Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·Laws of Morning Blessings and Shema·Rulings from the Siddurשוע״ר עם ביאור דברי שלום·הלכות ברכות השחר וקריאת שמע·פסקי הסידור

אפסקי הסידור
הלכות ברכות השחר
[א] כל הברכות הללו מברך אפילו לא נתחייב בהן, כגון שניעור כל הלילה ולא פשט בגדיו ולא לבש אחרים. אלא שאם ניעור כל הלילה ולא נתחייב בהן, אינו מברך אלא אחר שיעלה עמוד השחר, אבל אם ישן בלילה ונתחייב בהן, יכול לברך מיד שנתחייב בהן, ובלבד שיהיה מחצות לילה ואילך.

ב[ב] ואם ניעור כל הלילה ושמע קול תרנגול מחצות ואילך, יכול לברך הנותן לשכוי בינה. אבל על שמיעה שקודם חצות לא יברך, אלא ימתין עד אחר שיעלה עמוד השחר:

ג[ג] בתשעה באב וביום הכפורים אין אומרים ברכה זו [שעשה לי כל צרכי]:

ד[ד] ברכת התורה צריך ליזהר בה מאד, ואסור לדבר ולהוציא דברי תורה מפיו עד שיברך. ומי שישן בלילה מברך בקומו מחצות הלילה ואילך. ואם ניעור כל הלילה, מברך כשיאור היום, כמו כל ברכת השחר:

ה[ה] נכון לומר קודם התפלה: הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך:

ו[ו] ביום שאין אומרים תחנון אין אומרים זה: אלהינו ואלהי אבותינו זכרנו כו', רבונו של עולם כו', יהי רצון מלפניך כו', רבון העולמים כו'.

ז[ז] נכון מאד לומר בכל יום פרשת תרומת הדשן וסידור המערכה. ויכול לאומרה אפילו קודם אור היום בחורף. ובקיץ יאמרנה קודם פרשת התמיד:

ח[ח] אין אומרים מזמור לתודה בשבת וביום טוב, ולא בערב פסח ובחול המועד של פסח, ולא בערב יום כיפורים:

ט[ט] בעשרת ימי תשובה, מיום א' דראש השנה עד אחר יום הכיפורים, קודם חצי קדיש יאמר זה: שיר המעלות ממעמקים גו'.

י[י] גם בשבת ויום טוב אומרים אהבת עולם ולא אהבה רבה.

יאהלכות קריאת שמע
[יא] מי שאין לו תפילין, והצבור מתפללין, מוטב שיתעכב אחר תפלת הצבור לשאול לו תפילין מחברו כדי שיקרא קריאת שמע ויתפלל בתפילין, ממה שיתפלל עם הצבור בלא תפילין.

יב[יב] אבל מי שמתירא שמא יעבור זמן קריאת שמע עד שימצא תפילין, קורא קריאת שמע בלא תפילין. ואם מתירא שמא יעבור גם זמן תפלה מתפלל גם כן. וכשיבואו תפילין לידו אחר כך, יניחן במנחה, או יניחן באמצע היום ויאמר בהן איזה מזמור.

יג[יג] ואם באו לידו בין קריאת שמע לתפלה, אפילו באמצע הפרק, יכול לברך עליהן. אבל לא בין גאולה לתפלה, אלא לובשן בלא ברכה:

יד[יד] וכן אין להפסיק לענות קדיש וקדושה וברכו ומודים בין גאולה לתפלה.

טו[טו] כיצד הוא עושה, ממתין בשירה חדשה, שלעניית קדיש וקדושה וברכו ומודים מפסיק אפילו באמצע הפרק, ואפילו באמצע הפסוק, חוץ מפסוק שמע ישראל, והוא הדין לברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. וכן אין להפסיק גם כן בין שמע ישראל לברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד:

טז[טז] ומכל מקום יזהר לכתחלה להמתין באיזה סיום ענין, שלא להפסיק באמצע ענין, כגון פסוק ושמתם וגו' יכול להפסיק בין נפשכם לוקשרתם שהוא ענין אחר, אבל עד מלת נפשכם לא יפסיק בין תיבה לתיבה. אך אם אי אפשר לו יכול להפסיק ולענות אפילו באמצע ענין. וכשחוזר חוזר לתחלת הפסוק:

יז[יז] כשמפסיק למודים, ישחה ויאמר מודים אנחנו לך, ולא יותר.

יח[יח] וכשמפסיק לקדיש יאמר אמן יהא שמיה רבא עד יתברך ועד בכלל, וישמע מהש"ץ עד ואמרו אמן, ויענה אמן. ומתתקבל ואילך לא יענה אמן, שאינו אלא מנהג.

יט[יט] ובקדושה יאמר רק קדוש וברוך, וגם ימלוך הוא מעיקר הקדושה, אבל נוסח שמוסיפין בשבת אינו מנוסח הקדושה, ואין אומרים אותו במקום שאסור להפסיק.

כ[כ] וכשמפסיק לברכו לא יאמר רק ברוך ה' המבורך לעולם ועד בלבד. ולא יענה אמן אחר ברוך ה' המבורך לעולם ועד שאומר הש"ץ, כי אין צריך כלל לענות אמן זה, שאין הש"ץ אומר ברוך ה' המבורך לעולם ועד אלא כדי לכלול עצמו עם הצבור, לכן אין להש"ץ להמתין מלומר ברוך ה' המבורך לעולם ועד עד שיסיימו הצבור, אלא עונה עמהם ביחד:

כא[כא] ועל ברכות התורה יענה ברוך ה' המבורך לעולם ועד, וגם אמן אחר נותן התורה.

כב[כב] אבל אחר שאר ברכות אין עונין אמן בקריאת שמע וברכותיה, אפילו בין הפרקים, חוץ מאמן שעונין אחר ברכת האל הקדוש ואמן שאחר שומע תפלה, שיש להם דין דבר שבקדושה, ועונין אותו אפילו באמצע פסוק.

כג[כג] אבל בפסוקי דזמרה מברוך שאמר ועד ישתבח, מותר לענות אמן אפילו באמצע פרק.

כד[כד] ואסור להפסיק באמצע הברכה של קריאת שמע אפילו בעניית אמן שאחר ברכה זו עצמה, ולכן אין להמתין בשירה חדשה לענות אמן על גאל ישראל. אלא אם רוצה לצאת כל הדעות, שיש אומרים שאין לענות אמן אחר שאמר גאל ישראל שלא להפסיק בין גאולה לתפלה, ויש אומרים לענות – יוכל לכוין לסיים עם הש"ץ, ואז אינו מחויב לענות אמן אחר הש"ץ לפי מנהגינו שאין עונין אמן אחר ברכת עצמו:

כה[כה] בקריאת שמע יש רמ"ה תיבות, וחסרו ג' תיבות להשלים מנין רמ"ח תיבות, לכן נוהגין שהש"ץ חוזר ואומר ה' אלהיכם אמת:

כו[כו] יחיד המתפלל לעצמו, יחזור תיבות אני ה' אלהיכם:

כז[כז] זמן קריאת שמע של שחרית, שהוא רביע היום, צריך ליזהר במאד בקיץ ביותר שלא לעבור הזמן, כי הוא יותר מוקדם בקיץ, שבמדינות אלו נץ החמה בקיץ הוא בערך ג' שעות ומחצה אחר חצות לילה, ורביע היום ארבע שעות ורביע, נמצא כלה הזמן בג' רביעי שעה שמינית:

כח[כח] ולפי שמורי השעות אין כולם הולכים באמת, והוא ספק של תורה, וגם אין ראוי לצמצם, לכן צריך ליזהר לגמור קריאת שמע בסוף שעה שביעית בקיץ: