Shailos uTeshuvos Tzemach Tzedek·Indexes·Subject Index·Peiשו״ת צמח צדק·מפתחות·מפתח ענינים·פ

פאה
חידושים: יט, א-ב (הפריש פחות מס' ואח"כ השלים. הפריש כשיעור באמצע השדה ואח"כ השלים בסופה).

פגול
עיי"ע הרהור.

פגימה
עיי"ע שחיטה (סכין).

פדיון הבן
עי"ע בכורות.

פדיון נפש
אהע"ז ח"א הוספות: פו, א.

פועל בטל
עיי"ע רבית (היתר עיסקא).

פועלים
עיי"ע אומנים.

פורים
עיי"ע מגילה. תפלה (ועל הנסים).

פושע
יו"ד: א, ד (לא שוגג ולא מזיד). ג, ב (כנ"ל). ה, ד (חילוק בין פ. לפ.). ה, ה (שתלא טבחא מלמדי תנוקות כו' מסלקין אותן בלא התראה בג"פ או בפ"א). רמז [ג, ב-ג] (חילוק בין פ. סתם לפ. דרך קלות).

אהע"ז ח"א: יד, ב (לא שוגג ולא מזיד).

חידושים: קמט, ג-ד (נתקל שלא במקום מדרון אם הוא פ.)

עיי"ע חשוד. מזיק. שוגג. שומרים.

פיאות
יו"ד: צג, א (רב דאמר מיקל כל גופו בתער פי' מלבד פ. הראש והזקן. לכ"פ לוקה בפ. הראש אף במספרים כעין תער). צג, י (חילוק בין הפ. למקום שמגיעים לפ. הזקן. חילוק בין פ. הראש דליכא לא ילבש לפ. הזקן דאיכא).

חידושים: קנח, ג (מה שבלחי העליון, בין הצדעה ובין לחי התחתון, הוא פ. הראש או פ. הזקן או שניהם לא).

פס"ד: רכ, א-ד (אינו חייב אלא בתער, אם גם מותר).

עיי"ע זקן. תער.

פיקוח נפש
יו"ד: קיט, א (כאב גדול בשיניים דומה למכה בשיניים דהוי כמכה של חלל). קלח, ט (אפי' בס"ס. ספינה המטורפת).

פס"ד: רעח, ג-ד (דוחה ל"ת אפי' בכמה ס'. מ"מ אמרו יפיל עצמו לכבשן ואל ילבין פני חבירו ברבים ואמרו תקנתא מקמי גזירה לא עקרינן).

עיי"ע שבת (פיקוח נפש).

פירשא
יו"ד: סג, א (ביצים). סג, ב (תולעים שבבשר. מי רגלים של בהמה טמאה. מי חלב. זרע. שליה. חילוק בין איסר אבמה"ח לאיסור בהמה טמאה). סג, ג (שליא לענין בב"ח אבמה"ח ובהמה טמאה. תערובות). סג, ז (תולעים שבריאה. ביצים. רימה). קטו, ג (מ"ר של חמור ושל סוסים וגמלים, שניהם אסורים, מותרים, או רק של חמור אסור דעכירי). קיט, ג (כנ"ל). רעו (ביצי זכר שהיחמור משליך מרחמו. שליא שחמור נוצר בו. חילוק בין חמור לשאר בהמה טמאה. שליא או כעין שליא. חלב ונסיובא דחלבא ומ"ר של בהמה טהורה).

חידושים: קסח, ג (מי רגלים של חמור, של סוסים וגמלים, של תינוק. טעמי החילוקים ביניהם). קסח, ג - קסט, ב (דבש גזין וצרעין).

עיי"ע תולעים.

פסח
עיי"ע חמץ. קרבנות (פסח).

סדר של פסח
או"ח הוספות: טו, ב (השפיכות מהיין).

פס"ד: לה, ד - לו, ג (ברכת המוציא ועל אכילת מצה על השלימה או על הפרוסה. שיטות הפוס'. העיקר כשיטת הרא"ש או הרי"ף).

ערב פסח
חידושים: סח, ב (איסור אכילת מצה עשירה מתחלת שעה י').

פסיק רישא
יו"ד: סח (לענין הנאה שרי).

חידושים: רנט, א (בג"ל מים שאובין אם נחשב כמתכוין לרבות). רא, ב (בהא דאין מבטלין איסור לכתחלה. בהטלת מום).

עיי"ע דבר שאינו מתכוין.

פסיק רישא דלא ניחא לי'
יו"ד: סח (בשאר איסורים).

אהע"ז ח"א: טו, ט (גם להאוסרים הוא רק מדרבנן).

חידושים: כו, ג (בשאר איסורים. לענין מבטל איסור לכתחלה). מ, א (הטעם דפרדלנ"ל קיל ממשאצ"ל). מט, ד (לפ"ד החולקים על הערוך אם חייב. אי הוי משאצ"ל). נב, א (הטעם דסורק וא"א שלא יעקרו השערות נק' ניחא לי'). נט, ד - ס, א (בסחיטת בגד מיין שבו. באיסור דרבנן).

פצוע דכא
יו"ד: כב [כא, א] (מעוך וכתות).

אהע"ז ח"א: טז, ה (אם יש לו רפואה). טז, ז-ח (ניטלה ביצה אחת. נפצעה ואח"כ נכרתה. חילוק אם נכרתה ע"י רופא). יז, ב (פ"ד בממזר ובס' ממזר. פ"ד כהן בגיורת). יז, ד (כנ"ל). יח, א (כשהנקב אינו מפולש מעל"ע).

אהע"ז ח"ב: שיב, ב (נקב עד לחלל ואינו מפולש). שיד (כנ"ל). שכח (מותר בגיורת אפי' אם אביה גר ואמה מישראל) שכט (אם היתר דנחתך כקולמוס רק כשנחתך מצד א'). של (ניקב מצ"א לחלל, בחוץ למע' מעטרה ובפנים למטה מעטרה. ניקב לחלל מצ"א למע' מעטרה. ניקב מעל"ע בצ"א למע' מעטרה ובצ"א למטה. נחתך כקולמוס. מותר בגיורת אפי' אם אביה גר ואמה מישראל).

חידושים: ריג, ב-ד (מהו השיעור לניקבו הבצים. מפולש או שיוכל לצאת ש"ז. ניקבה א'. אי מהני סתימה). ריג, ד (נקב בגיד נפסל מטעם פ"ד או כרות שפכה. אי מהני סתימה). ריד, א-ב (שיעור פ"ד, אם צריך שיצא דם, בכח, ע"י ברזל, לחללו). ריד, ב (נימוקו היינו נתרוקנו, נרקבו או נמוסו. מיעוך מקצת. מסמוס).

בידי אדם
אהע"ז ח"א: טו-טז (פ"ד ע"י חולי אם חשוב בידי שמים). טו, א-ד (המחלוקת בירו' ע"י חולי, או כשתחלתו ע"י חולי וסופו בידי אדם). טו, ה-ו (ע"י קוץ נפסל מטעם פשיעה או מטעם מעשה, ונפ"מ לע"י כלב. מסיק דשניהם פסולים. חלה מחמת פשיעה יש להסתפק). טו, ו (נחלה עד שמוכרח לינטל בי"א אולי יש להקל). טו, ז (תחלתו בי"א וסופו בי"ש. קשר חוט שלא ישתין בלילה ונעשה נקב. חילוק אם יש בי"א שיומשך ממנו הנקב). טו, ח-ט (חילוק אם תחלת הכוונה הי' כדי לעשותו פ"ד). טז, א-ה (שיטת רש"י בע"י חולי, תלוי אם החולי גרם חסרון). יח (נער שקשר חוט סביב הגיד ועי"ז נעשה נקב והוכרח הרופא לחתוך, אם נק' בי"א).

אהע"ז ח"ב: שכח-של (כנ"ל). של (החוט הוי ככח כחו).

חידושים: ריד, ב (אדם מעכה ואח"כ נתהוה רקבון). ערב, ד (חיכוך ביד אחר חולי. אחר שנעשה אבר מדולדל כרת).

כרות שפכה
יו"ד: כד, ג (ניקב פסול נסתם כשר). כד, ז (לא איכפת לן במה שסופו ליסתר).

ספק פצוע דכא
אהע"ז ח"א: טז, ז (אם מהני הוכחה הסימן שמוליד). טז, ח (אם מותר לבוא בקהל מדאו'. חילוק בין ס' מחמת פלוגתא או שאר ס'). יז (אם מותר לבוא בקהל מדאו'). יז, ג-ד (ס' פ"ד בקהל).

אהע"ז ח"ב: שכט (כנ"ל).

סריס
אהע"ז ח"א: טז, ב-ו (אין בו חסרון ויש לו רפואה. ס. חמה מלידה. אם ס. אדם מותר לבוא בקהל. חילוק בין ע"י חולי לע"י כוס של עקרים).

אהע"ז ח"ב: שיב, ג (אינו בר הולדה אבל הוא בר שכיבה). שכט (כשיש לו זקן מהני רק כשאין לו קלקול בחיצוניות).

פקדון
עיי"ע קדושין (מקדש בפקדון). שומרים (פקדון).

פריעה
עיי"ע מלוה ולוה (פריעה). מילה (פריעה).

פרפרת
עיי"ע ברכת הנהנין (פת).

פרת
חידושים: קפ, ג.

פת בסלו
חידושים: צח, ג.

פתגמים; ביטוים בלתי רגילים
או"ח: קטו (כד הוינא טליא הייתי משתומם … ואשאל את החכמים ואין מגיד לי).

יו"ד: כד (כתבתי זה בימי חרפי). צה (זה כתבתי בשנת תקפ"ה, וכתבתי אח"כ כו' בקיץ תר"ט העבר). צו, א (כבר דרכו בו רבים כו' ואענה חלקי גם אני). צז, ז (כד ניים ושכיב אמר להדא מלתא). קיב, ג (שאלתי פי רופא יהודי שלמד חכ' הרפואה). קיב, ח (אח"כ שאלתי פי דאקטער גדול יותר). קכ, ב (הג"ה אח"ז רב כמו עשרים שנה). קלח, ד (דעת התוס' כו' הפמ"א מלאו לבו לחלוק עליהם). קסג, ו (זכורני כד הוינא טליא התיר אאזמו"ר הגאון נ"ע). קעה (זכורני שבלאזני ראיתי ממה שהובא לו חצי עגול ככדור מקליפת רמון … רמונים מאה"ק). רסה (כתבתי … והנחתי תוך ספרי' וחפשתי למצוא כעת ולא מצאתי בשום אופן). רסו, ה (אחר כמה שנים בעסקי במס' ע"ז). רסו, י (ראוי לשאול גדולי דורינו אולי יסכימו להקל). שלו, א (עם כי ידעתי מיעוט ערכי לעמוד על כוונת כ"ק נ"ע אשר מאד גבהו דרכיו מדרכינו אעפ"כ תורה היא ולהתלמד אני צריך ואין מעצור לה' להושיע כו' והכל מסייעין למלאכת שמים). שמה, ז (אויף א טיפע טעליר). הוספות: עא, ג (יש על מי לסמוך … אך אני לא ס"ל להקל ולכן לא אקל בעצמי אך לא אמחה ביד המורים לקולא).

אהע"ז ח"א: יט, ג (ובתשו' א' לגדול א' ראיתי שכ'). כא, א (אחר כותבי כ"ז מצאתי בחידושי מהרי"ט … והנאני שכונתי לדעת הגדול). כא, ה (חקרתי ודרשתי פה בעירנו מכמה וכמה צנועות). סו, יח (וכעת אחר עשרים שנה מיום שכתבתי התשובה בשנת תקפ"ו, היינו יום ד' י"א אלול שנת ת"ר וא"ו עברתי על תשובה זו בחפזי, אמרתי כו'). פד (בשנת תרט"ו שהי' שכיח הזיקא והשטר [על שם בדוי] הי' לו שמירה מעולה).

אהע"ז ח"ב: קנט, ט (וזה צ"ע וחקירה בש"ס ופוסקים). קפח, ג (מי כהחכם יודע פשר דבר - רבינו ז"ל). קפט, ה (הוגד לי משני אנשים לומדים מורי הוראות, שנשאל מלפני רבינו הגדול). ריח (אם הוא ז"ל לא רצה לסמוך על דעתו הק' … איך אנו יתמי דיתמי נוכל להקל). עדר, א (הראו לי מ"ש הנו"ב). רפג, ב (וחכם א' כתב לי). שכג, ב (ראיתי באיזה פוסק כו' כעת איני מוצא מקומו אבל ראיתי כן ברור). תטו (ולא כדברי המסדר הלז אשר מקלו יגיד לו כו' להקל מסברת עצמו בלי שום ראיה … מזה יש ללמוד איך לא להיות גסה"ר להקל בחשש שינוי שמו או שמה כו' אא"כ בראיה ברורה ומוכרחת). תכה (מחמת שחושש אני קצת בעיני ל"ע [חורף תקפ"ז] לא יכלתי לכתוב באריכות). תמט (וכ"ז כתבתי בנחיצה מחמת שאין לי פנאי לעיין היטב, ומעלתו שלח שליח מיוחד, וא"א להשיב ברור ע"י שליח מיוחד במהירות). הוספות: נא, ג (נהוג במדינות אלו מכמה שנים יותר משלשים וארבעים שנה להעמיד קופ פאקין לילדים).

חידושים: ה, ד (אשתמיטתי' סוגיא זו הידוע גם לתינותות של בית רבן). עח, ג (ואני שמעתי ולא אבין). פד, ג (בטלה סברתי לגמרי נגד כל הפוסקים שלא כתבו כן, ולא כתבתי זה רק לחדודי בעלמא). קיא, ב (ואני שמעתי ולא אבין). קכג, ב (וזה צ"ע וחקירה בש"ס ופוסקים). קכג, ד (שוב נזכרתי). קסו, ב (אחרי המחילה מכבוד צדקתו וחסידותו [של הפרי תואר] אשתמיטתיה כו'). קסז, ב (במחכ"ת כד ניים ושכיב אמרה להך מילתא). ריא, א (וכ"ז כתבתי בחפזי). רכב, ג (ואני שמעתי ולא אבין). רכה, ב (ראיתי להביא כאן עניני כו' כדי שיובן לי החילוקים). רלג, א (אבל שרי ליה מריה כי נראה בעיני שלא דקדק בענין כראוי). רלח, ד (והעולם אומרים). רסד, ד (והש"כ שם פסק … ואני מוסיף). רסט, ב (הנראה לענ"ד אחר בקשת המחילה ותו' היא כו'). רסט, ג (עדיין לא מובן כ"כ לי השפל תירוצו).

פס"ד: כב, ג (כד ניים ושכיב אמר להאי מילתא). כה, ד (אחר המחילה מכבוד קדושתו של הרב"י ז"ל אין דבריו מוכרחים). לח, ד (במחכ"ת לא ראה דברי הר"ן). עד, ד (הג"ה אחר זמן רב כמו עשרים שנה). עח, ג (וכל דבריו במח"כ המה תמוהים). קמג, ד (הג"ה שכתבתי אח"כ בכמו ג' שנים). קפב, ב (כנלע"ד, אך מאחר שכל הפוסקי' סתמו כהרמ"א מי אני כו'). קצד, ג (ועם היות שבתשו' א' כתבתי … מ"מ עכשיו אומר אני … ואמינא בי' טעמא בעזרה"י). ריג, ד (ועפ"י סוד נלע"ד הקלושה, ואם שגיתי ה' יכפר).