Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·Shulchan Aruch HaRav Hilchos Pesach Part 1 Simanim 429 to 441·Customs of Shabbos Hagadolשוע״ר עם ביאור דברי שלום·הלכות פסח – ח"א (סי' תכט-תמא)·תל מנהג שבת הגדול

אתל מנהג¹²⁷ שבת הגדול
ובו ג' סעיפים

בהנס שהי' בשבת הגדול
א שבת¹²⁸ שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול, לפי שנעשה בו נס¹²⁹ גדול¹³⁰.

גשפסח מצרים היה מקחו מבעשור לחדש כמו שכתוב¹³¹ בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות וגו', ואותו היום שבת היה, שהרי בה' בשבת יצאו ישראל ממצרים¹³² כמ"ש בסי' תצ"ד¹³³, וכיון שט"ו בניסן היה בה' בשבת אם כן עשרה בניסן היה בשבת¹³⁴, וכשלקחו ישראל פסחיהם באותו שבת נתקבצו בכורי אומות העולם אצל ישראל ושאלום למה זה הם עושין כך, אמרו להם זבח פסח הוא לה' שיהרוג בכורי מצרים¹³⁵, הלכו בכוריהם אצל אבותיהם ואל פרעה לבקש מהם שישלחו את ישראל, ולא רצו, ועשו הבכורות עמהם מלחמה, והרגו הרבה מהם, וזהו שכתוב¹³⁶ למכה מצרים בבכוריהם¹³⁷. וקבעו נס זה לזכרון לדורות בשבת, וקראוהו שבת הגדול¹³⁸.

דולמה לא קבעוהו בעשירי לחדש סתם, בין שחל בשבת בין שחל בחול, כדרך שנקבעו כל המועדים. לפי¹³⁹ שבעשרה בניסן מתה מרים¹⁴⁰, וקבעו בו תענית כשחל בחול, כמ"ש בסי' תק"פ¹⁴¹ עיי"ש:

האמירת עבדים היינו
ב נוהגין במדינות אלו שבשבת הגדול במנחה אין אומרים ברכי נפשי¹⁴², אלא אומרים עבדים היינו וכו'¹⁴³. לפי שבשבת הגדול היתה התחלת הגאולה והנסים¹⁴⁴.

וואפילו שבת הגדול הוא ערב פסח אומרים עבדים היינו¹⁴⁵:

זהפטרת שבת הגדול
ג נוהגין במדינות אלו כששבת הגדול הוא ערב פסח מפטירין בו במלאכי¹⁴⁶ וערבה וגו'¹⁴⁷. לפי שבאותו פרשה כתוב הביאו המעשר אל בית האוצר וגו', והרי זה מעין המאורע¹⁴⁸, שבערב פסח הוא זמן הביעור, דהיינו שבערב פסח של שנה הרביעית שבשמיטה ובערב פסח של שנה שביעית שבשמיטה חייב כל אדם להוציא מביתו כל המעשרות שהפריש מתבואתו¹⁴⁹, כל הג' שנים שעברו מהשמיטה והיו המעשרות שהפריש מונחים בביתו, ובערב פסח זה מחויב להביאן לבית הלוי.

ח(ואע"פ שיש אומרים¹⁵⁰ שזמן הביעור אינו בערב יום טוב הראשון של פסח, אלא בערב יום טוב האחרון של פסח, וכן עיקר, כמ"ש ביורה דעה סי' של"א¹⁵¹. מכל מקום נתפשט המנהג על פי סברא ראשונה):