Shailos uTeshuvos Tzemach Tzedek·Indexes·Subject Index·Chesשו״ת צמח צדק·מפתחות·מפתח ענינים·ח

אחברות
יו"ד: יב, ב-ג (יש לו חזקת כשרות מיוחדת, כשעובר על איסור קל אם מפסידה. יש לו בהמה דקה. נעשה גבאי. יצא לחו"ל. ע"ה א"נ רק מדרבנן).

בחדש
יו"ד: ריח (ח. בח"ל. שיטות הפוס'. יישוב מנהג העולם להקל בח"ל בח. של א"י כשיש קצת ס' שמא הוא ישן). ריט (אם נוהג בשל נכרי. הערות בד' הרא"ש). רכ (ישראל ונכרי שותפים בח"ל ע"י אריסות, אם סגי בחלוקה והחלפה. אם מהני בזה ברירה. חילוק בין חלוקה בתלוש או במחובר. המחוור למכור לנכרי לפני שהביאה שליש. בל' השואל: שמעתי מהה"מ דיאנוויץ ששמע מאחיו אדמו"ר שיישב הט"ז … ולפ"ז התיר רבינו הגדול הנ"ל אפי' ח. של ישראל במקום מצוה מצות שמורה … ואף ביי"ש לא התיר לערב שעורים). שנב (כנ"ל). שנב, א (ד' שיטות הפוס' בח. בחו"ל, שאסור מה"ת גם בשל גוי, בש"ג אסור בא"י ולא בחו"ל, בש"י מדרבנן ובש"ג מותר, בשע"ד סמכינן דמותר אף ש"י. המנהג להקל בש"ג). שנב, ב-ד רכ (ישראל ונכרי שותפים בח"ל ע"י אריסות, אם סגי בחלוקה והחלפה. אם מהני בזה ברירה. חילוק בין חלוקה בתלוש או במחובר). שנב, ה-ו (אם חוששין שהנכרי ימכור לישראל). שנב, ו (לכתחלה ראוי למכור לנכרי חלקו ואח"כ יקנה ממנו, וימכור לישראל אחר).

גחידושים: ז, ד (משקין היוצאין מן הח.). יח, ד. סו, ג (זיעה). סז, א.

דחוב
עיי"ע מלוה ולוה.

החודש
יו"ד: קפב, ו (בל' תורה ח. מלא בל' חכמים ובנדרים תלוי באיזה ח. עומדים). שלח (כנ"ל).

וחוזר חלילה
אהע"ז ח"א: ק, ח (גט ע"מ שתנשאי לפלוני ונישאה לאחר ואח"כ נישאה לפלוני, אם קידושי הא' קידושין קידושי הב' אינן קידושין והגט בטל ואז אינן קידושין וכו').

זחול המועד
חידושים: עט, ג-ד (הטעם שכותבים קידושין אפי' בזוו"ר וגטין אפי' אינו יוצא בשיירא ואגרות של רשות וכל מיני שוברין). פ, א (כותבים מתנה היינו שטר קנין). פ, א-ד (אם מניחים תפילין בח"ה. אות שפוטר בשויו"ט הוא איסור מלאכה משא"כ בח"ה אף למ"ד שהוא מדאו' דבר האבד שרי ואינו לוקה וכו').

חחולה
אהע"ז ח"א: כה (ח. שנמשך זמן רב ואין הולכין על משענת ואח"כ מת אם סמכינן אאומדנא שמת מחולי זה. חילוק בין גט ע"ת לקטלנית שהי' חולה כשנשאה). מ, ב (רוב ח. לחיים גם אם הכביד הח. מלבד גוסס. מסוכן. ח. בידי אדם).

טחידושים: קי, ב (בחזקת שהוא בחיים. אם גם מסוכן בכלל ח. כ"ז שאינו גוסס). קצה, ב (ח. הטחורים).

יעיי"ע לשון (חולה). עגונות (חולה). שכ"מ.

יאחופה
אהע"ז ח"א: קיד, ט (יחוד או מקום צנוע. ח. ונישואין הוי תרי מילי. אם ח. קונה). קטז (כנ"ל).

יבחותם בתוך חותם
עיי"ע נתעלם מן העין.

יגחזקה
יו"ד: נט, ו (תרי ח. עדיף מרוב). רמז [ג, ד] (רובא עדיף מח. איסור. ח. ממון עדיף מרובא. ח. כשרות עדיף מח. ממון). רעט (חילוק בין ח. לס' הרגיל. אם ח. מוציא מידי ודאי). שנה [סא, ב] (ח. דדינא וח. דגופא).

ידאהע"ז ח"ב: שז, ט (ביאור סוגי ועניני ח.). שט, א (רובא עדיף מח.; ח. דאתי מכח רובא עדיף מהרוב עצמו. אם או' גם ח. דאתי מכח ס"ס. לכ"פ ח. עדיף מס"ס). שכ-שכא (להעלות לכהונה ע"פ מה שהוחזק בעיר לכהן. חילוק בין הוחזק לכהן לבין ח. דכרוכין אחר האם. הטעם דבעלה לוקה כשהוחזקה נדה בין שכנותיה. הוחזק ע"י שכנים לגדול מהני בצירוף עדות האב או בצירוף אכילת תרומה. חילוק בין הוחזק לגדול להוחזק לקטן ע"י מניעת דבר שלא הניח תפילין). שכא (חילוק בין ח. לכהן, שהוא נגד הרוב, לח. לשנים).

טוחידושים: קז, ג (חילוק בין ח. דאתי מכח סברא שסוקלין עליה לח. דא"א שאין סוקלין עליה). רכד, ד (חילוק בין ח. סברא לח. דינא לנאמנות ע"א נגדה).

טזפס"ד: קסז, א-ב (חילוק בין ח. לס' הרגיל. אם ח. מוציא מידי ודאי). רצז, א-ב (אם ח. האם מהני לולד. חילוק בין אלמנת עיסה לס' בכור. ס' טריפה בתרנגולת וביצה).

יזעיי"ע אישות (הוחזקה). מיגו (מיגו במקום חזקה). מלכות. משכיר ושוכר. ספק ספיקא (נגד חזקה). קהל (חזקה). קנינים (חזקה). רוב (רוב וחזקה).

יחאיקבע איסורא; אתחזק איסורא
יו"ד: כז, ב (חילוק בין א. איסורא והתירא, ובין ח. איסור וח. היתר). קמח, ד (היינו דוקא כשמעיקרא הי' ודאי איסור ולא כשאסרנו מס'). רטז, ד (חילוק בין אתחזק איסור בגוף זה לאתחזק במקום זה).

יטאהע"ז ח"א: מט, ו [סט, ג] (איקבע איסורא קיל מח. איסור).

כפס"ד: קצא, ב (כנ"ל). רז, ג-ד (כנ"ל, משא"כ לגבי אשם תלוי).

כאראה לקמן אצל חזקת מעיקרא.

כבב"פ
יו"ד: י.

כגאהע"ז ח"א: ט, א (בנשואין הלכה כרבי, אם הוי ספיקא לחומרא). ט, ג (כשיש עוד צד פסקינן לגמרי כרבי או כרשב"ג).

כדחידושים: קנז, ד (מתי קיי"ל דסגי ב"פ).

כהג"פ
יו"ד: ג, ז (בדאו' קיי"ל כרבי דתרי זימני הוי ח.). ח, ג-י (ג"פ בזמנים שאינם שוים). מז, ד (מתי בדיקת ג"פ מועילה על הכל). רמ (ג"פ בזמנים שאינם שוים).

כואהע"ז ח"ב הוספות: נז, ב (הפילה ג"פ וחזרה וילדה ב"פ וחזרה והפילה).

כזחידושים: ריג, א (מתי ב"פ ומתי ג"פ).

כחפס"ד: רלט, ב (אם צריך שיהי' לח. גורם המסתבר). רמז, א-ד (שיטת רבי ורשב"ג גבי קביעות וסת).

כטעיי"ע מקוה (מ"ס). נדה (וסת; רמ"ת). שוטה.

לג' שנים
אהע"ז ח"א: מח, ג (הבא לדון בשטר וח. ג"ש ונתברר שהשטר מזויף בטלה גם הח.).

לאאהע"ז ח"ב: קפא, ג- ד (ח. ג"ש, ל' יום, ג"פ ומיד).

לבחידושים: רלט, ג - רמ, א (כשהמערער מביא עדים שדר בה יום א' קודם זה השני). רמ, א (מפלניא זבניתה דא"ל דזבנה מינך. חילוק בין טענת קמי דידי לטענת שהמוכר דר בה יום א'). רמ, ב-ג (מכירה אפי' בלא שטר הוי מחאה גדולה שא"צ למחות כל ג"ש).

לגפס"ד: שיז, ב (אם עיקר המחאה בסוף ג"ש).

לדהוחזק
אהע"ז ח"ב: שז, ב-ג (חילוק בין ה. דלית לי' אחין דמותרת אפי' אין לו בנים לבין לא ה. באחין דמותרת רק בלא ה. בבנים מטעם ס"ס. חילוק בין לא ה. באחין ללא ה. תרי יב"ש). שז, ג (אם מועיל כשהחזיק עצמו קודם נישואין שאין לו בנים או החזיק עצמו לבחור שאינו לובש ט"ג).

להעיי"ע סימנים (שמו וש"א ושם עירו).

לוחזקה דדינא
יו"ד: כז, ב (אם הוי ספק).

לזחזקה העשוי' להשתנות
יו"ד: עא [סח, ג]. רכו, ו.

לחאהע"ז ח"א: ע, ג-ה.

לטאהע"ז ח"ב: קנב. קנח, ד. שז, ט [קב, ב] (חילוק אם הוא נגד ח. ממון, אם ידעינן שכבר נשתנית ומספקינן אלמפרע, אם הוא ודאי משתנה כמו קטן שגדל כל יום או ס'). [קב, ד] (ח. פנוי' ל"ח ח. כי עומדת לינשא].

מפס"ד: קלט, ג (מתי הח. בטלה מדאו' ומתי מדרבנן).

מאחזקה שליח עשה שליחותו
אהע"ז ח"א: נה, ה (בציר נאמן לשולחיו בודאי אמרינן חשע"ש). קה, ו (מתי אומרים חשע"ש).

מבאהע"ז ח"ב: ערה, ח (גם כשאין חשע"ש חלה השליחות). רפה, ד (אם סמכינן על חשע"ש בגטין).

מגחזקה התלוי' בסברא ורוב
אהע"ז ח"א: ט, א (ח. הבאה מחמת טעם עדיפא משאר ח.). ל [לז, ד. לט, א] (כנ"ל). לא [מא, א] (ח. הבאה מכח רוב עדיפא וגם בד"נ סמכינן עלי'). צ, יב (ח. הבאה מחמת טעם עדיפא אף נגד ח. ממון).

מדאהע"ז ח"ב: רמד, ו (ח. הבאה מכח רובא הוי ח.). שז, ט [קא, ד] (ח. התלוי' בסברא עדיף מח. ממון ומח. דגופא).

מהחזקת השתא; מזמן לזמן; כשעת מציאתן
או"ח: קו-ז (כשהיא נגד ח. מעיקרא. כשיש ריעותא. כשהיא נגד ח. הגוף וח. ממון. בטענת ברי ושמא). קטז (אם הוי ספק או ודאי).

מויו"ד: קכב, ב-ג (מתי מחזיקין טהרה מזמן לזמן למפרע). קכו, א (כל הטומאות כשע"מ רק לתרומה וקדשים או אף לחולין ובין לקולא בין לחומרא. לענין ממון).

מזאהע"ז ח"א: עה [קיט, ד] (מתי אומרים כל הטומאות כשע"מ נגד ח. לענין טומאה. כשהוא גם מקום מציאתן). פא, ג (אם ומתי אומרים להלכה כנכ"ה. חילוק בין לענין ממון וכ לבין ביטול קידושין והיתר עגונה. בענין כל הטמאות כשע"מ, חילוק בין טומאות לאיסורין). פב [קלג, ג] (כנ"ל). פז, ג (כנכ"ה).

מחאהע"ז ח"ב: קנח, ד-ה (בהי' פיקח בקטנותו ועתה חרש והשאלה אם בשעת הקידושין הי' פיקח אם הולכים בתר ח. השתא).

מטחידושים: צא, ג-ד (כשלא מצא לה בתולים, שלא נמצאה בעולה עד שנישאה). קפג, ב-ג (רק בטומאה הלמ"מ. באיסור. בממון). רסד, ג - רסה, ב (י"א דבכל התורה כל הטומאות כשע"מ נגד ח. מעיקרא, ושאני מעל"ע דנדה דהוי רק לקדשים משום דאשה מרגשת כו' או דאם איתא דהוה דם כו'. וי"א דאזלינן בתר ח. מעיקרא, ושאני מעל"ע דנדה דאיכא ריעותא מגופה. בס' גניבות טריפה אזלינן בתר ח. מעיקרא כיון דאין לוקין עליהן).

נפס"ד: לה, א-ג (מזמן לזמן לא הוי ס' השקול אלא שמצטרף לס"ס). מ, א-ג (בשו"ב שנטל קבלה ונמצא שא"י ה"ש אם נטרף הכל למפרע). קלו, ג - קמא, ב (מתי הולכין בתר ח. השתא נגד ח. קמייתא). רל, ב-ג (מתי מועיל רק אלהבא ולא למפרע).

נאחזקת כשרות
יו"ד: ב, ג (ח"כ וח. ממון). רמז [ג, ד - ד, א] (ח"כ בס' השקול עם ריעותא. ח"כ עדיף מח. ממון ומרוב ומח. איסור. חילוק בין ח"כ סתם לח"כ דעדים).

נבאהע"ז ח"א: קיט (בריקים ופוחזים ח. לפסול).

נגחו"מ: ו (ח"כ וח. ממון). ו, ב (אזלינן בתרה אף אם יומשך מזה להוציא ממון אבל לא כשדנין על להוציא ממון). ו, ג (אם או' כן אף לגטין וקדושין ולד"נ). ו, ד-ה (חילוק בין זה לח"כ של מקוה שדנין מתחלה על חזקת טומאה של הטובל בו).

נדחזקת כל מה שתחת יד האדם שלו הוא
אהע"ז ח"א: נח, ט (מהני רק לממון עצמו, ולא בשטר כדי לגבות בו ולא במצא אצל הרוג כדי להתיר אשתו).

נהחזקת ממון
ראה לקמן אצל מוחזק.

נוחזקת מעיקרא; טהרה, איסור
יו"ד: א, א (העמד בהמה על ח. ואימא לא נשחטה). ב, א (אוקי תרי כו' ואוקי גברא אחזקתי'). ב, ג (נשחטה בח. היתר עומדת לענין טריפות. כשנמצאה סרכה והוי ריעותא. ח. ממון עדיף מח"כ). ח, ה (שמא מת ל"ח שמא ימות חיישינן; שמא קידשה אביה ל"ח כו'. טעם החילוק). יב, א (ל"ח לרוב נגד ח"כ). כה, ג (אין אומרים אוקמא ח. להדה ח. אא"כ אתיליד ריעותא. ח. איסור בס' שחיטה). כו, ב (מצד ח. איסור בבהמה חוששין גם למה שאינו שכיח). כז, ב (ס"ס בח. איסור). נט, ה (בהמה עומדת בח. איסור אבמ"ה אבל חלב בחזקת היתר). עא [סח, ג] (בספק השקול). עג [ע, א] (רק בספק השקול דיש ריעותא לא אוקמינן אח.). עג [ע, ב] (חילוק בין חזקת איסור דבהמה שנסתלקה ע"י השחיטה ודטמא שנסתלקה ע"י טבילה לח. וריעותא שלא נסתלקה). קיז, ב (ח. טהרה אינה כלום נגד חזקה מכח סברא). קלו, ב (מוקמינן אחז"ט בלהבא). קלו, ג (כשהספק אינו שקול לא מהני, רק בנגעים וכתם). קלח-ט (אם מעמידין על חז"ט בס' שקול. שיטות הפוסקים וראיותיהם מהש"ס). קלח, א-ב (בלמפרע - להלל הח. בטלה לגמרי או רק לגבי תרומה וקדשים, ולשמאי בשאר לישני אם הח. בטלה). קלח, ד (בתרי ותרי). קלח, ה (בס' קידושין. בכשרות הע. בדרבנן. בחשש מיעוטא לר"מ). קלח, ו (בחלה. באיסור לאו, כרת ומיתה. כשאפשר לתקן. בשני מעשים שס' איזה קדם. צירוף הח. למיעוט). קלח, ז (בספק נגעים. בדרך השיער להתלבן מחמת הנגע. ב' שבאו לישאל שא' ודאי טמא ואין ח. טהרה. שיטת התוס' דגם בזה יש ח.). קלח, ח (בב' כתי עדים. לר"מ דחייש למיעוטא לא סמכינן אח. כמו דלא סמכינן ארוב). קלח, ט-י (בעיר שכבשה כרכום וספינה שאבדה בים). קלח, יא (הכרעת מהרי"ט, באיכא ריעותא ל"א ח. בס' השקול). קלח, יב (בנגע בא' וא"י אם הוא חי. בראתה דם ס' מחמת מכה. בשלח גט ממדה"י. בנדה שאני שאמרה תורה דם ולא כתם). קלט, א (בראתה ט"ד במ"ר). קלט, ב (באשה דמגופה קחזיא בטלה ח. לגמרי או רק לקדשים או רק למפרע). קלט, ג (חילוק בין טומאה לאיסור). קלט, ד (בוסתות דרבנן. בשליח גט. בליכא ריעותא). קלט, ה (בנדה שאני שאמרה תורה דם ולא כתם). קמב, ח (כנ"ל). קמח, ג (כנ"ל). קנא, ה (באשה מהני ח"ט רק כשיש ס' שקול בלי הח.). קעח, ג [בקיצור] (ח. היתר בס' השקול). רכב, א (ח. היתר בס' איסור). רכו, ו (חילוק בין ח. העשוי' להשתנות לח. קטנות שכי"ו הולך וגדל וכמו"כ בח. הבהמה שלא ילדה). רנ (גוילין אם יש להן ח. איסור לענין סת"ם). רנד (בס' טריפות חילוק בין הבשר דבח. איסור לבין החלב והבצים). רנו [ח, ד] (ח. איסור נגד ח. היתר וריעותא. חילוק בין טומאה לאיסורין). רסא [י, ג] (רק כשהס' הוא במעשה ולא בהוראה). רסב [יא, א] (כנ"ל). רפח, ב (באלמנת עיסה, חילוק בין האם לבתה). שיד, יט (ח. בס' השקול בנדה מקילין מטעם דם ולא כתם).

נזאהע"ז ח"א: יג, ז (בעובר. ח. דאתי מכח רובא). מט, ו [סט, ב] (ספינה שאבדה בים. שנשארה להנהגת המים או שנשברה. נותנים חומרי חיים וחומרי מתים). מט, ו [סט, ג] (איקבע איסורא קיל מח. איסור). נה, ז (בס"ס, במחלוקת הפוסקים, בתרי ותרי. בתיקו). ע, ג-ה (ח. העשוי' להשתנות. מקוה. חולי. אשה דמגופה חזיא. הניחו זקן בח. שהוא קיים. ציצית עשוי' ליפסק).

נחאהע"ז ח"ב: רצא, א (אם הורגין מחמת חזקת חיים, באומר ה"ז גיטך מהיום אם מתי וזינתה. חילוק בין חולה, מסוכן וגוסס). רצה, ב (בתרי ותרי בגילוי מילתא מוקמינן אחזקתי'). רצה, ח-ט (בספק אם הבן מת אחרי או קודם האב, אם יש לבן חזקת חי אף שבודאי מת כבר). רצה, יא (קידשה אביה בבוקר וקידשה עצמה בערב בסוף ימי נערות אם אזלינן בתר חזקת פנוי' אף שעתה ודאי מקודשת ממ"נ, וכן כל כיו"ב). שז, ד-יב (איש שבא ממרחקים ונשא אשה ומת וא"י אם יש לו אחים, אם נשארה ח. דמעיקרא דמותרת לשוק ול"ח לאחים). שז, ז-ח (חילוק בין א"י אם יש לו אחים לא"י אם יש לו בנים לגבי ח. הנ"ל). שז, ח (בנטבע אם ח. האיש שקיים וחזקת האשה שהיא א"א הוי חד ח. או ב'). שז, ט [קב, א] (הטעם דא"א לבדות השתנות, ואפי' היא עתה בח. טומאה מחמת שלא טבלה וכיו"ב ולכן אין מחזיקין מאיסור לאיסור). [קב, ד] (ס' במין וס' קודם לח. אין שייך ח. פנוי'). [קג, א] (חילוק בין ס' במילתא דקביעותא לס' במילתא דבמקרה). שט, ג (אם נדה חשיבא אתחזק איסורא). שכב, ד (שמא מת ל"ח שמא ימות חיישינן. חילוק בין שמא מת לשמא תפיל ושמא הפילה. עובר אין לו ח. שמא מת לזמן מרובה).

נטחו"מ: ו, ו (ח. דגופא וח. דדינא).

סחידושים: סג, ב-ג (עירב בתרומה וס' נטמא אם או' אוקמא גברא בח. שלא עירב או שודאי עירב והס' רק אם נטמא). פב, ד (בתרי ותרי). פג, א-ב (בס' השקול מתי סמכינן אח. אף מדרבנן. חילוק בין אם אפשר לתקן בקל. בין אישות לטריפות). קי, ב-ג (ח. חי במסוכן, דמי לחולה או לגוסס). קי, ד (בזקן אמרינן כיון דאפליג אפליג מבן צ' או מבן ק'. כשנוסף על הזקנה חולי או שבויה). קפד, ב (כיון דמגופה חזיא כו' אם מבטל הח. אף לחולין). קצא, ג (סופרת ז"נ שלא טבלה). רטו, ב (חילוק בין טבל לירך שאינה מנוקרת).

סאפס"ד: קל, ג - קלו, ג (אם מעמידים על ח. היתר בס' השקול. שיטות הפוס'. שיטת רמ"א בתוס' שמעמידין דוקא בריעותא שנולד אחר שחיטה, משא"כ כשנולד לפני שחיטה מחזיקין מאיסור לאיסור. ושיטת מהרמ"ל בתוס' דבכל ענין מעמידין על ח. אפי' כשיש ריעותא ודאית רק מסופקים אם נגמר הריעותא. ושיטת ר' יונה דבכל ענין אין מעמידין על הח.). קלב, ב (חילוק בין איסור אישות, איסור לאו דיבמה לשוק ואיסור לאו דטריפות). קלג, א (חילוק בין טומאה לאיסור). קלה, א-ב (אם בתוך ו' חדשים הוי בח. נערות או ס'). קלו, א-ב (ח. קטנות הוי ח. העשוי' להשתנות משא"כ ח. נערות בתוך ו"ח). קלו, ג (חילוק בין איסור א"א לשאר איסורים). קלו, ג - קמא, ב (כשיש נגדה ח. השתא). קלז, ד (ח. ממון וח. השתא נגד ח. מעיקרא). קלח, ב-ג (ח. ממון וח. השתא נגד ח. מעיקרא וכנכ"ה). קמה, א-ד (הטעמים דבס' דרוסה לא מוקמינן אח.). קסח, ב-ג (ח. היתר בס' השקול). קצא, ב (איקבע איסורא קיל מח. איסור). רפט, ד - רצ, א (בס' קידושין). שמו, ד - שמז, א (עירב ביה"ש).

סבעיי"ע רוב (רוב וחזקה). תרי ותרי.

סגחזקת מרא קמא
חידושים: קמ, ב (בקנס).

סדחצר שהחזיקו בו רבים
חו"מ: פז (דוקא החזיקו ברשות אסור לקלקלו. נ' דהיינו דוקא שנעשה המקום רה"ר ולא שיש להם רשות לעבור בפתחו).

סהמאיסור לאיסור
יו"ד: א, א (מא. אבר מן החי לא. לא נשחטה כראוי). כו, ג (כשאוסרים הבהמה ועוף מספק וח. אין אוסרים החלב וביצים).

סואהע"ז ח"ב: שז, ט (בנדה שלא טבלה). שט, יג (הוכחת אדה"ז דאין מחזיקין מאל"א).

סזחו"מ: ו, ו (מיגו דאתחזק מאל"א אבל לא ממעשה לאיסור).

סחמגברא לגברא
חידושים: פא, ב-ד (חילוק אם נולד הס' בשניהם יחד).

סטמוחזק; חזקת ממון
יו"ד: ב, ג (ח"מ עדיף מח. כשרות). פב, ז (אם מוציאין בס"ס מיד המוחזק). רמז [ג, ד] (ח"מ עדיף מח. איסור ומרוב). רצד (משכן או מכר קרקע ויש ס' מיהו המוחזק. חילוק בין ארעא לגוביינא קאי לבין שטר העומד לגבות לאו כגבי דמי).

עחו"מ: א (הקהל לגבי יחידים. מלך. משכיר לגבי השוכר). ו (אם ח"מ עדיפא מח. כשרות). כה (בס' בגורל אם זה שעלה הפיתקא שלו נק' מ. כשפיתקות ביד שליש אם נחשב ככולם מ.). לא [לט, ג] (ס"ס וס' דרבנן ל"מ לאפוקי ממונא).

עאחידושים: קלג, ב (כשהלוקח משך ולא נתן הדמים מתי ידו על התחתונה).

עבפס"ד: קלז, ד - קלח, ב (ח"מ נגד ח. דגופא. כשח. השתא מצטרף לח"מ).

עגעיי"ע טוען ונטען.

עדממקום למקום; כאן נמצא כאן הי'
או"ח: קו, א. קז, א. קטז (אם הוי עכ"פ ספק).

עהיו"ד: צז, ג-ד (בבדקה ק"ע וישבה כו').

עופס"ד: לד, ד - לה, א (אם מועיל להתיר אף בדאו'. מכלי לכלי). סב, ג (באותו אבר). קל, ג (מאבר לאבר).

עזעיי"ע רוב.

עחספק השקול
ראה לעיל אצל חזקת מעיקרא.

עטריעותא
יו"ד: כו, ב (חילוק בין ר. ודאית כסכין פגומה לספק ר. כישב לה קוץ בוושט). כו, ד (עד"ז גם בר. ודאית דשמוטה לפניך). כז, א (בח. טהרה ור. מטהרים לגמרי. כשיש נגדה ח. טומאה הו"ל ודאי איסור, וא"כ לא מועיל ס"ס). כז, ב (חילוק בהנ"ל בין טומאה לאיסור. ד' מיני ר.). נט (ס' טריפה, הר. שבבהמה היא ר. שבחלב). עג (אם תר"ל הוי כודאי איסור. חילוק בין איסור לטומאה, או בין מקוה דאפ"ל חסר ואתאי. חילוק בין ר. דהוחל הטורף לבין ר. דחסר לפניך ונמצאה פגומה). צט (מה"ק), א (בספק דם לא אוקמי' אח. שהרי דם לפניך). קלו, ג (ר. שא"צ בדיקה תלינן אפי' בבדק). קלח, ו (חילוק בין נתעסקו לבטל הח. לר. שבאה ממילא). קלח, י (ע"י ר. בטלה הח. לגמרי או רק לכתחלה. חילוק בין ר. סתם לר. גדולה. אם יש חילוק מדאו' בין לקולא ולחומרא). קלח, יא (בראתה דם וא"י אם בא מהמקור אם הוי ר.). רלט (חסר ואתאי). רנה (אם ישב לה קוץ בושט, ממסמס קועי' והקיזו בורידין מקרי ר.). רנו [ט, א] (נתעסק באותו המין אחר טבילה א"נ ר. חתך הושט אחר שחיטה ונמצא נקב בושט. שיבר בו עצמות ונמצא פגום. חילוק אם הר. הוא בגוף הדבר).

פאהע"ז ח"א: מט, ו [סט, ד - ע, א] (ר. מבטל הח. מדאו' או מדרבנן). עה, [קיט, ד - קכ, ג] (ח. חי דאתרעי נגד ח. איסור. חילוק בין ח. א"א מדרבנן בנטבע לח. איסור מדאו'. תלוי מה שכיח יותר. חילוק אם הר. בסכין או בבהמה עצמה. חילוקים בין זה לדין טבל ונמצא עליו דבר חוצץ).

פאאהע"ז ח"ב: שז, ח-יב (נשא אשה ומת וא"י אם יש לו אחים, אם הורעה ח. דמעיקרא דאינה זקוקה ליבם ע"י נישואיה). שז, ח (זרק לה כו' ס' קרוב לה כו' הוי ר. ודאית או רק חומרא מדרבנן. חילוק בין ב' כתי עדים לכת א' שמסופקים. חילוק אם יש ח. א' או ב' ח. וחילוק אם הר. בח. הא' או גם בהשני'). שז, ט [קב, ב] (בר. ודאית, כיון שודאי נשתנה אא"ל ח. שאין לבדות השתנות). [קג, א] (סרכא כסדרן אם הוי ר.). שז, י (ח. שנתעסקו לבטלה).

פבחידושים: פב, א (זרק לה ס' קרוב לה כו' אי מקרי ר. מחלוקת תוס' ורמב"ן). פב, א-ד (כשיש ר. בערוה אי מקרי ר. גם לגבי צרתה). פב, ב (כשיש ר. אי מוקמינן אח. מדאו').

פגפס"ד: מג, ד - מד, א (תרתי לר. נגד החזקת היתר בליכא למימר חסר ואתאי כו'. שחט בסכין בדוק וחתך עצמות בהולכה והובאה ונמצא פגום). מד, א-ד (תרתי לר. וחסר ואתאי אם נאסר בודאי או מס', ואפשר להתירו כשיש עוד ס'. נבדק השו"ב וא"י ה"ש). קל, ב (כשיש ר. אי מוקמינן אח. מדאו' ומדרבנן).

פדחטה
חידושים: כה, א (עם מורסנן מצטרף לשבת, לחלה, לבטל תרומה בק"א).

פהחיה
עיי"ע בהמה וחיה. נאמנות (חיה).

פוחילול
חידושים: רסז, ב (אם אפשר לח. פירות או מעות שביד חבירו, מטעם זכין לאדם שלא בפניו).

פזחכירה
עיי"ע אריס. משכיר ושוכר.

פחחָלב
יו"ד: כו, ג (כשאוסרים הבהמה ועוף מספק וחזקה אין אוסרים הח. ובצים. ח. בן פקועה מותר). נד (דם נעכר ונעשה ח.). נח (ח. ס' טריפה מותר מטעם ס"ס. בט. ודאית כשנחלב ג"י קודם לשחיטה). נט (ח. בהמה צולעת). רנד (בס' טריפות חילוק בין הבשר דבחזקת איסור לבין הח. והבצים). רעו (נסיובי דחלבא אם אסור בב"ח ואי הוי אבמה"ח).

פטחידושים: רסה, ב (אין לוקין על ח. טריפה וטמאה).

צעיי"ע בשר בחלב. טריפות (חלב). תערובות (טיפת חלב).

צאחלב עכו"ם
יו"ד: עה (סמעטעני. חמאה. המנהג להחמיר בהכל). עו [בתשו' הרי"א מהאמיל] (גם במדינתינו שאין מצוי ח. טמא יש להחמיר. חמאה וגבינה ש"י שחלבו עכו"ם בדיעבד בשוגג).

צבפס"ד: רפד, א (כשאין שום חשש שיערבו חלב טמא).

צגחֵלב
או"ח: יח, ט (ח. דאייתרא אינהו מיכל כו', אע"ג דלבני בבל שניהם מדאו').

צדיו"ד: ז (שומן חלחולת שתחת החוט וח. דאצבע מנהגא ולא דינא). רמז (ח. שעל הכרכשתא, העיקר כהמתירים וי"ש מחמירים. וי"א שרק משהו מח. זה אסור). רעג (החלבים שחייבים עליהם ושמד"ס, על הקרב ועל הכליות ועל הכסלים).

צהפס"ד: קמח, ג - קמט, ב (ח. הדקין והקיבה. אם חייבין עליו כרת. שתחת הקרום).

צוחלה
פס"ד: רפה, ג - רפו, ב (עיסה שלא הורמה שנתערבה בעיסה שהורמה אפשר להפריש מיני' ובי' מטעם יש בילה. אם אפשר להפריש מעיסה אחרת שלא הורמה, או דהוי מהפטור על החיוב).

צזעיי"ע תערובות (חלה).

צחאפיה
יו"ד: רלו, ב (חילוק בין מעשה אילפס דפטור למחבת דחייב).

צטכוונה
יו"ד: רלה (אם מהני כ. שלא לפטור חלק הבא מאותה עיסה, כשמחלקים המצות וכ"א לוקח ח. מחלקו). רלה, א (בב' עיסות בסתמא לא נפטרו אא"כ נתכוין בפי' לפטור שלא מן המוקף). רלה, ו (אם יש חילוק בזה בין עיסה א' לב'). הוספות: כא, ב (אם מהני כ. לפטור חלק הבא מאותה עיסה).

קכלי מצרפן
חידושים: סו, א (חילוק בין ח. לטומאה).

קאמוקף
יו"ד: רלה, ו (ח. חו"ל אם בעינן מ"ה. אם הולך ואוכל ואח"כ מפריש נק' מ"ה, ולפ"ז אם צריך להשאיר שיעור ח. אם יש חילוק בין עיסה א' לב' ובין ח. דמאי לח. חו"ל).

קבעיסות החייבות
או"ח: נז, ד (רבוכה שהשמן פחות מא' בששים אם הוי תחלה וסופה סופגנין).

קגיו"ד: רלו (אם לעקאח חייב בח. ומסיק דכשרובו דבש פטור). רלו, א (ז' משקים חיבור לח.). רלו, ג-ה (עיסה מן החטים ומין אחר אם צ"ל רובו חטים ושיש בחטים שיעור או סגי בכא"פ. חילוק בין אורז דשייך בו גרירה לדבש. אפ"ל דבדבש שמתיקותו מבטל טעם הדגן גם ברובו קמח פטור. אם בעינן לגבי ח. בא לחימוץ).

קדחידושים: רא, ג-ד (נתן שאור עיסת חטים שהורמה ח. לתוך עיסת אורז, טעם דגרירה לא מהני לחייבו בח. חקירה בלא הורמה ח. ולא הי' בו שיעור ח. שנתן לעיסת אורז).

קהשיעור חלה
יו"ד: רכג (ג' ליטרות שלנו). רלה, ב-ה (העושה עיסה לחלקה בבצק אם פטורה, ואם הוא גם לחלקה לעצמו לאפות חלק היום וחלק למחר או אפי' לאפות כולן יחד, חילוק אם יש שיעור בא' החלקים, ואם מחלקים כדי לצרף לעיסה שיש בה שיעור). רלה, ח (העושה עיסה לחלק בצק לנשים, הטעם שכ"א יכולה להפריש ח. מחלקה).

קוחידושים: רא, ב-ג (נשים שלשו ביחד ע"מ לחלק בצק).

קזחלון
עיי"ע שכנים (חלון).

קחחלוקה
עיי"ע שותפים.

קטחליצה
או"ח: ג, ה (הטעם דשמאל פוסלת. שמאל דמי ללילה). קפט (סגי בג' הדיוטות, אצ"ל גמיר הל' ח. הפשוטים, ויכולים לישאל אח"כ).

קיאהע"ז ח"א: פה [קלו, ג] (הכרת אח המת ע"פ אשה וקרוב אם הוא אפי' בשעת מעשה).

קיאאהע"ז ח"ב: קסב (אם גם בדייני ח. אומרים נמצא א' מהם קרוב או פסול כו'). רנד [צט, ב] (כשאפשר בח. אם נק' שעה"ד להכשיר הגט). רצא, י (ס' שקול וחזקת היתר אם צריכה ח.). שה, ז (אם ח. פסולה צריכה לחזור על כל האחין). שו, ב (אם יש חשש לחלוץ לחומרא שאא"א ח. מתייבמת. במדינותינו שאין מייבמים יש לסמוך אפוס' דס"ל ח.). שז, ב (אם מחמירין בח. במקום שמחמירין באיסור א"א). שז, ג (זינה והולידה אינו פוטר מח.). שח [קח, ד] (אם היתר יבמה לשוק נק' איסור ערוה). שט, ה-ז (כנ"ל). שט, יג (לשיטת הירו' שכי ישבו בודאי ולא בס', מ"מ יצאה מלאה אסורה מס'. בסמוך מיעוטא דנקבות כו' הטעם דא"ח שילדה כ"פ). שי [קיג, ב] (אם היתר יבמה לשוק נק' איסור ערוה). שיח, ה (במקום בן שחוששין שאינו שלו ואם אתה מצריכה ח. יפסלו הבן). שיט (מצוה גדולה ולא לחשוש מפטפוטי ההמון. מצות ח. קודמת). שכב (זיקת יבם מומר לעכו"ם). שכג, ו (קטן נפסל מטעם דלאו בני דיעה או שנא' איש. ח. קטנה). תב (אם החומרות בענין הגט הוא גם כשהוא רק לענין לאו דח.). תכא (כשעושים ח. מחמת ס' בגט אצ"ל אם תרצה לייבמה כו' דאסורה להתייבם מחמת הגט). תנח (כשהאינה רוצה לבוא לחלוץ אין היבם צריך להתעגן ויכול לישא אשה). תנט (לא לחשוש מפטפוטי ההמון. אם יפייס אחיו הקטן הוי ביטול מ"ע שמצוה בגדול).

קיבחו"מ: טו, א (קביעות מקום סגי באמירה).

קיגחידושים: מו, א (בקב של עץ, של שעם). פא, ג (זיקת יבם מומר). ריז, א-ב (כשודאי לא כוונו אם היא פוסלת. כשרק היא כיוונה. חילוק אם הי' לפני ב"ד. כשחשבה שעי"ז כונסה). ריז, ב (הקשר למטה ברגלו ולא על השינביין. כריכה העליוה והתחתונה). ריז, ב-ג (תפירה הנעל בגידין או ברצועות). רמג, ב (אינה חפיצה להנשא אם מצוה לחלוץ. מלך אין ח. לאשתו).

קידפס"ד: רצו, א-ב (כשהאינה רוצה לבוא לחלוץ אין היבם צריך להתעגן ויכול לישא אשה).

קיהעיי"ע חזקה (הוחזק; חזקת מעיקרא). יבום. מומר. מנעל. נאמנות (בעל; חליצה).

קיואיטר
או"ח: ד, א (דעת הסמ"ג דחולץ בימין כל אדם). ד, ג-ה (כנ"ל). ה, א (נקטע רגלו הימנית אין לך א. גדול מזה). ה, ה (קיי"ל דא. חולץ בשתיהן דלא כרמב"ן). ה, ז (נקטעה מן הארכובא ולמטה - ולמע' לא חשיב עי"ז א.). ה, ח (אם ילפינן ח. ממצורע). ה, י (נ' דסה"ת פליג על הסמ"ג הנ"ל).

קיזגידם
או"ח: ה (אם חשיב עי"ז איטר). ז, ד (מן הארכובה ולמטה).

קיחחליצה מעושה
חידושים: פו, א (כפוהו שלא כדין ואיפסלא לו ואח"כ עשאוהו כדין).

קיטחרש
אהע"ז ח"ב: קנט, ז (פסול חרש דלא בני דיעה או דליכא ואמר כו'). שכג (חרש ששומע כשמצווחים בקול רם ולימדוהו לדבר התיבות השייכים לחליצה ודעתו קלישתא. מטעם ואמר אין לפסלו, ומטעם דאינו בני דיעה יש ב' ס', אם חרש נפסל בחליצה מטעם זה ואם הוא נק' אינו בני דיעה). שכג, ה (אם חליצת חרש פסולה או אינה כלום).

קכחידושים: קפד, א (מדברת ואינה שומעת מתולדתה, שומעת ואינה מדברת).

קכאחלתית
יו"ד: כה, ב (חריף ולא חד. נוקב בני מעים).

קכבחמות
עיי"ע אסורי ביאה. עדות (חמש נשים). שמות (שם כלה כחמותה).

קכגחמץ
עיי"ע הגעלה. משכון. פסח. תערובות.

קכדחידושים: סו, א (נתינתו בשעה ששית לפני חולדה. מכירת כותח ל' יום קוה"פ). רח, ג (כנ"ל).

קכהאורז
או"ח: נז, ה (כשמערבין קמח א. וחטים בא לידי ח. מטעם גרירה או דהוי בנותן טעם).

קכואחריות
חו"מ: א, ג-ד (אם המקבל א. על ח. נכרי חייב מטעם דבר הגורם לממון).

קכזפס"ד: יז, ג - יח, ב (דיני נכרי שהפקיד ח. אצל ישראל וקיבל עליו א. או ישראל שהפקיד ח. אצל נכרי, מתי חייב לבערו).

קכחאיסורו בהנאה
אהע"ז ח"א: קי, ה (בעלות באסוה"נ. חילוק בין ח. לקונם לגבי ירושה).

קכטפס"ד: כה, א - כו, ג (נכרי שטחן ואפה דגן של ישראל שלא מדעתו, יכול לקבל דמי הדגן שהזיקו או או' דמי ח. הוא לוקח).

קלבדיקת חמץ
או"ח: מה, א (בשוכר, ג' שיטות בפעולת מסירת מפתח. במוכר). מז (בחדר הנמכר עם החמץ לנכרי). צז (כנ"ל). קטז (כשקרא ק"ש אם יבדוק לפני תפלה).

קלאאהע"ז ח"א: עח, ג (בתחלת הלילה כשיש עדיין קצת אור היום).

קלבחידושים: רז, א (הטעמים שצריך ב. וביטול. אם צ"ל בתחלת הלילה). רז, ב (במקום שאין מכניסין סומכין על החזקות). רז, ג (לא בדק, אם בודק ביו"ט עצמו). רז, ד (מה שמשייר צריך להצניע. אם כך הוא קודם ב. כשנטלתו חולדה בפנינו היכן צריך לבדוק).

קלגפס"ד: יז, ב-ג (ב. וביטול ח. שיטות הפוס').

קלדביטול חמץ
פס"ד: יז, ב-ג (ב. ובדיקת ח. שיטות הפוס'. ב. לח. ידוע). כט, א-ב (אם ח. הנמכר הוא בכלל ב.). לב, ג-ד (כנ"ל. אינו מועיל רק מטעם שדעתו לחזור ולזכות בו).

קלהביעור חמץ
פס"ד: יז, ג-ד (יצא תוך ל' ונזכר שיש ח. בביתו אם צריך לחזור ולבער).

קלוהגעלה
או"ח: נא-ג (ה. כלי יי"ש לעשיית יי"ש לפסח). קא-ד.

קלזבל יראה וב"י
או"ח: צו (ח. שאינו ידוע).

קלחחידושים: סו, א (כנ"ל).

קלטפס"ד: שמז, א (בתערובות חמץ. שיטות הפוס').

קמזמן איסורו
חידושים: רז, ד - רח, א (דינו אחר שעה ששית מה"ת. שיטות הפוס'). רח, א-ב (אם זמן איסור אכילה הוא שעות זמניות).

קמאחומרות
יו"ד: רפד (ח. שהחמירו בפסח לא להקל מטעם הבו דלא לוסיף, כשהיינו הך).

קמבחטה בקועה
או"ח: נח (ג' ח"ב במצה. פירורי לחם במצה). נט (אם איסור מכירתו דוקא באינו ניכר).

קמגחליטה
או"ח: נו (בקטניות).נז (בחטים).

קמדיי"ש
חידושים: סז, א-ב (אם משקה היוצא משעורים כמותו והוי טעמו וממשו).

קמהיי"ש לפסח, עשיית
או"ח: נא-ג. קא-ד.

קמולתיתה
או"ח: נד (ל. וכיבוס. נתבקעו וקרובות להתבקע. בתערובות. בחטים ובשעורים. שיטות הפוסקים).

קמזעיי"ע מצות.

קמחמי פירות
או"ח: נז, ו (אם הוי עי"ז ח. נוקשה. בקלוי אם חוששין שיצאו מים מהשבלים בעת הקלי').

קמטמכירת חמץ
או"ח: לא, ד (הערמה, ע"ק). מד (בלא מסירת מפתח). מה, א-ג (כנ"ל. במוכר בע"ק יש להקל). מה, ב (מחלוקת הב"ח ומ"ב אם צריך להחמיר או להקל בקנינו. מוכר מפני רעתה). מה, ד (כשלא פירש המקום והחמץ). מה, ה (כשאינו יכול לתבוע האחריות מהנכרי רק מהערב. בתיקון אדה"ז לא הוי רק ע"ק כ"א ערב שלוף דוץ. פירוט המינים בשט"מ). מו (ח. שבא לידו אחר שעשה הרשאה למ.). מח (לכתוב רשימת המינים. אם ח. הנמכר בכלל ביטול. הערמה). מט (מ. האטקופ). מט, א-ב (בדבר מועט כשדעתו להחזיר. מתנה ע"מ להחזיר). ק (כשהמשרתת שלחה יד בחמץ הנמכר). הוספות: יד, א (יי"ש שמכרו לנכרי). טו, א (מכירה ליהודי בע"ק).

קנחידושים: קיט, ג-ד (אם מהני קנין דרבנן). קמח, ג (שיטת הראשונים דל"מ זקף עליו במלוה).

קנאפס"ד: כח, א - כט, א (איזה קנינים עושים במ"ח). כט, א - לא, א (אי מהני קנין דרבנן). כט, א-ב (אם סגי בקנין שאינו גמור מטעם גילוי דעת שאינו רוצה שיהי' הח. שלו). לא, א (אם סגי מטעם שהחמץ אינו ברשותו והתורה אוקמא ברשותו כו'). לא, ב-ד (אע"פ שהנכרי יודע שאין הקנין אמיתי רק להפקיע האיסור). לא, ג-ד (כשלא מדד אם הוי כמו האחריות על הישראל, שאם יאבד לא ישלם). לב, א (שכירות החדר יום לפני ער"פ, בער"פ ישאילם, שלא ישתכר באסוה"נ).לב, א-ב (הטעם שהצריך אדה"ז ע"ק על החמץ ושכירות על הבתים). לב, ב (ריבוי הקנינים לרווחא דמילתא. מסירת המפתחות). לב, א-ג (לעבד כנעני לא מועיל, רק לגר תושב).

קנבראה לעיל אצל ביטול חמץ. עיי"ע זכיה.

קנגמרדה
או"ח: סא (מ. של חמץ אוסרת כל המצות. בס' חמץ יש לאסור רק מצה א').

קנדמשכון
פס"ד: יח, ג - יט, ב (דיני ישראל שהלוה לנכרי על ח. ונכרי שהלוה לישראל על ח. והגיע הזמן ולא פרעו). יח, ג (שעבד ולא משכן קנה הנכרי אבל האחריות על הישראל).

קנהנ"ט בנ"ט לפני הפסח
או"ח: סא (ג' נ"ט או בנטל"פ או בס' חמץ יש להתיר).

קנונכרי, משועבד לישראל
או"ח: צט (חילוק בין נאפה בתנור ישראל לחוק הכומרים. שילם לישראל חביות יי"ש שכר עבודתו. גזלן שהחזיר אחה"פ). ק (טעם האיסור גבי תנור של ישראל כו').

קנזנפסד מאכילה
חידושים: סו, א-ב (חרכו. נמ"א כלב אם מותר באכילה). רח, ג (נמ"א אדם קודם זמנו. חילוק בין ח. לנבלה ולטומאת משא. חילוק בין נמ"א כלב לשריפה שנעשה פחמים. חילוק בין ח. של ישראל לח. של נכרי).

קנחערב פסח
או"ח: צח (יי"ש בער"פ אחר חצות).

קנטצוקער
יו"ד: רפד (חומרא שלא לאכלו בפסח. גם הסיראפ).

קסקאצ'עלקעס
או"ח: סא (כשנתחמצה, אם יש עלי' עיסה אוסרת מצה א', ואם נקי' צונן בצונן אינו מפליט).

קסאקטניות
או"ח: נו (שמן שומשמין בשעה"ד. מקור לגזירת ק. מדין קמח אורז דוחן ועדשים. או מטעם דאתי לאחלופי. להקל כשאופין הק. לפני הלתיתה).

קסבקלוי
או"ח: נו (בקטניות). נז (בחטים). נז, ה (כשמערבין ק. בשאינו ק.). נז, ו (אם חוששים שיצאו מים מהחטים והוי מי פירות).

קסגשמרי יין
או"ח: קה (עיסה שנתחמצה ע"י ש"י שנתייבשו).

קסדשעבר עליו הפסח
פס"ד: יח, א-ב (נכרי שהפקיד אצל ישראל ועעה"פ אם נאסר בהנאה). כב, א - כד, ד (ח. שישראל ונכרי שותפים בו). כז, א-ב (ח. של נכרי שהי' מופקד אצל ישראל באחריות ועעה"פ אם נאסר בהנאה).

קסהשרויה
או"ח: נח (לזקנים להתיר שישהו פחות משיעור מיל).

קסושריפת החמץ
חידושים: סה, ד (אם מותר לשרוף הטהורה עם הטמאה בשעה ו').

קסזתולין
יו"ד: קנז, ד (חילוק בין ב' בתים וצבור ח. ועכבר לדין אין תולין כתם בכתם).

קסחפס"ד: ריב, ג - ריג, א (כנ"ל).

קסטעיי"ע תולין.

קעתערובות
או"ח: נא-ב (טעם חמץ שנתבטל בס' קודם הפסח). קטז (מלוחים סתם, ע"י שישרנו וידיחנו לפני הפסח).

קעאיו"ד: כ, ה (לסניף מצרפים הדיעה שחמץ בטל בס').

קעבאהע"ז ח"ב: רלד, ו (כנ"ל).

קעגחידושים: סז, א (כותח - טעמו וממשו). סז, ג (איסור מחמצת בליכא כבכא"פ וליכא ס' ואכל כזית).

קעדפס"ד: יט, א - כ, ב (דיני ת. ח. קוה"פ). יט, א-ב (קיוהא בלא טעם חייב מלקות על אכילתו בכזית בכא"פ. צ"ע אם יש איסור מה"ת עד ס' כמו בנ"ט). יט, ג (מב"מ פחות מס' אסור לאכול מד"ס ולבער רק מחשש תקלה). כ, ג - כב, ב (דיני ת. ח. בתוך הפסח). כא, ג-ד (ב' טעמים לאסור סתם דגים מלוחים). לג, ג - לד, א (דיני חטים שנפל עליהם מים). לד, ב (דבש ופירות יבשים של א"י). לד, ג - לה, ד (תבשיל שנמצא לתוכה חטה). לה, ג (חטה לא בקועה בעיסה בה"מ או כשיש עוד ס' דמזמן לזמן מותר למכור). שמז, ב-ד (שיטות הפוס' בכותח). שמז, ג-ד (כותח ל"ח כבכא"פ כי הוא רק לקיוהא או כי א"א לאכלו בלי שהי'). שמז, ד - שמח, א (אם יי"ש נק' קיוהא בלבד או משקין היוצאין מהן כמותן ונתערבו במים שאין להם טעם בעצמן).

קעהעיי"ע מצות.

קעוחנוך
או"ח הוספות: יד, ב (האכלתו לצרכו בזמן האסור).

קעזפס"ד: שלט, א-ב (חיוב על האב ללמד בנו מה"ת, אם יש חיוב גם על הבן משיכיר). שנ, ג (הגיע לח. אם חייב בק"ש).

קעחעיי"ע קטנים.

קעטחנוכה
עיי"ע תפלה (ועל הנסים).

קפנרות
או"ח: סז, א-ד (התחלת ההדלקה מנ. ימני או שמאלי). קיב (שיהי' באופן שלא יצטרך לעבור על שאר הנרות).

קפאחידושים: ע, א (הטעם דהדליקה למע' מכ' יכבנה וידליקנה למטה מכ').

קפבפס"ד: לח, ג (אחר השקיעה או אחר צה"כ).

קפגחצי שיעור
או"ח: לו (כזית ביוה"כ שחל בשבת. נשבע לאכול חצי זית נבלה).

קפדיו"ד: טז, י (בפגימת הסכין. באיסור ב"י בפסח. במאכלות אסורות. חזי לאצטרופי. תערובות דח"ש). ע, א (איסור שנתפרר ונתערב במשקה). צג, יד (אסור מה"ת. בגילוח שלא כעין תער). רנב, ו (בפגימת הסכין).

קפהחציצה
או"ח: כה, בל' השואל (בצק שלא כנגד הבשר בטבילה ובנט"י).

קפויו"ד: קנח-ט (קאלטענש). קנח, א-ג (כל ידות הכלים שעתיד ליקצץ מטבילן על מקום המדה. מחלוקת הפוסקים. הטעמים שא"ז חציצה ושהוי כאילו כולו בתוך המים). קנח, א (בית הסתרים באדם ובכלים. מיעוטו המקפיד. דבר שאינו ח. אם צריך להטביל כולו. חילוק בין אין ראוי לביאת מים לבין שערה צף על המים). קנח, ב (מיעוטו ומקפיד היינו שמקפיד על שעת טבילה או אח"כ. כשאינו מקפיד בטל לגבי'). קנח, ג (חילוק בין בית הסתרים לבלוע). קנח, ג-ד (טעמים שנאמרו להכשיר בקאלטענש). קנח, ד (מעוברת שנתגיירה בנה א"צ טבילה וא"ז ח. דהכי רביתייהו). קנח, ה (מצטער וניחא לי' מצד הרפואה. בצק שבסדקי עריבה. רטיה. חילוק בין רוצה בקיומו עתה לרוצה בקיומו לעולם. קשרים. חוטי צמר כו' שבראשי הבנות. טבעת). קנח, ו (טעמי החילוק בין גלד שעל המכה ושחוץ למכה. יבש או לא. מצטער או לא. מסירו אח"כ או שמשאירו עד שנופל מאליו. חילוק בין גלד לטבעת וצפרנים). קנח, ז (בקאלטענש מצטערת אבל ניחה לה מצד המכה ומשאירה עד שנופלות מאליהן. זפת וכיו"ב בבני אומנתם אינם מקפידים ואינו חוצץ אף דהוי צער. כיס הזב. חילוק בין קאלטענש לרטיה. חץ התחוב). קנח, ח (בלוע. חילוק בין קאלטענש שבאו מעצמן וסכנה לגלחן לבין קאלטענש שע"פ ציווי הרופאים. עצה לשרות תחלה הקאלטענש במים חמים ואח"כ לטבול מיד. חילוק בין קשרי השערות ללבד וקלקי). קנח, ט (דין בלוע בבלע טבעת ובידות הכלים ובקאלטענש. מין במינו חוצץ. כולו חוצץ מה"ת אף שאינו מקפיד היינו כל הגוף או כל השער. קאלטענש דמי לרוב השער). קנט (קיצור מהנ"ל, ומסיק להפריד קצת שערות ויהי' מיעוט שאינו קלוע). קס (סתימה בשן ושן תותבת אינה ח. חילוק בין ח. לאין ראוי לביאת מים).

קפזחידושים: מד, ג. רסד, ג (שערה תלושה קשורה סביב שערה מחוברת). רסד, ד (גליד שנגד המכה ושחוץ למכה, המכוון נגד פי המכה והמתפשט ע"פ כל המכה או מה שנגד המכה ומה שמחוצה לה. ריר או קליפה. טבלה ואח"כ נמצא צפורן).

קפחפס"ד: רעו, א-ב (מקפדת באשה ובאיש תלוי בה או ברוב האנשים. קאלטעניש). שנג, ד (שערה תלושה קשורה סביב שערה מחוברת). שנד, א-ב (גליד שנגד המכה ושחוץ למכה, המכוון נגד פי המכה והמתפשט ע"פ כל המכה או מה שנגד המכה ומה שמחוצה לה. ריר או קליפה). שנד, ב (טבלה ואח"כ נמצא צפורן).

קפטחצר
עיי"ע בית המקדש (חצר). גטין (חצרה). חזקה (חצר שהחזיקו בו רבים). מזיק. עירובין (חצר). קנינים (חצר). תרומה ומעשר (אכילת ארעי).

קצחקותיהם
יו"ד: צא (דבר שאינו חק לע"ז רק מטעם חשיבות אם יש בזה משום ח. שיטת מהרי"ק דהיינו דוקא כשמלבוש ישראל מורה על יהדות או צניעות). ש (אם צריך להיות מובדלים מהם בלבוש).

קצאפס"ד: ריד, א-ד (אם צ"ל צד יהודית בדבר). ריד, ד (אם שינוי מנעלים למגפיים [שטיוועל] נק' ח.).

קצבעיי"ע לשון (ערקתא דמסאנא). קידוש השם.

קצגחריכה
חידושים: עיי"ע חמץ (נפסד).

קצדחרש
אהע"ז ח"א: לה, ד (נתחרש דינו כח. גמור ממעי אמו). קיח, ב (חילוק בין רמיזה להרכנת הראש. מעשה, מח', מח' ניכרת מתוך מעשיו). קיח, ד (כשהוא שומע כשמדברים בחצוצרות וכיו"ב לא מקרי ח.)

קצהאהע"ז ח"ב: קנח (בקטנותו הי' שומע קצת כשמדברים בקול וגם עתה מדבר קצת בלחש מאד אם נק' ח. פקח שנתחרש ומדבר מתוך הכתב. מדבר ואינו שומע). קנט, ו (יש לו יותר דעת מהשוטה אלא שדעתו קלישתא. כמה חילוקים בין ח. לשוטה). קנט, ז (אם מהני עע"ג. חילוק בין דבר שצריך רצון לדבר שצריך לשמה ובין עושה מעשה לדיבור). שכג (ח. ששומע כשמצווחים בקול רם ולימדוהו לדבר קצת ודעתו משובשת קצת). שכג, א (ח. הוא מי שאינו שומע ואינו מדבר ודעתו משובשת. גם כשאינו שומע אבל מדבר ופיקח נק' חרש). שכג, ב-ג (ח. המדבר ואינו שומע לענין מקרא מגילה, תרומה, הקהל, ראיה, עדות וחליצה). שכג, ד (כששומע כשמצווחין בקול תלוי אם דעתו קלישתא ולא צילתא). שכג, ה (כששואלים אותו בשבת אם אפשר לעשות מלאכה אומר הן וכששואלין על התפלה בשבת מראה על נשמת).

קצוחידושים: כד, א (פיקח ונתחרש. חילוק בין תרומה לגטין). עד, ב-ג (מדבר ואינו שומע להוציא הרבים בתק"ש ומגילה). פז, א-ב (דעתו קלישתא ולא צלילא אבל יש לו דעת יותר משוטה). פז, ג (בעע"ג, חילוק בין כתיבת גט לנתינת גט).

קצזעיי"ע אלם. חליצה (חרש). יבום (חרש). קידושין (חרש). גטין (גט חרש).

קצחחשוד
או"ח: יג (יצא מכשול מת"י, כשיש חימוד ממון - עד שילבש שחורים, כשאין חימוד ממון - העברה חודש).

קצטיו"ד: א (נמצא אחריו סרכא אם יש לאסרו לשחוט עופות). א, א-ב (ח. על הטריפה אינו ח. על הנבילה). א, ג (ח. על איסור א' אינו ח. על איסור אחר. ח. אדאו' ח. אאיסור אחר דרבנן. ח. על טריפה דרבנן א"ח על שחיטה דרבנן). א, ה-ו (ק"ו בעיני הבריות ובעונש. להחמיר בשוחט דמתא. בשגגה לא אבד חזקתו). ב, ג (ח. על הטריפה אינו ח. על הנבילה). ב, ד (כשעשה תשובה חזר לכשרותו מדאו' ותקנה דהחזרת אבידה רק מדרבנן). ד (יצאה טרפה מתח"י, במוכר לאחרים דיינינן במזיד וצריך לתקנתא דפז"ב, בשוחט לאחרים סגי בהעברה וקבלת ד"ח, וביר"ש סגי בקבלת ד"ח). ה, א (דין טבח שיצא טרפה מתח"י מיירי כשיש חימוד ממון, ולכן פסול לעדות. ח. אלפני עור אם ח. שאוכל איסור). ה, ב (טבח שנמצא חלב אחריו מעבירין כו' אף דליכא ח"מ, דכשהבשר שלו בהול למכור, ולכן מעבירין וסגי בקד"ח). ה, ג (וי"א דאף בלא ח"מ מעבירין ובהכרזה או בדואג ומתאנח מחזירין). ה, ד (חילוק בין שוגג פושע ומזיד ובין טבח ממונה על הצבור או לו אם מהני קד"ח, דואג ומתאנח או צריך תשובה דפז"ב). ה, ו (למעשה אין להחמיר בלא ח"מ וסגי בקד"ח). י (אם הכרזות ובזיונות מועיל כדואג ומתאנח). יא (יצא סכין פגום מתח"י). יב (שו"ב שהעידו שרצה לגנוב תשלום מכס בשר כשר). יב, א (שו"ב המשיג גבול). יב, ג (מגדלי בהמה דקה בא"י נפסל לעדות רק בזמן הגמ' ולא בזמן המשנה). יב, ד (כשאמר שיעשה עבירה ולא עשה). יב, ה (שו"ב שעבר על מראית העין). יג (שו"ב שהעידו שלא התפלל כ"פ). יג, א (ח. אל איסור א' אם צריך בדיקת סכין). יג, ד (בזיונות והכרזות מהני בפושע). כג, ג (ח. על הטריפה א"ח על הנבילה). קסא (נכרי אינו ח. להחליף כשאין לו הנאה). רמד (שו"ב שרצה להעלים מכס הבשר). רמה (העלים עין מנשבר הצלע ונקשר. קד"ח וא"צ להעברה). רמז [ג, ב] (אינו בקי שהאכיל כ"פ חלב בטעות יש תקנה שילמוד, וא"צ קד"ח.דואג ומתאנח לפני שהעבירוהו הוי הוכחה שלא הי' פושע או דהוי תשובה. חילוק בין פושע לפושע דרך קלות). רמז [ג, ג-ד] (י"ש שנכשל אם סגי בקד"ח או צריך העברה. דואג ומתאנח במקום העברה). רמח (שו"ב שהכה אדם בשמח"ת. בזה"ז שאין מראין הסכין לחכם. אם סגי בתשובה). רמט (נכשל בכתיבת סת"ם אם ח. להיות שו"ב. הח. על השביעית אינו ח. על המעשר. בב' סוגי איסורים גם הח. על החמור אינו ח. על הקל. הח. על הטהרות אם נוהג בצנעה בדין שביעית אינו ח. עליו). רנ (חילוק בין סופר סת"ם לשו"ב, בין מעיד על סת"ם לסופר שכותב ומוכר לאחרים, ובין סתם למי שנכשל. ג"פ נק' מזיד. אם סגי בסיגופים או חוששים לרמאות. גם לעצמו לא סגי בתשובה עד שבא מעשה לידו). רנא (כנ"ל סי' רמט). הוספות: סו, א (מכר טריפה לא מועל עע"ג. משיג גבול אם כשר להיות שו"ב).

רחידושים: קסד, א (ח. על הטריפה א"ח על הנבילה).

ראעיי"ע אמתלא. מומר. סת"ם (יצא מכשול מת"י). עדות (פסול עדות). פושע. שחיטה (שוחט ובודק).

רבחשש שיצא לתרבות רעה
אהע"ז ח"א: קלה (אם מתירים מטעם זה חדר"ג. תלוי עם היושר עמו).

רגחתיכה דאיסורא
עיי"ע נאמנות (חתיכה דאיסורא).