Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·Laws of Morning Blessings and Shema·Laws of Kerias Shema·Conduct When Sleeping with a Wife and Childrenשוע״ר עם ביאור דברי שלום·הלכות ברכות השחר וקריאת שמע·הלכות קריאת שמע·עג הישן עם אשתו ובניו איך יתנהג

אעג הישן עם אשתו ובניו איך יתנהג
ובו ג' סעיפים
א שנים שהם ישינים ערומים ומתכסים בטלית אחד ובשר שניהם נוגעים זה בזה, לא יקרא קריאת שמע, אלא אם כן היתה טלית מפסקת ביניהם ממתניהם ולמטה, מפני שנגיעת בשרם ממתניהם ולמטה מביאה אותו לידי הרהור בשעת קריאתו. (א) ואסור משום ולא יראה בך ערות דבר

בואף על פי שאין הכתוב מדבר אלא בערותו ממש כשהיא מגולה ונראית, כמו שיתבאר שם, מכל מקום מדברי סופרים, בשעה שה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך, דהיינו כשעוסק בקריאת שמע או בתפלה או בתלמוד תורה, כמו שיתבאר בסי' ע"ד, כל דבר שמביא לידי הרהור נקרא ערוה, כמו שאמרו טפח באשה ערוה, כמו שיתבאר בסי' ע"ה.

גואף על פי (ב) שאפילו לערוה ממש מועיל כיסוי, כאן אין כיסוי מועיל, כיון שמכל מקום הוא בא לידי הרהור על ידי שמרגיש נגיעת בשר חבירו בבשרו ממתנים ולמטה. ומטעם זה אסרו שמיעת קול זמר אשה, שהיא ערוה, אף על פי שהקול אינו נראה אלא נשמע לו, מביאו לידי הרהור, כמו שיתבאר בסימן ע"ה.

ד(במה דברים אמורים (ג), כשקורא קריאת שמע או מתפלל או מדבר בדברי תורה בפיו, אבל להרהר בדברי תורה מותר אפילו כשערותו ממש מגולה, מטעם שיתבאר בסימן ע"ה. כל שכן ששומע קול אשה, או ששוכב עם אשתו בקירוב בשר, אפילו שלא בחזרת פנים, אע"פ שאסור לקרות בפיו, כמו שיתבאר. ומטעם זה מותר להרהר בדברים שבקדושה בשעת תשמיש, שהרהור אינו כדיבור לענין זה, אע"פ שהוא כדיבור לענין להרהר במבואות המטונפות):

הב היתה אשתו ישנה עמו, אין צריך להפסקת טלית בינו לבינה, מפני שאשתו כגופו, שהואיל שרגיל בה לא יבא לידי הרהור. אבל מכל מקום אינו קורא אלא בחזרת פנים ממנה, דהיינו שיחזירו שניהם אחוריהם זה לזה, כדי שלא יהיה בשרה נוגע בערותו או בשרו בערותה ויבא לידי הרהור. ויש מי שאוסר אף באשתו שלא בהפסקת טלית. ונכון לחוש לדבריו:

וג היה ישן עם בניו בעודם קטנים, מותר לקרות בחזרת פנים בלא הפסקת טלית, שאין לחוש שמא יבא לידי הרהור מחמת נגיעת בשר הקטנים בבשרו, כל שאין בשרו נוגע בערותן ולא בשרם בערותו. ואם הם גדולים צריך להפסקת טלית.

זעד כמה הם חשובים קטנים. התינוק עד שיהיה לו י"ב שנה, והתינוקת עד שתהיה לה י"א שנה. ואפילו הביאו ב' שערות בתוך זמן הזה אינן כלום. ובשנת י"ג לתינוק ושנת י"ב לתינוקת, אם הביאו ב' שערות אסור בלא הפסקת טלית, ואם לאו מותר. ומשנת י"ג ואילך לתינוק וי"ב לתינוקת, אפילו לא הביאו ב' שערות אסור בלא הפסקת טלית:

חקונטרס אחרון
(א) ואסור משום ולא יראה כו'. כן משמע ממה שאמרו טפח באשה וקול ערוה, ואיסורן אינן אלא משום הרהור, כמ"ש הרשב"א, עיין ב"י (ומשום חשש הרהור אסור אפילו בתלמוד תורה, כמבואר מב"י שהעתיק לשון המרדכי ולשון הראב"ד). ולהרהר (בדברי תורה) נגד טפח, פשיטא דשרי:

ט(ב) ואע"פ שאפילו לערוה ממש מועיל כיסוי כו'. אבל אין לומר דמשום הרהור לחוד אסור, דאם כן בחורים דבסי' ל"ח למה לא אסרם בקריאת שמע, עיין שם בב"י דמהרהרים בקריאת שמע, ומאי שנא קריאת שמע מתפילין ודו"ק:

י(ג) במה דברים אמורים, כשקורא קריאת שמע כו'. צ"ע אם אפשר להרהר ב' הרהורים בבת אחת. ואי לאו, אין מקום לדברים אלו ודו"ק: