Chabad Library · The Alter Rebbe
Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·
אתקיט צירי דלתות מותר להסיר ולהחזיר לצורך יום טוב
ובו ט' סעיפים
צירי דלתות הכלים
א חנויות
ובו ט' סעיפים
צירי דלתות הכלים
א חנויות
בשאינן מחוברים לקרקע, אלא הן עשויין כעין תיבה או מגדל
גשל עץ, וכשהוא רוצה לפתוח החנות מסלק את הדלת ושומטו לגמרי מן החנות, מותר לסלקו
דביום טוב כדי שיוציא תבלין מהחנות שהוא צריך להן לשמחת יום טוב.
הואחר שנטל התבלין, מותר גם כן להחזיר
והדלת ולקבעו בחנות כשהיה, שאם לא נתיר לו להחזיר לא ירצה לפתחו, שיחוש שמא יגנבו
זוימנע משמחת יום טוב.
חבמה דברים אמורים, כשהחנות עומדת במקום
טשיש לחוש לגניבה. אבל אם עומדת במקום שאין לחוש לגניבה, כגון בתוך בית המשתמר,
יאסור להחזיר הדלת להחנות אחר שסילקו ושמטו ממנו לגמרי, כיון שאין בחזרה זו צורך
יאשמחת יום טוב:
יבב וכל
יגזה כשיש להדלת ציר אחד בולט באמצע ארכו, וכשמחזיר את הדלת למקומו, זה הציר הוא
ידנכנס לתוך חור שכנגדו במזוזות החנות.
טואבל אם יש לו צירים (פירוש,
טזכל צירים שבימיהם היינו שבולט ראש אחד מהדלת למעלה כמו יתד, וראש אחד בולט מהדלת
יזכנגדו מלמטה, ובמשקוף העליון היה חור שנכנס לתוכו יתד העליון, ובמפתן יש חור שנכנס
יחלתוכו יתד התחתון) למעלה ולמטה,
יטאסור להחזירו
כאחר שנשמט לגמרי מהחנות,
כאאפילו חושש שלא יגנבו, גזירה שמא יתקע את הציר בתוך חורו בחזקה במקבות וגרזן,
כבונמצא מתקן כלי ביום טוב, וחייב
כגמשום מכה בפטיש, או משום בונה, כמו שנתבאר בסי' ש"ח
כדושי"ג
כהושי"ד:
כוג ואם אין לו ציר כלל, לא באמצע ולא למעלה
כזולמטה, אפילו הוא עומד במקום שאין לחוש לגניבה, מותר להחזירו,
כחשלא אסרו אלא כשיש לו ציר באמצע, גזירה משום יש לו ציר למעלה ולמטה, שיש לחוש שמא
כטיתקע, ולפיכך לא התירו להחזיר אלא במקום שיש לחוש למניעת שמחת יום טוב,
לאבל כשאין לו ציר כל עיקר לא גזרו כלל:
לאד וכל
לבזה בחנות שאינו מחובר לקרקע.
לגאבל אם הוא מחובר לקרקע, אפילו אין לדלת אלא ציר אחד באמצעו, אסור אפילו לסלקו
לדלגמרי מחורו שבחנות, אפילו לצורך שמחת יום טוב, ואין צריך לומר שאסור להחזירו
להלחורו אחר שנשמט ממנו לגמרי,
לוגזירה משום יש לו צירים למעלה ולמטה,
לזשהמסלק צירים הללו מן חורם חייב משום סותר, והמחזירם חייב משום בונה אפילו אינו
לחתוקע בחזקה,
לטכמו שנתבאר בסי' שי"ג.
מאבל אם אין לו ציר כלל אפילו באמצעו, אם
מאהוא עשוי לפתוח ולנעול תדיר, דהיינו שאינו עשוי לקיום שלא לפתחו רק לעתים רחוקים,
מבאלא דרכו לפתוח ולנעול בכל יום,
מגדינו כאילו אינו מחובר לקרקע, שמותר לסלק הדלת לגמרי מהחנות ומותר להחזירו, אפילו
מדהוא עומד בתוך בית המשתמר, ועל דרך שנתבאר בסי' ש"ח
מהושי"ג
מוושט"ו
מזלענין שבת עיי"ש:
מחכלים של פרקים, חותמות וקאלנער
ה כלים
ה כלים
מטשהם מפוצלים, כגון מנורה של חוליות וכסא ושלחן שהם חתיכות חתיכות, וכוס שהוא פרקים
נפרקים, מותר להעמידן ביום טוב.
נאובלבד שלא יתקע, דהיינו שלא יחברם בחוזק
נבוגבורה, שלא יתחייב
נגמשום בונה, או משום מכה בפטיש.
נדאבל כשאינו תוקע בחוזק מותר[הגהה. ומה שאסרו להחזיר
נהדלת שיש בו צירים למעלה ולמטה, היינו לפי ששם קרוב הוא מאד לתקוע מפני הציר שהוא
נולמעלה ולמטה, משא"כ כאן]**.
נז**אע"פ שבכל השנה דרכן להיות תקועין
נחבחוזק, אין חוששין שמא יתקע גם היום כמו שחוששין בשבת, כמו שנתבאר בסימן שי"ג
נטורע"ט,
סלפי שיום טוב קל משבת, לפיכך לא גזרו בו כל כך:
סאו נכרי
סבשהביא כתב לישראל ביום טוב והוא חתום, מותר הישראל לפתחו בעצמו,
סגשאין איסור סתירה שייך בכלים. ואף על פי שבשבת אסור מדברי סופרים כמו שנתבאר בסי'
סדש"ז. מכל מקום ביום טוב לא החמירו כל כך.
סהוהוא שאין בחותם לא צורה ולא אותיות,
סודאז יש איסור משום מוחק,
סזכמו שנתבאר בסימן ש"מ
סחעיי"ש:
סטז להתיר ולהפקיע ולחתוך חותמות שבכלים
עושבקרקע, ולשבר פותחות שבכלים, כדינם בשבת כך דינם ביום טוב,
עאכמו שנתבאר בסימן שי"ד
עבעיי"ש:
עגח לקטום קש או קיסם או תבן או עצי בשמים,
עדוכן למלול עצי בשמים, כדינם בשבת כך דינם ביום טוב
עהכמו שנתבאר בסימן שכ"ב
עועיי"ש:
עזט קמטים שעושין הנשים בבתי זרועותיהן
עחובבתי שוקיהן, וכן הקמטים שעושין בענק שבצואר (שקורין קאלנ"ר),
עטאסור לעשותן ביום טוב, מפני שהוא מתקן כלי.
פואפילו בחולו של מועד אסור לעשותן, כמו
פאשיתבאר בסימן תקמ"א:
פב[3610] עיקרי ההלכות שיתבארו בסימן זה:
פג(א)
פדצירי דלתות הכלים (ס"א-ד)
פה(ב)
פוכלים של פרקים, חותמות וקאלנער (ס"ה-ט).
פז*
פחסיכום
פטהלכות הסרת והחזרת דלתות החנויות בשבת ויום טוב, בסעיפים שלפנינו ולעיל סי' שיג
צסי"ד-ט:
צא(א)
צבציר מהצד ומחובר לקרקע, חייב על הסרה והחזרה משום בונה וסותר (ס"ד. שיג, יז).
צג(ב)
צדציר מהצד ואינו מחובר לקרקע, חייב רק כשתקע בחוזק, וגזרו על חזרתו, שמא יתקע בחוזק
צה(ס"ב. שיג, יד; יט).
צו(ג)
צזציר באמצע, אינו חייב (ס"ב), אף במחובר לקרקע (ס"ד), כיון שעשוי לפתוח
צחולנעול תדיר (שיג, טו).
צט(ד)
קציר באמצע ומחובר לקרקע, גזרו משום ציר מהצד (ס"ד).
קא(ה)
קבציר באמצע ואינו מחובר לקרקע, גזרו בשבת (שיג, טו), ולא ביום טוב (ס"ד), משום
קגשמחת יום טוב (ס"א).
קד(ו)
קהאין לו ציר ואינו מחובר לקרקע, מותר בכל אופן (ס"ג).
קו(ז)
קזאין לו ציר ומחובר לקרקע, אם דרכו לפתוח רק לעתים רחוקים, אסרו, שנראה כבנין קבע
קח(ס"ד. שיג, א; ח).
קט[3611] ארון.
קי[3612]
קיאמשנה יא,
קיבב (בית שמאי אומרים אין מסלקין את התריסין ביום טוב, ובית הלל מתירין אף להחזיר),
קיגובגמרא שם (מאי תריסין, אמר עולא תריסי (דלתות פתחיהן, רש"י) חנויות (כמו
קידתיבות הן ועומדות בשוק, ואינן מחוברות לקרקע, רש"י)). טור ושו"ע
קיהס"א (מסלקין תריסי חנויות ... ביום טוב). לבוש ס"א (ועומדות בשוק וסוגר
קיואותן בדלת, וכשרוצה לפתחן מסלק הדלת ונותנן לפני החנות). מ"א ס"ק א (פירוש,
קיזדלתות חנויות של שידה תיבה ומגדל שאינן מחוברים לקרקע).
קיח[3613]
קיטעולא בגמרא שם (שלשה דברים התירו סופן (שאינו צורך יום טוב, רש"י) משום תחלתן
קכ(שהוא צורך יום טוב, ואי לא שרית סופן לא עביד תחלתן, רש"י) ואלו הן ... ותריסי
קכאחנויות (הותרה חזרתן משום סלוקן, רש"י)). טור ושו"ע שם (ומחזירין אותם
קכבביום טוב, כדי שיוציא תבלין שהוא צריך להן ולא ימנע משמחת יום טוב). ב"י
קכגסוד"ה חנויות (גרסינן בירושלמי (ה"ה) אהא דתנן ובית הלל מתירין אף
קכדלהחזיר, אמר רב אחא מחזיר ובלבד שלא יחזיר כל צרכו ... והפוסקים שלא כתבו הירושלמי
קכההזה, אפשר שהם סוברים, שמאחר שלא נזכר זה בגמרא דידן, כיון שהתירו חכמים לסלק ולהחזיר,
קכובכל ענין התירו, שלא נתנו דבריהם לשיעורין, והילכך אף להחזיר כדרכו התירו). מ"א
קכזס"ק ב (ולהחזירן נמי שרי, דאם יהא אסור להחזירן, לא ירצה לפותחן, דיחוש שמא
קכחיגנובו).
קכטוכן הדין בכמה הלכות, כדלעיל סי' תצז
קלסכ"ט (אם נאסור לטלטל הטריפה מחמה לצל כדי שלא תסרח, ימנע ולא ישחוט כלל,
קלאונמצא ממעט בשמחת יום טוב, לפיכך התירו לו לטלטלה מחמה לצל), ושם נסמן (הערה 127).
קלב[3614]
קלגעולא שם (התירו סופן משום תחלתן, דחנויות אין, דבתים לא), לפירוש הרי"ף ה, ב
קלד(אבל דבתי לא דכיון דברשותיה נינהו, פתח ולא מימנע). ר"ן שם (כלומר שאותן
קלהתיבות עומדות בתוך הבית, פתח ולא אתי לאמנועי, שאינו ירא להניח אותן תיבות פתוחות),
קלומ"א שם (אבל כשעומדין החניות בבית, אסור להחזירן, דלא חייש שם לגניבה).
קלז[3615]
קלחאביי שם (בשיש להן ציר מן הצד (ידות לשני ראשין דדומות לבנין, רש"י) דברי הכל
קלטאסור, אין להן ציר כל עיקר דברי הכל מותר, כי פליגי בשיש להן ציר באמצע (ותוחבין
קמאותו בחור שבאמצע דופן פתח התיבה, רש"י), מר סבר (בית שמאי, רש"י)
קמאגזרינן ציר באמצע אטו ציר מן הצד ומר סבר (בית הלל, רש"י) לא גזרינן). טור
קמבושו"ע ס"א (במה דברים אמורים, כשיש להם ציר באמצע, אבל יש להם ציר מן הצד,
קמגאסור, גזירה שמא יתקע). ט"ז ס"ק ב (פירוש, באמצע הדופן יש ציר, ויש לדלת
קמדשם בליטה כנגדו שתוחבין אותו בציר, ואינו נראה כבונה כל כך).
קמה[3616]
קמומ"א שם (כל צירים היו, שבולט ראש אחד מהדלת למעלה כמו יתד, וראש אחד כנגדו
קמזמלמטה, ובמפתן היה חור שתחוב לתוכו, ומלמעלה כנגדו היה גם כן חור).
קמחוכן הוא לעיל סי' שיג ס"ח (פירוש,
קמטציר הוא עץ חד הבולט מן הדלת להכניסו בחור שבאדן, כדי שתהא הדלת חוזרת לכאן ולכאן),
קנוסי"ד
קנא(שני
קנבצירים, דהיינו שני ראשים הבולטים מן הדלת, אחד למעלה הנכנס בחור שבמשקוף ואחד למטה
קנגהנכנס בחור שבאסקופה), ושם נסמן.
קנד[3617]
קנהט"ז סק"ג (פירוש, שיש לו ציר למעלה ולמטה).
קנו[3618]
קנזאבל ליטלו מותר אפילו בשבת, כדלעיל סי' שיג סט"ז (וכל זה להחזיר הדלתות,
קנחאבל ליטול הדלתות מהכלים מותר בכל ענין).
קנטוהיינו שכיון שאינם תקועים בחוזק,
קסאין בנין וסתירה בכלים. וכיון שנוטלו (ואינו מחזירו), אין לחוש בו שמא
קסאיתקע.
קסב[3619]
קסגאבל אם לא נשמט לגמרי, מותר (בציר התחתון) אף בשבת, כדלעיל שם סי"ד (אבל
קסדאם יצא מקצתו, דוחקו עד שמחזירו למקומו, ואין חוששין שמא יתקע, לפי שאין צריך כל
קסהכך לזה, הואיל ואין כולו יוצא מהחור).
קסו[3620] ברייתא עירובין קב, ב (גזרה
קסזשמא יתקע (שמא יחזיקנו במקבות ובגרזן והויא מלאכה, רש"י), ואם תקע חייב חטאת).
קסחרבא שבת קכב, ב (גזירה שמא יתקע (בחזקה בסכין ויתדות, רש"י)).
קסטוהיינו
קעשאם נוטל או מחזיר הציר, ואינו תוקע, אינו אסור מהתורה, כדלעיל סי' שיג סי"ט
קעא(לא
קעבאמרו שאין בנין וסתירה בכלים, אלא בבנין גרוע וסתירת בנין גרוע, כגון נטילת הדלת
קעגמהכלי והחזרתה, שאין החזרה בנין גמור, הואיל ועדיין היא מפורקת מהכלי, שאינה תקועה
קעדשם בחוזק ויכול ליטלה ממנו בקל, ולכן גם נטילתה אין זו סתירת בנין גמור), ושם
קעהנסמן.
קעוולכן
קעזלא נאסרה החזרתו אלא משום "שמא יתקע" ויתחייב.
קעח[3621]
קעטסמ"ז (יתקענה שם בחוזק, ויתחייב משום בונה).
קפ[3622]
קפאסי"ד (גזרה שמא יתקע, דהיינו שיהדקו שם בחוזק במקבות וגרזן שלא יוכל
קפבעוד לצאת משם ויתחייב, משום בונה כמו שיתבאר, או משום מכה בפטיש כמו שיתבאר בסי'
קפגשי"ד), ושם נסמן.
קפד[3623]
קפהסי"ז
קפו(שיש
קפזאומרים שאין בנין וסתירה בכלים אפילו בבנין גמור וסתירה גמורה, ולא אמרו שהמחזיר
קפחדלת שידה תיבה ומגדל ותוקעה בחוזק, וכן המחזיר כלי של פרקים ותקע בחוזק, חייב חטאת,
קפטאלא מפני שהוא מתקן כלי וחייב משום מכה בפטיש), ושם נסמן.
קצ*
קצאוכן הובאו שתי הדעות לקמן ס"ה (משום בונה,
קצבאו משום מכה בפטיש). לעיל סי' שיג סי"ד (משום בונה ... או
קצגמשום מכה בפטיש).
קצדונפקא מינה לענין סתירת כלי גמור, שלדעת הפוסקים
קצהשיש בבנייתו משום בונה, יש גם בסתירתו משום סותר, כדלעיל סי' שיג סי"ט (והשובר
קצוכלי שלם, הרי זו סתירת בנין גמור וחייב משום סותר).
קצזואילו לדעת הפוסקים שאין בבנייתו אלא משום מכה
קצחבפטיש, אין איסור של תורה בסתירתו, כדלעיל סי' שיד סי"ז (אבל
קצטכשסותר דבר התקוע בחוזק, ואפילו סותר ושובר כלי שלם לגמרי, אין בזה שום איסור).
רוהעיקר כדעה הראשונה, כנפסק בסתם בסי'
רארעט ס"ח וסי' שח סמ"ז וסי' שיג סי"ט-כ. ולא הובאה דעה השנית אלא
רבלענין אמירה לנכרי לצורך השבת, כדלעיל סי' שיד סי"ז (ומכל מקום על ידי
רגנכרי יש להקל ... לפי שיש אומרים
רדשאין בנין וסתירה בכלים אפילו בבנין גמור וסתירה גמורה ... ויש לסמוך על דבריהם
רהלענין אמירה לנכרי, אם הוא לצורך השבת).
רוומהלשון האמור כאן (משום מכה בפטיש או משום בונה)
רזנראה, שלדעת הפוסקים שחייב משום בונה, אינו חייב בו משום מכה בפטיש.
רחוראה
רטמי טל מלאכת בונה סי' מח אות יג ואילך. כנישתא דבי רב סי' שיג סי"ד.
רי[3624]
ריאברייתא יא, סוע"ב (במה דברים אמורים בשיש להן ציר, אבל אין להן ציר, דברי הכל
ריבמותר). אביי שם (אין להן ציר כל עיקר, דברי הכל מותר). רי"ף ה, ב (ושאין להן
ריגציר כל עיקר, כולי עלמא לא פליגי דשרי, ואפילו דבתי). טור ושו"ע שם (ושאין
רידלהם ציר מן הצד כל עיקר, אפילו בבית מותר להחזיר).
ריה[3625]
ריוגמרא יב, רע"א (מר סבר (בית שמאי, רש"י) גזרינן ציר באמצע אטו ציר מן
ריזהצד, ומר סבר (בית הלל, רש"י) לא גזרינן), וקיי"ל בכית הלל, שבשבת אסור
ריחוביום מותר, כדלעיל סי' שיג סט"ו (שכאן אין לחוש שמא יתקע, שהרי הדלת
ריטעשוייה לפתוח ולנעול תדיר, אעפ"כ אסור להחזיר ציר זה לחורו בשבת, גזרה משום
רכציר שאינו באמצע הדלת. אבל ביום טוב מותר משום שמחת יום טוב, כמו שיתבאר בסי'
רכאתקי"ט).
רכב[3626] והוא פחות מאמה על אמה ברום
רכגג' אמות, משא"כ בגדול מזה דינו כמחובר לקרקע, כדלעיל סי' שיג סי"ח (ואפילו
רכדכלים שאינם מחוברין לקרקע, אם הם גדולים כל כך שמחזיקין מ' סאה, דהיינו אמה על אמה
רכהברום ג' אמות, עם הדפנות, בלא עובי הרגלים והלבזבזין, הרי הם כאהל, ויש בהן בנין
רכווסתירה).
רכז[3627]
רכחהגהת סמ"ק סי' קצד ע' קעא (אבל חנויות כעין שלנו, שהם בכותל הבית, אסור בין
רכטחזרה בין סילוק). ומיירי ש"אין לדלת אלא ציר אחד באמצעו", שבזה התירו
רללצורך שמחת יום טוב באינו מחובר לקרקע (כדלעיל ס"א), ואסרו במחובר לקרקע.
רלאלבוש ס"א (ואם הם מחוברין בקרקע,
רלבבכל ענין אסור, אפילו לסלקו דהוי סתירה דאורייתא). מ"א סק"א (אבל
רלגבמחוברין יש בנין וסתירה כמ"ש סי' שי"ג, ואסור לסלקן ולהחזירן). והיינו
רלדכדלעיל סי' שיג סי"ז (אבל דלת של בית ושל בור ודות, או של
רלהכלים המחוברים בקרקע, כגון לול של תרנגולים שהוא כלי ומחובר בקרקע, אסור בין ליטול
רלובין להחזיר, שכל דבר המחובר בקרקע יש בו בנין וסתירה), ושם נסמן (הערה צד).
רלז[3628] והיינו שהציר שבאמצע אורכה של הדלת, אין
רלחהדלת סובבת על הציר, אלא שפותחים את הדלת על ידי הוצאת הציר מהחור (במפתח
רלטוכיו"ב), ואם כן אין חשש שמא יתקע את הציר בחוזק בתוך החור שלו.
רמויתירה מזו, אפילו הי' תוקע בחוזק, ובמחובר לקרקע,
רמאלא הי' חייב על בנין וסתירה, כיון שעשויה לפתוח ולנעול תדיר, ואפילו בשבת, כדלעיל
רמבסי' שיד סי"ט (אבל אם אינה עשויה לקיום כלל, אין בה
רמגמשום סתירה ... ומטעם זה מותר להסיר הדף שמשימין לפני התנור ושורקין אותו בטיט
רמדמערב שבת, כמו שנתבאר בסי' רנ"ט, מפני שאינו עשוי לקיום כלל אלא על מנת
רמהלהסירו בשבת).
רמוומכל מקום גם זה אסור, "גזירה משום
רמזיש לו צירים למעלה ולמטה".
רמחומה
רמטשהתירו לעיל ס"א לצורך שמחת יום טוב. היינו דוקא בכלים שאינם מחוברים לקרקע,
רנכיון שבזה גם אם הציר הוא מן הצד לא נאסר מהתורה, רק מחשש שמא יתקע בחוזק, ובציר שבאמצעה
רנאהוסיפו וגזרו משום ציר מן הצד, דהוי כגזירה לגזירה, כמבואר ברמב"ן קב,
רנבב ד"ה רב (לא אסרוה אלא משום גזירה דמן הצד. ואף על גב דגזירה לגזירה לא
רנגגזרינן, בכל כה"ג דשכיחא גזרינן גזירה).
רנדמשא"כ
רנהבמחובר לקרקע, שאם הציר הוא מן הצד חייב על סתירתו והחזרתו, לכן גזרו בציר שבאמצעה
רנומשום צירים שלמעלה ולמטה, אף במקום שמחת יום טוב.
רנז[3629] ברייתא עירובין קב, ב (של בור ושל דות ושל
רנחיציע (דהוי בנין המחובר לקרקע, רש"י), לא יחזיר, ואם החזיר חייב חטאת). גמרא
רנטשבת קכב, ב (לול של תרנגולים, קסבר כיון דמחברי בארעא, יש בנין בקרקע יש סתירה בקרקע).
רס[3630]
רסאסי"ז (אבל דלת של בית ושל בור ודות, או של כלים המחוברים בקרקע, כגון
רסבלול של תרנגולים שהוא כלי ומחובר בקרקע, אסור בין ליטול בין להחזיר, שכל דבר
רסגהמחובר בקרקע יש בו בנין וסתירה).
רסדוהיינו שכיון שאינו תוקע בחוזק, אלא נוטל או
רסהמחזיר הצירים, לכן אינו חייב אלא במחובר בקרקע, כדלעיל סי' שיג סי"ט (לא
רסואמרו שאין בנין וסתירה בכלים, אלא בבנין גרוע וסתירת בנין גרוע, כגון נטילת הדלת
רסזמהכלי והחזרתה, שאין החזרה בנין גמור, הואיל ועדיין היא מפורקת מהכלי, שאינה תקועה
רסחשם בחוזק ויכול ליטלה ממנו בקל, ולכן גם נטילתה אין זו סתירת בנין גמור).
רסט[3631] שאז אסור משום מחיצה קבועה
רעכדלעיל שם ס"ח (כל פתח שאינו עשוי לכניסה וליציאה תדיר אלא לעתים רחוקים ...
רעאאם אין להן היכר ציר, אסור לנעול בהן בשבת, שהואיל ואינן עשויין להפתח אלא לעתים
רעברחוקים, הרי הן נראין בנעילתן כבנין מחיצה קבועה, כל שאין בהן היכר שהן דלתות).
רעגוכן
רעדלענין לוח לפקוק בו החלון, נתבאר לעיל שם ס"א (לפיכך אם אין פקק זה
רעהעשוי להפתח תדיר, אלא לעתים רחוקים, אסור לפקק, אפילו הוא חלון שבכותל, מפני שהוא
רעוכמוסיף בנין הקבוע בכותל).
רעז[3632] שאז היא מחיצת עראי שמותרת אף
רעחבשבת.
רעט[3633] ראה שם סל"ז.
רפ[3634]
רפאסעיף י (ופתח
רפבהעשוי לכניסה וליציאה תדיר, מותר לנועלו אפילו בדלת שאין לה היכר ציר, והיא נגררת
רפגבארץ כשפותחה, או אפילו שומטין אותה לגמרי כשפותחין אותה שאינה קשורה שם כלל, לפי
רפדשכיון שעשויה להפתח תדיר, אינו עושה בנעילתה מחיצה קבועה, אלא עראי, ואין איסור
רפהכלל לעשות מחיצת עראי בשבת, אלא על דרך שיתבאר בסי' שט"ו).
רפו[3635]
רפזסעיף ג (מותר לעשות מחיצות עראי לכתחלה בשבת,
רפחואפילו עושה אותה כדי להגן מן החמה או מן הצינה ...
רפטולעולם אין מחיצת עראי אסורה, אלא אם כן עושה כדי להתיר סוכה ...
רצאו להתיר טלטול ... או להתיר שאר
רצאאיסור).
רצבובקונטרס השולחן הגיה: ושי"ד (סי"ט).
רצג[3636]
רצדמשנה
רצהכא, ב (שלשה דברים רבן גמליאל מחמיר כדברי בית שמאי, אין ... זוקפין את המנורה
רצוביום טוב). גמרא שם כב, א (במנורה של חליות עסקינן דמחזי כבונה), וקיי"ל כבית
רצזהלל. רמב"ם פ"ד הי"ג. שו"ע ס"ב (כלים שהם מפוצלים, כגון
רצחמנורה של חוליות וכסא ושלחן שהם חתיכות חתיכות, מעמידין אותן ביום טוב. והוא שלא
רצטיתקע).
ש[3637] ברייתא שבת מז, רע"ב (ולא יתקע. ואם
שאתקע, חייב חטאת), ופרש"י (יתקע, בחוזק), ובדף קלח, ב ד"ה שמא יתקע (יתקענה
שבבחוזק והוי בונה). תוס' קב, ב ד"ה האי (חיזוק ואומנות). סמ"ג ל"ת סה
שגטו, ג (ודווקא במקום שצריך גבורה ואומנות יש בניין וסתירה בכלים, אבל לא במקום
שדשאין צריך גבורה ואומנות). טור ושו"ע סי' שיג ס"ו (מטה של פרקים, אסור
שהלהחזירה ולהדקה, ואם תקע חייב חטאת). מ"א סק"ד (שלא יתקע, פירוש בחוזק).
שווכן
שזהוא לעיל סי' שיג ס"כ (ואפילו בכלי של פרקים, אם תקע פרקיו,
שחדהיינו שהדקם בחוזק, בענין שצריך לזה גבורה ואומנות, הרי זה בנין גמור וחייב).
שט[3638]
שיכשתי הדעות שהובאו לעיל ס"ב (ונמצא מתקן כלי ביום טוב וחייב, משום מכה בפטיש,
שיאאו משום בונה), ושם נסמן (הערה 14).
שיב[3639]
שיגמגיד משנה פ"ד הי"ג (ואין זה כתריסין שיש להם ציר מן הצד שחוששין שמא
שידיתקע, משום דהתם קרוב הוא מאד לתקוע מפני הציר שהוא מן הצד, משא"כ כאן).
שיה[3640]
שיוסעיף כא (לפיכך כל כלי של פרקים שנתפרק אסרו חכמים להחזירו בשבת, אפילו אינו מהדקו
שיזאלא מעט, בענין שהוא רפוי ואינו רפוי, גזרה שמא יתקע בחוזק).
שיח[3641]
שיטסעיף ח (שמא
שכתפול מידו ותתפרק, ויחזיר פרקיה ויתקעם ויהדקם בחוזק ויתחייב משום בונה, כמו
שכאשיתבאר בסי' שי"ג).
שכב[3642]
שכגתירוץ הא' בתוס' כב, א ד"ה ובית הלל (דהתם מיירי בשבת והכא מיירי ביום טוב,
שכדולא החמירו חכמים, הואיל ואין בנין בכלים). מ"א סק"ד (אף על גב דבשבת
שכהאסור כמ"ש סי' רע"ט ביום טוב לא גזרו).
שכו[3643]
שכזהלכות ומנהגי מהר"ש סי' שצב אות א (גוי שהביא כתב חתום, אמר לו מה"ר
שכחשלום לשבר החותם, והיה ביום טוב). מהרי"ל הל' יום טוב ע' קפג (גוי הביא כתב
שכטחתום לישראל ביום טוב, ואמר מהר"ש שמותר הישראל להתיר החותם ביום טוב ולשברו).
שלדרכי משה ס"ק א. מ"א ס"ק ד (כתב מהרי"ל עכו"ם שהביא כתב
שלאחתום מותר לפתחו ביום טוב עכ"ל).
שלב[3644]
שלגמ"א שם (אף על גב דבשבת אסור ... ביום טוב לא גזרו, כיון דאין בנין וסתירה
שלדבכלים).
שלהכי אף שיש בנין וסתירה בכלים גמורים,
שלומכל מקום אין בנין וסתירה בבנין גרוע, כמו חותם האגרת, כדלעיל סי' שיג סי"ט (לא
שלזאמרו שאין בנין וסתירה בכלים, אלא בבנין גרוע וסתירת בנין גרוע ... אבל העושה כלי
שלחמתחלתו הרי זה בנין גמור וחייב משום בונה, והשובר כלי שלם הרי זו סתירת בנין גמור
שלטוחייב משום סותר).
שמואף שגם בנין גרוע אסור ביום טוב משום
שמאתיקון כלי ומכה בפטיש, כדלעיל סי' תקח ס"ב (הצולה דגים על גבי האסכלה הרי זה
שמבלא יחתוך חתיכת נייר ... וכן לא ישבור חתיכת חרס כדי ליתנה תחת הדג, וכן לא יפצע
שמגאת הקנה ליתן קרום שלו תחת הדג, וכן אין פוצעין את הקנה לעשותו כמין שפוד לצלות בו,
שמדלפי שכל שהוא עושה ומתקן דבר הראוי להשתמש בו הרי זה כמתקן כלי ביום טוב), ושם
שמהנסמן (הערה 11).
שמוהיינו דוקא בתיקון הכלי, משום מכה
שמזבפטיש, כדלעיל סי' שב ס"ה (וכל העושה איזה תיקון לכלי הרי תיקון זה נחשב
שמחלמלאכה וחייב ... משום מכה בפטיש), ושם נסמן (הערה מא).
שמטאבל סתירתו מותרת, כדלעיל סי' שיד
שנס"א (כבר נתבאר שאין בנין וסתירה בכלים ... כשאינו בנין גמור, לפיכך חבית של
שנאחרס ... שנשברה ודיבק שבריה בזפת מותר לשברה בשבת ... ובלבד שלא יתכוין לנקבה נקב
שנביפה שיהא לה לפתח נאה, שאם כן הרי הוא מתקן כלי וחייב משום מכה בפטיש).
שנגוכיון שחותם האגרת הוא כלי גרוע, אין בו
שנדאיסור סתירה. ומכל מקום גזרו בו בשבת, כדלעיל סי' שז ס"ז (נכרי שהביא אגרת
שנהחתומה או קשורה שאין הישראל יכול לפותחה ולקוראה), ונתבאר שם (הערה כב). אבל ביום
שנוטוב לא החמירו כל כך.
שנז[3645]
שנחמ"א שם (ונראה לי דאם כתובין עליו אותיות או צורות אסור, דהוה ליה מוחק. עסי'
שנטש"מ ס"ג).
שס[3646]
שסאסעיף ד (אסור לשבור עוגה שעשו עליה כמין אותיות).
שסבאלא ששם אסרו רק בשבירת אותיות (ולא
שסגבשבירת צורה), וכאן אסרו אף בשבירת צורה (ונתבאר לעיל שם הערה מה).
שסד[3647]
שסהשו"ע ס"ג (להתיר ולהפקיע ולחתוך חותמות שבכלים ושבקרקע ולשבר פותחות,
שסוכדינם בשבת כך דינם ביום טוב).
שסז[3648]
שסחסעיף יז (חותמות שבכלים ושבירת הפותחות) וסי"ט (חותמות שבקרקע).
שסט[3649]
שעשו"ע ס"ד (לקטום קש או קיסם או תבן או עצי בשמים, דינן ביום טוב כדינן
שעאבשבת).
שעב[3650]
שעגבשו"ע שם ס"ד-ה. ולענין קטימת מאכל בהמה, ראה לעיל סי' שיד סי"א.
שעד[3651] צווארון.
שעה[3652]
שעוגמרא כג, א (קטורא בידי, מעשה אומן הוא), ופרש"י (שעושין לבתי שוקים ולבתי
שעזידים של חלוקי הנשים שמקמטין אותן על עץ חלק, או על אגודה של קשים ... מעשה אומן
שעחהוא ואסיר). רא"ש פ"ב סי' כג (והוא שעושין בתי זרועות של הנשים סמוך ליד,
שעטוכן בתי שוקים קמטין קמטין). ר"ן יב, רע"ב (שעושין קמטין לבתי ידים של
שפנשים). טור ושו"ע ס"ה (קמטים שעושים הנשים בבתי זרועותיהן ובבתי שוקיהן,
שפאאסור לעשותן ביום טוב, משום תיקון מנא). מ"א סק"ו (ונראה לי דהוא הדין
שפבדאסור לעשות קמטים בענק שבצואר שקורין קאלנ"ר).
שפגוכן הוא לעיל סי' שב סי"ג (אסור
שפדלעשות קמטים בענק שבצואר שקורין (קאלנע"ר) בעצים המיוחדים לכך. וכן הקמטים
שפהשעושות הנשים בבתי זרועותיהם אסורות לעשות בשבת ויום טוב).
שפו[3653]
שפזבשו"ע שם ס"ג (אין עושין קשרי בתי ידים, מפני שהוא מעשה אומן),
שפחומ"א סק"ה (ואם כן אסור לקמט הענק שקורין קאלנ"ר בעצים המיוחדים
שפטלכך. עיין סוס"י תקי"ט).
שצוכן הוא לעיל שם (ואפילו בחולו של מועד,
שצאכמו שיתבאר בסי' תקי"ט ותקמ"א).