Chabad Library · The Alter Rebbe
Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·
אסדר מכירת חמץ
ספרי הראשונים שנתגלו בימינו
נודע1187 בשערים המצוינים בהלכה1188, אשר הרבה מספרים הראשונים ז"ל לא יצאו לאור הדפוס עדיין בימי האחרונים1189 ז"ל הט"ז ומ"א והנמשכים אחריהם, עד עתה קרוב לדורותינו אלה, כנראה בעליל1190 מספר שיטה מקובצת על כמה מסכתות1191 וכיוצא בו. ולזאת ודאי אין לסמוך להקל למעשה על הקולות שנמצאו בדברי האחרונים ז"ל1192, ובפרט באיסור תורה חמור כחמץ, שהחמירה תורה בבל יראה ובל ימצא1193.
ספרי הראשונים שנתגלו בימינו
נודע1187 בשערים המצוינים בהלכה1188, אשר הרבה מספרים הראשונים ז"ל לא יצאו לאור הדפוס עדיין בימי האחרונים1189 ז"ל הט"ז ומ"א והנמשכים אחריהם, עד עתה קרוב לדורותינו אלה, כנראה בעליל1190 מספר שיטה מקובצת על כמה מסכתות1191 וכיוצא בו. ולזאת ודאי אין לסמוך להקל למעשה על הקולות שנמצאו בדברי האחרונים ז"ל1192, ובפרט באיסור תורה חמור כחמץ, שהחמירה תורה בבל יראה ובל ימצא1193.
במכירה המועלת כדת
ומי שעולה על דעתו שמכירת חמץ הוא מדברי סופרים, לפי המנהג שהכל מבטלין החמץ1194 ואומרים כל חמירא ליבטל ולהוי הפקר כו', שגגה היא1195 בידו, כי חמץ הנמכר אינו בכלל ביטול והפקר1196 מאחר שדעתו עליו לחזור ולזכות בו אחר הפסח1197, כמבואר בתשובת הרשב"א1198 בשם ירושלמי1199 וכן פסק הרמ"א בדרכי משה1200 ובפר"ח1201, ולזאת אם המכירה אינה כדת עובר עליו בבל יראה ובל ימצא1202, ואם כן י"ל בזה1203.
ומי שעולה על דעתו שמכירת חמץ הוא מדברי סופרים, לפי המנהג שהכל מבטלין החמץ1194 ואומרים כל חמירא ליבטל ולהוי הפקר כו', שגגה היא1195 בידו, כי חמץ הנמכר אינו בכלל ביטול והפקר1196 מאחר שדעתו עליו לחזור ולזכות בו אחר הפסח1197, כמבואר בתשובת הרשב"א1198 בשם ירושלמי1199 וכן פסק הרמ"א בדרכי משה1200 ובפר"ח1201, ולזאת אם המכירה אינה כדת עובר עליו בבל יראה ובל ימצא1202, ואם כן י"ל בזה1203.
גערב קבלן
והנה עיקר דין מכירת חמץ לנכרי, ודעתו שיחזירנו לו לאחר הפסח, המוזכר בדברי הראשונים ז"ל1204, והתוספתא דפסחים1205 והירושלמי1206, הוא במוכר במעות מזומנים1207 ולא בהקפה. וחדשים מקרוב באו1208 לתקן לכתוב והמותר זקפתי עליו במלוה1209 כו'. וגם זה אינו מועיל לפי דעת גדולי הראשונים1210 ז"ל, וכנראה בעליל ממ"ש בזה גדולי האחרונים מהרא"י ז"ל בתרומת הדשן1211, שלא מצא תקנה למכור בהקפה ולזקוף עליו במלוה עיי"ש.
והנה עיקר דין מכירת חמץ לנכרי, ודעתו שיחזירנו לו לאחר הפסח, המוזכר בדברי הראשונים ז"ל1204, והתוספתא דפסחים1205 והירושלמי1206, הוא במוכר במעות מזומנים1207 ולא בהקפה. וחדשים מקרוב באו1208 לתקן לכתוב והמותר זקפתי עליו במלוה1209 כו'. וגם זה אינו מועיל לפי דעת גדולי הראשונים1210 ז"ל, וכנראה בעליל ממ"ש בזה גדולי האחרונים מהרא"י ז"ל בתרומת הדשן1211, שלא מצא תקנה למכור בהקפה ולזקוף עליו במלוה עיי"ש.
דולזאת אין תקנה אחרת למכור בהקפה, אלא להיות יד ישראל אחר באמצע1212, שלא יהיה להישראל בעל החמץ שום עסק בעולם עם הנכרי הקונה החמץ, ולא יהיה הנכרי נשאר חייב כלום לבעל החמץ1213, אלא לישראל אחר שלא היה החמץ שלו עדיין מעולם1214. וגם החוב שנתחייב לו הנכרי הזמן פירעון הוא לאחר הפסח1215. כפי המבואר בנוסח זה השלוח אליכם1216, אשר מתוכו יוכל כל אדם לכתוב1217 שטר מכירה1218, על מיני חמץ שיש לו, אשר אי אפשר לפרט כל המינים בכתב1219.
הסבר וקיבל באמת ופיסוק דמים
ועיקר הכל שיהיה הישראל בעל החמץ סבור וקיבול באמת, שאם ירצה הנכרי ימכור כל החמץ1220 במקח השוה שאפשר לקבל בעיר זו. דמאחר שהוא סבור וקיבול באמת במקח זה שאפשר לקבל ממי שירצה לקנות [ב]עיר זו, הוי פיסוק דמים1221, וכמו באומר כדשיימוהו בתלתא1222, או אפילו אחד1223, עיין ב"י חושן משפט סוף סימן ר"ו1224. הגם שיודע בו שלא יעשה כן1225. כי מאחר שמה שאינו עושה כן אינו אלא מרצונו הטוב שרוצה להחזירו לישראל, הרי זו מכירה גמורה1226, כדאיתא בהדיא בגמרא פ"ה דבבא מציעא1227 דאמר ליה מדעתיה.
ועיקר הכל שיהיה הישראל בעל החמץ סבור וקיבול באמת, שאם ירצה הנכרי ימכור כל החמץ1220 במקח השוה שאפשר לקבל בעיר זו. דמאחר שהוא סבור וקיבול באמת במקח זה שאפשר לקבל ממי שירצה לקנות [ב]עיר זו, הוי פיסוק דמים1221, וכמו באומר כדשיימוהו בתלתא1222, או אפילו אחד1223, עיין ב"י חושן משפט סוף סימן ר"ו1224. הגם שיודע בו שלא יעשה כן1225. כי מאחר שמה שאינו עושה כן אינו אלא מרצונו הטוב שרוצה להחזירו לישראל, הרי זו מכירה גמורה1226, כדאיתא בהדיא בגמרא פ"ה דבבא מציעא1227 דאמר ליה מדעתיה.
והשכרת החדרים
והנה אף גם במכירת החדרים1228 אין מועיל כלום לזקוף במלוה לפי דעת גדולי הראשונים ז"ל1229, ואין תקנה אלא בשכירות1230, כפי המבואר בנוסח זה, וכאשר הארכתי בקונטרס מיוחד1231 על כל פרטי המבוארים בנוסח זה1232.
והנה אף גם במכירת החדרים1228 אין מועיל כלום לזקוף במלוה לפי דעת גדולי הראשונים ז"ל1229, ואין תקנה אלא בשכירות1230, כפי המבואר בנוסח זה, וכאשר הארכתי בקונטרס מיוחד1231 על כל פרטי המבוארים בנוסח זה1232.
זנוסח השטר
חתימת ידי דלמטה תעיד עלי כמאה עדים1233, איך שמכרתי לערל מוכ"ז1234 במכירה גמורה וחלוטה בלי שום תנאי, כל מיני חמץ1235 שיש לי בחדר פלוני ופלוני המסומן במצריו1236 כו', כפי השער ומקח השוה שבעיר זו1237 (ובכפר יכתוב כפי השער ומקח השוה שבעיר פלוני הסמוכה לכפר), לפי העת וזמן דהאידנא שאפשר למכור כאן בעיר זו במקח זה, דהיינו כפי המקח שאפשר לקבל מהקונים שבעיר זו שיקנו במזומנים בכדי להוליכם למקום היוקר, או בכדי למכור כאן מעט מעט, כגון יי"ש במדות קטנות שקורין שיינ"ק, וכן בשכר1238, וכן בתבואה מחומצת1239 וכן בשאר מיני חמץ, וכן כלים1240 מחומצים שיש עליהם חמץ בעין1241. ובכלל סך הכל העולה מכל החמץ הנ"ל נכללו גם כן במכירה זו חתיכות חמץ שימצאו1242 בחדרים הנ"ל1243 ואין עליהם מקח כלל, ואין עליהם שום קונה, והרי הן של הערל מוכ"ז בערך סך הכל הנ"ל1244. ומסך כל המעות שיגיע מהערל מוכ"ז, בעד כל החמץ שבחדרים הנ"ל לפי מקח הנ"ל לאחר המדידה (או המשקל)1245, הריני פוחת לו חצי רובל1246 שירויח לעצמו בעד טרחתו למכור החמץ במקח הנ"ל על מזומנים. ורשות בידו למכור אף גם תוך הפסח לערלים שבעיר או שחוץ לעיר, ואפילו ביוקר ממקח הנ"ל, והריוח שלו, וכן אם יבא יהודי מחוץ לעיר במוצאי יום טוב ויתן יותר, הריוח שלו. והריני נותן לו ולכל הקונים דריסת הרגל בחצרי. וכבר מסרתי לו המפתחות לקנות בהם1247 החמץ שבחדרים הנ"ל. וגם נתתי לו ידי על המכירה הנ"ל כדרך התגרים1248. וגם קיבלתי ממנו כל דמי החמץ עד פרוטה אחרונה1249, דהיינו שקבלתי ממנו אחד זהב1250 מזומן על עירבון שקורין זאדאטיק1251 כמנהג הסוחרים1252, ועל המותר עד תשלום כל הסך שיעלה ויגיע מערל מוכ"ז לאחר המדידה (או המשקל) כבר קבלתי1253 ממנו חתימת יד פלוני בן פלוני שנכנס בערב קבלן1254 בעד הערל מוכ"ז, ונתחייב בקנין אגב סודר1255 לסלק בעדו כל הסך שיגיע ממנו, אחר ניכוי חצי רובל1256 ואחד זהב1257 הנ"ל, לזמן פרעון המבואר בחתימת יד הנ"ל. ומעתה נקנה כל החמץ1258 לערל מוכ"ז מעכשיו ממש בקנין גמור לחלוטין בלי שום תנאי ושיור כלל, ואין לי עליו שום טענות ומענות ופתחון פה בעולם1259, וכל המעות שיגיע ליד הערל מוכ"ז בעד החמץ כשימכרנו כולו או מקצתו ליהודי אחר פסח, או לערלים אף גם בתוך הפסח, מחויב לסלק הכל ליד פלוני בן פלוני החתום בחתימת ידו הנ"ל, ולא לידי כלל, אפילו פרוטה אחת. והחתום הנ"ל הבטיח להמתין לו כל היום אסרו חג באם שלא ימכור בפסח לערלים, בכדי שיוכל למוכרו ליהודים שבעיר (ובכפר ימתין ב' ימים בכדי שיסע הערל לעיר הסמוכה למכור שם), בכדי שישתכר חצי רובל הנ"ל אם ירצה לטרוח, או שמא יבא יהודי מחוץ לעיר ויתן יותר ממקח הנ"ל. ואם לא ירצה הערל מוכ"ז לטרוח באלה אזי אפשר1260 שהחתום הנ"ל יקבל ממנו בחזרה1261, ויתן לו ריוח דבר מועט כאשר יתפשרו ביניהם, ולי החתום מטה אין לי שום עסק בזה. ועוד זאת השכרתי1262 בשכירות גמורה לערל מוכ"ז את מקומות של כל החמץ הנ"ל, במקח אחד זהב בעד כל חדר1263 מהיום עד כלות יום או יומים (ובכפר ב' או ג' ימים) אחר הפסח, שיוכל אז למכור החמץ ליהודי שבעירנו או שחוץ לעיר הנ"ל. וקבלתי ממנו דמי השכירות הנ"ל במזומנים1264. וגם מסרתי לו המפתחות כדין תורה1265. ואגב קנין שכירות החדרים1266 יהיה קנוי לו כל החמץ שבהם ביתר שאת ויתר עז על קנין דלעיל1267. והרשות נתונה להעתיק מכתב1268 זה בלשון רוסיא באיזה מקום משפט הקיר"ה על נייר הארבאווי ולשלם נתינת הקיר"ה1269 להיות תוקף מכתב1270 זה כתוקף קאנטראק"ט הנעשה כנימוס ודת הקיר"ה, הן על שכירות החדרים הנ"ל והן על מכירת חמץ הנ"ל. ולראיה1271 באתי על החתום היום יום י"ד ניסן1272 פה כו'.
חתימת ידי דלמטה תעיד עלי כמאה עדים1233, איך שמכרתי לערל מוכ"ז1234 במכירה גמורה וחלוטה בלי שום תנאי, כל מיני חמץ1235 שיש לי בחדר פלוני ופלוני המסומן במצריו1236 כו', כפי השער ומקח השוה שבעיר זו1237 (ובכפר יכתוב כפי השער ומקח השוה שבעיר פלוני הסמוכה לכפר), לפי העת וזמן דהאידנא שאפשר למכור כאן בעיר זו במקח זה, דהיינו כפי המקח שאפשר לקבל מהקונים שבעיר זו שיקנו במזומנים בכדי להוליכם למקום היוקר, או בכדי למכור כאן מעט מעט, כגון יי"ש במדות קטנות שקורין שיינ"ק, וכן בשכר1238, וכן בתבואה מחומצת1239 וכן בשאר מיני חמץ, וכן כלים1240 מחומצים שיש עליהם חמץ בעין1241. ובכלל סך הכל העולה מכל החמץ הנ"ל נכללו גם כן במכירה זו חתיכות חמץ שימצאו1242 בחדרים הנ"ל1243 ואין עליהם מקח כלל, ואין עליהם שום קונה, והרי הן של הערל מוכ"ז בערך סך הכל הנ"ל1244. ומסך כל המעות שיגיע מהערל מוכ"ז, בעד כל החמץ שבחדרים הנ"ל לפי מקח הנ"ל לאחר המדידה (או המשקל)1245, הריני פוחת לו חצי רובל1246 שירויח לעצמו בעד טרחתו למכור החמץ במקח הנ"ל על מזומנים. ורשות בידו למכור אף גם תוך הפסח לערלים שבעיר או שחוץ לעיר, ואפילו ביוקר ממקח הנ"ל, והריוח שלו, וכן אם יבא יהודי מחוץ לעיר במוצאי יום טוב ויתן יותר, הריוח שלו. והריני נותן לו ולכל הקונים דריסת הרגל בחצרי. וכבר מסרתי לו המפתחות לקנות בהם1247 החמץ שבחדרים הנ"ל. וגם נתתי לו ידי על המכירה הנ"ל כדרך התגרים1248. וגם קיבלתי ממנו כל דמי החמץ עד פרוטה אחרונה1249, דהיינו שקבלתי ממנו אחד זהב1250 מזומן על עירבון שקורין זאדאטיק1251 כמנהג הסוחרים1252, ועל המותר עד תשלום כל הסך שיעלה ויגיע מערל מוכ"ז לאחר המדידה (או המשקל) כבר קבלתי1253 ממנו חתימת יד פלוני בן פלוני שנכנס בערב קבלן1254 בעד הערל מוכ"ז, ונתחייב בקנין אגב סודר1255 לסלק בעדו כל הסך שיגיע ממנו, אחר ניכוי חצי רובל1256 ואחד זהב1257 הנ"ל, לזמן פרעון המבואר בחתימת יד הנ"ל. ומעתה נקנה כל החמץ1258 לערל מוכ"ז מעכשיו ממש בקנין גמור לחלוטין בלי שום תנאי ושיור כלל, ואין לי עליו שום טענות ומענות ופתחון פה בעולם1259, וכל המעות שיגיע ליד הערל מוכ"ז בעד החמץ כשימכרנו כולו או מקצתו ליהודי אחר פסח, או לערלים אף גם בתוך הפסח, מחויב לסלק הכל ליד פלוני בן פלוני החתום בחתימת ידו הנ"ל, ולא לידי כלל, אפילו פרוטה אחת. והחתום הנ"ל הבטיח להמתין לו כל היום אסרו חג באם שלא ימכור בפסח לערלים, בכדי שיוכל למוכרו ליהודים שבעיר (ובכפר ימתין ב' ימים בכדי שיסע הערל לעיר הסמוכה למכור שם), בכדי שישתכר חצי רובל הנ"ל אם ירצה לטרוח, או שמא יבא יהודי מחוץ לעיר ויתן יותר ממקח הנ"ל. ואם לא ירצה הערל מוכ"ז לטרוח באלה אזי אפשר1260 שהחתום הנ"ל יקבל ממנו בחזרה1261, ויתן לו ריוח דבר מועט כאשר יתפשרו ביניהם, ולי החתום מטה אין לי שום עסק בזה. ועוד זאת השכרתי1262 בשכירות גמורה לערל מוכ"ז את מקומות של כל החמץ הנ"ל, במקח אחד זהב בעד כל חדר1263 מהיום עד כלות יום או יומים (ובכפר ב' או ג' ימים) אחר הפסח, שיוכל אז למכור החמץ ליהודי שבעירנו או שחוץ לעיר הנ"ל. וקבלתי ממנו דמי השכירות הנ"ל במזומנים1264. וגם מסרתי לו המפתחות כדין תורה1265. ואגב קנין שכירות החדרים1266 יהיה קנוי לו כל החמץ שבהם ביתר שאת ויתר עז על קנין דלעיל1267. והרשות נתונה להעתיק מכתב1268 זה בלשון רוסיא באיזה מקום משפט הקיר"ה על נייר הארבאווי ולשלם נתינת הקיר"ה1269 להיות תוקף מכתב1270 זה כתוקף קאנטראק"ט הנעשה כנימוס ודת הקיר"ה, הן על שכירות החדרים הנ"ל והן על מכירת חמץ הנ"ל. ולראיה1271 באתי על החתום היום יום י"ד ניסן1272 פה כו'.
חקריאת השטרות
ולקרות נוסח המכתב1273 הזה בלשון רוסיא1274 באזני הערל, וגם נוסח חתימת יד מהערב קבלן, ולהסביר לו היטב1275 כל הענין מראש ועד סוף1276.
ולקרות נוסח המכתב1273 הזה בלשון רוסיא1274 באזני הערל, וגם נוסח חתימת יד מהערב קבלן, ולהסביר לו היטב1275 כל הענין מראש ועד סוף1276.
טשטר הערב קבלן
וזהו נוסח חתימת יד מהערב קבלן1277.
וזהו נוסח חתימת יד מהערב קבלן1277.
יחתימת ידי דלמטה תעיד עלי כמאה עדים, איך שכל הסך שמגיע מערל פלוני בן פלוני ליהודי פלוני בן פלוני, בעד כל החמץ שקנה ממנו בקנין גמור ומכירה חלוטה, במקח המבואר בשטר מכירה1278 שמסר לידו, מחויב אני החתום מטה לסלק ליהודי הנ"ל לזמן פרעון, לא יאוחר משני ימים אחר הפסח הלז, במזומנים, בלי שום טענות ומענות ופתחון פה בעולם, בעד הערל הנ"ל, כפי החשבון שיעלה אחר המדידה (או המשקל), אם ימכרנו הערל לאחרים1279. ואף גם אם לא ימכרנו כלל ואקבלנו ממנו בחובו, הריני מחויב למוכרו בעצמי, לסלק לידי פלוני בן פלוני הנ"ל לזמן פרעון הנ"ל. אם לא שיתרצה מרצונו הטוב לקבל החמץ בפרעון חובו. וחיוב זה קבלתי בקנין אגב סודר מיד פלוני בן פלוני הנ"ל, ולראיה באתי על החתום.
יאהקנינים ומסירת השטרות
וככה יעשה באמת ישראל בעל החמץ, ליתן כנף בגדו שיאחז בו החתום, כנהוג בכל קנין אגב סודר1280.
וככה יעשה באמת ישראל בעל החמץ, ליתן כנף בגדו שיאחז בו החתום, כנהוג בכל קנין אגב סודר1280.
יבוהדר בכפר יחידי ואין לו בן בעל מצוה, ולא משרת שיכול לחתום1281, ימסור המשרת הקולמוס ליד בעל הבית שיחתום שמו פלוני בן פלוני1282, אחר שיאחז בבגד.
יגומי שאין לו משרת יהודי כלל, יסע לכפר שיש שם ישראלים או לעיר הסמוכה, ואפילו כמה ימים או שבועות לפני פסח, ויבקש שם מאיזה יהודי אוהבו שיתן לו חתימת יד על ערבות קבלנות כנוסח הנ"ל בעד הערל אשר בדעתו למכור לו החמץ, וגם יקנה ממנו בקנין אגב סודר כנהוג, שיאחז בבגדו להתחייב חיוב גמור כנ"ל, ובבואו לביתו ימסור חתימת יד הנ"ל מאוהבו ליד הערל כמו שעה ושתים קודם מכירת החמץ, ויאמר לו שחתימת יד זו שלח אוהבו הנ"ל בחסדו וטובו, שחפץ בטובתו שירויח חצי רוב"ל אם ירצה לטרוח למכור החמץ לאחרים, וכפי הסך שיתפשרו אם לא ירצה לטרוח כנ"ל.
ידואחר כך בשעת מכירת החמץ ממש, לפני מסירת המפתחות והשטר מכירה1283 ליד הערל, יבקש מהערל שימסור חתימת יד אוהבו הנ"ל1284.
טוואחר כך ימסור השטר מכירה והמפתחות, ויקרא לפניו השטר מכירה וגם מכתב חתימת יד הנ"ל, ויסב[י]ר לו הכל באר היטב כנ"ל.
טזנכון הדבר אם אפשר שיהיה ערל הקונה עומד בצד וסמוך להחדרים1285 שהחמץ בהם בשעה שמוסר לו המפתחות.
יזמכירת שכר שתחת הקרח
ומי שיש לו שכר תחת הקרח שקורין מארצוו"ע1286, ואם יוציאוהו מתחת הקרח יתקלקל ויהיה הפסד מרובה, יכתוב בשטר מכירה1287 הנ"ל, שהבנין שעל הקרח שקורין לידאוונ"א מושכר לו עד אחר הפסח, והבור שבו הקרח מושכר לו עם הקרח לכל הקיץ1288, עד שיומכר השכר. ויפסוק לו איזה מקח השוה כמה רובל כמו שאפשר לקבל בעיר זו ממי שרוצה לקנות השכר במקח השוה1289, וגם לשלם שכירות כמה רובל1290 בעד הקרח לכל הקיץ עד שימכור השכר. וסך הזה שיעלה ויגיע מהערל בעד השכר אחר המדידה, ועוד כמה רובל בעד שכירות הקרח, יהיה נכלל הכל בחתימת יד הערב קבלן הנ"ל1291, שנתחייב בקנין אגב סודר לסלק הכל לבעל החמץ במזומנים ביום או יומים אחר הפסח כנ"ל, והוא יקבל הכל מהערל, שיקבל מאיזה קונה שבעיר אם ירצה להשתכר חצי רובל כנ"ל.
ומי שיש לו שכר תחת הקרח שקורין מארצוו"ע1286, ואם יוציאוהו מתחת הקרח יתקלקל ויהיה הפסד מרובה, יכתוב בשטר מכירה1287 הנ"ל, שהבנין שעל הקרח שקורין לידאוונ"א מושכר לו עד אחר הפסח, והבור שבו הקרח מושכר לו עם הקרח לכל הקיץ1288, עד שיומכר השכר. ויפסוק לו איזה מקח השוה כמה רובל כמו שאפשר לקבל בעיר זו ממי שרוצה לקנות השכר במקח השוה1289, וגם לשלם שכירות כמה רובל1290 בעד הקרח לכל הקיץ עד שימכור השכר. וסך הזה שיעלה ויגיע מהערל בעד השכר אחר המדידה, ועוד כמה רובל בעד שכירות הקרח, יהיה נכלל הכל בחתימת יד הערב קבלן הנ"ל1291, שנתחייב בקנין אגב סודר לסלק הכל לבעל החמץ במזומנים ביום או יומים אחר הפסח כנ"ל, והוא יקבל הכל מהערל, שיקבל מאיזה קונה שבעיר אם ירצה להשתכר חצי רובל כנ"ל.