Chabad Library · Otzar HaChassidim
Sheiris Yehudah·
אסימן טז
פצוע דכא באל"ף424
ובענין השאלה השני' פצוע דכא425, קבלתי מרבינו הגאון אחמו"ר ז"ל לכתוב א' בסוף ולא ה'. והטעם כי דכה בה"א הוא לשון נקבה, כמו רכה דקה לבונה זכה, משא"כ דכא בא' הוא שם דבר, כמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא426, תשב אנוש עד דכא427. וגם ידוע שהשם שסופו ה' כשהוא בא בלשון רבים על רבים מבני אדם נשמט הה' כמו זכים רכות דקות ושדופות קדים428, ובלשון דכא גם בלשון רבים בא בא', וכמו ולהחיות לב נדכאים429 ודכאי לב430. אלא שהניח בצ"ע מ"ש לב נשבר ונדכה431 בה' לבסוף, ואפשר שאינו משרש דכא אלא משרש דך, ומשרש הזה מצאנו גם כן כי דכיתנו במקום תנים432 שנשמט הא'. עכ"פ דכא ודאי בא', וכן צוה להגיה ס"ת שהיתה תחלה כתוב בה' וצוה לכתוב בא' דוקא.
פצוע דכא באל"ף424
ובענין השאלה השני' פצוע דכא425, קבלתי מרבינו הגאון אחמו"ר ז"ל לכתוב א' בסוף ולא ה'. והטעם כי דכה בה"א הוא לשון נקבה, כמו רכה דקה לבונה זכה, משא"כ דכא בא' הוא שם דבר, כמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא426, תשב אנוש עד דכא427. וגם ידוע שהשם שסופו ה' כשהוא בא בלשון רבים על רבים מבני אדם נשמט הה' כמו זכים רכות דקות ושדופות קדים428, ובלשון דכא גם בלשון רבים בא בא', וכמו ולהחיות לב נדכאים429 ודכאי לב430. אלא שהניח בצ"ע מ"ש לב נשבר ונדכה431 בה' לבסוף, ואפשר שאינו משרש דכא אלא משרש דך, ומשרש הזה מצאנו גם כן כי דכיתנו במקום תנים432 שנשמט הא'. עכ"פ דכא ודאי בא', וכן צוה להגיה ס"ת שהיתה תחלה כתוב בה' וצוה לכתוב בא' דוקא.