Shailos uTeshuvos Tzemach Tzedek·Indexes·Subject Index·Tavשו״ת צמח צדק·מפתחות·מפתח ענינים·ת

תאו
עיי"ע בהמה וחי'.

תוך כדי דבור
אהע"ז ח"א: כח, י (חילוק בין גטין וקידושין לממון). צ, יג (כשאמר בב"ד ושאלו והשיב נק' הכל תכ"ד). צג, ו (נתן לה סלע ואמר כנסי לפקדון וחזר תכ"ד ואמר התקדשי לי בו הוי כשעת מתן מעות או כלאחר מתן מעות). צג, ט-יד (כנ"ל). צג, ט (חילוק בין זה להא דבקידושין א"י לחזור אפי' תכ"ד, דהתם מטעם דברים אלו בגמר דעתו עושה או מטעם תק"ח. גבי אמרה תן מנה לפלוני ואקדש אני לך ונתן ותכ"ד אמר האמ"ל כדמו"י). צג, י (אם אמירתו האמ"ל הוי הפסק בין מתן מעות לשתיקה). צג, יא (גבי אמר כנסי סלע שאני חייב לך וחזר ואמר התקדשי בו אם מהני תכ"ד. נותן מתנה ואמירתו לגבוה אם יכול לחזור תכ"ד). צג, יב (מחזיר חוב תוך זמנו אם יכול לחזור תכ"ד). צג, יג-ד (בנתן סתם וחזר ואמר האמ"ל תכ"ד ואכ"ד). קיד, א (בגטין וקדושין לא מועילה חזרה אפי' תכ"ד, ואיך אומרים במעכשיו ולאחר ל' יום דס' אם הוי חזרה. דחזר קודם נתינה, או כיון דדבור א' הוא). קכ [סא, ג] (תכ"ד אם יכול לפרש דבריו, תלוי אם הם דברים אחדים בלי הפסק). [סב, ג] (מהיכן מונין התכ"ד מתי' מקודשת או מגמר דבריו. כ"ז שעסוקין באותו ענין). קכא, ב (אם יכול לפרש דבריו. אם הקדש הוי כגטין וגירושין). קכו (ישוב לשיטת ר"ת דתכ"ד הוי תיקון דרבנן. טעמי החילוק בין קידושין וגירושין לשא"ד). קכז (בעסוקין באותו ענין).

אהע"ז ח"ב: קנט, ו (בגטין וקדושין בגמר דעתו עושה ולכן תכ"ד לאו כד"ד). רפח (אם נאמן לומר שמתחלה נתכוין לכך, אף בגטין וקדושין כשהפסיק מעט תכ"ד). רפח, א (בהקדש ותמורה). רפח, ג (תכ"ד דשאילת רב לתלמיד ותלמיד לרב). רפח, ד (מתי אומרים מתחלה נתכוין במתנה, אפי' אכ"ד, דוקא תכ"ד או דוקא בלי הפסק כלל). רפח, ו (בקדושין בלא הפסיק כלל). רפח, ח (בהקדש ותמורה). רפח, יא (בגטין תכ"ד לאו כד"ד אם הוי רק לחומרא). רפח, יב (הטעם שבמעכשיו ולאחר ל' יום מספקינן אם הוי חזרה, ול"א תכ"ד לכד"ד, דמיירי שאמר קודם הנתינה).

חידושים: קכד, ד. קנב, ד - קנג, א (תכ"ד כד"ד מדינא או תקנת חכמים). רכח, א (בהגדת עדות יכול לחזור רק תכ"ד משא"כ בהפה שאסר הפה שהתיר).

עיי"ע קידושין (שתיקה).

תולין
יו"ד: קנז, א (טמא וטהור או ב' טהורים בב' שבילין. הטמא בראשון שלו ובהתחיל לספור קצת). קנז, ב-ד (חילוק בין ת. בכתם לת. בב' קופות, ב' בתים, ב' שבילין וב' מקוואות). ערה (ת. במצוי). שיד, יט (כנ"ל). שנב, ה (בישראל שהחליף חדש שלו בנכרי וחוששין שימכרנו לישראל אם י"ל ת. הקלקלה במקולקל).

חידושים: כא, ד (ת. במצוי). רכג, ד - רכד, ב (בלא באו לישאל בב"א שניהם מותרים, ואין לומדים זה מסוטה, כ"א כ"ה בכל האיסורים, ולכן כשבאה צרתה ואו' מת ונשאת היא נשארת בחזקת א"א ומותרת בתרומה דאו' ואם קידשה אחר אין בקידושין כלום).

פס"ד: קטו, א (אם מותר לאדם א' לאכול שניהם). קנז, ד (כנ"ל). קצ, ג - קצא, ג (חילוק בין ב' קופות כו' שתולין כו' לבין ס' א' בגופו כו' להאוסרים). ריב, ג - ריג, א (בדרבנן כשלא באו לשאול בב"א. חילוקים בין דין ג' נשים וב' מקוואות לדין ב' קדרות וב' בתים).

עיי"ע חמץ (תולין). מקוואות (תולין). טומאה וטהרה (תולין). נדה (תולין). עדות (טעות). תערובות (תולין).

תולעים
יו"ד: מז, ד (רחש המצוי בעדשים פולין וזיתים, צריך לבדוק ואין סומכים על בדיקת הקצת). סב (רק ת. שבבורות כו' מתירים, משא"כ בנהר. וצריך לסנן דרך בגד עב). סג (דרני שבכבד וא"א לבררם). סג, ז-ח‏ (ת. שבריאה אדה"ז מחמיר ע"ע לא למכור לנכרי ולאחרים מתיר. ת. חיים שלא פירשו אסור רק מטעם בל תשקצוI. רעח (מורני בריאה אם הריאה והת. מותרים. בג' ת. שבאו מבחוץ אם הוי חזקה. איסור שרץ רק בשריחש מחוץ לריאה ואיסור אבמה"ח אפי' בלא ריחש. מ"מ איסור אבמה"ח בטל ברוב ול"ה בריה). רעט (קרויט שנחתך ונימוח, ובחלק הנשאר נמצאו ת. שאינם ניכרים. התיר מחמת כמה ס').

פס"ד: קנח, א - קנט, ב (ת. שבבורות וכלים מותרים. אם שאב בכלי אחר מתי מותר. חילוק בין מכלי לכלי לבין מבור לכלי. חילוק בין שאב ע"י צינור לשאב ע"י הכלי). קנט, ב-ג (כלי שעליונו משופע ומחזיק מים ועלו לשם הת. שבו נק' מקום רביתן). קנט, ג-ד (הטעם דל"ח שפרש שלא למקום רביתן). קס, א-ד (מתי חוששין שיחזרו אחר שפרשו). קס, ד - קסז, ד (דיני ת. שבפירות). קסא, א-ג (פירש מקצתו לאויר). קסא, ג-ד (פירש לאחר מיתה. גם לדעת האוסרים הוי רק דרבנן). קסא, ד - קסב, ד (טעמי החילוק בין פרי לקמח לחשוש שפירשו וחזרו). קסב, א-ב (פירש בקמח ממקום למקום). קסב, ג-ד (חילוק בין מילב"ן קטנים לגדולים). קסב, ד - קסד, א (ת. הגדלים בפירות בעודם במחובר. שיטות הפוס'). קסד, ב-ג (ס' אם התליע במחובר יש להקל מטעם ס"ס וחזקת היתר בס' השקול). קסד, ג-ד (בדיקה). קסה, א-ב (בא לבשלן צריך לשרותן תחלה במים ונתינה במים רותחים). קסה, ד - קסו, ג (חילוק בין אכילתן חיים לבישולן ובין ידוע שהם מתולעים או ס'). קסז, א-ד (קרויט שנחתך ונימוח, ובחלק הנשאר נמצאו ת. שאינם ניכרים. התיר מחמת כמה ס'). קפו, ב (ירקות מבושלות שנמצאו בהם ג' ת.).

עיי"ע אבר מן החי. טריפות (ריאה, קלקול).

תורה
יו"ד: ר (הת. תלוי' במילה).

אהע"ז ח"ב: רמט (ס"ר אותות לת. בצירוף הנקודות במקום אהו"י).

פס"ד: שמג, ג-ד (חילוק בין ח' פסוקים אחרונים שמפי הגבורה אמרם לקללות שברוה"ק נאמרו).

תכלת
חידושים: ג, א. ג, ג.

תכריכים
או"ח: ב, א (הזמנה באורג בגד למת).

תלמוד תורה
יו"ד: שמה, ה-ו (עני שצרך לטרוח אחר מזונות אם מחויב ללמד בנו).

חו"מ: לט (כנ"ל).

חידושים: יח, א-ב (אין לה שיעור לא למע' ולא למטה. פ"א שחרית ופ"א ערבית). יח, ד - יט, א (חילוק בין למד כל התורה או לא, ובין מתפרנס מיגיע כפו או לא).

פס"ד: שלט, א-ב (האב חייב ללמד בנו מה"ת, אם יש חיוב גם על הבן). שלט, ב (כופין אותו ונחתינן לנכסי' לשכור מלמד לבנו). שלט, ג (החיוב ללמד בן בנו). שנד, ה (לעולם ישלש כו' בימי השבוע או ביום. קודם פסוד"ז).

תלמיד חכם
אהע"ז ח"א: יא, א-ב (נק' כהן. אם עדיף מכהן לנישואי בת כהן). יא, ז (אם ת"ח גדול מתלמיד. כל שיודע מס' א').

תמורה
יו"ד: רכב, ג (הפריש קרבן מצורע של חבירו המתכפר עושה ת. חילוק בין זה לתורם על של חבירו טובת הנאה שלו).

תנאי
יו"ד: רצד [כז, א] (ת. בשטר וקנין, שכשיחזיר המעות יחזיר הבית, באמירה לבד נתחייב להחזיר).

אהע"ז ח"א: קה, ב (גם ת. שהוא לטובת המקבל מבטל המתנה. חילוק בין ת. שיכול להתקיים או לא).

אהע"ז ח"ב: רעא, ט (מעכשיו אם לא באתי עד י"ב חודש ומת, הטעם שצריכה לחכות). שה, ב (במיאון. בהפרה. בדבר שהמעשה א"י להתקיים ע"י שליח. חילוק בין ת. שבינו לבין עצמו לת. שבין אדם לחבירו). שה, ד (ע"מ שירצה אבא אם צריך שיאמר הן אפי' שלא בשעת שמיעה, או שלא ימחה לעולם או שישתוק בשעת שמיעה. אם ירצה הרב ודאי הכוונה שיאמר הן אפי' אח"כ). שה, ו (בדברים שבינו לבין עצמו א"צ ת"כ ושאר דקדוקי ת.).

חו"מ: ג (ע"מ שיאמר אבא רוצה ובתחלה לא נתרצה ואח"כ נתרצה. נאנס בקיום הת.). לד (נאנס ולא קיימו באותו זמן). סז (מחל שט"ח עבור הבטחת בנים ולא נתקיים לא דמי למפליגו בדברים כי רואים אנו שמחשיבו לענין ועיקר הדבר תלוי בו. מ"מ אמרינן שמתחלה ירד לס').

עיי"ע גטין (תנאי). כתובה; תנאי כתובה. קידושין (תנאי). שטרות (תנאי היו דברינו).

ביטול תנאי
חידושים: ק, ד (ע"מ שאין עלי' נדרים והתירו נדרה למפרע). רלג, ד (כשבשעת מעשה שינה או ביטל הת.).

גילוי דעת ואומדנא
אהע"ז ח"א: כח, א-ג (המוציא משום ש"ר וכו' החשש הוא רק בת. כפול. י"א דהגט בטל עי"ז וי"א דהוי רק לעז. י"א דהכפילות הוא וא"ל לא יהא גט וי"א דהכפילות הוא בג"ד וא"ל לא הייתי מגרשך). כח, ד (הטעם דמועיל ג"ד כי יש גם א. גם באדעתא למיסק לא"י הוי ג"ד וא. ובמטלטלין אין א. ולכן ל"מ ג"ד). כח, ה (האומדנא היא שאם ימצאו דברים בדאים יחזירנה, וכשאומרים לו א"א מחזירה לעולם אין כאן א. ולא מהני ג"ד לחוד. במגרש משום שלא הי' לה בנים א"א לברר שהיא בת בנים אלא כשנשאת לאחר ואז א"י להחזירה ולכן אין כאן א. ול"מ הג"ד). כח, ו-ז (וי"א שהאומדנא שהוא גט מוטעה ובטל, וכשאומרים לו א"א מחזירה לעולם אמרינן דכיון שאינו משהה מלגרש בודאי עילה מצא שהי' רוצה לגרשה בלא"ה. במגרש משום שלא הי' לה בנים שאני דמדינא צריך לגרשה). כח, ח (גם במוציא משום שא"ל וסת י"ל שהחשש הוא שיאמר הי' בדעתי להחזירך). כח, ט-יב (שיטת התוס' דבמוציא משום ש"ר לא הוי אלא לעז. י"מ כי הג"ד הוא רק שמשום ש"ר מוציא ולא שבלא"ה רוצה לבטל הגט וי"מ דל"מ ג"ד בגט רק בממון, דאדעתא למיסק לא"י, כמו דא"צ ת"כ ותכ"ד כד"ד. הטעם ששכ"מ שעמד חוזר במתנתו ולא בגט. וי"מ דגם בממון ל"מ ג"ד רק בצירוף אומדנא. וי"מ דבגט ל"מ אפי' ג"ד ואומדנא). כח, יג (ברמ"ת שמוציאה אין חשש, מדלא בדק בשפופרת וגירשה מספק). לו, ו (אם טעות דמי לג"ד). קא (חילוק בין מתנה למכירה אם אומרים אדעתא דהכי לא נתן).

אהע"ז ח"ב: רפג, ב (ג"ד לאו מילתא היא. חילוק בין ג"ד קודם או אחר מעשה). רפט, ה-ו (כנ"ל. ג"ד בגט בשע"מ מחלוקת). רפט, ז (ג"ד משך זמן קודם מעשה לכו"ע לאו מילתא, בפרט בגט שאו' בפי' בלי תנאי). רצ, ד (לבטל נדר צריך רק בפירש או באומדנא דמוכח, לפרש בו הזמן סגי באומדנא סתם). רצ, ה-ו (חילוקים בזה בין נדר מתנה וגט). רצ, ח-י (א. וג"ד דאדעתא דהכי לא הי' מגרשה הגט בטל או רק משום לעז. חילוק אם הא. וג"ד הם בגוף הגירושין או לא, בדבר דלהבא או דלעבר, לבטל הגט שכבר כ' או אעיקרא דמילתא בעת הכתיבה שנותנו על דעת זה). רצ, יא (זבין נכסי למיסק לא"י, דוקא מחמת צירוף ג"ד וא. דמוכח, משא"כ מוציא משום ש"ר הוי רק ג"ד דלא מהני). רצ, יג-טו (ג"ד שאנוס בנתינת הגט). רצ, טו (חילוק בין ג"ד לבטלו לג"ד שהגט ניתן בזה האופן דוקא). רצ, טז (חילוק אם הג"ד הי' בשעת נתינת הגט או קודם לזה). רצ, יט (כשאמר הג"ד לאחר והימני'. כשהוכיח סופו על תחלתו שאינו מקפיד). רצ, כ (ג"ד בשע"מ אבל לא כפל הג"ד לומר ואם לאו לא יתן). רצא, ה (לא מצינו א. דמוכח שיסתור דבריו לגמרי). שכב, ג-ד (נפלה לפני יבם מומר אם אמרינן א. על קידושין הראשונים. חילוק בין קידושין לנישואין. שאלו ממנו ואמר שא"ל אח).

חו"מ: לה (א. דמוכח בלא ג"ד. אם יש חילוק בין מתנה למכר). מה [נד, א-ג] (אם גם לוקח י"ל אדעתא דהכי לא קניתי או רק מוכר). סו (מכר ביתו ע"מ למיסק לא"י מיראת מושל העיר ומת המושל, אף שעדיין יכול למיסק לא"י בטל המקח כיון דלא אצטריך לי'. כשלא התנה בפי' רק דיברו מעסק הנסיעה, הוי דברים שבלב. ג"ד בצירוף הא. מהני).

חידושים: קיג, ב-ד (ג"ד בשעת מעשה הגט, אם ומתי הוי מילתא).

עיי"ע גטין (מינוי בג"ד). דברים שבלב. שליחות (מינוי).

כל עכבה שאינה הימנה ה"ז גט
אהע"ז ח"א: ק, ב (חילוק אם תולה בדעת אחרים או בד"ע. נתינה בע"כ).

מחילה
אהע"ז ח"ב: רצ, כב (מ. מהני גם למפרע או רק להבא. הטעם דמ. דאפוכי מטרתא כו' או שלא הי' הת.).

חידושים: ק, ב (דבר שבידו לקיים יכול למחול).

מעכשיו כו'
אהע"ז ח"א: קיד, א (מהיום ולאחר מיתה או לאחר ל', בגטין, בקידושין, בכותב נכסיו לבנו ובנותן מתנה, מתי אומרים חזרה או תנאה ומתי אומרים גופא מהיום פירי לאחר מיתה או דההתחלה מעכשיו והגמר לאחר ל'). רפח, יב (הטעם שבמעכשיו ולאחר ל' יום מספקינן אם הוי חזרה, ול"א תכ"ד לכד"ד, דמיירי שאמר קודם הנתינה). רפט, ג (הטעם דמספקינן חזרה או תנאה, כי אם הוי ת. הול"ל מהיום אם מתי. בלאו הוכחה מהל' אם אמרינן דל"ש חזרה וא"כ ודאי ת. חילוק בין מתנה מהיום ולאח"מ דאמרינן גופא מהיום ופירי לאח"מ למהיום ולאחר ל' בקנין וקדושין דל"א הכי). רפט, ד (בדיבורים מחולקים אמרינן חזרה). שה, ה-ו (ת בל' אם ל"ה מעכשיו. חילוק בין גירושין לקידושין. חילוק בין ת. עם חבירו לת. בינו לבין עצמו. במיאון ועירובין ותרומה ונדרים אם הוי כמעכשיו. ע"מ אם הוי כמעכשיו).

חו"מ: ג (ק"ס אי הוי כמע.). ל (מקנה מעכשיו ולאחר ל"י אי הוי שיור או גופא מעכשיו ופירות לאחר ל"י. חילוק בין מעכשיו ולאחר ל"י לבין מעכשיו ולאחר מיתה). לב, ב (כשחוזר בו או מת).

מתנה על מה שכתוב בתורה
חידושים: ק, א. קמג, ד (בדבר שבממון שיש בו גם איסורא).

על מנת שתנשאי לפלוני
אהע"ז ח"א: צח, ז (ע"מ שתינשאי לפלוני ונשאת לאחר תחלה. ירדה למעשה שיש בו ביטול הת.). ק, ח (כנ"ל).

על מנת שתתני לי כו'
ק (ע"מ שתתני לי אצטליתי ואבדה. ע"מ שתתני לי ר' זוז ואמר מחולין. ע"מ שתחזירי לי את הנייר. לצעורי קמכוין. איתא בעיניה. ד' שיטות בסוגיה. נתינה בע"כ. נראה שמוחל ואינו אומר בפירוש. אינו ברצונו ולא בע"כ. חילוק בין גט לשאר ת.).

חידושים: קכה, א-ב (נתינה בע"כ. אם סגי במה שהסכים לתת או במה שיצא מרשות הנותן או כשבאו לרשות המקבל בע"כ. ע"י שתתני לי אצטליתי ואבדה וקיבל המעות. חילוק בין מחל לבין מתכוין לקיים התנאי).

עיי"ע מתנה ע"מ להחזיר.

תנאי כפול
אהע"ז ח"א: כח, י (חילוק בין גטין וקידושין לממון).

אהע"ז ח"ב: רעא, ו (הטעם שא"צ בציווי ומינוי שליח ת"כ). רפט, ו (הרי כו' אחר שירדו גשמים א"צ ת"כ וכן באומר לשליח תנהו במקום פלוני).

חו"מ: ח, ו (כשאו' כת. ב"ג וב"ר הוי כת"כ). לד (כשלא הי' ת"כ מחלוקת והמוחזק י"ל קים לי).

חידושים: רלג, ג-ד (אם צריך דקדוקי ת. בממון, באיסור ובנדרים).

תנאי קודם למעשה
חו"מ: לד (אפי' למ"ד בממון א"צ ת"כ מ"מ צריך תקל"מ).

תנאי שאינו יכול להתקיים
אהע"ז ח"א: קה, ב (חילוק בין ע"מ שאני כהן כו' לבין התקדשי בכוס זה של יין ונמצא של דבש, ובין ע"מ שתעלי לרקיע לבין תתגרשי אחר שתעלי לרקיע).

תנאים
חו"מ: לב (אם ההתחייבות בת. ראשונים הוא רק קנין אתן די"א דלא מהני וכשמת אם חל החיוב על הירושה). לב, א (עכשיו כ' בל' נתחייב ליתן וא"כ ל"ה קנין אתן). לב, ב-ה (אם חל החיוב גם כשמת). לב, ד (הפוסק לבתו ומת הארוס או שפסק לחתנו ומתה הבת או האב).

קנס
אהע"ז ח"א: קל (נמצא בו מום ואין רצונה לינשא לו אם פטורה מהק.).

תענית
פס"ד: לח, ב-ג (עד השקיעה או עד צה"כ. חילוק בין ת"צ לת. יחיד ובין ע"ש לשאר הימים). לח, ד (ללוות הת. כשקיבל ת. על בנו החולה ומת קודם אור היום).

עיי"ע יוהכ"פ (תענית). שבת (תענית).

תענית צבור
או"ח הוספות: טו, ג-ד (תענית וקריאת ויחל בשעת הסכנה מהחולי).

חידושים: ב, ג (הורגלו להתענות ולא קבעו חובה).

פס"ד: לח, ד (עננו ברכה בפ"ע כשג' התענו).

תענית שעות
יו"ד: קפב, ג (אף שאכל אותו יום צריך לקיים נדרו, ולא יתפלל תפלת ת.). שלח (כנ"ל).

תשעה באב
או"ח: קח-י (בשעת הסכנה מהחולי. אכילת פחות מככותבת בכא"פ. הנהגת עט"ב ומר"ח מנ"א [מכתב רבנו בזה נדפס בקובץ יגדיל תורה נ.י. חנ"ה סצ"ב]. אכילת בשר עוף ויין. קריאת ויחל כשג' התענו. אמירת עננו כשעוד ז' אכלו פחות מכשיעור).

פס"ד: לו, ג - לז, ד (בת"ב נוהגין במל"ת שבאבל או רק בהני שנפרטו בברייתא. כפיית המטה והאיסור לישב על ספסל הוא ממ"ע או ממל"ת. שינה על המטה). לח, א-ב (אבלות ישנה ודרבים קיל טפי. הנחת תפילין. תש"ר ותש"י).

תער
יו"ד: צג, ב (כעין ת. שלא נשאר כדי לכוף ראשן לעיקרן או סמוך לבשר ממש). צג, יב (כנ"ל).

עיי"ע זקן. לא ילבש. פיאות.

תערובות
או"ח: כז, ה (ת. צמוקים ודבש שנותנים הטעם במשקה). כח, ד (לימוד טכ"ע והיתר מצטרף לאיסור מנזיר). כח, ה (מצות מת. חטים ואורז אפי' פחות מכזית בכא"פ). ס (מב' אנשים לא מצטרף. כשהמוכר יודע חשיב קבוע). פג (ת. צמוקים ודבש שנותנים הטעם במשקה).

יו"ד: מז, י (ס' א' בגופו וא' בת.). סו, ז (אם איסור נהפך להיתר). סו, ט (ס' א' בגופו וא' בת.). סז (עשיית צוקער ומלח שמערבים בהם דם להצלילם). סז, ב (כשהוא דרך עשייתו אינו בטל אפי' באלף). סז, ו (איסור שנפל לדבש אם הוא נהפך להיתר, וכן דם שנתערב במור, דם שנעקר ונעשה חלב, אפרוח מביצת טריפה וכיו"ב). ע, ה (אם יש חילוק בין ת. מאכלות לשאר ת.). קסה, יא (כשתחלת ביאתו לעולם מעורב ולא ניכר תחלה אם שייך ביטול). רלב (גיזת צמר שנתערב אסור משום קנס או משום גזירת שהי'. ארג מלא הסיט ידלק. חילוק בין ארג לת. מסיק דימכור לא"י חוץ מדמי איסור, ואם הוא ס' יש להקל ע"י ת.). רפ (טעם ר"י שגבי חתיכה שמקצתה ברוטב הכל מצטרף משא"כ בכלי). רפד-ו (צוקר שנעשה ע"י דם להצלילם, הדם אפשר להתיר והסיראפ שבו נשאר גוף הדם, דודי אסרו). רפז (איסור בלוע אין יוצא מחתיכה לחתיכה בלא רוטב).

חידושים: כ, א (צמר בכור שנארג בבגד פחות ממלא הסיט ואינו צפרתא). כד, ג (פירור יבש בלח). כה, א (אם המורסן של החולין ושל התרומה מצטרף לבטל התרומה בק"א). כו, ב (סתם יינם בזה"ז אם בטל בס'). ל, א-ב (אם איסורים מבטלים זא"ז. חילוק אם יש בהם נותן טעם). סה, א-ב (ת. גרע מס' דהוי כב' שבילין שבאו לישאל בב"א). ריד, ג (כנ"ל).

פס"ד: קצא, ג - קצד, א (כנ"ל, ומטעם זה הצריכו ג' ת. ובאיסור דרבנן ב' ת.).

עיי"ע בשר בחלב. הגעלה. היתר מצטרף לאיסור. זה וזה גורם. חמץ (תערובות). מליחה. ספק ספיקא (ספק א' בגופו וא' ע"י תערובות). רוב.

אין הנאסר יכול לאסור במקום שהאיסור אינו יכול לילך
פס"ד: קנו, ג - קנז, ב (בלב שנתבשל ואין ס' בבשר. בכבד. בהיתר שמן ואיסור כחוש. חילוק אם האיסור מחמת עצמו).

אין מבטלין איסור לכתחלה
או"ח: נא (בהגעלה שקדמה בליעה לטלאי). קג (כנ"ל).

יו"ד: נו [נ, ג] (במקום שיש מקום להתיר גם בלי ת. ובפרט כשהוא ע"פ הוראת חכם). [נו, ד] (שומן שלא נמלח בתוך ג"י אם יש לבשל במים בס' ואח"כ לשפוך המים שבלע האיסור). סו, ד (כשכבר נתערב וצריך לערב יפה יפה). סח (בעצים שנשרו לתנור ביו"ט). רפה-ו (במקום שכל עשיית הצוקער הוא ע"י ביטול איסור, וגם כשנאסור לישראל לעשות יקנו מהע"א שעושים כן).

חידושים: כה, א-ב (תרומה חטין רעות שנתערבה בפחות מק"א חולין חולין חטין יפות, הטעמים דמותר לטחון ועי"ז ירבה הקמח חולין על התרומה). כה, ג (חטים שצמחו ונתערבו בס' הטעמים דמתירין לטוחנן קוה"פ. אם מותר להוסיף עד ס' ולטחון קוה"פ). כה, ד (חטים שהתליעו ונתערבו בס' וטוחנן. נמלים שנפלו לדבש ומחממו לסנן). כו, א-ג (כשיש משהו ממשות בכלי ובטל בס' וא"א להכשירו ואינו מתכוין לבטל רק לבשל בו קוה"פ. חילוק בין תרומה לשא"ד. חילוק בין נמלים שנפלו לדבש לנפלו למים). ר, ד (כשכבר נתבטל בס' והוסיף לבטל תרומה בק"א. באיסורי דרבנן. בעיקרן מה"ת. בתרומת ח"ל. במידי דלאו אוכל. בדמיקלא קלי. בסכך פסול דאינו איסור. בכלאי בגדים). רא, א-ב (כשאומר מותר. כשאינו מתכוין לבטל והוי פסיק רישא. טחינת חטים. בישול בכלי שנבלע בו איסור. הגעלת כלי שיש בו טלאי). ערב, ב-ג.

פס"ד: יט, ג-ד (תערובות חמץ קוה"פ, מבשא"מ כדי להשהותו ומב"מ כדי לאכלו). לב, ג - לג, ב (כלי שנבלע בו איסור משהו ודרכו להשתמש בשפע). קפה, א-ד (מה"ת או מדרבנן. נבלע איסור מועט בכלי שדרכו להשתמש בשפע). שנ, ד - שנא, א (חילוק בין צמר רחלים בצמר גמלים לשאר איסורים).

איסור הנאה שנתערב
יו"ד: קפג, ד-ו (אם אסור מדאו'. נטל כרכור מע"ז וארג בו הבגד. מעילה בגידולין. המקדיש ידי אשתו לעושיהן ועשתה בצמר שאני שע"י הידים שהם בעולם מקדיש את מעשה ידיה ולכן כולו אסור).

אפשר לסוחטו אסור
פס"ד: קנו, א-ב (אם אומרים אל"א גם גבי דם, כשנפלט לגמרי).

ביטול בששים
או"ח: נא (טעם חמץ שנתבטל בס' קודם הפסח).

ביטול במאתים
חידושים: כט, ד (אם סגי לר"י ולר"י בן המשולם בקצ"ח וב' קבין. אם הלכה כמותם).

בישול
יו"ד: סט, א (אם ע"י ב. מפעפע בכל הכלי. אם יש חילוק בין תנור לכלי מתכת).

בן יומו
יו"ד: עד (לפעמים יש לצרף קולא דאב"י הוי דרבנן).

פס"ד: קפח, ב (דיני אב"י. כשעבר לילה או מעל"ע).

ראה לקמן אצל נותן טעם לפגם.

בע"ח
או"ח: ס (אם בטל מדאו').

בריה
יו"ד: סג, ג (חילוק בין נמלים לתולעים שבכבד). ע, א (כל דבר שאיסורו פחות מכזית. שרץ ששיעורו בכעדשה לא הוי ממש ב. מ"מ מחמירים בנתפרר למשקה. ג' תנאים לב.: בריית נשמה, נוצר באיסור, יחלק ואין שמו עליו). ע, ב (אם נחתך מקצתו בטל). ע, ד (מילבין אינן ב. שאינן אסורין מתחלת ברייתן). רעח (תולעים שבבהמה שאסורין מטעם אבמה"ח אם הוי ב. חילוק בין ב. לענין חיוב מלקות לענין ביטול ברוב. נשבע על החטה שלא יאכלנה אם הוי ב. לענין ביטול ברוב). רעט (תולעת בפירות שלא נאסרו מתחלת ברייתן רק כשפירשו אם הוי ב. אם ב. בטל מדאו'. אם יש לצרף שיטת הרשב"א דב. בטל בתתק"ס).

פס"ד: קסב, ד (כנ"ל). קסז, ד (כנ"ל). קפה, ג - קפז, א (דיני ב. לא בטל באלף). קפט, ב (כעדשה מהשרץ. אבר מהשרץ).

דבוק
חידושים: רנה, ב (החתיכה נשארה באיסורה אבל סגי בס' נגד האיסור).

פס"ד: קסט, א (בכחל ובגה"נ ובטיפת חלב שנפלה כו'). קפו, ב (בחתיכה שבה גיד הנשה שנתבשלה עם אחרות).

ראה לקמן אצל טיפת כו'.

דבר שבמנין
חידושים: קסב, ב (אם רק אסורי הנאה אינם בטלים).

דבר שיש לו מתירין
יו"ד: קסה, ח (כשלא הי' בעין מעולם מותר). רפג [כב, א] (בשר שלא נמלח וצריך הוצאה מועטה למלוח). רפג [כב, ב] (כשתחלת ביאתו לעולם ע"י ת. חתיכה שלא נמלחה ונתערבה שכל האיסור רק ע"י בישול).

חידושים: רא, ד (מב"מ או שנותנין זב"ז לתקן, והיינו דוקא כשא"א לעיסה בלא מים ומלח וכיו"ב).

הולכת הנאה לים המלח
יו"ד: קפג, ג (נטל כרכור מע"ז וארג בו הבגד יוליך כו', אם דוקא בנתערב באחרים. בסתם יינם. בשאר איסורים. חילוק אם יש ממשות האיסור בעין, אם האיסור הוא דרבנן או שנתבטל בת.). קפג, ו (בהקדיש ידיו לעושיהן וארג טלית, בודאי לא מועיל הולכה או מכירה חוץ מדמי איסור שבו).

היתר בהיתר
חידושים: כ, א-ג (צמר רחלים בצמר גמלים בטל ברוב. כלאי זרעים שנתערבו שלא ע"מ לזרוע. חלב שנתערב במים ואח"כ נתבשלו בבשר).

הקדש
יו"ד: רלא [מו, ד] (אפי' באלף לא בטיל מטעם דשיל"מ או מחומרא דה.).

חידושים: סו, ג (אם אינו בטל באלף מה"ת).

זיעה
או"ח: מג (אוסר רק כשהי' חלב במחבת. אם ז. כממשו. ז. אוכל וז. משקה).

פס"ד: קפב, ב (אם צריך ס' נגד החלב שבמחבת או סגי באומד נגד הז.; נאסר רק כשהי"ס בקדרה מחמת הז.).

חד בחד בדרבנן
פס"ד: כב, ד - כד, ד (חילוק בין זה לב' שבילין וב' קדרות. נאבד א' מהם. של ב' בנ"א. כשא' של נכרי. חילוקים ביניהם). רא, א-ב (גרע מס' ולכן אף דס' ידים טהור מ"מ בשתי כוסות לפניו בא' נעשה מלאכה נטל מא' מהן ועשה טהרות תלויות. חילוק בין זה לב' מקוואות).

חוזר וניעור
חידושים: כד, ג-ד (תרומה טמאה שנתבטלה בטהורה שלא הוכשרו בטל, ואף שאח"כ הוכשרו א"א שנטמאו שאין חו"נ. וכשנתרבה הטמא אמרינן חו"נ). כה, א (תרומה חטין יפות שנתערבה בק"א חולין חטין רעות ונטחנו ורבה קמח התרומה על א' מק"א). כח, ג - לא, ד (מין במינו שבטל בס' או בק' או בר' אם חו"נ). כח, ד (תרומה שצריך להרים לכו"ע חו"נ). כט, א (תרומה שהורמה לכו"ע אין חו"נ). כט, ב (כשאין בהיתר רוב לכו"ע חו"נ). ל, ב-ג (כשאין בהיתר ס'). ל, ד (בחמץ שנתערב קוה"פ. היתר בהיתר - צמר שנתערב בצמר גמלים).

פס"ד: שנ, ד - שנא, א (חילוק בין צמר רחלים בצמר גמלים לשאר איסורים).

חלה
חידושים: רא, ד (הטעם דטבל של ח. אוסר במינו בכ"ש, דהוי דשיל"מ או כהיתרו כך איסורו).

פס"ד: רפה, א-ג (אם ח. חו"ל בטלה ברוב להרא"ש. חילוק בין מן אמנה והנהר ולפנים לבין ח. שלנו).

חריף
יו"ד: רעא (אם סילקא שוה לצנון או סגי גרידא. אם בוריקעש הם סילקא. להקל בגרידא).

חשוב
יו"ד: רלא, (ז' דברים או את שדרכו. עור עגל).

פס"ד: כה, א (מטבע ח. ולא בטיל, אם הוא רק מדרבנן).

חתיכה הראוי' להתכבד
יו"ד: סו, ז (כשכמה ח. נחתכו, אם אמרינן דכיון שהם מגוף אחד כולם נאסרו). סו, ט (קורקבן אם הוי חה"ל). רפג [כא, כ] (בשר שלא נמלח, הדם שבו ל"ה חה"ל).

חתיכה נעשית נבלה
יו"ד: סו, א-ו (בלח בלח. שומן שנקרש ונימוח ונתערב בשומן אחר לח. יבש בלח. חילוק אם דרך בישול או לא). סו, ב (אפשר לסוחטו בשאר איסורים אסור). סו, ה (כמה טעמים שבלח בלח ל"א חנ"נ). סז, ה (בשאר איסורים בלח בלח כשהאיסור התמעט). רפא (בצל בלוע מבשר שבשל בקדרה של חלב שיש בה ס' נגדם יש להתירם, ואפי' מקצתן חוץ לרוטב. בהיתר הנבלע ל"א חנ"נ והטעם מתבטל לח בלח, מיד כשמגיע החלב אליו. בכחל שנתבשל בבשר אוסרים משום מה"ע. וכן בכף חולבת שתחבו בקדרה של בשר. דם האברים שפירש אוסר הבשר ומ"מ מהני מליחה, שכל דרך הילוכו לא אסרה תורה, ואם נח אוסר). רפג [כא, ד] (בשר שלא נמלח בכולי' משערינן או במאי דנפיק מיני'). רפו (בעשיית הצוקער ע"י הדם, שמסננים הדם ואינו נרגש א"א בכולי' משערינן).

חידושים: סח, א-ב (אם דין חנ"נ תלוי בדין חיוב על כזית בטעם כעיקר). רנה, א.

פס"ד: לג, א (בבלוע בכלי). קנו, ב (כשנפלט לגמרי). קסט, ג-ד (שיטת התוס' שאם מתפשט אח"כ בשוה בכל החתיכות א"א חנ"נ). קעז, ב (בכלים). קפג, א - קפה, ב (בצל בלוע מבשר שבשל בקדרה של חלב שיש בה ס' נגדם. בהיתר הנבלע ל"א חנ"נ. כחל. כף חולבת שתחבו בקדרה של בשר. דם האברים שפירש אוסר הבשר ומ"מ מהני מליחה). קפח, ב (אם או' חנ"נ בת. בו"ח לאסור המים שנתבשל עמו). קצ, ב (בלח בשאר איסורים).

טיפת חלב כו'
יו"ד: רפא (ט"ח שנפלה לחתיכה שבקדרה א"א חנ"נ שסוף טיפה זו להתפשט בכל החתיכות. משא"כ בכזית בשר שנפל כו').

חידושים: רנה, ב - רנו, א (דיני ט"ח שנפלה בקדירה של בשר ולא ניער וכיסה. כשכל החתיכה בתוך הרוטב. ניער בתחלה ולא בסוף. לא נודע לאיזו חתיכה נפל). רנו, א-ב (דיני כזית בשר שנפל ליורה של חלב. בשאר איסורים. אם טעם החלב שנבלע בחתיכה ונפלט לחלב נק' מב"מ לאסור במשהו בדשלי"מ).

פס"ד: קעו, ד - קעז, א (חילוק בין זה לטיפה שנפלה על הקדירה מבחוץ נגד התבשיל). קעח, ג - קעט, א (דיני כזית בשר שנפל ליורה של חלב). קעט, א - קפ, ב (דיני ט"ח שנפלה בקדירה של בשר). קפא, א (חילוק בין זה לטיפה שנפלה על הקדירה מבחוץ נגד התבשיל). קפג, ג - קפד, ד (ט"ח שנפלה לחתיכה שבקדרה א"א חנ"נ שסוף טיפה זו להתפשט בכל החתיכות. משא"כ בכזית בשר שנפל כו').

טעם כעיקר
יו"ד: קפג, ו (קיי"ל דטכ"ע דאו' אבל אין לוקין עליו, רק בבב"ח דגלי קרא). רפב (ה' שיטות הפוסקים בט. וממשו שחייבין עליו: רש"י - כזית בכא"פ לא נימוח ונ"ט. רמב"ם - כזית בכא"פ ונ"ט. ראב"ד וסיעתו - גם ט. אסור מה"ת ואין לוקין. רח"כ - כזית בכא"פ ונ"ט חייבין על כזית. ר"ת וסיעתו - גם ט. חייבין על כזית. פסק הפר"ח כראב"ד).

חידושים: סז, א. סח, א-ב (בנזיר חייב על כזית. אם דין חיוב על כזית תלוי בדין חתיכה נעשית נבילה).

ראה לקמן אצל כזית בכדי אכילת פרס. עיי"ע היתר מצטרף לאיסור.

יבש ביבש
יו"ד: נו [נ, ג] (נודע הת. קודם שנתבשל). רפג [כא, א] (טעם הב"ח שמתיר יב"י שנתבטל ברוב ונתבשל בב' קדירות לפני שנודע איסורו. טעם דיב"י אפשר לאכול כ"א בפ"ע, שאו' שזהו של היתר, או שנהפך להיתר גמור). רפג [כא, ג-ד] (חלב יב"י שהותך ונתקשה לפני שנודע איסורו, והוי תחלה וסוף יב"י. כמו"כ חטים אסורים שנתערבו ונטחנו ונאפו קודם שנודע איסורם. קמח בקמח לא לכ"ד הוי לח בלח, גם ע"י האפי'). רפג [כא, ד] (היתר בהיתר בטל לענין שאח"כ לא יפול עליו שם איסור, אפי' כשכ"א נשאר בפ"ע. אווז שלא נמלח בין אווזות מלוחות ואח"כ נתבשלו. צמר רחלים עם רוב צמר גמלים ואח"כ מערב בפשתן). רפג [כב, א] (הטעם דיב"י מבשא"מ צריך ס'. אם גם בבשר שלא נמלח צריך ס').

יבש בלח
פס"ד: קפט, ב (פירורי איסור שנתערבו במאכל רוטב עבה שא"א לסננו אינו בטל). קצ, א (קמח שנתלחלח ונתייבש שמעורב בקמח של פסח).

כבוש
יו"ד: עט (יין כ. בנאד של יי"נ. במכניסו לקיום נאסר מיד. באין מכניסו לקיום נאסר במעל"ע. בלא הודח אם נאסר מיד, ביש בו עכבת יין אסור אף בהנאה. חילוק בין משפך לנאד ולכוס). פ (בענין הנ"ל, במעל"ע או בג' ימים (אפי' בסירוגין) צריך עירוי ובפחות סגי במשכשכן במים. חילוק בין כלי עץ לכלי עור. חילוק בין אוכל לכלי בשיעור כ.).

פס"ד: קנה, א (אם שרי' בצונן מעל"ע הוי ככ.). קנה, ג-ד (אם מוהל כ. כרותח). קנו, א (אם אומרים בו איידי דטריד למיפלט לא בלע). קצ, ג-ד (אם שרי' בצונן מעל"ע מפליט מהכלי).

כדי קליפה
חידושים: רנה, א (הטעם שאין כ"ק אוסר השאר, במליחה או צליה או בישול אחר המליחה).

כזית בכדי אכילת פרס
יו"ד: סז, ד (בנטל"פ מותר, דממשו ולא טעמו בטל ברוב). ע, ז (דוקא בטעמו וממשו, משא"כ כשאיסור נימוח). עא [סט, ב] (אם הוי דאו' ואם חייבין עליו כרת).

ראה לעיל אצל טעם כעיקר. עיי"ע מדות ומשקלות (כבכא"פ).

כלי ראשון
יו"ד: עד (הוציאו בכף מכ"ר ולא שהה כלל הכף בקדירה אם נחשב הכף כ"ר).

חידושים: מא, א-ב (אחר שהעבירו מהאש מבשל מה"ת או מדרבנן. חילוק בין תבלין ושמן לשא"ד ולקולייס האיספנין). מא, ב (אם הניחו לעמוד להפיג רתיחתו).

פס"ד: קעח, א-ד (שאב בכלי מכ"ר אם יש לו דין כ"ר. שהה בו עד שהמים מעלים רתיחה. שהה עד שהרתיחו יפה יפה). קפב, א (כ"ר ששפכו ממנו המים והריקו לתוכו מים מכ"ר אם יש להם דין כ"ר). קפג, א (שאב בכלי מכ"ר אם יש לו דין כ"ר).

כלי שני
חידושים: מ, א-ב (אם מבליע ופולט).

פס"ד: קנב, ג (אם יש חילוק בין יש בו חומץ וציר או לא).

כלים
יו"ד: סה (סכין של בשר שחתכו בו מולייתא של גבינה שהיס"ב ונתערב הסכין, אסור כי אתי לידי איסור דאו' ואיכא למיקם עלי' וחשיב כניכר האיסור). סט, א (אם ע"י בישול מפעפע בכל הכלי. אם יש חילוק בין תנור לכלי מתכת). רמז [ג, א] (ס' איסור שנתבשל ונודע אחר ב"י הכלים מותרים בהפ"מ). רפא [כ, ד] (כף חולבת שתחבו בקדרה של בשר שיש בה ס' אם הכף אסורה).

חידושים: רנ, א (לענין בליעה וכ. ישנים אם כ. עור דומה לחרס או לעץ).

פס"ד: כ, ד (אם בסתמא יש במה שבתוך הכלי ס' נגד הפליטה). קעד, א - קעו, א (בישל במקצת כ. אם מתפשט בכל הכלי. שיטות הפוס'). קעה, א (הכניס כף חולבת לקדרה של בשר עם משערין נגד כל הכף). קעה, ג-ד (חילוק בין בישל במקצת הכ. שכל הכ. חם לבין הכניס הכף ששאר הכף נשאר צונן). קעו, א (חילוק בין בליעה לפליטה). קעו, א - קעז, ב (נפלה טיפת חלב על הקדרה מבחוץ. שיטות הפוס'). קפ, ב - קפב, א (כנ"ל). קפד, ד - קפה, ב (כף חולבת שתחבו בקדרה של בשר שיש בה ס' אם הכף אסורה).

עיי"ע הגעלה.

מין במינו
יו"ד: סו, ו (מב"מ וד"א ונעשה גוף א' מצטרף הכל לס'). סז, ד (חילוק בין מב"מ לנטל"פ). רפג [כב, א] (מב"מ ושא"מ רואין שא"מ כאילו אינו).

מין בשאינו מינו
יו"ד: קסה, י (נוטפין בזוחלין. זוחלין באשבורן. צמר גמלים ברחלים).

פס"ד: קנד, ד (בשר שלא נמלח שנתבשל עם בשר שנמלח אם נק' מבשא"מ).

מכירה לנכרי
או"ח: ס (באיסור שאינו ניכר שאסרו למכור לנכרי שמא ימכור לישראל, אם האיסור בטל ברוב ע"י המכירה לנכרי. מב' אנשים לא מצטרף. לגבי המוכר היודע לא נתבטל. קבוע).

מליחה
יו"ד: פ (אין מ. בכלים).

מעמיד
יו"ד: סז, א (כשנותנים דם במלח וצוקער להצלילם אם נק' מ.). סז, ב (אם דה"מ אסור רק בנותן טעם).

מפעפע
יו"ד: סט, ב (אם חָלב מ.).

חידושים: רנה, ב (מ"מ ירך שנצלה בגיד, גם שומן הגיד אינו אוסר רק כ"ק או נטילה. כשקרום מפסיק).

נאכל א' מהם; נפל לים
יו"ד: סו, ח (כשצריך לדון על הכלי שנתבשל בו אין להתיר האחרים. כשפליטתו של זה שנאכל נשאר באחרים. כשא' נאסר אם הוי כנאבד. כשנאסר מצד ששהה ג"י בלי מליחה ואפשר בצלי ל"ד לנאבד). סו, ט (כשא' נאכל, מתי מותר לבשל שנים ביחד).

פס"ד: כג, ד (אם היינו דוקא בנאכל קודם שנודע הת.). קצג, א (אפי' בנודע הת.). רב, ד (בנודע הת.).

ראה לעיל אצל חד בחד בדרבנן.

נותן טעם
יו"ד: נג (אם מחשבים הנשפך בחוץ כאילו הגיע לפנים הקדירה). נד (מעט דם שנמצא בעת החליבה, אם צריך ס' ואיך משערים). סג, ג (בשליא ודרני שבכבד א"צ ס'). סז, ב (ביי"נ אין הולכים אחר הטעם). סז, ג (כשהוא פחות מס' וברור שאינו נ"ט כי נולד טעם חדש לגמרי). סז, ה (כחל בכולי' משערינן דמאי דנפיק לא ידעינן. וכמו"כ בחתיכה שנפלה לרוטב והוציאוה בכולי' משערינן).

חידושים: קסח, ב-ד (אם מצטרף בלע שבדופני כלי).

פס"ד: קפח, ב (קיוהא).

נ"ט בנ"ט
יו"ד: סט, א (בחלב שזב ונבלע בתנור. בבישול וצלי').

חידושים: רנו, ג (באיסורא, לשמואל).

עיי"ע חמץ (נ"ט בנ"ט).

נותן טעם לפגם
או"ח: נג (חילוק בין כלי שבלוע בו דבר חריף ואב"י לבין ד"ח שבישלו בכלי שאב"י).

יו"ד: נג (רוטב הנשפך בתנור נעשה נטל"פ ע"י האפר שבתנור). סג, ד (בזבוב ותולעת. חילוק בין תולעת שנתגדל בו לבא מבחוץ. עכבר). סז, א (אם דם הוא נטל"פ). סז, ד (אפי' בכזית בכא"פ אמרינן שנטל"פ וממשו בטל ברוב. איך לומדים דין נטל"פ מדין נבלה שאינה ראוי' לאכילת גר. חילוק בין מב"מ לנטל"פ). רפה (פוגם ולבסוף משביח).

פס"ד: קפז, א - קצ, ב (דיני נטל"פ).

עיי"ע איסורים (נפסד מאכילה).

ניכר האיסור
יו"ד: ע (שרץ שנתפרר ונתערב במשקה או במאכל, אסור מטעם ברי' או דכעדשה מה"ת. אם אסור גם בשאר איסורים מטעם חצי שיעור או דאפשר לבררו). ע, ג (פירורי אוכל שנתערב במשקה או קום בחמאה שכ"א עומד בפ"ע וא"א לברר. חטים בשעורים שיכולים להכיר ביניהם). ע, ד (יבש בלח. מילבין בקרויט). ע, ה (רובע הקב בסאה ימעט, דמדאו' בטל חד בתרי. צמר רחלים בצמר גמלים. סכך פסול המעורב בסכך כשר). ע, ו (שום של תרומה במקפה של חולין). ע, ח (תאנות שחורות מעלות את הלבנות. פירור חמץ בקמח כיבש בלח). רפג (בשר שלא נמלח בבשר שנמלח טעמם שונה).

חידושים: כ, ב (כלאי זרעים שנתערבו כל סאה שיש בה רובע ימעט. סכך מחובר בתלוש). סז, ד (חתיכת איסור קטנה שנתערבה ברוטב עבה).

סכין
יו"ד: סד (בשר רותח שחתכו בס. חולבת שאב"י צריך קליפה וב"י נטילה, כי השומן נסרך יותר במקומו. נטף מרוטבו צריך נטילה. בענין ס' כנגד השמנונית, בסכין אב"י יש לסמוך על הפוס' שסתם סכין נקי).

עילאה - תתאה גבר
פס"ד: קפב, א (צונן לתוך חם יבש כ"נ. על קדירה רותחת מבחוץ).

עירוי מכלי ראשון
יו"ד: עד (בנפסק הקילוח. חילוק בין ע. מכ"ר לע. מצלי).

חידושים: מ, א - מא, ב (שיטות הפוסקים, דהוי ככ"ר ממש, דמבשל כ"ק, דהוי ככ"ש ממש ומבליע ופולט, דמבשל מדרבנן).

פס"ד: קעז, ג - קעח, א (נפסק הקילוח כ"ק או ככ"ש. לא נפסק הקילוח ככ"ר או כ"ק. חילוק בין ע. מכ"ר לטפה שנטפה מנר חלב על כלי). קפב, ב (כנ"ל).

קבוע
יו"ד: ע, ח (באשה. בע"ח חשיב ק.) עא [סח, ג] (אסור מה"ת). עא [סח, ד] (אם חשיב איקבא איסורא). קמב, ו (ט' חנויות כו', חילוק בין נולד הספק במקום הק. לבין פריש כמו החילוק בין דם לכתם).

חידושים: קסא, ב (אלמנת עיסה אם נק' פריש מרובא ע"י שמת בעלה ונשאת במקומו).

פס"ד: קצה, ד (טעם ההיתר בנמצא, כי לא נודע הס' עד שפרש). קצט, ד (באלמנת עיסה מטעם דאשה הדרא לניחותא). רח, ב-ג (כנ"ל).

ריח
או"ח: מג (בפסח אוסרין, ובכלי אין להחמיר).

תולין
יו"ד: קנז, א-ב (ב' קופות). קנז, ח (ב' קופות ונפל איסור, בא' יהי' דאו' ובהב' דרבנן).

פס"ד: קצו, ב (ביותר מכזית בכא"פ).

עיי"ע תולין.

תרומה
חידושים: קסח, ב (הא דצריך ק"א הוא דוקא במינו או דוקא בממשו).

פס"ד: קפה, א-ב (ת. נ"ט בשא"מ אי סגי בס').

תעשה ולא מן העשוי
או"ח: יא, ג (לולב).

תפוח
יו"ד: רכא, ב-ג (ת. יער נק' ת. סתם. כת. בעצי היער קאי על ישראל. אינם כלאים בת. גינה. אפשר שת. יער טובים מברכין עליהן בפ"ע).

תפוס לשון ראשון - אחרון
אהע"ז ח"א: קיד, א-ד (כשי"ל פרושי קמפרש אין כאן חזרה). קיד, א (מהיום ולאחר מיתה או לאחר ל', בגטין, בקידושין, בכותב נכסיו לבנו ובנותן מתנה, מתי אומרים חזרה או תנאה ומתי אומרים גופא מהיום פירי לאחר מיתה או דההתחלה מעכשיו והגמר לאחר ל'). קיד, ב (י"ב זהב לשנה ד"ז לחדש ואסתירא מאה מעי לרב תל"א אף שי"ל שמפרש דבריו. כשמסתבר הפי' אזלינן בתרי'). קיד, ג (אמר אבי הקטנה איך וויל ניט טוט אייך ווי איר ווילט חוששין לחזרה. כשאין הל' סמוכים אמרינן תל"א וכשהן סמוכים הוי ס'). קיד, ד (רק כשהפי' מרווח אמרינן שמפרש. חילוק בין ממון לקדושין וגרושין דאזלינן לחומרא).

אהע"ז ח"ב: רסז (אמר זכה גט לאשתי והולך. חילוק אם ב' הדיבורים סותרים זא"ז, ואם מפרש שחוזר בו, ואם ב' הל' סמוכין זל"ז, ואם אפ"ל ליפות כחה נתכוין).

תפילין
או"ח: ג, א (דרך לבישה בשבת. בנשים). ג, ח (ברכה במסיר הת. קודם הלילה). ה, יא (למנהגינו שמברכין ברכה א' על תש"י ותש"ר אין חשש גם כשיש ספק בתש"י). ו (כשיש ס' בתש"י י"ל שמברך על תש"ר להניח).

יו"ד: רנ (חמירא מציצית).

חידושים: פ, א-ד (אם מניחים ת. בחוה"מ. האות שבשויו"ט הוא איסור מלאכה משא"כ בחוה"מ). סד, ד (הוצאתם בשבת). רג, א (חילוק בין מחט נקובה להעמיד מפתחי החלוק דחייב לבין תפילין בשבת דפטור).

פס"ד: ג, ד (ברכה על תש"ר). ד, א (ת. דרש"י). יב, ב (אין איסור להניחם בשבת). לח, א-ב (בת"ב).

עיי"ע לשמה. סת"ם.

איטר
או"ח: ד, א (גם לדעת הסמ"ג בחליצה וגם לדעת הת"ק א. מניח בימין). ד, ב (עושה כל מלאכתו בשמאל וכותב בשתיהם יניח בימין, ומ"מ לחוש למ"א יניח גם בשמאל. בכותב בימין יניח ביד א' ואח"כ בשניה. בכל מלאכתו בימין וכותב בשמאל יניח בשמאל, דלא כמ"א). ד, ג-ד (לכו"ע א. מניח בימין). ד, ו (תלוי בעיקר בכל מלאכתו ולא בכתיבה). ה-ו (בחסר פס ידו הימנית ועושה מלאכתו בשמאל אם הוי א.). ה, א (חילוק בין נקטע לחסר מתולדתו). ה, ג (אם לדעת רש"י בר"נ א. מניח בימין). ה, ד (בא. ב' ידיו נק' קצת שמאל, וכשאין לו ימין מניח בשמאל של כל אדם). ה, ה (לסה"ת בכח תליא מילתא ולא בכתיבה. כותב בימינו וכל מעשיו בשמאל אפ"ל דמי לשולט בשתי ידיו). ה, ט (לדעת הסמ"ג בחליצה י"ל שכ"ה בת. לדעת הת"ק, וקיי"ל כוותי' רק גבי גידם). ה, יא (דעת המ"א דאזלינן בתר כתיבה יודה כשאינו כותב בימין רק מחמת פגם באצבעות). יב, א-ב (ד' שיטות אם תלוי בכח או בכתיבה). יג, ג (הכרעת המ"א).

בבה"כ
חידושים: מה, א-ב (כשהוא מלובש בתש"י).

בתים
או"ח: ח (כשאין החריץ והמחיצות מגיעות עד התפר). ט-יא (אם דבק או תפירה חשוב כעור א'). ט [טז, ב] (פי' אין חריצן ניכר מבחוץ. אם התיתורה צ"ל עור א' עם הב.). ט [טז, ג] (הוסיף בית חמישי). ט [יז, ג] (השין צ"ל מגוף בית החיצון ולא דבוק אליו. ת. שלנו כל בית מובדל מחברו בפנים בדבק). י [כ, ב] (כנ"ל). יא, א (הוסיף בית חמישי ולא דבקו).

גידם
או"ח: ה-ו (בחסר פס ידו הימנית ועושה מלאכתו בשמאל אם הוי איטר). ה, א (מהפוסקים נ' שלא נעשה עי"ז איטר). ה, ב (אם הי' עי"ז איטר, הי' נפטר לגמרי מתש"י - להסוברים כן גבי ג. בשמאל). ה, ה (כשיש לו יותר כח בידו הג. ודאי י"ל דנק' ימין, או לפחות הוי כשולט בב' ידיו). ה, ו (רוב האחרונים פוסקים דג. בשמאל מניח בשמאל, דלא כמ"א. חילוק בין לולב לתפילין). ה, ט (לדעת הסמ"ג י"ל דבג. קיי"ל כת"ק וזאזלינן בתר שמאל דעלמא). ה, יא (מסקנת דין ג. בימין, דיניח בשמאל ויברך, למנהגינו שמברכין ברכה אחת, ואח"כ יניח על ימין ויקרא ק"ש). ו (כנ"ל). ז (ג. ביד שמאל, כשהזרוע קיימת אם יניח על יד שמאל ואם יברך). ז, ג (שיטת התוס' בסנהדרין מה, ב).

הדר
או"ח: י [כ, ג].

זמן
חידושים: ג, א (זמן שיכיר חבירו בריחוק ד"א. אם קודם ליכיר בין תכלת ללבן. טעם קדימת לבישת ציצית לתפילין).

כתיבה
או"ח: ח, ז (אפי' קוץ א' מעכבן, אפי' נפסל אח"כ). ט [טו, ד-יז, א] (כ' תש"י על ב' קלפים ודיבקם. כ' פר' א' על ב' קלפים ודיבקם). י [יט, ג] (כנ"ל).

יו"ד: רי, ה (תלי' בין השטין, כ. על המחק. חוץ לשטה).

סופר
יו"ד:מז, ד (איך בודקים שהוא מומחה).

רצועות
או"ח: י [יז, ד] (נפסקה ר. מהו למיתפרה). יט (ר. שלא עובדו לשמן אם יש להן תקנה. ומסיק, כיון שלכ"פ א"צ עיבוד לשמה לכן יחזרו ויעבדו לשמן).

פס"ד: ד, א (נפסקו הר.).

עיי"ע שיורי מצוה.

שלא כסדרן
או"ח: טו, ו-ז (אם הפסול הוא אפי' באות אחת). טז (באות אחת שקפץ ממנה הדיו קצת. חילוק אם נפסל מתחלה או אח"כ). יז (בנגע הא' בגג הא' ובלא עשה רגל ימנית של י'). יח, ז (תיקון ך פשוטה שמרובעת למע'). עד (מנ"ל דפסולין שלכ"ס).

תיתורא
או"ח: ט [טז, א] (אם צ"ל מעור א' עם הבתים). י [יט, א] (כנ"ל).

תלי' בין השטין
יו"ד: רי, ה (אסורו לא מטעם שלכ"ס). ריג-ד (כנ"ל).

תפיסה
יו"ד: פב, י (ת. באבק רבית). רצג (בס' ר"ק מהני תפיסה בס"ס ל"מ).

אהע"ז ח"א: נה, ז (בתרי ותרי, בס' פלוגתא. באינו טוען ברי). קט, א (אפי' למ"ד סתם גזילה יאוש בעלים מ"מ מהני ת.).

חו"מ: א (שמעון שלח ספרים ע"י ראובן וראובן הפקידו אצל לוי שת. מחמת טו"ת שיש לו על שמעון ויהודה ת. מחמת טו"ת שיש לו על לוי). א, א (אם מהני ת. כשיש לו טו"ת על ממון זה. אם מחויב להשליש לפני הד"ת). א, ב-ג (כשת. משומר, וע"י הת. יתחייב השומר לבעלים, אם מהני ת. חילוק בין ת. לבין הפקיד שומר הא' לשומר הב'). א, ד-ה (הוי כגוזל דהגל"מ דאסור לכו"ע וחייב להחזיר). ב, ג (ת. לאחר שנולד הס' אם יכול לומר קים לי כו'). מח [א, ד] (אם מחויב להשליש לפני הד"ת. חילוק בין יחיד לקהל). עה [כב, ב] (ת. פקדון שאינו שלו). פא [כט, ב] (כשחוזר לא מהני תפיסה).

פס"ד: רצו, ג-ד (תקפו כהן, רוב הפוסקים ס"ל מוציאין מידו, והרמב"ם מחלק בין ס' בכור לס' פדיון פט"ח). רצז, א-ד (כשאין חזקת מרא קמא, כגון ס' זכה מהההפקר ותקפו אחר, אם מוציאין מידו). רחצ, א-ד (חילוק בין זה לס' ויבם שבאו לחלוק דלא מהני ת. היבם וחולקים). רחצ, ב-ג (חילוק בין זה לנכסי בר שטיא דלא מהני חזקתו מס'). רחצ, ד - רצט, ד (ת. ברשות שאני. ג' דרגות בת. ברשות). רצט, ב - ש, א (ת. קודם שנולד הס'). רצט, ג - ש, א (חילוק בין ת. בטענת ברי לת. בטענת ס'). ש, א-ד (ביאור שיטת הרא"ש בסוגיא דמרחץ, דת. המרחץ ברשות ל"מ דקרקע בחזקת בעליה, ות. דירת המרחץ שלא ברשות ל"מ בטענת ס'). שא, ג - שב, ג (ת. בטענת ברי מהני רק כשב' עדים מסייעים). שב, א-ב (דמיון בין ת. לדין נישאה לא תצא). שב, ג - שג, ב (ת. בספיקא דדינא. חילוק בין זה לס' בכור). שג, א-ב (מנה לי בידך והלא או' א"י ל"מ ת.). שג, ב-ג (ת. בתיקו). שג, ג (ת. קודם שנולד הס' מועיל מטעם שנולד הס' ברשותו. והיינו דוקא בתופס גוף הדבר שנפל בו הס'. צ"ע במעות אחרים. ת. בנגזל, בקנס).

עיי"ע בית דין (נזקקין לתובע תחלה).

תפלה
יו"ד: יג (לרוב הפוסקים מדרבנן. גם לרמב"ם מנין הת. מדרבנן. ת. ערבית רשות).

חידושים: יז, ד (כובד ראש. ג' פי'. קודם ב"ש או קודם שמ"ע). קצד, ג - קצז, ב (הגהות לקיצור פסקי הרא"ש).

פס"ד: שמ, ג - שמה, ב (חי' לרמב"ם). שמ, ג - שמא, א (מה"ת או מדרבנן). שמ, ד (חמורה מק"ש לכמה דינים). שמא, א-ב (שאלת צרכיו אחר ג"ר או אחר י"ח). שמא, ב (אם האבות התפללו בכי"ו). שמא, ב-ג (עיקר תקנת הת. ע"י האבות או כנגד קרבנות). שמא, ג (עיקר זמן אחר הנץ שאז זמן זריקת הדם והקטרת אימורין של תמיד). שמא, ד (ת. מוצאי שבת בשבת לא מטעם מפלג המנחה ולמעלה כ"א שאפשר להקדים. וכן בת. השחר קודם הזמן). שמג, א (בשבת מקדימין לבוא לבהכ"נ יותר מבחול).

עיי"ע הלל. קריאת שמע.

אכילה קודם התפלה
פס"ד: ה, א (לצורך רפואה).

אתה חוננתנו
חידושים: יז, ד (שכח, אם יאמר בהודאה).

ברכו
חידושים: יד, ב (אם הש"ץ חוזר לומר ברוך ה' כו').

פס"ד: ד, ב-ג (כנ"ל). ד, ג-ד (כשלא שמע מפי החזן אם עונה עם הקהל או אומר אמן).

הושענות
פס"ד: לט, א-ד (אחר ש"ק לומר של ש"ק ושל יום א', או שהאחרון ידחה).

הפסק
חידושים: קצה, ב (הפסיק ושהה בק"ש ובת. אם יש חילוק בין אונס ללא אונס)

ובא לציון
פס"ד: ה, א-ד (טעמי אמירתו).

ועל הנסים
או"ח: קיג (אם אפשר לדלג לצורך קדושה וברכו).

זמן
חידושים: א, א (לר"י דמנחה הוא עד פלג מנחה אם תלוי בזה דערבית מפלג מנחה. לר"י שחרית עד ד' שעות ומנחה מחצי שעה אחר חצות).

חזרת הש"ץ
חידושים: עז, א (עיקרו עד האל הקדוש, ומסיים כל ח"י ברכות כדי להוציא את מי שאינו בקי). עז, א-ב (הטעם שאין קטן פורס על שמע ואינו עובר לפני התיבה).

מוסף
פס"ד: לט, א-ד (בחוה"מ בחו"ל יאמר בכ"י של ב' הימים).

מזמור לתודה
חידושים: רח, ב (חילוק בין ער"פ לעיוכ"פ. טעם הנוהגין לאמר אף בער"פ).

מנחה
חידושים: א, א. לד, ב.

מנין
פס"ד: שדמ, ד - שמה, א (בנ"כ כהנים מן המנין. אבלים. חתנים. פדיון קרקע הקדש).

נדבה
חידושים: ג, ד - ד, א (לר' יוחנן דאמר ולואי שיתפלל אדם כל היום אם צריך לחדש דבר. נזכר שהתפלל כו'. בצבור).

נוסח
או"ח: פה (נ. ספרד ואשכנז אין בהם משום לא תתגודדו. ברכת יראו עינינו. אמירת ושמרו). הוספות: כ, א (נ. אדה"ז).

פס"ד: ח, ד - ט, א (הנוהגים שלא לאמר ברכת יראו עינינו א"א גם כשמתפללים בצבור שאומר, ואין בזה משום ל"ת. דומה לאמירת ושמרו, שבברדיצוב אמרו ושם כמה מאנ"ש שלא אמרו).

נעילה
פס"ד: שמב, א (סוף זמנה סמוך לשקה"ח או צה"כ).

נפילת אפים
פס"ד: שמב, א-ב (הטעם שאין נוהגים ליפול לארץ).

סעודה בשעת תפלה
חידושים: לד, ב-ד (סעודה קטנה - התחיל במנחה קטנה אם מפסיק. אם מותר להתחיל במנחה גדולה). לה, א (התחיל בהיתר אם מפסיק לק"ש).

ערבית
חידושים: א, ג (נכנס לביהכ"נ שמתפללין ע. קודם צ"ה, אם דרכו להתפלל מנחה רק עד פלג מנחה יתפלל עמהם ויקרא ק"ש אח"כ, ובאין דרכו בכך עדיף להתפלל אח"כ ביחיד). א, ד - ב, א (קיי"ל ע. רשות אף למ"ד ת. אבות תקנום. ומ"מ מסמיכין גאולה לת. וטעה מתפלל שחרית שתים). ב, ב-ג (מ"מ מצוה איכא ואין לבטלה רק מפני מצוה עוברת או אפי' אינה עוברת וכיו"ב. אם התפלל ת"ע קבעה חובה. אם גם בהתפלל בשאר לילות קבעה חובה. האידנא קיבלוה חובה. מ"מ ל"ה חובה ממש ולכן אין הש"ץ חוזר). ב, ד (אם צ"ל מסמך גאולה לתפלה. קדיש ויראו עינינו).

פס"ד: רעא, א (הפסק טהרה אחרי ת. ע.). שמא, ד (רשות. אין לה קבע).

צבור
או"ח: א, ג (כשהצ. מתפלל ערבית קודם צה"כ). ח, ו (מחיצות שאין מגיעות לתקרה אם מחלקות. ארעי וקבועות).

קדושה
או"ח: קיג (אם הוי מה"ת).

שמו"ע
או"ח: ג, ז (ספק הזכיר של ר"ח אם חוזר לעבודה בברכה א' אם שייך ולואי שיתפלל כל היום ואי מועיל בי' חידוש). ג, ט (במסופק אם אמר איזו ברכה אם צריך לחזור).

תפלת הדרך
חידושים: קצו, ג.

תפלת ר"ה
חידושים: רט, ג (כתובים תחלה).

תשלומים
חידושים: קצד, ג (של ערבית עד חצות, כשטעה בשחרית וצריך לחזור ולהתפלל). קצד, ד (כשמתפלל מס' ע"ת ונזכר באמצע, אם צריך לחדש). קצו, א (עבר זמן ב' תפלות אם יכול להתפלל נדבה ולחדש. אשרי בין הת.).

תקיעת כף
יו"ד: קצו (חילוק בין ת"כ לשבועה).

תקלה, חשש
אהע"ז ח"א: עה [קכ, ג] (כשיש ח"ת שאם לא יניחוה לינשא כו' מתי יש להקל בזה).

תקנות
אהע"ז ח"ב: רסב, יג (בטל הטעם אם בטלה הת.). שכב, ב (על דבר שאינו שכיח לא שייך לתקן).

חידושים: קנג, ד (חילוק בין ת. ללא פלוג).

פס"ד: שלט, ד (ת. משה שאינן מה"ת).

עיי"ע קהל (תקנות).

תרומות ומעשרות
יו"ד: סה (אש קובעת למ. חמיטה לא הוי כבישול לענין זה). רכב, ב-ד (התורם משלו על חבירו אם צריך דעתו). רלה, ה (כשלא כיון לפטור הכל רק חלק. חילוק בין ת. למ.). רלה, ח (התורם משלו על חבירו אם צריך דעתו).

אהע"ז ח"ב: שכג, ב (ע"י חרש שמדבר ואינו שומע).

חידושים: כד, א (ע"י מופלא הסמוך לאיש). כו, ב (חילוק בין ת. לשא"ד לענין מבטל איסור לכתחלה). כז, ג-ד (כהן ששכר פרה אינו יכול להאכילה כרשיני תרומה. ואם שם אותה והוא חייב באחריותה יאכלו בתרומה, וכן בנכסי צאן ברזל). כז, ג - כח, א (אם קטניות ופירות חייבין במ. מה"ת. חרובין. ז' מינים. ענבים וזיתים). כח, א-ב (פירות קטנים שראוין לאכילה ולא לזריעה). צד, ב (אם מעלין מת. ומחלה דרבנן לת. ולחלה דאו'). קמז, א (ישראל ששם פרה מכהן אם מאכילה ת.). ר, ג-ד (הפריש פחות משיעור מתי מותר לאכול ממנו כפי החשבון). רא, ב (מומר וערל חולקין לאשתו כשרה). רל, א (מלוה מעות כו' ומפריש עליהן, אם כך הוא גם כשהלווהו כבר). רל, ב-ג (חילוק בין עני לכהן ולוי. אם מועיל גם כשנתן וכיון שזהו ע"ד שישתלם אח"כ).

פס"ד: רפו, א-ב (מהחיוב על הדמאי, בדיעבד נפטר הדמאי).

עיי"ע דבר שלא בא לעולם. הרהור. חלה. מילה (תרומה). סיכה. שליחות (גילוי דעת). שריפת תרומה. תערובות (תרומה).

אכילת ארעי
חידושים: כז, ב (אם שבת וחצר קובעים בלא נגמרה מלאכתן. פירות שליקטן לצורך השבת ושלא לצורך השבת).

בת כהן
אהע"ז ח"א: יג, ד (ב"כ שנבעלה לישראל א"ח שנתעברה ומותרת לאכול בת.).

נטע רבעי
חידושים: קצז, ב (בחו"ל).

נכרי
יו"ד: ריח [לח, ב-ג] (אם מירוח עכו"מ תלוי בדין יש קנין לעכו"ם להפקיע כו').

קרן וחומש
חידושים: כו, ד (רק בשוגג ולא באונס).

תרתי דסתרי
יו"ד: קכב, ד (לטמא למפרע ולטהר להבא).

פס"ד: רל, א-ב (לטהר למפרע ולטמא להבא מטעם דשחתה. האשה מותרת לינשא וצרתה אוכלת בתרומה. ועוד).

תרתי לריעותא
עיי"ע חזקה (ריעותא). טריפות (ריאה, תרתי לריעותא).

תשובה
יו"ד: רנ (חשוד לא סגי בת. גם לעצמו, עד שבא מעשה לידו).

תשמישי מצוה
חידושים: עט, ג-ד (כשעבר זמנן נזרקין. אפי' השופר והבגד עם ציצית שלמים. אם מותר להשתמש כשדעתו להחזירו למצוה. אם מותר להשתמש בהן מנהג בזיון. ציצית. סכך. שופר. ביהכ"נ).