Sheiris Yehudah·Laws of Salting Chapter 71שארית יהודה·הלכות מליחה - סי' עא

א(א) לשנים.
אין הטעם לפי שהראש הוא עב ואין כח במלח להפליט כל דמו על ידי מליחה מבחוץ, שהרי לא חילקו חכמים בין חתיכה גסה שבגוף לדקה שבדקות⁸⁷⁸. אלא הטעם משום המוח שבפנים, שלא הי' פולט דמו על ידי מליחה מבחוץ⁸⁷⁹ (ב"י).

בוכתב באיסור והיתר הארוך⁸⁸⁰ דלכתחילה צריך לחתוך הראש וליטול המוח ולמלחו בפנים ובחוץ, ובדיעבד אם ניקב העצם כנגד הקרום קודם מליחה מותר אפילו בבישול עכ"ל, ויתבאר בס"ג⁸⁸¹:

ג(ב) על השיער.
אע"ג דבמליחה מצד אחד סגי לדעת השו"ע בסי' ס"ט ס"ד⁸⁸², היינו בדיעבד אבל לכתחלה צריך למלוח משני צדדין (ב"י⁸⁸³):

ד(ג) להפליט דם.
שבבשר הראש, שהרי מוח שבעצמות נכשר על ידי מליחה ואין העצם מעכב (כדלקמן ס"ג בהג"ה⁸⁸⁴), וקל וחומר לשיער שבראש (רשב"א⁸⁸⁵):

ה(ד) מעט למטה.
כדי שלא יתכנס הדם בפרסות, והוי כאלו מולח בכלי שאינו מנוקב (ב"י⁸⁸⁶):

ו(ה) למטה.
לפי שאינו חתוך אלא ראש הפרסות בלבד, ואם לא יניח חתוכן למטה איכא למיחש שיתכנס בהן הדם ויאסר מה שבתוכן (ועי' לעיל סי' ס"ח⁸⁸⁷).

זאי נמי משום חוטי דידא (שכך הדין בכל החוטין הנחתכים כדלעיל סי' ס"ז⁸⁸⁸). ואע"ג דבכלל טלפים הוו נמי דרגלים, לא חש לפלוגי בינייהו⁸⁸⁹ (ב"י):

ח(ו) סי' ס"ח.
דשם נתבאר אם נאסר אף מה שחוץ לטלפים, ואם יש חילוק בין עומדים זקופים או על צדיהם⁸⁹⁰:

ט(ז) לזוב.
דשורייקי דדמא שבקרום המוח הוא כדם הכנוס בתוכן (וכן המוח מוקף כמין קדרה והדם מתקבץ שם, משמרת הבית⁸⁹¹), דומיא דאומצא ומיזרקי⁸⁹², לעיל בסי' ס"ז⁸⁹³:

י(ח) וימלח.
דכל כה"ג ודאי מידב דייב דמא דמוח וקרומו במליחה (ב"י⁸⁹⁴):

יא(ט) למטה.
דאם לא כן מיקוא קוי דמא (שמתקבץ ומתכנס הדם), ואסור המוח, דמליח הוא כרותח (ב"י⁸⁹⁵).

יבולא דמי למ"ש לעיל סי' ס"ח ס"א בהג"ה גבי צליית הראש, דחיישינן שמא יתהפך על צדדיו. היינו לפי שבצלייה מהפכין השפוד כל רגע על האש שלא יחרוך, ולפיכך בתנורים דידן⁸⁹⁶ שמונח השפוד לארכו חיישינן שיתהפך צד של מטה ויבא למעלה, אבל במליחה מונח תמיד על מקום אחד כמו שהניחו, ולכך אין לחוש שיתהפך מאליו עליון לתחתון (דרכי משה⁸⁹⁷):

יג(י) לכתחלה.
ושם⁸⁹⁸ נתבאר דחותכין הראש ונוטלין ממנו המוח, כדלעיל⁸⁹⁹ בשם איסור והיתר הארוך⁹⁰⁰, ומסירין הקרום, או שחותכין הראש שתי וערב כדי שיתחתך הקרום היטב:

יד(יא) אסורים.
דהוה כמולח בכלי שאינו מנוקב (ש"ך⁹⁰¹). ואין חילוק בין ראש בהמה לראש עוף (תורת חטאת⁹⁰²):

טו(יב) מותר.
לפי שעצם הגלגולת מפסיק בין דם שבתוכו לבשר ולא נפלט מן הדם לתוכו (רא"ש⁹⁰³). ועיין לעיל סי' ס"ח⁹⁰⁴:

טז(יג) שעמו.
ואפילו הוא בשר שכבר פלט כל דמו וצירו, או שהודח אחר שיעור מליחה, דלא אמרינן ביה איידי דטריד כו' או כבולעו כך פולטו כדלעיל סימן ע'⁹⁰⁵, דהכא כיון שהעצם מפסיק אינו נפלט כלל (ש"ך⁹⁰⁶):

יז(יד) שבקרבו.
ואינו דומה למוח שבראש, דהתם שורייקי סומקא שבקרום הוי כדם הכנוס, וכן המוח מוקף כמין קדרה, וכדלעיל⁹⁰⁷, אבל דם שבאיברים, ואפילו במוח שבעצמות, מתוך שהוא קליש, במעט מליחה נפלט ומתמצה (רשב"א⁹⁰⁸):

יח(טו) שאר בשר.
אם אין עליהם בשר שלהם, משום דיש אומרים⁹⁰⁹ שאין מחזיקין בהם דם כלל, והוי כמו בני מעיים דלקמן סי' ע"ה ס"ב בהג"ה, שאין מולחין עם בשר. מכל מקום למלוח העצמות עם בשר שעליהם מותר לכו"ע, מידי דהוה אבני מעיים שמולחין עם שומן שלהם ואין מולחין עם בשר אחר (תורת חטאת⁹¹⁰), ש"ך⁹¹¹:

יט(טז) שרי.
לכו"ע, כמו בני מעיים דלקמן סי' ע"ה. והש"ך⁹¹² כתב דהעיקר כהאומרים דמחזיקים בהם דם (כדלעיל⁹¹³ בשם רשב"א), ולפי זה אם נתבשלו בלא מליחה המוח אסור מפני שנתבשל בדמו. וכן כתב הפרי חדש⁹¹⁴: