Chasidut · Breslov
Shivchei HaRan, An Account of His Pilgrimage to the Holy Land 7/שבחי הר"ן·
אוְאָמַר: "עַל כָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁל נְסִיעַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה לִי מְסִירַת נֶפֶשׁ". וְאָמַר: "אֲנִי רוֹצֶה לִנְסֹעַ מִיָּד, אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אֲפִלּוּ בְּלִי מָעוֹת, אַךְ מִי שֶׁיִּרְצֶה לְרַחֵם עָלַי יִתֵּן לִי מָעוֹת עַל הוֹצָאוֹת".
1The Rebbe said, “Every step that I take to the Holy Land will be at the risk of my life. I want to leave right now, no matter how, even without a penny in my pocket. Those who take pity on me will give me something.”
בוְתֵכֶף נָסְעוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בָּעֲיָרוֹת הַסְּמוּכִים וְקִבְּצוּ מִיָּד אֵיזֶה סַךְ לְמַעַן יִהְיֶה לוֹ עַל כָּל פָּנִים עַל הוֹצָאוֹת לִנְסֹעַ מִבֵּיתוֹ, כִּי הַנְּסִיעָה הָיְתָה בִּנְחִיצוּת גְּדוֹלָה וְרָאוּ שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לְעַכְּבוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן אֵיזֶה זְמַן כְּלָל.
2Those closest to him immediately traveled to the nearby villages to gather a small sum, accumulating enough for him to leave. He made plans for the journey with the greatest urgency, not wanting to delay for any reason whatsoever.
גוְנָסַע מִיָּד בִּזְרִיזוּת מִבֵּיתוֹ בְּחַ"י אִיָּר וְהִמְתִּיק סוֹד יַחְדָּו עִם אִישׁ אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו שֶׁיִּסַּע עִמּוֹ בְּצַוְתָּא חֲדָא.
3On Lag BaOmer, the eighteenth day of Iyar 5558 (May 4, 1798), he set forth quickly and enthusiastically.8 He made a pact with one of his followers,9 and they traveled together.