Chabad Library · The Alter Rebbe
Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom· Laws of Yom Tov· Laws of Yom Tov· Laws of Eruvei Chatzeros on Yom Tovשוע״ר עם ביאור דברי שלום· הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט)· הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט)· תקכח דין עירובי חצירות ביום טוב
אתקכח דין עירובי חצירות ביום טוב
ובו ד' סעיפים
א אם יום טוב צריך עירובי חצירות ושיתופי
ובו ד' סעיפים
א אם יום טוב צריך עירובי חצירות ושיתופי
במבואות, נתבאר בסי' תקי"ח:
גב כשם שאסור לצאת חוץ לתחום בשבת אלא אם
דכן הניח עירובי תחומין, כך הוא ביום טוב.
הוכל הלכות תחומין נתבארו בהלכות שבת:
וג אם מניחים עירובי חצירות ושיתופי מבואות
זועירובי תחומין מיום טוב לשבת, נתבאר בסימן שצ"ג
חותי"ו:
טד ואם חלו שני ימים טובים של גליות בחמישי
יוששי, אם מערבין עירובי חצירות ושיתופי מבואות ביום טוב ראשון על תנאי, נתבאר בסי'
יאשצ"ג.
יבואם מערבין עירובי תחומין על תנאי, נתבאר בסי' תי"ו
יגעיי"ש:
יד[4043]
טוס"ד (שלא הצריכו ערובי חצרות ושיתופי מבואות אלא בשבת שההוצאה אסורה בו לגמרי,
טזאבל ביום טוב, כיון שרוב ההוצאות הן לצורך יום טוב והן מותרות אפילו ברשות הרבים,
יזלא הצריכו לערב ולשתף משום מיעוט ההוצאות שהן שלא לצורך היום כלל).
יח[4044] גמרא טז, ב (שאתה אוסרו בדבר האסור לו),
יטופרש"י (והיינו תחומין, שאף ביום טוב אסור לצאת מן התחום). כה, רע"א (חוץ
כלתחום אסור). משנה עירובין לח, א (יום טוב הסמוך לשבת, בין מלפניה ובין מלאחריה,
כאמערב אדם שני עירובין ואומר עירובי בראשון למזרח ובשני למערב). טור ושו"ע
כבס"א (יום טוב ... עירובי תחומין צריך).
כגוכן
כדהוא לעיל סי' תקטו סי"א ואילך (נכרי שהביא לעיר ... אם מחוץ לתחום הביאם,
כהדהיינו שבתחלת כניסת יום טוב היו עדיין חוץ לתחום, הרי אסורין באכילה בו ביום למי
כושהובאו בשבילו).
כז[4045]
כחסי' שצו ואילך.
כט[4046]
לסעיף א (אין מערבין עירובי חצרות ושיתופי מבואות ביום טוב שחל להיות בערב שבת),
לאושם נסמן (הערה א).
לב[4047]
לגבשו"ע כאן ס"ב (יום טוב שחל להיות בערב שבת, אין מערבין לא עירובי חצרות
לדולא עירובי תחומין).
להובסי' תטז ס"ב (עירב ברגליו
לובראשון, צריך לערב ברגליו בשני, והוא שילך ויעמוד באותו מקום ויחשוב שם בלבו שיקנה
לזשם שביתה ולא יאמר כלום, מפני שאסור לעשות שום הכנה מיום טוב לשבת ... אפילו
לחבדיבור. וכל שכן שאינו יכול לערב בפת שלא עירבו בו כבר ביום הראשון, מפני שהיה
לטצריך לקרות עליו שם עירוב, ונמצא מכין). והיינו שרק ברגליו ובמחשבה אפשר לקנות
מעירוב תחומין מיום טוב לשבת.
מא[4048]
מבסעיף א (ואם חלו ב' ימים טובים ביום ה' וביום ו', ושכח ולא עירב מערב יום טוב,
מגיערב ביום טוב על תנאי, שיאמר ביום טוב א' אם היום חול יהא זה עירוב, ואם היום קדש
מדאין בדברי כלום, ולמחר יאמר אם היום קדש הרי עירבתי אתמול, ואם היום חול יהא זה עירוב).
מה[4049]
מוסימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו. ובשו"ע כאן ס"ב (אם נזכר ביום
מזהראשון בשני ימים טובים של גליות, יכול לערב עירובי חצירות בתנאי, אבל עירוב
מחתחומין אין מניחין אותו ביום טוב בתנאי). ט"ז סק"א (הטעם, דלמיקנא ביתא
מטביום טוב לא).
נוכדאמר רבא יז, א (מניח אדם עירובי
נאתבשילין מיום טוב לחברו ומתנה ... אבל עירובין תחומין לא, מאי טעמא, דלמקני שביתה
נבבשבתא לא).
נגהובא גם לעיל סי' תצה בקונטרס אחרון
נדס"ק יא (בגמרא
נהפרק ב' דביצה אמרינן שמותר לערב עירובי חצרות ועירובי תחומין. ולא אסרו עירובי
נותחומין אלא מפני שקונה שביתה, דהיינו קניית רשות).