Chabad Library · Otzar HaChassidim
Sheiris Yehudah·
אסימן לז
נטבע במשאל"ס במקום סלעים וטרשים1183
מה שכתב מהר"ם בן ברוך בתשובות1184 סי' תתקע"א מעשה בבחור א' שנטבע וחפשו אחריו ולא מצאוהו ובמקום שנטבע סלעי' וטרשים והגליד גדול כו', תשובה, כלום חלקנו אלא בין משיל"ס למשאל"ס אבל במשאל"ס גופייהו לא פלוג רבנן כלל בין היכא דאיכא סלעי' וטרשים כו' עכ"ל.
נטבע במשאל"ס במקום סלעים וטרשים1183
מה שכתב מהר"ם בן ברוך בתשובות1184 סי' תתקע"א מעשה בבחור א' שנטבע וחפשו אחריו ולא מצאוהו ובמקום שנטבע סלעי' וטרשים והגליד גדול כו', תשובה, כלום חלקנו אלא בין משיל"ס למשאל"ס אבל במשאל"ס גופייהו לא פלוג רבנן כלל בין היכא דאיכא סלעי' וטרשים כו' עכ"ל.
בוהנה נושאי כליו המרדכי והגהות מיימוניות1185 לא הזכירוהו1186. וגם הדבר תמוה מאד, הא עדיפא מינה מחלקי' בגמרא1187 בין מיא דקוו וקיימי או לא, וכל שכן היכא דאיכא סלעים וטרשים, דבמיא דקוו וקיימי הרי יכול לצאת אלא שאינו יכול לשוט על פני המים למרחוק, ובסלעים וטרשים לא יכול לצאת כלל, וכדאמרינן בפ"ב דב"ב1188 דעקולי ופשורי מטבעים במקומם מיד, ולא תלינן דאתו להכי מעלמא ואפילו מהאי דקרא1189 כו', אע"ג דבכל התורה אזלינן בתר רובא אפילו במקום קרוב, דרוב וקרוב הולכין אחר הרוב1190, ומכל מקום היכא דאיכא עקולי ופשורי במשאל"ס.
גואף דבמשאל"ס מחמרינן טובא שמא צף למרחוק ובכה"ג, דנמצא הנטבע נמי בעינן לאלתר1191 וכמש"נ1192, ומעשה דעסיא1193 יוכיח ששלשלוהו ברגלו כו', דכתב הרשב"א1194 שלא כסהו הים או שיש לו סימן ברגלו, כמ"ש הנמוקי יוסף1195, הא לאו הכי שמא אתא מעלמא, אע"ג דהנטבע לפנינו. מכל מקום היינו דוקא משום דבחריפותא דנהרא אזיל שזרם מים כבירים שוטפים מוליכים למרחוק, משא"כ בעקולי ופשורי. ואפילו אם תמצי לומר דלא תלינן בעקולי ופשורי במשאל"ס כמו בסתם יינם1196, משום דאתחזק איסורא, אבל אם ידענו שנטבע במקום עקולי ופשורי למה נאסור. ואפילו בספק אם נפל למקום טרשים וסלעים כיון דבמקום סלעים וטרשים הוי כמים שיש להם סוף, כמו במיא דקוו וקיימי, ועדיפא מינה כדלעיל, אם כן הוה כמו ספק מים שיש להם סוף ספק משאל"ס דמקילין האחרונים1197.
דותשובות מהר"ם ב"ב זו צע"ג. ולכן אני אומר על תשובה זו כמ"ש הב"י בי"ד סי' ל"ט על תשובת הרשב"א1198 דלאו מר ברי' דרב אשי חתים עלה1199.
הוהרי הב"ח1200 ומהרש"א1201 והט"ז1202 התירו במי שנפל בקרח בנקב שעושין להשקות הבהמות, וחילא דידהו מגמרא הנ"ל דלא חששו במיא דקוו וקיימי אלא היכא למיחש לגלי כו'. ואע"פ שיש לדון בדבריהם, שאין הנדון דומה לראי', שהרי יכול לצאת בנקב אחר ואין זה מן הנמנעות, כמו ששמעתי1203 שאירע מעשה כזה שירד לטבול בנקב ונשמט תחת הקרח ועלה דרך נקב אחר, מכל מקום בהא דמשמע להו מגמרא הנ"ל דמחלק בין מיא דקוו וקיימי או לא, אם לא היכא דאיכא למיחש לגלי, דבריהם אמת וצדק.