור רסי' ל"ב וצריך שיכתוב בימינו ובב"י שהוא מסה"ת סי' ר"ה כו' אמנם גבי שחיטה כו' אבל בהגמי"י כו'. ובש"ע שם ס"ה מבואר שאין זה פסול גמור דיעבד וכ"מ בתשו' ר' יואל הלוי שבתשו' מהר"מ ב"ב סי' י"ב ובתשו' הרשב"א סי' אלף ק"כ שכ' ומהיכן משמע שכתיבה בימין אלא מסתמא כתיבה חשובה בימין בעינן שלא כלאחר יד ולא הקפידה תורה בימין עכ"ל. א"כ משמע קצת ג"כ דאין זה פסול גמור דיעבד. ומ"מ איך שיהיה. עכ"פ בשולט בשתי ידיו אם כ' בשמאלו ודאי כשר דיעבד וכמ"ש המ"א שם. וא"כ הכא אף לשיטת הררי"ח כשר דיעבד כשיכתוב בשמאלו דאף אם נאמר דחשוב כשולט בשתי ידיו בשוה ולכתחלה יש לו לכתוב בימין כל אדם מ"מ דיעבד כשכתב בשמאל כל אדם כשר להררי"ח ג"כ. וכיון דהכי הוא. והרי לפ"ד סה"ת והרא"ש וסייעתם דבתר כח תליא מילתא א"כ לדבריהם איטר גמור הוא ולא שולט בשתי ידיו. וא"כ לדבריהם צריך לכתוב דוקא בשמאלו שבה יש לו הכח. ואם כ' בימינו יש פיסול לדבריהם. וא"כ ודאי טוב והגון שיכתוב בשמאל כל אדם שהיא ימינו ג"כ וכשר דיעבד לכל הדעות ואף לכתחלה צריך לכתוב כן דוקא לפ"ד רוב הפוסקים. משיכתוב בימין כל אדם ויסמוך ע"ד הר"ר יחיאל ודעימיה מה שהוא פסול לפ"ד סה"ת והרא"ש. דאף לפ"ד הרמ"א שפסק כהררי"ח והטור היינו במקום שא"א לצאת ידי חובת שתי הדעות. דשם להררי"ח אף דיעבד לא יצא כשיעשה כדעת סה"ת. משא"כ הכא דאף לפ"ד הררי"ח אם כ' בשמאל כל אדם כשר דיעבד בלי פקפוק שהרי לפחות הוא שולט בשתי ידיו. ודאי יודה הרמ"א דיש לעשות כן אף לכתחלה כדי לחוש לדעת סה"ת והרא"ש וסייעתם מה שהרב"י בש"ע לא הכריע בין שתי הדעות כלל. ועל כיוצא בזה אמרו אין דנין אפשר משאי אפשר. דאף דשם ג"כ אפשר להניח על שתי ידיו כמש"ל זה לא אפשר לכל אדם ודוקא בחליצה אמרו כה"ג שהוא פעם אחד. ולא על דבר שנצרך להניח בכל יום כו':
חה
ועוד י"ל דאפילו להסמ"ק והררי"ח עצמן יש לחלק בין תפילין ובין כתיבת סת"מ. דהנה גבי תפילין י"ל גם לדבריהם דפסקו כר' נתן עכ"פ צריך שמאל מדאורייתא. אלא דמהו ימין ושמאל שם אזלינן בתר כתיבה לבד מדרשא וקשרתם וכתבתם. לכך ס"ל כשכותב בשתי ידיו מניח בשמאל כל אדם דוקא. אף שעושה רוב מעשיו בשמאלו לבד. דכיון דבתר כתיבה אזלינן וה"ל כשולט בב' ידיו. וליכא אצלו שמאל על כן מניח בשמאל כל אדם. אבל לענין כתיבת סת"מ הא דבעינן שיכתוב בימינו זהו משום חשיבותא כמש"ל בשם תשו' ר' יואל. ולכן השולט בב' ידיו אם כתב בשמאלו כשר לכ"ע אף דלענין תפילין ה"ל שמאלו שמאל. וכן לענין כהונה לחכמים דמכשרי ליה לעבודה מ"מ היכא דבעינן ימין ושמאל ודאי ימין כל אדם הוא אצלו ימין ושמאלו הוא שמאל גמור ואעפ"כ הכא לענין כתיבת סת"מ ה"ל כימין בדיעבד כנ"ל. לכך י"ל דהיכא שעושה כל מעשיו בשמאלו לבד ודאי מצטרף מעלה זו דהכח שבשמאלו אל מה שכותב בשמאל כבימין. לענין שתהיה שמאלו חשובה יותר ושיכתוב בה סת"מ אף לכתחלה דהא אי אפשר להכחיש שיש בה חשיבות יותר מבימין. וא"כ הכתיבה בה חשובה יותר מאחר שיוכל לכתוב בה כמו בימין ויתר ע"ז יש לו בה כח יותר. וזה נראה מוכרח אף להררי"ח. אלא שי"ל דא"כ יהי' עליו קושיא עצומה לענין תפילין ג"כ אמאי כה"ג יניח בשמאל כל אדם כדכתב המ"א בשמו בסי' כ"ז סק"י דהא בתפילין בתר כתיבה אזלינן. וכיון שאנו אומרים דבכה"ג יש לו לכתוב בשמאלו שכן הכתיבה חשובה יותר. א"כ ממילא דיש לו להניח תפילין בימין כל אדם. שהיא ג"כ תש כח. ואפשר לתרץ כיון דמ"מ אם כתב בימינו ג"כ כשר דיעבד דה"ל כשולט בשתי ידיו. וכיון שכן אין לו שמאל כלל ולכן יניח תפילין בשמאל כל אדם. מיהו באמת מ"ש המ"א כן בשם הסמ"ק אינו מוכרח כלל בסמ"ק דמ"ש הסמ"ק אבל אם הוא שולט גם בימינו בכתיבה כו' אין ר"ל דכותב גם בשמאלו. אלא ר"ל אם שולט גם בימינו לאפוקי ממ"ש תחלה אבל השולט בשמאלו בכל דבר. ועז"א אח"כ אבל אם שולט גם בימינו והיינו בכתיבה שכותב בימינו לבד ובשמאלו עושה כל מעשיו והוא כנזכר בתוספות (דל"ז) ובמרדכי לפי גירסת שארית יוסף ובאגודה. אבל כשכותב בשמאלו ג"כ כמו בימין ועושה כל מעשיו בשמאלו לבד י"ל דיודה הסמ"ק דה"ל כאיטר גמור. מטעם שנתבאר דאף אי אזלינן בתר כתיבה מ"מ מאחר שהכתיבה אצלו ג"כ חשובה בשמאל יותר מאחר שיש בה כח וגבורה יותר. ממילא דההנחה צ"ל בימין שלו כדין איטר. רק בהגהת סמ"ק בשם ר' יחיאל משמע כדברי המ"א. ולדידיה צריך לתרץ כדפרישית. דאף שהכתיבה חשובה בשמאלו יותר מ"מ כיון שכותב בימינו ג"כ היטב. יניח בשמאל כל אדם כנ"ל:
ועוד י"ל דאפילו להסמ"ק והררי"ח עצמן יש לחלק בין תפילין ובין כתיבת סת"מ. דהנה גבי תפילין י"ל גם לדבריהם דפסקו כר' נתן עכ"פ צריך שמאל מדאורייתא. אלא דמהו ימין ושמאל שם אזלינן בתר כתיבה לבד מדרשא וקשרתם וכתבתם. לכך ס"ל כשכותב בשתי ידיו מניח בשמאל כל אדם דוקא. אף שעושה רוב מעשיו בשמאלו לבד. דכיון דבתר כתיבה אזלינן וה"ל כשולט בב' ידיו. וליכא אצלו שמאל על כן מניח בשמאל כל אדם. אבל לענין כתיבת סת"מ הא דבעינן שיכתוב בימינו זהו משום חשיבותא כמש"ל בשם תשו' ר' יואל. ולכן השולט בב' ידיו אם כתב בשמאלו כשר לכ"ע אף דלענין תפילין ה"ל שמאלו שמאל. וכן לענין כהונה לחכמים דמכשרי ליה לעבודה מ"מ היכא דבעינן ימין ושמאל ודאי ימין כל אדם הוא אצלו ימין ושמאלו הוא שמאל גמור ואעפ"כ הכא לענין כתיבת סת"מ ה"ל כימין בדיעבד כנ"ל. לכך י"ל דהיכא שעושה כל מעשיו בשמאלו לבד ודאי מצטרף מעלה זו דהכח שבשמאלו אל מה שכותב בשמאל כבימין. לענין שתהיה שמאלו חשובה יותר ושיכתוב בה סת"מ אף לכתחלה דהא אי אפשר להכחיש שיש בה חשיבות יותר מבימין. וא"כ הכתיבה בה חשובה יותר מאחר שיוכל לכתוב בה כמו בימין ויתר ע"ז יש לו בה כח יותר. וזה נראה מוכרח אף להררי"ח. אלא שי"ל דא"כ יהי' עליו קושיא עצומה לענין תפילין ג"כ אמאי כה"ג יניח בשמאל כל אדם כדכתב המ"א בשמו בסי' כ"ז סק"י דהא בתפילין בתר כתיבה אזלינן. וכיון שאנו אומרים דבכה"ג יש לו לכתוב בשמאלו שכן הכתיבה חשובה יותר. א"כ ממילא דיש לו להניח תפילין בימין כל אדם. שהיא ג"כ תש כח. ואפשר לתרץ כיון דמ"מ אם כתב בימינו ג"כ כשר דיעבד דה"ל כשולט בשתי ידיו. וכיון שכן אין לו שמאל כלל ולכן יניח תפילין בשמאל כל אדם. מיהו באמת מ"ש המ"א כן בשם הסמ"ק אינו מוכרח כלל בסמ"ק דמ"ש הסמ"ק אבל אם הוא שולט גם בימינו בכתיבה כו' אין ר"ל דכותב גם בשמאלו. אלא ר"ל אם שולט גם בימינו לאפוקי ממ"ש תחלה אבל השולט בשמאלו בכל דבר. ועז"א אח"כ אבל אם שולט גם בימינו והיינו בכתיבה שכותב בימינו לבד ובשמאלו עושה כל מעשיו והוא כנזכר בתוספות (דל"ז) ובמרדכי לפי גירסת שארית יוסף ובאגודה. אבל כשכותב בשמאלו ג"כ כמו בימין ועושה כל מעשיו בשמאלו לבד י"ל דיודה הסמ"ק דה"ל כאיטר גמור. מטעם שנתבאר דאף אי אזלינן בתר כתיבה מ"מ מאחר שהכתיבה אצלו ג"כ חשובה בשמאל יותר מאחר שיש בה כח וגבורה יותר. ממילא דההנחה צ"ל בימין שלו כדין איטר. רק בהגהת סמ"ק בשם ר' יחיאל משמע כדברי המ"א. ולדידיה צריך לתרץ כדפרישית. דאף שהכתיבה חשובה בשמאלו יותר מ"מ כיון שכותב בימינו ג"כ היטב. יניח בשמאל כל אדם כנ"ל:
טיצא לנו שבדין מי ששולט בשתי ידיו בכתיבה ועושה מלאכתו בשמאלו. לענין כתיבת סת"מ אף להררי"ח יש לו לכתוב לכתחלה בשמאלו. ובנדון שלפנינו לא הוצרכנו לזה דכיון שגם נקל לו יותר הכתיבה בשמאלו מבימינו א"כ גם לענין כתיבה אינו שולט כלל בשתי ידיו בשוה. א"כ יש לו להרגיל עצמו לכתוב בשמאלו וכשיהי' מורגל לכתוב בה אזי יוכל לכתוב בה דוקא סת"מ בלי שום פקפוק. כדין איטר גמור:
יו
ועכשיו אבא לדברי כת"ר מ"ש אם לחוש לדברי הפמ"ג סי' ל"ב בא"א סק"ה. הנה לכאורה ד' הפמ"ג נכונים ע"פ מ"ש לעיל דיש הרבה דעות בראשונים ואחרונים כסה"ת וסייעתו. א"כ למה לנו ליכנס בזה. ומ"מ יש צד להקל מטעם תשו' ר' יואל שבתשו' הרשב"א סי' אלף ק"כ הנז' לעיל. ומש"ע שבנ"ד דיותר נקל לו הכתיבה בשמאל לא מיקרי שולט בשתי ידיו דפרש"י בשוה משא"כ הכא וכו'. ודאי יפה דיבר. מה גם בהצטרף לה מה שעושה כל מלאכתו בשמאלו. ודאי נראה דכאיטר חשוב משורת הדין ולכן אין שום חשש גם לדעת הפמ"ג. כשיכתוב בשמאלו דוקא לאחר שיורגל בה. ולא בימינו. ואזי גם לענין תפילין העיקר שיניח בימין כל אדם שהיא שמאלו. רק מפני שכבר הורגל להניח בשמאל כל אדם אפשר יש להחמיר להניח כן קודם התפלה על שמאל כל אדם וכמשנ"ת לעיל:
ועכשיו אבא לדברי כת"ר מ"ש אם לחוש לדברי הפמ"ג סי' ל"ב בא"א סק"ה. הנה לכאורה ד' הפמ"ג נכונים ע"פ מ"ש לעיל דיש הרבה דעות בראשונים ואחרונים כסה"ת וסייעתו. א"כ למה לנו ליכנס בזה. ומ"מ יש צד להקל מטעם תשו' ר' יואל שבתשו' הרשב"א סי' אלף ק"כ הנז' לעיל. ומש"ע שבנ"ד דיותר נקל לו הכתיבה בשמאל לא מיקרי שולט בשתי ידיו דפרש"י בשוה משא"כ הכא וכו'. ודאי יפה דיבר. מה גם בהצטרף לה מה שעושה כל מלאכתו בשמאלו. ודאי נראה דכאיטר חשוב משורת הדין ולכן אין שום חשש גם לדעת הפמ"ג. כשיכתוב בשמאלו דוקא לאחר שיורגל בה. ולא בימינו. ואזי גם לענין תפילין העיקר שיניח בימין כל אדם שהיא שמאלו. רק מפני שכבר הורגל להניח בשמאל כל אדם אפשר יש להחמיר להניח כן קודם התפלה על שמאל כל אדם וכמשנ"ת לעיל: