Shailos uTeshuvos Tzemach Tzedek·Choshen Mishpat·Notesשו״ת צמח צדק·חושן משפט·הערות

אהערות
נדפס בהוספות לשו"ע חו"מ [וילנא תרס"ה] דף נה ע"ד. כת"י 1747 ס, א.

בסימן ב
גכתי"ק בבוך נומר א [כת"י 2047] רכא, א. ממעל להתשובה רשום:

גלסי' ד' והא דנק' מוחזקי' כו'.

דסימן ג
גכתי"ק בבוך על משניות נומר 2 [כתי"ק 1231] ע' שנ, א. והעתק בבוך הנזקין [כת"י 2054] רל, א. פאקסימילא מתשו' זו - גכתי"ק - בחאו"ח עז, ב. התשובה היא מענה לתשובת מוה"ר יצחק אייזיק מוויטבסק, שנעתקה בכת"י 2341 ס, א. ונרשם שם שהיא משנת תקפ"ו. גם נראה מהמבואר שם, שהד"ת הי' בין ר"ש ור"ב, הבורר של הר"ש הי' מוהרי"א מוויטבסק והבורר של הר"ב הי' הר"ן, ואליהם צירפו שליש שהוסכם על דעת הר"ב. וכתב רבנו תשובה ראשונה [שלא הגיעה לידינו] אל מוה"ר זאב ווילענקיס, שבג' פשרנים בעינן דעת כולם. והתשובה שלפנינו היא השניה, שבה השיב על תשובת מוהרי"א מוויטבסק. בתשובת מוהרי"א הנ"ל, מעתיק כמה לשונות מתשובת רבנו הראשונה:

הלפי"ד א"א להכריחו מכמה טעמים שיקבל עליו פשרה סתומה ע"פ רוב דעות כיון שלא התנו כן... נוסף ע"ז הבורר שלו הר"נ אינו מרוצה לישב על פשרה כזו... נידון השבועה פשוט מאוד לדעתינו שר"ש ישבע תחילה... אולי ידידינו הר"א [מוויטבסק] לא יסכים ע"ז ימחול להודיעני טעמו ונימוקו בהקדם. עוד בענין זה ראה במדור ספק למי סימן א. 1) הנדפס בחצע"ג נרשם עליו קו למחיקה בגכתי"ק.

וסימן ד
נדפס בהוספות לשו"ע חו"מ דף ז' ע"א. ונמצא בבוך בב"י סי' ח [כת"י 1333]. ואולי תשובה זו היא קיצור תשובה שלפני'.

זסימן ה
נדפס שם דף נט, ע"ב. ונמצא בבוך בב"י סי' ח [כת"י 1333].

חסימן ו
נדפס שם דף סב, ע"א.

טסימן ז
נדפס שם דף סא, ע"ג. כת"י 247 א, א (וגם שם מסיים כמש"ל אות ב' ואות ג').

יסימן ח
נדפס שם דף נ, ע"א.

יאסימן ט
נדפס שם בדף ס, ע"ג. וראה שו"ת אה"ע סי' רצ"ב עדכ"ז בארוכה.

יבסימן י
נדפס שם דף ז, ע"ב.

יגסימן יא
נדפס שם דף ל"ח סע"ב. כתי"ק 82 קד, א.

ידסימן יב
נדפס שם דף מ"ד ע"ד וחסר כאן בתחילתו וגם באמצע, ונשלם כאן ע"פ הכת"י שבבוך נומר א [כת"י 2047] רכח, א. כת"י 1747 קיא, ב.

טוסימן יג
נדפס שם ס"ד ע"ד.

טזסימן יד
נדפס שם דף כ"ו ע"ג.

יזסימן טו
נדפס שם דף וא"ו ע"א. מהדורא אחרת לקמן סימן נח.

יחסימן טז
נדפס שם דף ס"ה ע"ג.

יטסימן יז
נדפס שם דף ל"א ע"ב. תוכן התשובה בכת"י 2145 כד, ב ולפני' נרשם שנעתקה מח"ח סי' פ"ד.

כסימן יח
נדפס שם דף י"ח ע"א.

כאסימן יט
גכתי"ק בבוך נומר א [כת"י 2047] רעב, ע"א. ראה סימן שלפני זה ופס"ד ח"ב כו, ב.

כבסימן כ
נדפס שם דף מ"ח ע"ד. וראה פס"ד ח"ב כח, א. שם נדפס הפסק הקצר, ונדפס לקמן סימן נט.

כגסימן כא
נדפס שם דף מ"ד ע"א.

כדסימן כב
נדפס שם דף כ"ו ע"א.

כהסימן כג
גכתי"ק בבוך נומער י"ט [כת"י 2143] דף יו"ד ע"א.

כוסימן כד
נדפס שם דף ל"ז ע"ג. כתי"ק 82 קב, א. כת"י 247 ב, א. תוכן התשובה בכת"י 2145 כא, ב ולפני' נרשם שנעתקה מכת"י ח"ח מ"ב.

כזסימן כה
נדפס בהוספות לשו"ע אה"ע דף ז' ע"ד. וחסרה השאלה.

כחסימן כו
נדפס בהוספות לשו"ע חו"מ דף י"ד ע"ד.

כטסימן כז
נדפס שם דף י"ח ע"ד. השאלה בכת"י 232 עח, א. וז"ל:

ל"בדבר הטו"ת שבין הרב וכו' מו"ה אהרן במו"ה אלי' סג"ל ובין מו"ה זלמן במו"ה ישראל סג"ל, נידון השכר סרסור שהי' דו"ד בין מהר"ז ובין הנגיד מו"ה יצחק אייזיק דובראווניר נ"י גיסו של הרב מהר"א הנ"ל. שתבע מהר"ז ממהרי"א הנ"ל שכר סירסור עבור האטקו"פ דהאראד פאוולאראד שלקח הנגיד מו"ה יצחק אייזיק הנ"ל מהנגידים פארטיבאליווש דפאלטאווא. והי' מהר"ז סירסור בזה [תוכן השאלה כנדפס, ואח"כ] תשו' מאדמו"ר שי' בזה נת' בביכל ח"ד שנכרך בשנת... סי' ק"א". לאח"ז באה תשובה על השאלה, אבל מההשוואה כו' נראה שאינה להצ"צ.

לאסימן כח
נדפס שם דף ט' ע"א. כת"י 774 סג, א.

לבסימן כט
נדפס שם דף ל"ה ע"ד.

לגסימן ל
נדפס שם דף כ"ד ע"א.

לדסימן לא
נדפס שם דף א' ע"א ונתקן כאן ע"פ כת"י שבבוך בב"י סי' ח [כת"י 1333]. ושם נמצא גם תשובת מהרי"ל מיאנוביטש (הנזכרת כאן בתחלת ס"ז) והשאלה באריכות. - השואל הוא הרב שמעון בן נפתלי מלאזני. שו"ת המהרי"ל מיאנאוויטש והר"ש מלאזניא נדפסו בקובץ יגדיל תורה חוב' נה סי' פא-ג. התשובה שלפנינו מועתקת גם בכת"י 2096 רצז, א. והקטע האחרון ד"ה נידון הענין הראשון (לט, ג) בכת"י הנ"ל רצב, א בכותרת:

להעוד מאדמו"ר רמ"מ מ"ש פעם שלישי מענין זה.

לוסימן לב
נדפס שם דף ל"ט ע"א. כתי"ק 82 קו, א. ונרשם בראשה בכתי"ק:

לזשייך לח"מ סי' רמ"ה ס"ב ולסי' רפ"א סעיף ב"ג ולאה"ע סי' נ' ס"ו בהג"ה. בשוה"ג לס"ג הגהה בכתי"ק:

לחי"ל שאני נדון דכתובה שכוונתו לכתחלה רק שאם מת תגבה משא"כ הכא ע' רפ"ק דכתובו' דילמא כו' שאני. בשוה"ג לס"ה:

לטוע' מל"מ פ"ו מזכיי' דכמדומ' שהשיבו גם ע"ז.

מסימן לג
נדפס שם דף נ"ט ע"ג.

מאסימן לד
נדפס שם דף נ"ח ע"ד.

מבסימן לה
בוך מה שהוקשה [כת"י 2144] תסב, א. ספק גכתי"ק. ראה גם לקמן סימן סו. בשוה"ג בכתי"ק (נעתקה בהוספות לשעה"מ ח"ג מט, ב):

מגבד"מ וש"ע ר"ז הביא ריא"ז אבל בע"א דאינו מיקל במתנה אלא מחמיר במכר ליישב רבני' הנ"ל י"ל טעם התוס' דהתם האומדנא טובא משום דתלוי בדעת הנותן א"כ אנן סהדי משא"כ הכא וממילא הדין כריא"ז רק נ"מ באומדנא עצומה וכמ"ש המל"מ. רמב"ם פי"א [ממכירה] ה"ט ורפ"ו מזכייה נ' ס"ל כריא"ז ולא כתוס' ואפשר תלוי בשני פי' דרש"י ותוס' בזבין ולא כו'.

מדסימן לו
נדפס שם דף מ"ח ע"ב.

מהסימן לז
נדפס שם דף ז' ע"ד. כת"י 774 סה, א. בכת"י 233 ע' עא ישנה מהדו"ק של תשובה זו. ונכתב עלי בגוכתי"ק:

מו"זו התשו' כבר נכתבה במה"ב בל' טוב יותר ולכן תשו' זו היא משנה שא"צ".

מזסימן לח
בוך ג [כת"י 228] רנא, א.

מחסימן לט
בוך נומער א [כת"י 2047] רעט, ע"א. כתי"ק 1073 כג, א. עפ"י ההגהות בדף שנכרך שם לאחר דף הנ"ל. סיום התשובה נדפסה לקמן סימן פא. וראה הערות לסי' עד דלקמן.

מטסימן מ
גכתי"ק בבוך על משניות נומער 2 [כתי"ק 1231] קלג, א. בוך הנזקין [כת"י 2054] ה, ב.

נסימן מא
נדפס שם דף מ"ד ע"ג. כתי"ק 233 ע' ע.

נאסימן מב
נדפס שם דף מ"ג ע"ד. ונמצא בבוך בב"י סי' ח [כת"י 1333]. כתי"ק 233 ע' ע.

נבסימן מג
נדפס שם דף כו ע"ד.

נגסימן מד
נדפס שם דף מג ע"א.

נדסימן מה
גכתי"ק בוך נומער א [כת"י 2047] רפג, ב.

נהסימן מו
נדפס שם דף יו"ד ע"ג. לקמן סימן פו מהדורא אחרת מסי' זה. הסיפור שבתחלה נכתב בהסוואה, כמובן, מפני יראת הצנזורה.

נוסימן מז
נדפס שם דף יג ע"ד. כתי"ק 233 קלו, א. חלק שני

נזסימן מח
סימן זה ושלאחריו נדפסו בשעה"מ ח"ב סי' עז-ח, ובהערות כ"ק אדמו"ר שליט"א שם:

נחבוך בב"י סי' ח [כת"י 1333]. והם תשובה להרב שמעון בן נפתלי מלאזני. - בסו"ס עז אחרי החתימה כ' וז"ל:

נטמידי דברי לא אוכל להתאפק מלהמליץ עבור ר' ירוחם שלפי הנראה מצוואת המת רצה מאוד בטובתו ולא כן הגיעו ע"כ ראוי מאוד למלאו' לו יותר. בתחלת סי' עז אחרי התיבות "לענין להוציא ממון משכון" נמצא הערה על הגליון (ואינה בכת"י של מעתיק התשובה) - ואיני יודע למי היא וז"ל:

סע' תשו' מנחם עזרי' סי' מג. כתי"ק 233 קפא, א. בשינויים קלים, ולפי הנראה מסוג השינויים - הנדפס הוא מהמכתב ששלח, ובבוך הנ"ל הוא ממה שרשם לעצמו. ומתחיל שם:

סאיהודי א' מתושבי העיר פעל כתב משר העיר שפטרו מתשלומי אורענדא עבור ביתו על כמה שני' ואח"כ השכיר השר העיר לשר אחר והקהל מקבלי' האורענדא ממנו אם היהודי חייב לשלם דמי אורענדא עבור ביתו לקהל או לא. הנה מתחלה יש לבאר מ"ש מעלתו... מכתב השאלה מהר"ש במוהר"ר נפתלי - שם קפ, א. ובו מזכיר שהוא מצרף מה שרשם לעצמו מוצא הדין כו', אבל לא נמצא בבוך הנ"ל. שו"ת שלו השניה (שהקשה על התשובה שלפנינו) שם קפג, א. ומועתקות גם בכת"י 2096 רצ, א; שיא, א. שו"ת מוה"ר שמעון מלאזני נדפסו בקובץ יגדיל תורה חוב' סט סי' כז-ל, מכת"י 1333 הנ"ל. תוכן סי' כט מועתק גם בכת"י 2096 רצא, א.

סבסימן מט
כתי"ק 233 קצח, א. בשינוים קלים - ראה הערה לסי' הקודם. עוד בענין הנ"ל:

סגבכתי"ק שם (מה שהועתק בין חצאי עיגול הועבר עליה קו למחיקה, כיון שנכתבה מחדש בנוסח שונה, כדלקמן בסמוך). עוד מצאנו:

סדקטע זה מועתק בשאלת הר"ש מלאזניא (שהקשה על התשובה שלפנינו) הנדפסת שם סי' ל. ועליה משיב רבינו לעיל סוף סימן לא (ד"ה נידון הענין הראשון). תוכן הקטע הזה גם בסעיף הקודם (מכתי"ק הנ"ל, והועבר עליה קו למחיקה, כנ"ל).

סהסימן נ
נדפסה בשעה"מ ח"ב סימן ס, ובהערות כ"ק אדמו"ר שליט"א שם:

סונדפס בשו"ת דברי נחמי' חלק אה"ע סי' מה. כנראה היא תשובה על שאלת בעהמ"ס ד"נ. ונמצאת בכתי"ק 1073 א, ב (בשינויים). וראה ד"נ שם סימן מו. לקמן סימן עד. עוד בענין הנ"ל:

סזנדפסה בשעה"מ ח"ד סימן קעה, מכתי"ק 1073 ט, ב. ובמפתח הגכתי"ק:

סחרב העיר שיש לו דין עם א' בעירו אם ג' לומדים מהעיר כשרים לד"ת וגם משנה ר"פ שני דסנהדרין.

סטסימן נא
נדפסה ביגדיל תורה חוב' מא סימן מד, מהעתקה שנרשם עליה:

ע"העתקתי פה האמי' בבית ההמ"צ רצ"ה [לאטקער] שי' מכת"י אדמו"ר נ"ע שכתב לזקנו הרב המנוח זי"ע [ר' אייזיק מהאמי']". והיינו שמוה"ר אייזיק הי' אחד מהדיינים בזבל"א ושאל חוו"ד רבנו.

עאסימן נב
כתי"ק 1019 בסופו.

עבסימן נג
נדפסה בשעה"מ ח"ד סימן קכח, מכתי"ק 1096 נח, ב. כת"י 1143 פח, א. בכת"י 1096 הנ"ל נמצאת בסוף הערה של המעתיקים:

עג"א"ה ע' בחידושי רבינו ב"מ פ"ו משנה הלוהו על המשכון".

עדסימן נד
נדפסה בשעה"מ ח"ד סימן קכט, מכתי"ק 233 רב, ב. 1) תיבה אחת מטושטשת בכת"י.

עהסימן נה
נדפסה בקובץ יגדיל תורה חוב' סב סימן ז, מכת"י 1747. ונמצאת גם בכת"י 1107.

עוסימן נו
נדפסה בשעה"מ ח"ד סימן קל, מכת"י 247 ו, ב. כת"י מעתיק אבל נמצא בין שו"ת הצ"צ. 1) בכת"י השאיר כאן מקום חלק. וראה שם קעה, א. ד"ה הא דלא. 2) כנ"ל, וראה שם כט, ב ד"ה כך. 3) כנ"ל, וראה שם דין כ"ה.

עזסימן נז
נדפסה בפס"ד לקוטים [תז] סט.

עחסימן נח
נדפסה בשעה"מ ח"ד סימן קלא, מכתי"ק 233 קלח, א. מהדורא אחרת (קמא) מסי' טו דלעיל. 1) עד כאן שוה למהדו"ב.

עטסימן נט
נדפסה בפס"ד ח"ב כח, א. ונמצאת בכתי"ק 232 קפד, ב על גליון השאלה דלעיל סימן כ. שם נדפסה התשובה הארוכה.

פסימן ס
נדפסה בפס"ד ח"ב כח, ג. מהדורה נוספת בסימן הבא.

פאסימן סא
נדפסה בשעה"מ ח"ד סימן קלב, מכת"י 232 קה, א. מהדורא נוספת מסימן הקודם. 1) כ"ה לשון השאלה בקיצור בהנדפס שם, ובפרטיות יותר - ראה מפתח. 2) חו"מ סקל"א סק"ג. 3) שהקשה דברי רמ"א הנ"ל מרישא לסיפא. ותי' הסמ"ע שם סק"ט דרישא בודאי וסיפא בספק. 4) כ"ה בכת"י. ואוצ"ל:

פבלהתחסד עמך יתחסד כו'.

פגסימן סב
נדפסה בשעה"מ ח"ד סימן קלג, מכתי"ק 1096 נו, ב. כת"י 1143 עז, ב.

פדסימן סג
נדפסה בשעה"מ ח"ד סימן קלד, מכת"י 231 סה, א. כת"י מעתיק - אבל נמצא שם בין פס"ד הצ"צ. לאחר העתקת התשובה, הוסיף (כנראה מוה"ר ישכר בער הלוי הורביץ מ"ץ דליובאוויטש):

פהנ"ל הכותב להעיר ממתני' דב"מ פ"י מ"ה אם משקיבל עליו א"ל הילך יציאותיך אין שומעין לו, דמשמע אפי' בלא קנין א"י לחזור.

פוסימן סד
נדפסה בשעה"מ ח"ד סימן קלה, מכתי"ק 233 ע' סו.

פזסימן סה
נדפסה בשעה"מ ח"ד סימן קלו, מכת"י 232 פז, א. השאלה שם פו, א:

פח"לכבוד הרב האי גאון גדול ומפורסם כ"ש מו"ה מנחם מענדל נ"י חתן אדמו"ר נ"י, בקשתנו ח"מ ילמדנו רבנו דין תורה אחד בדין העזבון אשר מעשה שהי' כך היא [כנדפס תוכן השאלה] ובודאי כל רז לא אניס לי' ולתשובתו הרמתה אנחנו מצפים ואז נדע איך לעשות פשרה ביניהם כעין הד"ת. א"ך טבת תקצ"ה". ולפני התשובה:

פט"תשובה מרבינו רמ"מ שי'". 1) כ"ה בכת"י ואוצ"ל:

צגמור.

צאסימן סו
נדפסה בקובץ יגדיל תורה חוב' סג סימן יט, מכתי"ק 1019 מ, א. תשובה הקצרה נדפסה בשעה"מ ח"ד סימן קלז, מכת"י 232 נב, ב. מענה על שאלת מוה"ר ישכר בער הלוי הורביץ מ"ץ דליובאוויטש. ראה גם לעיל סי' לה. בשוה"ג נרשם בכתי"ק:

צבגבי דוולא לא אצטריך משום דיש לו חלק בגוף אבל הכא קפיד כמו ספינה סתם ויין זה. ולהעיר מע"מ שתשמשי את אבא ואמר אי אפשי כו'. 1) תיבה זו נוספה בין השיטין להסוואה, ובסוף התשובה נזכר כמה פעמים דמכר ביתו ע"ד לעלות לא"י. 2) עד, ב (והמוסגר לכאורה מיותר, דבשלמא הוא המשך הקושי'). 3) עג, א. 4) עט, רע"ב. 5) מיראת הצנזורה נכתב בהסוואה (האותיות מסוף לתחלה):

צגמפני יראת מושל העיר שהיה לו גיזומים ממנו ואח"כ מת מושל העיר.

צדסימן סז
נדפסה בשעה"מ ח"ד סימן קלח, מכתי"ק 233 רב, א.

צהסימן סח
נדפסה בשעה"מ ח"ד סימן קלט, מכת"י 232 יז (הראשון), א. כתי"ק (?). אח"כ יש שם הוספה (בכת"י אחר):

צוצ"ע שכבר קדמו הט"ז חו"מ סי' רכ"ז ס"ז ע"ש.

צזסימן סט
נדפסה בשעה"מ ח"ד סימן קמא, מכתי"ק 1096 נ, ב. כת"י 1143 סח, ב. קובץ יגדיל תורה ירות"ו גליון ג ע' 5. 1) השאיר כאן מקום חלק כחצי עמוד - כדי למלאות בלשון השואל (כ"ה בשני ביכלאך הנ"ל).

צחסימן ע
נדפסה בשעה"מ ח"ד סימן קמב, מכתי"ק 227 רכד, א. ובמפתח שבתחלת הכרך:

צטמשנה ספ"ב המקדש בתרומות כו' והוא דין טובת הנאה אם חשוב ממון. עוד מצאנו:

קשם רלג (הב'), א. תצלום ע' האחרון נדפס בסוף שעה"מ ח"ד. בשוה"ג דס"ב הגהה בכתי"ק:

קאע' ר"ן רפ"ה דנדרים ובגמ' שם ספ"ה לכאו'. בשוה"ג דס"ג:

קבהכרח הרמב"ן בירוש' רפב דביצה כרב חסדא דמדאוריי' צרכי שבת נעשי' ביו"ט. בשוה"ג דס"ד:

קגמה שהקשה הש"א מסוגי' דב"מ לק"מ דאף למ"ד ט"ה א"מ יוכל להקנות אג"ק יפה כ' הש"א דדהג"ל עדיף מט"ה דעוברי' ב"י אדהג"ל וא"כ למאי דקיי"ל דהג"ל לאו כממון דמי כ"ש ט"ה. מ"ש הש"ך סי' ש"ן ב' הרמב"ם צ"ע ממשנה פ"ו דתרומו' הגונב תרומה כו' כפל וצ"ל דמיירי בגונב מכהן. בשוה"ג דס"ה:

קדע' מהרי"ט חי"ד סי' ה'. בשוה"ג דס"ז:

קהמהרי"ט חי"ד סי' ה' פסק גם היורשי' זוכי' בט"ה אע"פ שס"ת ביד הקהל ומיהו שם ה"ט דנעתק' בחיי האב לקהל אחר וצ"ע שלא הביא כלל תשו' מהר"מ. בשוה"ג דס"ט:

קולהעיר ממ"ש ביו"ד שיוכל האדם לאסור ספרו על אחרים כו'. 1) כ"ה בכתי"ק. ואוצ"ל בהו. 2) כ"ה בכתי"ק. ואוצ"ל היא. 3) הכוונה לדרושי תורה אור "רוב הדרושים על ידי אחיו... מוהר"ר יהודה ליב זצ"ל... וע"פ ציווי כ"ק אדמו"ר נ"ע כתבם כתיבה תמה ומאושרה" (לשון השער). "וזה כמה שנים אשר אספתי ולקטתי אחד אחד כתבי קודש הנ"ל" (אג"ק אדמו"ר הצ"צ אגרת ח). 4) כ"ה בגוכתי"ק. ולפנ"ז:

קז"אחיו הרי"ל ז"ל".

קחסימן עא
נדפסה בשעה"מ ח"ד סימן קמג, מכתי"ק 233 לט, א (השני). מהדורא אחרת מפס"ד ח"ב לח, ב. וכמה קטעים שוים להנדפס - והשמטנום.

קטסימן עב
נדפסה בשעה"מ ח"ד סימן קמד, מכתי"ק 233 לז, א (השני). מהדורא אחרת מפס"ד ח"ב מז, ד. 1) כ"ה בגוכתי"ק. ובמהדורא דפס"ד הנ"ל:

קי"ואע"ג דלמסקנא אין חוששי' היינו משום דאסי"מ נמי סמכי' אע"פ שאפשר שימצא כן באיש אחר".

קיאסימן עג
נדפסה בשעה"מ ח"ד סימן קמה, מכתי"ק 1096 לג, א. וראה שעה"מ ח"ד סי' קעג ס"ב.

קיבסימן עד
נעתקה מכת"י 2047 רלה, א מוגהת בכתי"ק. המקור בכתי"ק נכתב פסקי פסקי שם רנה, א ואילך. אח"כ הועתק חלק והוגה מחדש בדפים רמג-ז, ושוב הועתקה והוגהה מחדש בדף רלה ואילך. באותו ענין כתב רבנו עוד כמה תשובות שנדפסו לקמן סימנים עה-פב. לעיל סימן לט; נ. חיו"ד סימן שמה. ובחידושיו על הש"ס כד, א; קלה, ג. מתוכן כולם מתבאר, שהתובע הוא רבנו בעצמו, שכתב את כל התשובות האלו בהסוואה מיראת הצנזורה. באופן הסוואת שם רבנו; במהדורתו הראשונה כונה התובע בשם "מו"ה צמח"; "הנגיד ר' צמח" (שהוא בגימטרי' שם הראשון של רבנו). אח"כ בהגהת ההעתקה ראה שהסוואה זו אינה מספקת, ושינה את שם התובע אל:

קיגר' צדוק; ר' צבי הירש; ר"צ. התשובות האלו נכתבו ע"י רבנו בגוף שלישי, כאילו נכתבו ע"י בורר (או טוען רבני). שמו של הבורר נתפרש בכתי"ק רבנו בכותרת שבדף רנה, א "תשו' הרב ר' ב"מ נ"ע הבורר של מוהר"צ על תשו' הבורר של מוהר"ט", ובדף רסו, א "הרב ר' ברוך", ואפשר הוא הרב ברוך מרדכי מבאברויסק. הנתבע נזכר בתחלת התשובה שלפנינו "הנגיד ר' טובי'" (שהוא שם מוסווה, כמובן), ובד"כ - רק בר"ת "מוהר"ט". גם בשורש כל המעשה שינה במהדורה השני', שבתחלה כתב "בקיץ תר"א היה על מו"ה צמח איזה עלילה שוא על פאיימקא [אחיזה, תפיסה] במו"מ [במשא ומתן] דלייפציג, ע"כ עלה על דעתו אח"כ בחורף תר"ב לשכור איש שינהיג על שמו המסחור גיוואנט [אר יגי צמר] ושא"ד [ושאר דברים] דמאסקעוי' אף שעל המסחור דמאסקעוי' לא הי' העלילה עכ"ז נתיירא". ואח"כ הגיה "בקיץ תר"א הי' על מוהר"צ יסורים מנגישת חוב וועקסלין שנתערב עבור אחרים ונשלחו מלייפציג למאסקעווא". כך גם שאר הפרטים שבהמשך התשובות מוכח מתוכן שנכתבו בהסוואה, ונרמז בהן שהוא מפני "יר' ופח'" [יראה ופחד]. ומתוכן כולם נראה שמדובר כאן בקופת מעמדות ארה"ק, שהיו נגבים ברוסיה ונשלחים לארה"ק, ומחמת המלשינויות ויראת הצנזורה נקרא תמיד מפעל עזרה זה בשם "מסחר" (בשנים המאוחרות יותר נקרא בשם "מסחר האתרוגים" ובשנים שלפנינו נקראו בשם "מסחר הטליתים" או "מסחר האריגים" וכיו"ב) והאדמו"ר היה נקרא הסוחר הגדול (סוה"ג). על העלילה של קיץ תר"א ידוע לנו ממקורות אחרים (כתבים הסטוריים, גינזבורג, עמ' 64), שבקיץ תר"א הדפיסו ה"משכילים" מאמר מיוחד בעתון בפרנקפורט, שבו מסופר על רצון הממשלה ברוסיה לפתוח בתי ספר ממשלתיים ליהודים, ואשר רבנו מליובאוויטש משתדל לסכל את תוכניות הממשלה. העתון נשלח מגרמניה לשר ההשכלה הרוסי, שהורה לעשות דרישה וחקירה אודות רבנו, ובט"ו באב תר"א (21 ביולי ללוח היוליאני) נתן פקודה ל"מחלקה השלישית" "להשגיח בסתר על הנהגתו ודעותיו" של רבנו. את כל הנ"ל מרמז רבנו בתשובתו בקצרה:

קיד"בקיץ תר"א היה על מו"ה צמח איזה עלילה שוא... יסורים מנגישת חוב וועקסלין... נשלחו מלייפציג למאסקעווא. ע"כ עלה על דעתו אח"כ בחורף תר"ב לשכור איש שינהיג על שמו המסחור גיוואנט ושא"ד דמאסקעוי' אף שעל המסחור דמאסקעוי' לא הי' העלילה עכ"ז נתיירא". חלק מהמעות הנגבים ע"י השד"רים היו שייכים למעמדות בית רבנו, ומתוכם הסכים רבנו לתת להנגיד ר' טובי' קכ"ה רו"כ לשנה, עבור ניהול עסק גביית המעמדות, עמידה לחשבון עם השד"רים, שילוח המעות לארה"ק וסידור החלוקה לאנ"ש שבארה"ק. עסק זה לא התקיים, כי אנ"ש לא הסכימו למסור את מעות המעמדות רק לרבנו בעצמו. מ"מ המשיך ר' טובי' לעזור קצת (באותה מדה שהיה עוסק בזה בשנים שלפני כן, בלי תשלום). בשנת תר"ח נתהוה סכסוך בענין זה, שר' טובי' דרש שכרו עבור ארבעת השנים שעזר קצת להעסק. באותה שעה היו בידו מעות פקדון של רבנו קמ"א רו"כ, ומעות מעמדות ארה"ק אלף רו"כ, ואותם החזיק עד שיתברר הנושא. רבנו רצה דין תורה, ור' טובי' טען שהדיינים יתייראו מפני רבנו ויפסקו לטובתו, וע"כ הוסכם שרבנו ור' טוביה והבוררים שלהם יכתבו את טענותיהם בכתב לפני הדיינים. ואלו הן תשע התשובות שלפנינו, ודלעיל שם, שנכתבו ע"י על שמו ועל שם הבורר שלו, וכולן ברמז ובהסוואה. שאר הפרטים המוסווים שבתשובות אלו, יבוארו בהמשך. 1) אריגי צמר, והכוונה למעמדות ארה"ק, שרבינו מסרם לר' טובי' להחזיקם עד עת שילוחים לארה"ק. 2) שם מבואר ש"אם הא' ת"ח ויודע לכתוב ראיותיו ושכנגדו עם הארץ, אין לת"ח לכתוב בעצמו כששולחים ב"ד לשאול מב"ד הגדול אלא הדיינים יעתיקו אותם". ובסמ"ע סק"כ שם:

קיה"בשם מוהר"ם, שלא יהא המורה ששולחין אליו נחשד שנושא פנים לתלמיד חכם". רבנו משיב על טענה זו לעיל סימן נ. וראה שו"ת דברי נחמי' חחו"מ סי' מו. 3) בטענה זו של נזקקין לתובע תחלה, מאריך רבנו לקמן סי' עה-ו. וראה שו"ת דברי נחמי' חחו"מ סי' נ. 4) נתבאר לעיל בהערה לתחלת התשובה. 5) נוסח ההסכם בשלימותו נעתק לקמן סימן פב אות י. ולהעיר מאג"ק אדה"ז ח"א אגרת א. והכא שאני. 6) סוגי בד. 7) היא נאווא אלעקסאנדראווסק. 8) כלומר כל מרכזי אנ"ש, שנאספים שם מעות ארה"ק, אמרו שרוצים לשלוח המעות רק ע"ש רבנו. 9) בתחלה היה כתוב:

קיור' פורת [יוסף?], ותוקן להסוואה פרץ. 10) בהמשך לזה לקמן סימן עז אות א. 11) בהמשך לזה לקמן סימן עז אות ב. 12) בהמשך לזה לקמן סימן עז אות ו וסימן עח. 13) בהמשך לזה לקמן סימן פ.

קיזסימן עה
נדפסה בדברי נחמי' חו"מ סימן נ. כת"י 2047 ער, א מוגהת בכתי"ק. ובאה בהמשך לסימן הקודם (ראה שם הערה 3). וראה גם סימן הבא.

קיחסימן עו
חלקה הראשון נדפס בחי' על הש"ס (קלה, ג) וסיומה בשעה"מ ח"ד סימן קסו. ונדפסה כאן בשלימותה מכתי"ק 1073 לה, א. והיא באה בהמשך לסימן הקודם.

קיטסימן עז
כת"י 2047 רנא, א מוגהת בכתי"ק. ראה הערות לסימן עד דלעיל. אחרי כתיבת סימן עד דלעיל, השיב הבורר של ר' טובי', ורבנו משיב לדבריו בתשובה שלפנינו. 1) קכ"ה ועוד חמשים לכל שנה. 2) בהמשך לזה לקמן סי' עח-ט.

קכסימן עח
כת"י 2047 רמ, א מוגהת בכתי"ק. בכותרת התשובה שלפנינו נרשם:

קכא"זהו דברי בורר ר"ץ השגות על דברי בורר ר"ט". ובה משיג רבנו על מענה הבורר של ר"ט לדברי רבנו בסי' הקודם. 1) הנזכר בריש סימן עד "וקבל ע"ז שכר עמלו רבע רוכ"ס מזומן להסיר חשש רבית". וע"ז טען שלא קיבלו, ושלפי"ז היו אצלו כל המעות בתור הלוואה והריוח שלו. 2) שלכן מגיע לו גם עבור השנה הרביעית, כדלעיל סימן הקודם אות ו. 3) במה שכתבו בהסכם של אייר תר"ב (המועתק לקמן סי' פב אות י):

קכב"ועוד ע"ס חמשים יוכל להלוות כו'". 4) בסימן הקודם אות ד.

קכגסימן עט
כתי"ק 2047 ערה, א. ובאה בהמשך לסימן הקודם.

קכדסימן פ
נדפסה בשעה"מ ח"ד סימן קמו, מכתי"ק 1073 לח, ב. לתוכנה ראה סימן עד דלעיל. 1) היא הפסיקה דכסלו תר"ב. דטו"ב פ' (רנ"ה רו"כ) מדי שנה, דלעיל סימן עד אות ו. 2) היא הפסיקה דאייר תר"ב הנ"ל, דקכ"ה רוכ"ס מדי שנה משך ג' שנים, דלקמן סימן פב אות י. 3) כ"ה בגוכתי"ק. ואוצ"ל ר"ט. 4) לעיל סימן עד אות ו. לקמן סי' פא; פב אות ט.

קכהסימן פא
נדפסה בשעה"מ ח"ד סימן קמ, מכתי"ק 1073 בדף שלאחר כג. ומציין להעתיק כמה קטעים מסימן הקודם ועוד. לתוכנה ראה סימן עד דלעיל.

קכוסימן פב
חלקה הראשון נדפס בחי' על הש"ס (כג, א) וסיומה בשעה"מ ח"ד סימן קנב (מכתי"ק 1073 ד, א) ונדפסה כאן בשלימותה. והיא באה בהמשך לסימן הקודם. ובחיו"ד סימן שמה. 1) כנראה צ"ל טו"ב פ' שהם רנ"ה רו"כ. ראה לעיל סימן עד אות ו, וסימן פ הערה 1. 2) ציין בכתי"ק להעתיק מדף ג, א. ושם נמחק בכתי"ק. והאריך בזה בחיו"ד סימן שמה אות י. 3) חרדה. 4) חרדה ויראה. 5) כדלעיל סימן עד; עז. בשוה"ג בגוכי"ק סעיף ו:

קכז"הגהות ראשונות דמרדכי ספ"ו דמציעא ספ"ק דב"ב כ"ו רמג סב דמט מהרי"ק קיח".

קכחסימן פג
נדפסה בשעה"מ ח"ד סימן קמז, מכתי"ק 1073 מב, ב. בסוף התשובה נרשם בכת"י אחר מהפנים:

קכט"ע"ל סי' מז ססע"ז וסס"ע נא".

קלסימן פד
נדפסה בפס"ד הוספות [תיד] עו, מכת"י 232 קג, א.

קלאסימן פה
נדפסה בשעה"מ ח"ד סימן קמח, מנעתק משו"ת נחלת שמעון (למוהר"ר שמעון זרחי אב"ד יאקבשטאט) סי' לא, והיא א' מהמחלוקות בינו למוהר"ר יוסף מיאקבשטאט שנשלחו להצ"צ שיחוה דעתו (ראה גם חאו"ח סימן עה. חיו"ד סימן ריז). השאלה בקיצור בכת"י 232 סו, א. ומסיים:

קלב"וכבר בא לידי בזה תשובה מהגאון ר' אבלי מווילנא שיפה דנתי ויפה זכיתי". והשאלה בארוכה יחד עם ב' תשובות רא"א מווילנא נדפסו שם.

קלגסימן פו
נדפסה בשעה"מ ח"ד סימן קמט, מכת"י 233 קלג, א. והוא מהדורא אחרת (קמא) מסי' מו דלעיל (ועפי"ז נכתב לפני התחלת התשובה "משנה שא"צ" - אלא שהוא בכת"י מעתיק). ויש בזה מה שאין בזה. בסוף התשובה בשוה"ג בגוכתי"ק:

קלדע' בתשו' הרא"ש כלל ס"ד סי' א' בענין הכשרתי במקצת נזקו כו' וע' ג"כ בתשו' בסוף ס' ע"צ מדין שנים שגנבו בשותפות. הסיפור שבתחלה נכתב בהסוואה, כמובן, מפני יראת הצנזורה. 1) תיבה אחת נטשטשה בדיו, וכנראה צ"ל:

קלהגנב.

קלוסימן פז
נדפסה בשעה"מ ח"ב סימן סא, מכת"י 2049 יד, ב.