Chabad Library · Otzar HaChassidim
Sheiris Yehudah·
אסימן ל
הערות לשו"ע רבנו הל' פסח723
סי' תכט ס"א: שכל אחד ואחד הדר בא"י חייב להביא ברגל ג' קרבנות עולת ראייה ושלמי חגיגה ושלמי שמחה. פי' שיש לו שם קרקע, כמ"ש בפ"ק דפסחים ד"ח ע"ב724. ועי' בתוס' דפ"ק דפסחים ד"ג ע"ב725 ובמ"ל פ"ב דחגיגה726, דלא כמ"ש רפ"א דהל' ק"פ שהניח דברי תוס' אלו בצ"ע. מיהו מ"ש התוס' שם דפטור מפסח צ"ע כמ"ש המ"ל רפ"א מה' ק"פ. ולכן לא הזכיר רבינו אלא הג' קרבנות727.
הערות לשו"ע רבנו הל' פסח723
סי' תכט ס"א: שכל אחד ואחד הדר בא"י חייב להביא ברגל ג' קרבנות עולת ראייה ושלמי חגיגה ושלמי שמחה. פי' שיש לו שם קרקע, כמ"ש בפ"ק דפסחים ד"ח ע"ב724. ועי' בתוס' דפ"ק דפסחים ד"ג ע"ב725 ובמ"ל פ"ב דחגיגה726, דלא כמ"ש רפ"א דהל' ק"פ שהניח דברי תוס' אלו בצ"ע. מיהו מ"ש התוס' שם דפטור מפסח צ"ע כמ"ש המ"ל רפ"א מה' ק"פ. ולכן לא הזכיר רבינו אלא הג' קרבנות727.
בשם ס"ד: לפי שהכל כתב בספר. אין טעם זה מספיק להמון עם שאין יודעים ספר וצ"ע.
גסי' תלא קו"א ס"ק א (ד"ה וכן היא): ומדחה את המצוה לאחר כך. צ"ע728 דהא הר"ן729 כ' הילכך כיון דאמרת שאור הנר כו' הרי שאינו מדחה עד שאין אור הנר יפה דהיינו למחר. וגם מדמסיים וישכח מלבדוק משמע שאין לחוש אלא שמא ישכח לגמרי. ומ"ש ב[שם] הראב"ד730 היינו דראוי לבדוק ולכתחלה משמע. ותדע דהא הטעם משום שמא ישכח או שמא יתרשל, ושמא ישכח היינו הא חששא דאביי731 לפי' הר"ן, ושמא יתרשל היינו לס"ד דמשום זריזין הוא. ומ"ש רבינו לקמן732 דמשום זריזין נמי קבעו הדבר חובה, ל[א] מ[שמע] הכי מדברי הר"ן במ"ש ועכוב מצוה כו' למסקנא דטעמא משום דאו[ר] הנ[ר], ולא לס"ד דמשום זריזין.
דשם: מה שכתב החק יעקב. תיקן: ומה כו'.
השם (ד"ה ומה שכתב): ואין מצות הקדמת התדיר דוחה את שאינו תדיר לגמרי. וע' מ"א סוס"י רפ"ו733.
ושם (ד"ה ומהאי טעמא): אתי במכל שכן מלימוד ע"ש. יש לומר734 דלענין לכתחלה כל שכן הוא ולא לענין דיעבד. ועל כרחך צריך לומר כן גם לפמ"ש לקמן735 בדעת הטור ע"פ הלח"מ, והרי הלח"מ פי' כן דעת הרמב"ם736 ע"ש.
זשם, בהג"ה ד"ה והן: דלא דמי (לאכילה. העביר את תחלת המוסגר לפני: ולהכי הרר"י.
חסי' תמא ס"ד: עובר עליו בבל ימצא. כלומר מד"ס כיון שלא השאיל לו כו'. עס"י ת"מ737 ובק"א שם738.
טסי' תמב ס"ז: כדי לחוש לדברי האומרים. ע"ש739.
ישם ס"י, במ"מ שעה"ג: יח ח"י740. ב[שם] אחרונים.
יאשם: כ ח"י. מדעת עצמו.
יבשם סי"ח: ואסור ג"כ. תיקן: אסור ג"כ741.
יגשם סכ"ה: וי"א. טור על פי פי' הב"י742.
ידסי' תמז סכ"ה, לעבור בגד. תיקן: לעבור דרך בגד.
טושם סכ"ט, במ"מ שעה"ג: פא רא"ש ש"ע י"ד סי' ק"ט. תיקן: ס"ט743.
טזשם סל"ו: שישרנו שלשה פעמים במים בתוך כלי של פסח וידיחנו יפה. תיקן: שלשה פעמים במים ואם ישרנו בנהר או בתוך כלי של פסח קודם הפסח וגם ידיחנו יפה744. ועה"ג ציין: ח"י745 א"ז746.
יזשם: הרי זה משובח. ותקנה זו אין נוהגין אלא מדוחק קצת ואין עושין כן אלא בבשר מלוח (שמערין הכל מן הכלי ושורין במים קודם הפסח) משום מניעת שמחת יו"ט שאין שמחה אלא בבשר כמ"ש בסי' תקכ"ט אבל דגים מלוחים (ובפרט דגים המלוחים בחבית שקורין הערינג) אין נוהגין כן אא"כ אין לו בשר כלל (לפי שצריך לערות הכל מכל החבית קודם הפסח ולא יטול מן החבית בפסח שמשהו חמץ הדבוק בא' מן הדגי' הוא כבוש בציר ואוסר גם שאר דגים הכבושי' עמו ולערות מן החבית קודם הפסח לשרות במים חוששין שמא יחוס שלא יתקלקלו הדגים לפיכך נוהגין לאסור בכל ענין). ואם הוא שעת הדחק [עי' סמ"ב].
יחסי' תנא סעיף עא, במ"מ שעה"ג: ריט לבוש. תיקן: ריט טוש"ע (ואח"כ על שהסממנים מעכבים ציין) לבוש וצ"ע בסעיף ל"ח.
יטשם סעיף עג, במ"מ שעה"ג: רכה רמ"א. תיקן: רשב"א ר"ן ש"ע.
כשם: רכו רשב"א ר"ן ש"ע. תיקן: רמ"א סמ"ג ב"י.
כאשם: רכז סמ"ג ב"י. תיקן: מ"א.
כבסי' תנג ס"ו: כמון. שקורין פעלד קימל747.
כגסי' תסו ס"ז: ולפיכך אם אפה קודם פסח מותר לדברי הכל עס"י תנט. (העביר תיבות אלו לפני ויש לסמוך כו').
כדסי' תעז ס"ח: ויברך על נטילת ידים. עי' סי' קנח748.
כהסי' תפג ס"ה: שתקנו חכמים בלילה זה. ציין עה"ג: גמרא דף קי"ז [ע"ב].
כוסי' תפו ס"א: וא"כ במרור שהוא מד"ס. ציין עה"ג: גמרא דף קכ [ע"א].