Shailos uTeshuvos Tzemach Tzedek·Yoreh Deah·Siman 360שו״ת צמח צדק·יורה דעה·סימן שס

אסימן שס
הגהות שנ"ב כת"י אדמו"ר הרמ"מ נ"ע על השו"ע רבינו הגדול נ"ע זיע"א בהל' שחיטה סי' א' בקו"א או"ק ב' בד"ה וז"ל הב"י כו' וכ' רמ"א בד"מ סק"י נ"ב:

בקי"ט:

גשם בקו"א סקי"ד ד"ה דאיסורא כו' והבה"ג ס"ל כו' נ"ב. צ"ל והכנה"ג ע' לקמן בקו"א סקט"ז ד"ה דבכה"ג ממש כ':

דשם ס"ק כ"ג בסופו חסר שם:

הונ"ב עי' לקמן סי' כ"ה סקי"ב שנראה משם שצ"ל כן אבל במ"ה כלומר הרשב"א במשמרת הבית כ' דהוי ודאי נבלה:

ובסי' י"ח בקו"א סק"א בצפורן פוסל * זו שבחוט זה תפסול אלא כו'. נ"ב *גם:

זשם סק"ט קימה והידור כמ"ש * הובא ב"י. נ"ב:

ח* בהגמי"י:

טשם בפירושו ס"ק כ"ה. נ"ב. [וע' ת"ש דאף לרא"ש וסיעתו לא מהני מחילת החכם דחשש איסור נמי נגעו בה]:

ישם בתשובת שאלה בנדון סכינים מלוטשים. וכה"ג מצינו כמה * שנחלקו בהן כו' נ"ב * דברים:

יאבסי' כ"ג בפירושו ס"ק י"ב כמה חומרות משום שהי' כו' נ"ב. (בין נוגע בקרקע):

יבשם ס"ק כ"ה כ' הב"ח ד"ב. נ"ב ש"ך סק"ו ושם אי' ב' רש"ל:

יגשם ס"ק כ"ז ולפמ"ש בשם הש"ך כו' שם כדלעיל. נ"ב. ס"ק ו':

ידסי' ל"א ס"ק ה' בסוף הסעיף. נתמסמס מקצתו או נשאר מעט. נ"ב צ"ל אם נשאר:

טוסי' ל"ג נרשם שם המראה מקום סקי"ב על מ"ש בהגהת רמ"א סעיף ד' אין לו בדיקה מבחוץ וזה ט"ס אלא קאי ושייך לס"ק י"א והוא מפירש רש"י על הגמ' ר"פ א"ט. והכל סק"א. והמראה מקום צ"ל על מ"ש שם בהג"ה אפילו לא ניקב רק הפנימי כו' והוא מה שנרשם שם בשו"ע ס"ק י"ג וזהו ט"ס וכצ"ל ס"ק י"ב אפי' כו' ומה שנרשם ס"ק י"ד צ"ל י"ג כו':

טזסי' ל"ג ס"ק ט"ו. וסופו לינטל ת"ש עכ"ל. צ"ע ברמב"ם פ"ז ד"ו. וקרום העליון שלה קיים:

יזשם כ"ג או שניקבה בעץ. נ"ב. שנגפה. שם דלעיל סי' כו'. נ"ב. סי' למ"ד ס"ב:

יחבסי' קפ"ג ס"ק א' בהג"ה ראשונה המתחלת וכ"מ כו'. נ"ב הגהה זו וסמוכה לה עמוד ג' המתחלת והיינו כו' אינה מרבינו הקדוש המחבר נ"ע. כ"א אחיו הרב מהרי"ל הגיה כן והוסיף זה עפ"י עיונו במה"ב. כן אמר לי בעצמו. וגם הוא בעצמו ניחם וחזר ע"ז שא"ז כלל לפי דעת הרמב"ם ז"ל. וכמ"ש במה"ב. וע' בגליון הספר:

יטבסי' הנ"ל בסק"ג ומ"מ אף הבודקת כו' נ"ב מן ומ"מ עד מבפנים הוא ג"כ תוספות מהרי"ל הנ"ל ואינו ל' הרב בעצמו וכמ"ש הרב מפורש בהיפך בסי' ק"ץ סק"א. אלא שהרב מהרי"ל אמר שהוסיף זה עפ"י מסקנת הרב במה"ב. וצ"ע:

כשם ס"ק ד' בקו"א. נ"ב. ע' סימן קפ"ג ס"ק ד' וקו"א שם שהשיג על התי"ט רפ"ה דנדה בענין בה"ח וראייתו מפכ"ה דטומאת מת לפרוזדור כו' וצ"ע שהרי גם שידחה ד' התי"ט מ"מ דע' המע"מ דף ס"א בהשגתו על הב"י סי' קצ"ו (במ"ש שהרמב"ם סובר דכל הפורזדור מקרי בה"ח דליתא שהרי בהדיא כתב הרמב"ם ז"ל ריש פ"ה ואינו מגיע עד ראשו שמבפנים כו') לא ידחו וכיון שע"כ נשאר חלק מה בפרוזדור שהוא כלפנים א"כ יפלא הגי' לפרוזדור דמשמע מיד בראשיתו ומא"ל עד בין השיניים ה"ה שנאמר עד שהאבר דש קודם גמר ביאה ואולי משום דביציאת הראש להיות טמאה לידה אינו כדי שיצא ראשו וא"כ יגיע עד שהאבר דש וברשב"ץ פ"ה משמע כד' התיו"ט:

כאבסי' קפ"ד ס"ק כ"א. ובס"ק כ"ד שם נתחלפו השורות ובס"ק כ"א כצ"ל או מזלפת טיף אחר טיף אבל אם פסק הדם וחזרה וראתה הרי זו קובעת לה וסת כו'. ובס"ק כ"ד כצ"ל מת הולד כו' ואם חודש העיבור עולה למנין תלוי בפלוגתא שבא"ע סי' י"ג לענין הנקת הולד כן דעת הש"ך אבל ז"א כיוון כו':

כבבסי' הנ"ל ס"ק כ"ב מהרי"ל סימן ר"ג. נ"ב סי' רע"ג:

כגשם כ"ב. נ"ג כ"ג לתחלת נ"ב כ"ב ועל"ק סי' קפ"ו סק"ח:

כדבסי' קפ"ה ס"ק ב' ביום ל'. נ"ב:

כהו':

כוסי' הנ"ל סעיף ה' בהגהת ש"ע בסופו כצ"ל אפילו לא בדקה תחלה וא"צ כפרה לא הוא ולא היא:

כזבסי' קפ"ו סק"ח סימן קפ"ד סעי' נ"ב ס"ק כ"ב:

כחשם סי' קצ"ד כו'. נ"ב נ"ל קצ"ז עיין שם:

כטבסי' קפ"ז סק"ב כדלעיל סי' קפ"ו ורואה מחמת תשמיש שאמרו כו' נ"ב. זהו דלא כפסק מהרא"י סי' מ"ז ומהרא"י לא ראה ד' הרז"ה עכ"פ:

לשם בפנים סע"א בהג"ה רמ"א ב"י בשם תה"ד. נ"ב:

לאסה"ת:

לבשם סקי"ג. דלא כהרמב"ם וגם. נ"ב. ע' בק"א שם וא"צ ספירת ז' נקיים:

לגשם סקי"ט חולין. נ"ב:

לד(ח"צ סי' מ"ו כו"פ סי' קפ"ח):

להבקונטרס אחרון לא נדפסו המראה מקומות כראוי עפ"י ט"ס. וכן צ"ל. מה שנרשם שם לס"ק ט"ו צ"ל לס"ק י"ז; מ"ש לס"ק כ"א צ"ל לס"ק כ"ג; מ"ש שם לס"ק כ"ב צ"ל לס"ק כ"ד; מ"ש שם ס"ק ל"ו צ"ל לס"ק ל"ט; מ"ש שם לס"ק ל"ח צ"ל לס"ק מ"א; מ"ש שם לס"ק מ"ה צ"ל לס"ק מ"ח; מ"ש שם לס"ק מ"ח צ"ל נ"א; מ"ש שם לס"ק נ"ב צ"ל לס"ק נ"ה:

לובסי' קפ"ח סק"ד ובתשו' ש"י כו'. נ"ב. ע' בל"י רס"י קפ"ח שבו"י סי' ע"ד ח"ב וע' ס"ט ריש סי' קפ"ח והכו"פ מחמיר ועיי' ס"ט סס"י ק"צ סע"ק נ"ב ובסי' קפ"ח ס"ק ב':

לזשם ס"ק י' (תשובת ש"י וב"י) נ"ב שב יעקב סי' ל"ז ושו"ת פ"י סי' י' ובאר יעקב:

לחבסי' ק"צ ס"ק י"ג סעי' ל'. נ"ב:

לטסק"מ:

משם ס"ד וחצי פעם רוחב שעורה כו'. נ"ב אין החשבון מכוון בג' רביעי שעורה וג' רביעי תשיעית שעורה וס"ה עולה ששים וחמשה שעורים ורביע שעורה וג' רביעי תשיעי' שעורה אלא דבאמת החשבון דכמה מרובע יתר על העיגול רביע אינו מכוין כמ"ש בפ"ק דסוכה ובפירש"י לשם:

מאשם ל"ב ורביעי כו' נ"ב:

מבשעורות:

מגשם ס"ק י"ט בה מהמקור תלינן האדום כו'. נ"ב:

מדכ"ז אות שכמו שראתה כן בבדיקה כן ממש בדמותו וצלמו (כ"ה בתשו' מע"צ שם):

מהשם כתם עם הלבן. נ"ב:

מוכתם א':

מזשם ומשמע שם שאף. נ"ב:

מחבמע"צ. שם להחמיר ע"ש. נ"ב (אם אינו יודע בודאי שהמראה הטהור בא מגופה). שם סקמ"ד ע"י חיכוך כו'. נ"ב:

מטע' מ"ש בסי' קפ"ח ס"ק כ"ב:

נשם סקמ"ז קפ"ד. נ"ב:

נאקפ"ז:

נבשם ס"ק נ"ב (ופרישה ב"ח כו') נ"ב:

נגל"א:

נדשם ס"ק ע"א יש מרבותי* כו'. נ"ב:

נההרמב"ן:

נושם כדלעיל* ב' התוס'. נ"ב:

נזס"ק ס"ב:

נחשם ס"ק ע"ו דתלינן לעיל גבי* עד. נ"ב:

נטס"ק ע"א:

סבדיני חלוקה המקוה טפח על טפח* וגובה המים כו'. נ"ב. כי ו' פעמים ח"י עולה ק"ח:

סאשם טפחים מרווחים* ושם כו' נ"ב. ועולה ס"ה תשנ"ו טע"ט מרווחים ויותר משיעור מקוה ח"י ט' על ל"ו עולה תרמ"ח טע"ט ע"כ:

סבבהגה שני' במהדורא בתרא להלכות נדה סי' קפ"ג שם בד"ה ומיהו היינו כו' וכדפירש* שהלול כו'. נ"ב:

סגט"ס וצ"ל וכדפ' רש"י:

סדשם קנ"ה א' ארוך. נ"ב צ"ל קצ"ה: